1:1 · b1-1-u1

הַחַיּוּת שֶׁל כָּל מַה שֶּׁבָּעוֹלָם הוּא רַק מֵהַתּוֹרָה

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ

כָּל הַחִיּוּת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ הוּא רַק מֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה כַּיָּדוּעַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ", בְּרֵאשִׁית זֶה הַתּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת 'רֵאשִׁית חָכְמָה' (תְּהִלִּים קיא), וּבָהּ בָּרָא ה' יִתְבָּרַךְ כָּל הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ וְהִיא חִיּוּת כָּל הַדְּבָרִים וְכָל הַחֲפָצִים שֶׁבָּעוֹלָם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל חֵפֶץ שֶׁבָּעוֹלָם מְלֻבָּשׁ בּוֹ אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא חִיּוּתוֹ. וְאִם הָיִינוּ כֻּלָּנוּ זוֹכִין לִהְיוֹת כָּרָאוּי כִּרְצוֹנוֹ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת וְלִלְמֹד תּוֹרָה לִשְׁמָהּ בֶּאֱמֶת, אָז הָיוּ כָּל הַדְּבָרִים מְבֹרָרִים אֲפִלּוּ כָּל הַחֲפָצִים שֶׁל חֹל, כִּי כֻּלָּם מְקַבְּלִין חִיּוּתָם מֵהַתּוֹרָה כַּנַּ"ל

(הלכות מקח וממכר הלכה ג׳ אות ה׳)

1:5 · b4-u4

בא להורות שמכל השינויים הרבים מתגלה האחדות הפשוט

ויהי ערב ויהי בקר יום אחד

כי כתיב יום אחד ולא יום ראשון להורות שהקב"ה יחיד בעולמו היינו להורות שכל השינויים שבבריאה שהם בחי' ויהי ערב ויהי בקר שכולל כל השינויים שבעולם, כי השינוי שבין יום ללילה בין האור לחושך הוא השינוי הגדול שבכל השינויים וכמו שאומרים בברכת ק"ש ובתבונה משנה עתים ובזה כלול כל השינויים הרבים שבכל יום ויום עד אין חקר והכל נברא ומתקיים בשביל שיתגלה אחדות הפשוט מתוך ריבוי פעולות משתנות דייקא כנ"ל. וזהו ויהי ערב ויהי בקר שהם כלל כל השינויים, יום אחד בחי' שהי' יחיד בעולמו היינו לגלות אחדותו ית' שהיחיד קדמון ברא הכל וכל הפעולות משתנות נמשכין מיחודו ית'.

(הלכות פריקה וטעינה הלכה ד׳ אות ל״ג)

Printed notes · ציונים · page 8 (facsimile; transcription not reviewed)

1:5 · b4-u1

ויהי ערב ויהי בקר יום אחד

וזהו שספר את הימים כ"ש ויהי ערב ויהי בקר יום אחד. וכן יום שני ושלישי וכו'. כי העיקר לעשות פתח וצנור להמשיך האור והחיות מיו"ד דלעילא ליו"ד דלתתא וכו' שזהו בחי' טובים השנים מהאחד כי כשהאור אחד כמו שהי' קודם הבריאה אין זה שלימות. כי עיקר כוונתו הוא שיצא האור מלמעלה למטה ויתרבה ויחי' ויקיים את כל הברואים והעיקר את האדם הישראלי שהוא תכלית הכל. כי עיקר השלימת שתצא הבריאה מכח אל הפועל שאז שייך מספר כי כל זמן שהי' הכל בכח אין שייך מספר. רק עיקר התיקון שאחר שיצא מכח אל הפועל ונעשה בחינת מספר שגם אח"כ לא יהי' המספר נפרד חס ושלום מהאחד. רק שיחזרו הפועל אל הכח ואעפ"כ לא יתבטל שם לגמרי שלא יחזור העולם לתוהו ובוהו חס ושלום. רק יחזור ויעלה למעלה בכל פעם וימשיך החיות למטה בבחי' והחיות רצוא ושוב שהעיקר ע"י האמונה שיודע אחר הבריאה שכל הבריאה מאתו ית' בבחי' וידע כל פעול וכו' כנ"ל. וע"כ ספר כל הימים כי זה עיקר בחינת מוציא מכח אל הפועל שהוא בחי' מספר כנ"ל וע"כ כתיב ויהי ערב ויהי וכו' יום אחד ולא כתיב יום ראשון לומר שהקב"ה יחיד בעולמו וכו' כשארז"ל היינו כנ"ל. שעיקר התיקון לחזור כל המספר לאחד. לידע שאחר המספר שהוא אחר הבריאה אחר שיצא מכח אל הפועל עדיין הכל אחד. כי ה' אחד ברא הכל ומחי' הכל וכנ"ל.

