# קכד
קכד
Source: https://ajew.org/reader/alim-litrufa/2/124
## Segment 1
קכד
And peace to all our anshei sh'lomaynu with great love — and especially to my longstanding precious friend our Teacher the Rabbi Nachman — grandson of our Master, our Teacher and Rebbe — of blessed memory. See to urge him to send me his letter immediately — and see to speak with him each time and to rouse him and strengthen him — for it is a great good for him and for you — as you know from the many warnings with which our great Rebbe — of blessed and holy memory — warned us: that one should speak with one's friend words of truth and faith — and they should receive from each other [שֶׁיְּדַבֵּר אֶחָד עִם חֲבֵרוֹ דִּבְרֵי אֱמֶת וֶאֱמוּנָה, וִיקַבְּלוּ דֵּין מִן דֵּין — the Rebbe's repeated instruction that each person should speak with his fellow words of truth and faith — and draw, receive, learn from each other. The Aramaic yekablu dein min dein — receive from each other — captures the mutuality: the conversation is not one-directional teaching but mutual receiving] and so forth.
## Segment 2
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם א' וַיֵּשֶׁב תקצ"ד לפ"ק.
Nussun the above-mentioned.
## Segment 3
אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי נֵרוֹ יָאִיר.
To: My beloved son, my dear one — may his light shine. [Yitzchok]
## Segment 4
מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי בְּזֹאת הַשָּׁעָה, וְלֹא הִזְכַּרְתָּ שָׁם מֵעִנְיַן הַיְשׁוּעָה שֶׁכָּתַבְתָּ בְּשָׁבוּעַ הֶעָבָר שֶׁתִּכְתֹּב לִי. וְהָיָה לִי צַעַר וְכִלְיוֹן עֵינַיִם כָּל הַשָּׁבוּעַ הֶעָבַר, כִּי לֹא דַּי שֶׁלֹּא בִּשַּׂרְתַּנִי יְשׁוּעָתְךָ, אַף גַּם לֹא הָיָה לִי שׁוּם אִגֶּרֶת שְׁנֵי פָּאסְטִין, דְּהַיְנוּ בְּיוֹם ד' וְיוֹם ו'. וְהַיּוֹם כָּלוּ עֵינַי לִרְאוֹת מִכְתָּבְךָ, וּבְשָׁעָה זֹאת הִגִּיעַ, אֲבָל אֵין נִזְכָּר בּוֹ דָּבָר מֵעִנְיַן הַיְשׁוּעוֹת, אַף גַּם הוּא מָלֵא צְעָקוֹת זְעָקָה גְּדוֹלָה וּמָרָה. וְגַם אֲנִי עַתָּה מָלֵא יִסּוּרִין הֵן בְּעִנְיַן הַפַּרְנָסָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר, הֵן בְּעִנְיַן בְּרִיאוּת הַגּוּף, וְהָעִקָּר בְּעִנְיַן עֲבוֹדַת ה', וְנוֹסָף לָזֶה אֲנִי צָרִיךְ לִשָּׂא עָלַי רַבִּים מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁיִּחְיוּ, שֶׁכָּל אֶחָד מָלֵא דְּאָגוֹת בְּכָל הַנַּ"ל, וְהָעִקָּר בַּעֲבוֹדַת ה', וּמַה שֶּׁרוֹדְפִין כָּל אֶחָד מְאֹד מְאֹד, בִּפְרָט בְּעִנְיַן הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁהֵם עִקַּר הַיְצָרִין וְכוּ'. וִימֵי הַחֲנֻכָּה הַקְּדוֹשִׁים מְמַשְׁמְשִׁין וּבָאִין לְשָׁלוֹם, וַאֲנִי צָרִיךְ לְהָכִין שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ שֶׁהוּא הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ עַל חֲנֻכָּה הַקָּדוֹשׁ בִּשְׁבִיל רַבִּים. מִלְּבַד מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לִי לִכְתֹּב כְּלָל, וְעַל כֻּלָּם אֵין לִי עַל מִי לְהִשָּׁעֵן, כִּי אִם עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְעַל כֹּחוֹ שֶׁל זָקֵן דִּקְדֻשָּׁה.
