ב"ה
פרשת לך לך
יב:א ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך.
לך לך. עמש"כ בערך תפילה, בסוף פרק על ידי נ נח נחמ נחמן מאומן נתקבלים כל התפילות. [אגב מעניין שבג' פרשיות הראשונות של התורה מתחילים עם כפל הלשון: ברא"שית ברא, נח נח, לך לך]. וע' בלקוטי הלכות (גנבה ה:ז) ומש"כ בפרק מה פירוש אני נ נח נחמ נחמן מאומן (בפרקים על נ נח נחמ נחמן מאומן שלאחרי הפרקים על הפתק הקדוש).
הסופי תיבות של: מארצך וממולדתך ומבית אביך אל ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ומבית אביך בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: אל אברם לך לך מארצך וממולדתך, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: מארצך וממולדתך ומבית בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אברם לך לך, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מארצך וממולדתך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.
במדרש הנעלם – זוהר של פרשת לך לך יש את הענין של סבא של הפתק עיין שם.
לך לך, בגמטריא נ נ, כי אברם בחינת הארון, אברם עם י"ד בגמטריא ארון, אלו הי"ד אותיות שלו וההולכים אתו, אברם שרה תרח לוט. ויהי בנסוע הארון, מוקף בשני נוני"ן. כי רש"י בסוף פרשת נח כז"ל בחרן, הנו"ן הפוכה, לומר לך עד אברם חרון אף של מקום, ע"כ.
לך לך, יש לפרש על פי מה שגילה האריז"ל בכוונות לשמונה עשרה שבת מנחה, כי מאתך, מאת ך', הכתר עליון. לך ל-ך', להכתר. ויש לפרש את זה על פי ליקוטי מוהר"ן תורה א' על הפסוק אשרי תמימי דרך ההולכים וכו', ומבואר שם שהכתר הוא ההמתנה למי שבא לטהר ע"ש.
וזה מש"כ לך לך מארצך, מארצך זה הקטנות או הענוה. כי האדם צריך לכפות ראשו ועיניו יביטו לארץ, כדאיתא בגמרא ובאגרת הרמב"ן. אכן האריז"ל בשער המצות כתב שהאדם צריך תמיד להסתכל בשמים, ואפילו בבית צריך חלונות כדי שיסתכל תמיד בשמים. הרי שאף על פי שתמיד עיניו למטה בארץ, מתוך עניוות ושפלות הזה צריך לך לך, ללכת להכתר עליון. ולצאת ממולדתך, שהוא גם כן ענין של ענוה ושפלות של מאין באת מטיפה סרוחה. ומבית אביך, הת' מתחלף בש', והוא לשון בושת, אביך, לשון תאבה ורצון, להתבייש מהרצונות שלך, אל הארץ, לשון רצון, אשר בחי' בינה, אראך, א"ר א"ך, א"ר אלף מאתים, בחינת הי"ב שערים לגן עדן (כמבואר בריש ספר אדיר במרום), ועליהם א"ך שם אהי"ה.
מפתחות: לארץ ישראל צריך לילך רגלי וכמו שנאמר לאברהם לך לך וכו' לך דיקא – חיי מוהר"ן טו.
נ נח נחמ נחמן מאומן