Aitzoas HaMivoo'aroas — Chapter 24: Talmud Torah §§42–81

הֵרֵי נִשְׁלָם הַעְתָּקַת עֶרֶךְ תַּלְמוּד תּוֹרָה בְּעֵזֶר נוֹתֵן הַתּוֹרָה

מִלִּקּוּטֵי עֵצוֹת מֵאַדְמוֹ"ר מוֹהֲרַ"ן זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה

יז וְכֵן כָּל הָעֻבְדּוֹת טוֹבוֹת, אֵין לָהֶן חֲשִׁיבוּת לְלֹא אֱמוּנָה. הַיְנוּ שֶׁצָּרִיךְ לְקַיֵּם מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים מִתּוֹךְ אֱמוּנָה כִּי כָּךְ צִוָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. אַךְ כַּאֲשֶׁר עוֹשִׂים אֶת הַפְּעֻלּוֹת הַטּוֹבוֹת בְּלִי אֱמוּנָה, כַּמְּבֹאָר לְמַעְלָה, אֵין לָהֶן שׁוּם חֲשִׁיבוּת. וַאֲפִלוּ לִמּוּד וְעֵסֶק הַתּוֹרָה, אִם אֵינָם לְחִזּוּק הָאֱמוּנָה וְיִרְאַת ה', אֵין לָהֶם חֲשִׁיבוּת. כִּי תַּכְלִית כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, הִיא רַק כְּדֵי לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה אֲמִתִּית וְיִרְאַת חֵטְא. הַיְנוּ לִירָא מֵעֲשִׂיַּת עֲבֵרָה, הֵן בֵּין אָדָם לַמָּקוֹם, הֵן בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, כַּמְּבֹאָר בְּמַסֶּכֶת אֲבוֹת (פ"ג מ"ט:) "כָּל שֶׁיִּרְאַת חֶטְאוֹ קוֹדֶמֶת לְחָכְמָתוֹ חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת". הַיְנוּ, מִי שֶׁעוֹסֵק בְּחָכְמַת הַתּוֹרָה בִּכְדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לְיִרְאַת חֵטְא, אֲזַי בְּוַדַּאי עִסְקוֹ בַּתּוֹרָה חָשׁוּב מְאֹד. אֲבָל אִם עֵסֶק זֶה אֵינוֹ בִּשְׁבִיל יִרְאַת חֵטְא, אֵין לוֹ שׁוּם חֲשִׁיבוּת. כָּךְ מְבֹאָר בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת. וְכָךְ מְבֹאָר בְּהֶמְשֵׁךְ הַמַּאֲמָר (שָׁם) "כָּל שֶׁחָכְמָתוֹ קוֹדֶמֶת לְיִרְאַת חֶטְאוֹ, אֵין חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת." וְכָךְ אַף מְבֹאָר בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת פֵּרוּשׁ אֲמִתִּי עַל הַפָּסוּק (תְּהִלִּים קיט, פו) "כָּל מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה" כָּל מִצְוֹתֶיךָ - הַיְנוּ הַתּוֹרָה שֶׁהִיא כְּלוּלָה מִתַּרְיַ"ג מִצְווֹת – אֱמוּנָה, כְּלוֹמַר, תַּכְלִית עֵסֶק הַתּוֹרָה הִיא רַק כְּדֵי לְהַגִּיעַ לֶאֱמוּנָה אֲמִתִּית. וַאֲפִלוּ יְדִיעַת דִּינֵי הַתּוֹרָה שֶׁל אִסּוּר וְהֶתֵּר, כָּשֵׁר וּפָסוּל, הִיא רַק לְמַעַן שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה. הַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי הַבְּקִיאוּת בַּהֲלָכוֹת וּבְדִינֵי הַתּוֹרָה וְקִיּוּמָם, נִצּוֹלִים בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם מִכָּל מִינֵי אִסּוּר, הַמֹּחַ מִזְדַּכֵּךְ וּמִתְקַדֵּשׁ, וְאֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ בְּיֶתֶר קַלּוּת לִשְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה, שֶׁהִיא יְסוֹד וְשֹׁרֶשׁ לְכָל הַיַּהֲדוּת, כַּמְּבֹאָר בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת. גַּם מְבֹאָר בַּתּוֹרָה, כִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אָמַר לִכְלָל יִשְׂרָאֵל כִּי עִקַּר הַתּוֹרָה הִיא הַיִּרְאָה, כַּמְּבֹאָר בְּסֵדֶר עֵקֶב (דְּבָרִים י, יב) "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹקֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ, כִּי אִם לְיִרְאָה". וְיִרְאָה וֶאֱמוּנָה הֵם דָּבָר אֶחָד.

יח עִקַּר קִיּוּם הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ שֶׁהָאָדָם יִהְיֶה חָזָק וְשַׁלֵּם תָּמִיד בֶּאֱמוּנָתוֹ, הוּא רַק עַל יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית. הַיְנוּ, לִשְׁמוֹר עַל טָהֳרַת הַמֹּחַ מִכָּל מִינֵי מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וּבִפְרָט מֵהִרְהוּרֵי זְנוּת וְדֵעוֹת אֶפִּיקוֹרְסוּת. אֲבָל לִשְׁמוֹר אֶת הַמֹּחַ מִכָּל מִשְׁמָר, אֶפְשָׁרִי רַק עַל יְדֵי יִרְאַת ה' בֶּאֱמֶת. וּלְיִרְאַת שָׁמַיִם אֲמִתִּית אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת רַק עַל יְדֵי הִתְקָרְבוּת אֲמִתִּית לְצַדִּיקֵי אֱמֶת.

יט עַל יְדֵי הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ שְׁלֵמוּת בֶּאֱמוּנָה אֲמִתִּית וְהֶעְדֵּר אֱמוּנוֹת כּוֹזְבוֹת, מִתְחַדֵּשׁ הַמֹּחַ, שֶׁהוּא הַנְּשָׁמָה, בְּעֵת הַשֵּׁינָה. וּמְקַבְּלִים עַל יְדֵי הַשֵּׁינָה שֵׂכֶל חָדָשׁ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלַהֲבָנַת אֱמֶת הַתּוֹרָה. כִּי הַתּוֹרָה בְּוַדַּאי אֱמֶת טְהוֹרָה הִיא, כַּמְּבֹאָר בַּפָּסוּק (מַלְאֲכִי ב, ו) "תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ", אַךְ צָרִיךְ לַעֲמֹל הַרְבֵּה כְּדֵי לְהָבִין וּלְהַרְגִּישׁ כָּרָאוּי אֶת אֱמֶת הַתּוֹרָה. וְעַל יְדֵי הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה וְהָאֲמִתִּית אֶפְשָׁר בְּוַדַּאי לְהָבִין וּלְהַרְגִּישׁ אֶת אֱמֶת הַתּוֹרָה וְלִזְכּוֹת לְחִיּוּת חֲדָשָׁה בְּכָל הַמַּעֲשִׂים טוֹבִים.