Your letter I received at this hour — and you did not mention there the matter
## Segment 5
וְהִנֵּה אִם אָמְנָם מְאֹד מְאֹד גָּדוֹל צַעֲרִי וּכְאֵבִי מִמִּכְתָּבְךָ, אַךְ עִם כָּל זֶה בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִי, שֶׁאֲנִי מוֹצֵא בְּחַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ הַרְחָבָה גְּדוֹלָה בְּתוֹךְ עֶצֶם הַצָּרָה רַחֲמָנָא לִצְלַן מַה שֶׁתִּהְיֶה, אַף עַל פִּי כֵן אֲנִי רוֹאֶה שֶׁדְּבָרַי שֶׁהֵם דִּבְרֵי אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה מוֹעִילִים לְךָ הַרְבֵּה הַרְבֵּה גַּם עַתָּה, וּמְחַיִּין וּמְשִׁיבִין נַפְשְׁךָ מְאֹד מְאֹד, וְיַאֲמִין לִי בֶּאֱמֶת שֶׁכָּל מַה שֶּׁכָּתַבְתָּ אֵינוֹ חִדּוּשׁ אֶצְלִי כְּלָל, כִּי כָּאֵלֶּה מַמָּשׁ עָבַר עָלַי כַּמָּה פְּעָמִים, וְנִמְשָׁךְ זְמַנִּים הַרְבֵּה, שֶׁנִּדְמֶה לִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִחְיוֹת יוֹם אֶחָד וַאֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת. אַךְ נִתְיַשַּׁבְתִּי אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה אֲנִי אֲנַסֶּה אֶת עַצְמִי בְּכָל שָׁעָה, וְאֶרְאֶה בְּכָל עֵת לְהַסִּיחַ דַּעְתִּי מִמַּה שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לִשְׁכֹּחַ, וְזֶה הָעִקָּר דְּהַיְנוּ לִהְיוֹת שֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה עַל כָּל פָּנִים, וּמַה שֶּׁאוּכַל לַחֲטֹף לִפְעָמִים אֵיזֶה טוֹב, מַה טּוֹב, וְהָעִקָּר לְבַלּוֹת הַיּוֹם כַּמָּה שֶׁאוּכַל בְּשֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה. וְגַם עַל זֶה הֻכְרַחְתִּי עוֹד לִצְעֹק הַרְבֵּה הַרְבֵּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּלְהִתְפַּלֵּל כַּמָּה תְּפִלּוֹת. וְכַמָּה שָׁעוֹת הֻכְרַחְתִּי לְבַלּוֹת בְּכַמָּה מִלֵּי דִּשְׁטוּתָא וּבְדִיחוּתָא, וּמִן הַסְּתָם בְּוַדַּאי לָמַדְתִּי כַּמָּה שָׁעוֹת בִּפְרָט הַשִּׁעוּרִים הַקְּבוּעִים. בְּתוֹךְ כָּךְ עָבַר הַיּוֹם וְכֵן כַּמָּה יָמִים וְכֵן כַּמָּה שָׁנִים.
of the salvation you wrote about last week. And I had sorrow and pining of
eyes all the past week. And today my eyes were exhausted looking for your letter
— and at this hour it arrived — but no matter of salvations is mentioned — and
moreover it is full of great and bitter cries. And I too now am full of
suffering — in the matter of livelihood — in the matter of bodily health —
and primarily in the matter of divine service — and in addition I must carry
many of Israel — each of whom is full of worries — primarily in divine service
— and from what pursues each one very much — especially in the matter of
thoughts which are the primary drive of the evil inclination. And the holy days
of Chanukah are imminent and coming — and I need to prepare
sacred anointing oil — which is the holy knowledge — for
the holy Chanukah on behalf of the many
[שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ שֶׁהוּא הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ
עַל חֲנֻכָּה הַקָּדוֹשׁ בִּשְׁבִיל רַבִּים — the Rebbe's teaching: *shemen*
— oil — is the spiritual counterpart of *da'as*, divine knowledge and
awareness. Just as the Chanukah miracle required the pure sacred oil of the
Temple, the spiritual Chanukah requires the oil of *da'as hakodesh* — holy
knowledge that illuminates. The *shemen* and the *da'as* share their
luminous quality: the oil that feeds the flame and the knowledge that
illuminates the soul. Reb Nussun must prepare this spiritual oil — these
teachings and Torah insights — for the many who will gather].