(הלכות הכשר כלים הלכה ד׳ אות ל״ט)

Printed notes · ציונים · page 9 (facsimile; transcription not reviewed)

1:26 · b4-u5

כל הבריאה באותיות התורה

נעשה אדם

באותיות התורה נבראו כל העולמות. ועל כן אות ואות שבתורה עומדים כמה וכמה אלפים ורבבות עולמות. גם שמעתי מפיו הק' שבתבת אדם מצויירים כל צורות של כל בני אדם שבעולם. וכן בתבת בהמה מצויירים כל צורות של כל הבהמות וכן בשארי מעשה בראשית.

(הלכות ספר תורה הלכה ג׳ אות ז׳)

Printed notes · ציונים · page 13 (facsimile; transcription not reviewed)

1:27 · b4-u6

כל איברי וגידי האדם הם כנגד הבחנות של השגות אלקות

בצלם אלקים ברא אתו

צלם דמות תבניתו הוא בחינת כלליות השגת אלקות על ידי בחינת הצמצומים מעלה לעלול, משכל עליון לשכל תחתון הנ"ל, כי יש שכל שהוא נקרא בחינת עין, ויש שכל שנקרא בחינת יד, ויש שכל שנקרא רגל, וכן בשאר האיברים וכן בפרטי פרטיות כל איבר וכל גיד שיש לאדם בפנים ובחוץ, כלם הם כנגד שכליים של השגות אלקות, שהם בחינת שמותיו הקדושים, וכל הדורות באין לעולם בשביל זה להשלים צלם דמות תבניתו, כביכול, על ידי ידיעתם אותו יתברך, כי אי אפשר להשלים זה הבנין הנורא בדור אחד

(הלכות גיטין הלכה ד׳ אות ח׳)

Printed source: גיטין ד׳ ח׳; corpus location carries the heading יבום וחליצה ד׳ ח׳. Content correspondence, not a silent citation correction.

Printed notes · ציונים · page 13 (facsimile; transcription not reviewed)

1:27 · b4-u9

בצלם אלקים ברא אתו

דמות האדם שכלול מכל העולמות ויש לו כח בכל אבר ואבר ובכל חלק מבשר גופו להמשיך העולם להש"י. כי כל חלק מחלקי גופו מיוחד כנגד חלק מחלקי העולם וכנגד כמה נפשות כי מנהון תליין באודנין ומנהון בשערין וכו' וכיוצא בזה בשאר חלקי הגוף מראשו ועד רגליו כי אין שום שערה באדם וכן אין בו שום אבר וגיד ושום חתיכה מחלקי בשרו ועור שאין תלויין בו כמה וכמה נפשות ועולמות

(הלכות קרחה וכתובת קעקע הלכה ג׳)

Printed notes · ציונים · page 14 (facsimile; transcription not reviewed)

1:27 · b4-u10

אדם צריך לעשות עצמו מרכבה לשכינה

בצלם אלקים ברא אתו

כי עיקר עבודת האדם להמשיך על עצמו קדושת המרכבה הקדושה שהיא בחי' אש כ"ש כמראה אש היא מתהלכת בין החיות. ששם התגלות אלקותו ית'.כי כל אדם צריך לעשות עצמו מרכבה לשכינה כמו שנתתקן מהאר"י ז"ל לומר הנני מכוון לעשות כל גופי מרכבה לשכינה וכו'.

