ב"ה
ספר שיחות הר"ן
רסז. והמובן מדבריו היה שאפלו בכונות האר"י זכרונו לברכה ודרכי הקבלה מותר לחדש בהם כאשר ישיג שכלו, ובלבד שלא יוציא מהם שום דין חס ושלום, ע"ש.
הרמח"ל כתב בפירוש שהכלל שאין אדם עומד על דברי תורה עד שנכשל בהן קאי אפילו על סודות התורה. ואין צריכים לחשוש.
בשיח שרפי קודש ב:קלא רבינו אמר לאחד מאנ"ש "יָכוֹל הִנְּךָ לְקַמֵּט אֶת סִפְרִי כְּפִי רְצוֹנְךָ (לוֹמַר בּוֹ פֵּירוּשִׁים כִּלְבָבְךָ) אוּלָם אַל תִּפְגַע בִּסְעִיף קָטָן שבשלחן ערוך".
אכן בענין הלכה בשלחן ערוך מצינו כמה פעמים שמשנים את הלכה לפי הקבלה, למשל בהלכות שבת שיא:ז מותר לסוף את המת ולהדיחו וכו' אבל לא כדי שיסגר מה שנפתח או קצתו שאם כן היה מזיז אבר ומטעם זה אין מעצמין עיניו של מת בשבת, ע"כ. ובפירוש הבאר היטב אות טו כז"ל כתב מלבושי יו"ט (אות ה) שנוהגין בק"ק קראקא ובשאר קהלות שמזיזין אבר שלא יתעקם ומעצימין (כו'), ואומרים שיש סכנה בדבר, כדאיתא בזוהר (ויחי רכו.) על הפסוק בראשית מו:ד) ויוסף ישית ידו על עיניך. ואין למחות, אליה זוטא (סק"ט), עכ"ל.
והנה זה סוגיא ארוכה אם פוסקים כמו הקבלה מעבר להנגלה (וידוע בשם הבעל התניא יש לנהוג כמו הקבלה, ושאלו אותו הלוא בשולחן ערוך שלו פוסק כמו הנגלה, כמש"כ באו"ח סי' כה בשם המגן אברהם, ענה שהשולחן ערוך פוסק כפי הפוסקים, אבל המקובלים הולכים לפי הקבלה, וכן בסידור שלו הולך הרבה לפי הקבלה), ונראה לעניות דעתי פשוט שמה שרבינו אמר לא לפגוע בסעיף קטן שבשלחן ערוך, כוונתו לכל המתבאר בשולחן ערוך כולל הנושא כלים, ולכן היכא שהנושא כלים חולקים על השולחן ערוך, כמו שמצינו הרבה פעמים, יתכן שהלכה כמותם.
ונראה לע"ד עוד, שרבינו אמר לא להוציא שינוי הלכה על ידי פלפולים וחידושים, אבל כאשר דברי האריז"ל וכדומה הם בפירוש, כמו לענין עצימת העינים, כך הוא ההלכה.
נ נח נחמ נחמן מאומן