Apart from what I cannot write at all — and above all I have no one to lean
upon — only our Father in Heaven — and upon the strength of the Elder of
Holiness.
And behold — although my sorrow and pain from your letter is very, very great
— even so — in distress You expanded me — for I
find in His kindness great expansion within the very distress itself.
## Segment 6
אִם אָמַרְתִּי אֲסַפְּרָה לְךָ בְּנִי חֲבִיבִי אֶפֶס קָצֵהוּ מִזֶּה, לֹא יַסְפִּיקוּ הֲמוֹן יְרִיעוֹת, כִּי בְּוַדַּאי אֵין שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם שָׁוִין מַמָּשׁ, וּבְוַדַּאי בִּפְרָטִיּוּת יֵשׁ שִׁנּוּיִים הַרְבֵּה. אַךְ אַף עַל פִּי כֵן כָּל מַה שֶּׁאַתָּה כּוֹתֵב עָבַר עָלַי כָּאֵלֶּה וְכָאֵלֶּה מַמָּשׁ. וּבָרוּךְ הַשֵּׁם כָּל מַה שֶּׁאַתָּה כּוֹתֵב שֶׁאַתָּה מְחַיֶּה עַצְמְךָ הוּא טוֹב וְנָכוֹן וְיָשָׁר וְכוּ', אַךְ רְצוֹנִי שֶׁתִּתְחַזֵּק בָּזֶה יוֹתֵר וְיוֹתֵר. אֱזֹר נָא כְּגִבּוֹר חֲלָצֶיךָ בְּנִי חֲבִיבִי, דַּלּוּ עֵינֶיךָ לַמָּרוֹם וַחֲגֹר בְּעֹז מָתְנֶיךָ, וּבְטַח בְּכֹחוֹ שֶׁל זָקֵן דִּקְדֻשָּׁה כִּי הוּא הוֹלֵךְ לְפָנֵינוּ בְּכָל עֵת בָּזֶה וּבַבָּא. וּלְמַעַן הַשֵּׁם בְּרוּדֶער הַאלְט זִיךְ [אָחִי! חַזֵּק עַצְּמְךָ], וּכְבָר אָמַר הוּא זַ"ל שֶׁאֲפִלּוּ לְחוֹלֶה הַמּוּטָל עַל עֶרֶשׂ דְּוַי וְחָלוּשׁ מְאֹד אֲשֶׁר כָּל מִשְׁכָּבוֹ נֶהְפַּךְ בְּחָלְיוֹ, אוֹמְרִים לוֹ שֶׁיִּתְחַזֵּק, לָאז דִּיךְ נִיט אָפּ, מַאךְ זִיךְ פְרִישֶׁער [אַל תַּעֲזֹב אֶת עַצְּמְךָ תַּעֲשֶׂה עַצְּמְךָ יוֹתֵר רַעֲנָן], וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. וְאִם הוּא צַיָּת וּמְחַזֵּק עַצְמוֹ מוֹעִיל לוֹ הַרְבֵּה שֶׁיִּתְרַפֵּא וְיָשׁוּב לְאֵיתָנוֹ עַל יְדֵי זֶה, בִּפְרָט שֶׁתְּהִלָּה לָאֵל יֵשׁ לְךָ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן בְּחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ.
Even
so I see that my words — which are the words of our Master, our Teacher and
Rebbe — of blessed and holy memory — help you very, very much even now —
and revive and restore your soul greatly. And believe me truly — everything
you write is not new to me at all — for exactly such things passed over me
many times — and continued for long periods — such that it seemed to me
impossible to live even one day or even one hour. But I settled myself —
that however it is — I will test myself in each hour — and see at every time
to distract my mind from what I need to forget — and this is the essential
thing — namely
to sit and not do
[לִהְיוֹת שֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה — *shev v'al ta'aseh*:
the Talmudic category of passive non-performance. Applied to the inner life:
simply do not act on the bad thought — do not engage it, do not do anything.