(הלכות גזילה הלכה ה׳ ראשי פרקים אחרי אות כ״ט)

Printed notes · ציונים · page 14 (facsimile; transcription not reviewed)

1:27 · b4-u11

בצלם אלקים ברא אתו

אם היו מהפכין את האדם (רצונו לומר לראות את פנימיותו) היו רואין שבכל גיד וגיד מגידיו תלויים אלפי אלפים ורבי רבבות עולמות:

(חיי מוהר״ן סימן תק״ה)

Printed notes · ציונים · page 14 (facsimile; transcription not reviewed)

1:27 · b4-u7

כפי מעשיו נעשה בכל העולמות

בצלם אלקים ברא אתו

כשהאדם עושה כך בידיו נעשה כך בכל העולמות, וכשעושה כך בידיו נעשה כך בכל העולמות.

(חיי מוהר״ן סימן תק״ד)

Printed notes · ציונים · page 15 (facsimile; transcription not reviewed)

1:4 · b4-u8

תיקון מעשה בראשית הוא על ידי בירור הטוב מן הרע

וירא אלקים כי טוב

מעשה בראשית עקרו על-ידי ברור הטוב, בבחינת ובטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית וזה בחינת כי טוב הנאמר בכל ששת ימי בראשית, כי קדם תקון מעשה בראשית נאמר (בראשית א'), "והארץ היתה תהו ובהו וחשך" זה בחינת התגברות הרע שחופה על הטוב, והתקון היה על-ידי בחינת (שם) ורוח אלהים מרחפת-דא רוחו של משיח, שהוא בחינת הטוב, כי כל הנקדות טובות שמוצאין בכל אחד מישראל, זה בחינת התנוצצות משיח, כי עקר הטוב הוא משיח, בחינת משה, בבחינת (רות ג') והיה בבקר אם יגאלך טוב יגאל ועל-ידי בחינת רוח אלהים, רוח טובה, בחינת רוחו של משיח, על-ידי זה עקר קיום ובנין העולם ועל-ידי זה, על-ידי הנקדות טובות שמוצאין מתוך תהו ובהו וחשך, על -ידי זה (בראשית א') "ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור וכו'". ואזי (שם), "ויבדל אלהים בין האור והחשך וכו'", כי על -ידי הנקדה טובה נכנס באמת לכף זכות ואזי נתגלה האור ונבדל ונפרש החשך מן האור הרע מן הטוב וכו' וכנ"ל. נמצא, שעקר מעשה בראשית על-ידי שמוצאין ומבררין הנקדה טובה כנ"ל

(הלכות השכמת הבוקר הלכה א׳ אות ח׳)

Printed notes · ציונים · page 15 (facsimile; transcription not reviewed)

1:29-30 · b5-animals

הבעלי חיים לפני החטא היו מתוקנים

לכם יהיה לאכלה ולכל חית הארץ

[כתב רש״י, ולא הרשה לאדם ולאשתו להמית בריה ולאכול בשר].

