שברון לב מביא לשמה

ב"ה

ספר שיחות הר"ן

מה. אחר לב נשבר בא שמחה, וזה סימן אם היה לו לב נשבר כשבא אחר כך לשמחה, ע"כ.

ראיתי מובא מהיו"ד הקדוש מפשיסחא ז"ל הרופא לשבורי לב ומחבש לעצבותם [תהלים
קמז:ג], להבין הלא לב נשבר הוא מדה משובחת מאוד, ומה זאת לרפואה נחשבת. אולם
יש לומר כי הידוע אם כי האמת כי לב נשבר הוא טוב מאוד אולם אך בשמחה, לא כי
בעצב, - יהיה מותר. וזה שאמר הכתוב; הבורא יתברך שמו "רופא לשבורי לב - ומחבש
לעצבותם" - שהשבורת לב לא יהיה בעצבות חס וחלילה, זאת היא הרפואה שנשאר בשברון
לב ובשמחה, ע"כ.

אכן בפשטות רבינו מבאר שיש הבדל שרשי ומשמעותי בטבע בין עצבות לשברון לב,
ששברון לב שייך לשמחה.

ויש לפרש בפשטות את הפסוק הנ"ל הרופא כל המחלות של אלו שהם שבורי לב.

ובמקום אחר דנתי בענין חולת אהבה (וכמסופר בשבחי הבעש"ט שהדוקטר הרגיש שהוא חולה רק לא ידע במה), אם יש לרפאותה.

Great blessings of Na Nach Nachmu Nachman Meuman!