Passivity is itself the spiritual achievement. Sometimes the greatest act
is simply not to yield]
at any rate — and what I can snatch occasionally of some good — how good.
And for this too I was compelled to cry out very, very much to Hashem —
and to pray many prayers. And many hours I was compelled to exhaust in
various words of foolishness and humour. And by implication — I certainly
studied many hours — especially the fixed lessons. Amidst this the day passed
— and so many days — and so many years.
If I were to tell you even a fraction of this — multitudes of sheets would
not suffice. But even so — all that you write passed over me in exactly this
way. And blessed is Hashem — all that you write that you revive yourself is
good and right and straight — but I wish that you strengthen yourself more
and more.
Gird now your loins like a hero — raise your eyes on high
and gird your loins with strength
[אֱזֹר נָא כְּגִבּוֹר חֲלָצֶיךָ — the language of
Iyov 38:3 and 40:7 — Hashem's words to Iyov from the whirlwind]
— and trust in the strength of the Elder of Holiness — for he goes before
us at every time. And for the sake of Hashem —
## Segment 7
וְהִנֵּה בְּשַׁבָּת זֶה שֶׁעָבַר דִּבַּרְתִּי הַרְבֵּה בְּעִנְיַן יְמֵי חֲנֻכָּה הֵם יְמֵי הוֹדָאָה, שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לְהַמְשִׁיךְ דֶּרֶךְ זֶה לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לִשְׁמוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, אֲפִלּוּ בְּתוֹךְ מְעוֹף צוּקָה וְצָרָה רַחֲמָנָא לִצְלַן, גַּם אָז יוֹדֶה לִשְׁמוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ עַל גֹּדֶל הַחֲסָדִים שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ עַד הֵנָּה. וְעַל כָּל הַהַרְחָבוֹת הַגְּדוֹלוֹת שֶׁמּוֹצֵא בְּתוֹךְ הַצָּרָה עַצְמָהּ בִּבְחִינַת בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִי כַּנַּ"ל, וְעַל יְדֵי זֶה, דַּיְקָא שֶׁגַּם בְּעֵת הַצָּרָה יָבִיא תּוֹדָה עַל הֶעָבָר, עַל יְדֵי זֶה יוּכַל לִצְעֹק עַל לְהַבָּא, בִּבְחִינַת מוֹדֶה עַל הֶעָבַר, עַל יְדֵי זֶה יוּכַל לִצְעוֹק עַל לֶעָתִיד לָבוֹא. וּכְבָר דִּבַּרְתִּי בָּזֶה וּבְוַדַּאי שָׁמַעְתָּ מִמֶּנִּי בָּזֶה הַרְבֵּה, אַךְ צְרִיכִין לַחֲזֹר זֹאת הַרְבֵּה וְלֵילֵךְ בָּזֶה. וּמְאֹד אֲנִי מְחַיֶּה עַצְמִי בְּדֶרֶךְ זֶה הַרְבֵּה, וְגַם עַל כָּל מִכְתָּבֶיךָ וְצַעַרְךָ אֲנִי מְחַיֶּה עַצְמִי רַק בָּזֶה שֶׁאֲנִי מוֹדֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל כָּל הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשָׂה עִמִּי וְעִמְּךָ, מַה שֶּׁעַל כָּל פָּנִים אַתָּה צוֹעֵק עַל רִחוּקְךָ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל הַחֶסֶד הַנִּפְלָא שֶׁעָשָׂה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִמְּךָ שֶׁאֵינְךָ מִתְנַגֵּד חַס וְשָׁלוֹם, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ בְּעַצְמְךָ בְּמִכְתָּבְךָ זֶה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִקְדִּים לְךָ רְפוּאָה לַמַּכָּה. וּבְוַדַּאי כָּךְ הוּא הָאֱמֶת בָּרוּר וְצָלוּל שֶׁה' יִתְבָּרַךְ הִקְדִּים לְךָ וּלְכֻלָּנוּ רְפוּאָה גְּדוֹלָה לָנֶצַח לְמַכָּתֵנוּ הָאֲנוּשָׁה מְאֹד שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד. וְעַל זֶה אָנוּ מְחֻיָּבִים לְהוֹדוֹת לוֹ יִתְבָּרַךְ בְּפֶה מָלֵא בְּכָל יוֹם עַל כָּל הַחֶסֶד וְעַל כָּל הַנִּפְלָאוֹת וְהַטּוֹבוֹת שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ, שֶׁנִּזְכֶּה לֵידַע מֵאוֹר כָּזֶה, וּמִתּוֹרָתוֹ וְשִׂיחוֹת קְדוֹשׁוֹת וְנוֹרָאוֹת כָּאֵלֶּה, וְכָל מַה שֶּׁהַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִין וְהַבִּלְבּוּלִים וְכוּ' רַחֲמָנָא לִצְלַן מִתְגַּבְּרִין בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר מְחֻיָּבִים לְהוֹדוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר, שֶׁאַף עַל פִּי כֵן אַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי כְּמוֹ שֶׁאֲנִי, אַף עַל פִּי כֵן חַסְדּוֹ גָּבַר עָלַי כָּל כָּךְ שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ מִמֶּנּוּ זַ"ל, וְאֵינִי מִתְנַגֵּד עָלָיו, וְגַם אֲנִי זוֹכֶה לִנְסֹעַ עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְלִהְיוֹת נִכְלָל וְנִמְנֶה בֵּין אֲנָשָׁיו הַיְקָרִים שֶׁיִּחְיוּ לְאֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים.