עקר השחיטה התחילה רק מנח, כי מימי אדם הראשון עד נח לא התר להם להרג בהמה ולאכלה. כי קדם החטא של אדם הראשון היו כלם קדושים, ואפלו בבהמות וחיות לא היה להם אחיזה. ועל כן לא היו צריכים לשחיטה והיה אסור לגמרי להרג נפש ולאכלו, מאחר שלא היה צריך תקון. ואחר החטא, שירדו ונפלו כל הדברים ונתאחזו בהם החיצונים, אז הוצרכו תקון. אבל לא התחיל התקון עד נח, שהוא התחיל לתקן העולם ממה שנתקלקלה בחטא אדם הראשון, כמו שכתוב "זה ינחמנו וכו׳ מן האדמה אשר אררה ה׳". וממנו התחיל בנין העולם מחדש ותקונו, כי אז הגיע העולם כלו לתכלית הפגם מאד, כמו שכתוב "וירא אלקים את הארץ והנה נשחתה וכו׳", עד שהוצרך ה׳ יתברך להביא מבול להחריב את העולם כלו. וכל זה היה מפגם הברית, שזה היה תחלת החטא של אדם הראשון. ובימי נח הגיע העולם לתכלית פגם הברית מאד, כמו שכתוב "כי השחית כל בשר וכו׳" עד שהגיע הפגם אפלו לבהמות וחיות, שאפלו הם השחיתו דרכם כמו שדרשו רבותינו זכרונם לברכה, כי הכל תלוי בהאדם שהוא בעל בחירה ובו תלוי כל העולם כלו. ועל ידי פגם האדם מגיע הפגם אפלו בבהמות וחיות. שאפלו הם השחיתו דרכם כנ״ל. וכן מחטא אדם הראשון שכל מיני בהמות וחיות טעמו מעץ הדעת וכנ״ל.

(הלכות בשר שנתעלם מן העין הלכה ב׳ אות ו׳)

Printed notes · ציונים · page 16 (facsimile; transcription not reviewed)

2:2 · b5-shabbos

עיקר קיום כל השבוע הוא על ידי הארת הרצון של שבת

ויכל אלקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה

כי עיקר קיום של כל ששת ימי המעשה הוא על ידי שבת דהיינו על ידי השביתה והמנוחה של שבת על ידי זה עיקר חיות ושפע וקיום של כל ו' ימי המעשה. כמו שכתוב ויכל אלקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וכו'. ודרשו רז"ל מה היה העולם חסר מנוחה בא שבת בא מנוחה, כלתה ונגמרה המלאכה כי עיקר קיום כל המלאכות אשר עשה השם יתברך כביכול ששת ימי בראשית הכל הוא רק על ידי המנוחה והשביתה של שבת וכנ"ל וזה בחינת ויכל אלקים וכו'. ויכל לשון רצון. כמו שכתוב נכספה וגם כלתה נפשי וכמו שכתוב ותכל נפש דוד וכו'. כי עיקר קיום ימי החול הוא רק על ידי הארת הרצון שמאיר בשבת כנ"ל.

(הלכות שבת הלכה ג׳ אות ד׳)

Printed notes · ציונים · page 17 (facsimile; transcription not reviewed)

Printed notes · ציונים · page 16 (facsimile; transcription not reviewed)

2:7 · b6-soul

לא היה שום עולם יכול לסבול אור קדושת נשמת אדם הישראלי, לכן היה מוכרח צמצום כה גדול שיבוא הנשמה לתוך עפר דוקא

וייצר ה׳ אלקים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים

וע"כ נברא האדם עפר מן האדמה. כי לגודל עוצם בהירת אור נשמת האדם שהוא חלק אלו"ה ממעל. ונמשך ממקום גבוה ועליון מאד מאד. כי ישראל עלה במחשבה תחלה. ע"כ לא הי' אפשר שיוכל שום עולם לסבול אור קדושת נשמתו כ"א ע"י שנתלבש בגוף הנעשה מעפר הארץ הגשמי הזה. שהוא תכלית הצמצום כנ"ל. וז"ש ויצר ה' אלקים את האדם עפר מן האדמה. אז דייקא ויפח באפיו נשמת חיים כי דייקא ע"י שנוצר בגוף עכור כזה שהוא עפר מן האדמה. עי"ז דייקא הי' אפשר לו לקבל נשמת חיים שנמשך ממקור עליון ונורא מאד שא"א לסבול אור כזה בשום עולם כ"א ע"י שנתלבש בצמצום כזה עפר מן האדמה הנ"ל.

(הלכות גביית חוב מהיתומים הלכה ג׳ אות י״ב)