brother — hold yourself — do not let yourself go — make
yourself fresher
[בְּרוּדֶּעֶר הַאלְט זִיךְ... לָאז דִּיךְ נִיט אָפּ,
מַאךְ זִיךְ פְרִישֶׁעֶר — Yiddish: brother, hold on — do not let yourself
go — make yourself more refreshed and fresh. The sudden shift into Yiddish
and into *bruder* — brother — marks extreme urgency and tenderness]
— and the Rebbe — of blessed memory — already said: even to a sick person
lying on a bed of illness and very weak — one says to him: strengthen yourself
— do not let yourself go — make yourself fresher. And if he listens and
strengthens himself — it helps him greatly to be healed. Especially since
praised be G-d — you have someone to lean upon in His great kindness, Yisborach.
And behold — on this past Shabbos I spoke much about how the days of Chanukah
are days of thanksgiving — and a person must draw this path of giving thanks
and praise to His great Name, Yisborach, always — even amidst the swoop of
distress and trouble — G-d forbid. Even then he will give thanks for the
greatness of the kindnesses He performed with him until now — and for all
the great expansions he finds within the very distress itself — in the aspect
of *batzar hirchavta li*. And through this — specifically through bringing
thanksgiving for the past even at the time of distress — through this he
can cry out for the future:
in the aspect of grateful for the past — through this
he can cry out for the future to come
[מוֹדֶה עַל הֶעָבַר... עַל יְדֵי זֶה יוּכַל לִצְעֹק
עַל לֶעָתִיד לָבוֹא — gratitude for the past is the structural prerequisite
that opens the mouth for genuine petition for the future. The two are causally
linked: thanksgiving enables crying out. One cannot properly cry out for
## Segment 8
כִּי הַקִּבּוּץ שֶׁלָּנוּ יָקָר מְאֹד מְאֹד בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי זֹאת צְרִיכִין לֵידַע, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁעַל כֻּלָּם עוֹבֵר מַה שֶּׁעוֹבֵר, וְהַרְבֵּה יֵשׁ שֶׁעוֹבְרִים עֲלֵיהֶם כַּאֲשֶׁר עָלֶיךָ וְיוֹתֵר רַחֲמָנָא לִצְלַן, אַף עַל פִּי כֵן לָאו כָּל אַפִּין שָׁוִין. וְיֵשׁ הַרְבֵּה שֶׁהֵם אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים וְיָפִים מְאֹד שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בָּהֶם מְאֹד, וּבֶאֱמֶת עִם כֻּלָּם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר הַרְבֵּה וְגַם עִמְּךָ בְּוַדַּאי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר הַרְבֵּה, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן בִּכְלָלִיּוּת הַקִּבּוּץ בְּוַדַּאי עוֹלָה הִתְפָּאֲרוּת הַרְבֵּה בְּלִי שִׁעוּר בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר כָּל מַה שֶּׁמִּתְנוֹצֵץ בְּלִבִּי בְּעִנְיָן זֶה וְיָדַעְתִּי כִּי בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אַתָּה מַאֲמִין בְּכָל זֶה, עַל־כֵּן תְּהִלָּה לָאֵל יֵשׁ וָיֵשׁ לְךָ בַּמֶּה לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמְךָ בְּכָל עֵת, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְטוֹבָה, וּלְהָבִיא תָּמִיד תּוֹדָה עַל הֶעָבָר אֲפִלּוּ בְּעֵת הַצָּרָה רַחֲמָנָא לִצְלַן וְכַנַּ"ל.
what one needs without first being grateful for what one has].
And I revive myself greatly through this path — and for all your letters and
your sorrow — I revive myself only through this — that I give thanks to
Hashem Yisborach for all the kindness He performed with me and with you.
That at any rate you cry out about your distance from Hashem — and for the
wondrous kindness that you are not an opponent — G-d forbid. And as you
yourself wrote — that Hashem Yisborach preceded for you the healing before
the wound. And certainly this is the clear truth — that Hashem preceded for
you and for all of us a great and eternal healing for our very severe wound.
And for this we are obligated to thank Him with a full mouth each day — for
all the kindness and wonders and goodnesses He performed with us — that we
merited to know from such a light — and from His Torah and holy and awesome
conversations as these. And the more the troubles increase — the more we are
obligated to give thanks — that even so — even though I am as I am — His
kindness prevailed over me so much that I know from him — of blessed memory.
And I also merit to travel for Rosh Hashana and to be included and counted
among his precious people — for length of days and years.
For our gathering is very, very precious in His eyes, Yisborach —
not all faces are equal
[לָאו כָּל אַפִּין שָׁוִין — the Talmudic phrase
(Brochos 58a): no two people's spiritual path is identical. Each person is
unique and precious].
And there are many who are fine and beautiful people — whom Hashem Yisborach
takes great pride in — and truly Hashem Yisborach takes great pride in all
— and certainly also in you — how much more so in the community as a whole
— certainly the pride rises beyond all measure. And I know that with the help
of Hashem you believe all of this — therefore praised be G-d — you have
wherewith to revive yourself at every time — and to bring thanksgiving for
the past always — even at the time of distress.
And through this you can live true life at every time and cry out for the
future. And know also — that although what has passed over you has passed —
the thought is in your hand — and
it is impossible for two thoughts to be together at the
same time
[אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵי מַחֲשָׁבוֹת בְּיַחַד
— at any given moment there is only one thought present in consciousness.
This means the person always retains the power to redirect it: since only
one thought can occupy the mind at once, one always has the choice of which
that one thought is]
— and the thought is in a person's hand to direct it as he wishes. And the
essential thing is to sit and not do — even in thought. Begin each time fresh.
And the essential thing —
make yourself joyful — even if it is not genuine — at
any rate make yourself as if you are joyful — and through this you will truly
come to joy
[מַאכֶן זִיךְ פְרֵיילִיךְ — Yiddish: make yourself
joyful. The acted joy that precedes and creates genuine joy. Not waiting for
the feeling before acting — the act of making oneself joyful is what produces
## Segment 9
וְעַל יְדֵי זֶה תּוּכַל לִחְיוֹת חַיִּים אֲמִתִּיִּים בְּכָל עֵת. וְלִצְעֹק עַל לְהַבָּא. וְגַם תֵּדַע שֶׁאַף עַל פִּי כֵן אַף עַל פִּי שֶׁעָבַר עָלֶיךָ מַה שֶּׁעָבַר, אַף־עַל־פִּי־כֵן הַמַּחֲשָׁבָה בְּיָדְךָ וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵי מַחֲשָׁבוֹת בְּיַחַד בְּשׁוּם אֹפֶן. וְאִם אַף עַל פִּי כֵן כְּבָר נִכְשַׁלְתָּ הַרְבֵּה כְּאִלּוּ לֹא הָיִיתָ בְּיָדְךָ חַס וְשָׁלוֹם, הֲלֹא נֶגֶד זֶה אַתָּה בְּעַצְמְךָ יוֹדֵעַ הָאֱמֶת, שֶׁאַף עַל פִּי כֵן כְּבָר הוֹעִיל לְךָ עִנְיָן זֶה מַה שֶּׁאַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵי מַחֲשָׁבוֹת יַחַד בְּשׁוּם אֹפֶן. וְשֶׁהַמַּחֲשָׁבָה בְּיַד הָאָדָם לְהַטּוֹתָהּ כִּרְצוֹנוֹ וְכוּ'. וְשֶׁהָעִקָּר לִהְיוֹת שֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה גַּם בַּמַּחֲשָׁבָה, בְּכָל מַה שֶּׁכָּתַבְתִּי לְךָ תַּתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ. וְהָעִקָּר מַאכְן זִיךְ פְרֵיילִיךְ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ בֶּאֱמֶת, עַל כָּל פָּנִים יַעֲשֶׂה עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא שָׂמֵחַ, וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה בֶּאֱמֶת לְשִׂמְחָה, וְחֶדְוַת ה' יִהְיֶה מָעֻזְּךָ שֶׁתִּזְכֶּה לְדַלֵּג עַל הַכֹּל בְּשָׁלוֹם וְיִתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה. וְאָז נָבִיא תּוֹדָה שְׁלֵמָה עַל גֹּדֶל חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו.
the genuine state. Joy as a practice rather than an emotion]
— and the joy of Hashem will be your strength — that you merit to leap over
everything in peace — and everything will be turned for good. And then we
will bring a complete thanksgiving for the greatness of His kindness and
wonders.
And in His mighty mercies may He give us merit to receive the holy days of
Chanukah with joy — and may we always merit the aspect of
thanksgiving and acknowledgment — for this is the essential
delight of the World to Come
[תּוֹדָה וְהוֹדָאָה, שֶׁזֶּה עִקַּר שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם
הַבָּא — in the Rebbe's teachings, the *sha'ashu'im* — delights, pleasures
— of the World to Come are identified with the *todah* — the thanksgiving-
offering and the inner state of gratitude. This is grounded in the teaching
(Vayikra Rabbah 9:7) that in the Messianic future all sacrifices will cease
except the *korban todah* — the thanksgiving-offering: gratitude is the
permanent and essential form of divine worship, the eternal *sha'ashu'a*
of the World to Come. What one must cultivate now is precisely what will
endure forever]
— and also to study much Halacha from the four parts of the Shulchan Aruch
each day. Until
the truth illuminates in the fourfold-square of speech
[עַד שֶׁיָּאִיר הָאֱמֶת בְּרִבּוּעַ הַדִּבּוּר —
*ribua hadibur* — the fourfold-square of speech: a specific Breslov concept
corresponding to the four worlds (*Atzilus, Beriah, Yetzirah, Asiyah*) and
## Segment 10
וּבְרַחֲמָיו הָעֲצוּמִים יְזַכֵּנוּ לְקַבֵּל יְמֵי חֲנֻכָּה הַקְּדוֹשִׁים בְּשִׂמְחָה, וְנִזְכֶּה תָּמִיד לִבְחִינַת תּוֹדָה וְהוֹדָאָה, שֶׁזֶּה עִקַּר שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, וְגַם לִלְמֹד הַרְבֵּה הֲלָכוֹת מֵאַרְבָּעָה שֻׁלְחָן עָרוּךְ בְּכָל יוֹם. עַד שֶׁיָּאִיר הָאֱמֶת בְּרִבּוּעַ הַדִּבּוּר, וְנִזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ הַשִּׂמְחָה שֶׁל שַׁבָּת לִימֵי הַחֹל. עַד שֶׁיִּתְגַּלֶּה אַחְדוּת הַפָּשׁוּט מִתּוֹךְ פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת וְכוּ'. אַשְׁרֵינוּ שֶׁאָנוּ מְדַבְּרִים מִזֶּה, בִּפְרָט שֶׁתְּהִלָּה לָאֵל יֵשׁ בְּיָדֵינוּ כָּל הַתּוֹרָה הַזֹּאת. וּתְפִלָּה נוֹרָאָה הַנּוֹבַעַת מִשָּׁם, מִלְּבַד עוֹד תּוֹרוֹת נִפְלָאוֹת כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה, וּתְפִלּוֹת נִפְלָאוֹת הַנּוֹבְעִים מֵהֶם אֲשֶׁר עוֹלִים מֵהֶם שַׁעֲשׁוּעִים לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא עָלוּ מִימוֹת עוֹלָם.
to the four sections of the *Shulchan Aruch* — *Orach Chayyim, Yoreh Dei'ah,
Even HaEzer, Choshen Mishpat*. The daily study of the four sections of
*Shulchan Aruch* that Reb Nussun prescribes is precisely what illuminates
these four dimensions of speech with truth. When the truth shines in all four
dimensions — the Shabbos joy can be drawn into the weekdays and the simple
unity can be revealed within the varying actions of everyday life]
— and we merit to draw the joy of Shabbos into the weekdays — until the
simple unity is revealed from within the varying actions and so forth.
How fortunate are we that we speak of this — and especially that praised be
G-d we have in our hands all this Torah — and the awesome prayer that flows
from there — apart from yet other wondrous Torahs — and wondrous prayers that
flow from them — which bring forth delights before Him, Yisborach — such as
have never arisen from the days of the world.
Incline your ear and your heart and hear and understand well what is happening.
Although the pursuits are without measure — yet the attribute of good is
greater. For the healings that He preceded in His kindness surpass everything
— for never yet in the world were there healings of the soul such as these
that help even the gravely ill of these times — in the footsteps of the
Mashiach.
And the word of Hashem will stand forever
[וּדְבַר ה' יָקוּם לְעוֹלָם — Yeshayahu 40:8: "the
grass withers — the flower fades — but the word of our G-d stands forever."
Whatever passes and fades, the Rebbe's Torah stands permanently and its
## Segment 11
הַט אָזְנְךָ וּלְבָבְךָ וּשְׁמַע וְהָבֵן הֵיטֵב מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה. אִם אָמְנָם הָרְדִיפוֹת בְּלִי שִׁעוּר אֲבָל מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי הָרְפוּאוֹת שֶׁהִקְדִּים בְּחַסְדּוֹ הֵם עוֹלִים עַל הַכֹּל, כִּי מֵעוֹלָם לֹא הָיוּ עֲדַיִן רְפוּאוֹת הַנֶּפֶשׁ כָּאֵלֶּה שֶּׁמּוֹעִילִים אֲפִלּוּ לְחוֹלִים אֲנוּשִׁים שֶׁבָּעִתִּים הַלָּלוּ בְּעִקְבוֹת מְשִׁיחָא. וּדְבַר ה' יָקוּם לְעוֹלָם. וּבְוַדַּאי יִגְמֹר לְטוֹבָה גַּם עִמְּךָ, וְאַל יַעַזְבְךָ וְאַל יִטְּשֶׁךָ, כִּי חַסְדֵי ה' לֹא תָמְנוּ וְלֹא כָלוּ רַחֲמָיו לְעוֹלָם. וּמְעַט מִזֶּה אָנוּ רוֹאִין בְּכָל יוֹם מַמָּשׁ, וְיוֹתֵר וְיוֹתֵר מִזֶּה אָנוּ מְחֻיָּבִים לְהַאֲמִין בְּחַסְדּוֹ וְטוּבוֹ הַגָּדוֹל שֶׁאֵינוֹ נִפְסָק לְעוֹלָם.
healing power never diminishes]
[Yeshayahu 40:8].
And He will certainly complete for good also with you — and may He not abandon
you and not forsake you — for the kindnesses of Hashem have not ended and
His mercies will never cease. And something of this we see literally every
day — and more and more we are obligated to believe in His great and good
kindness that is never interrupted — forever.
The words of your father —
who writes from heart and soul
[הַכּוֹתֵב מִלֵּב וָנֶפֶשׁ — from heart and soul:
the full formulation of complete personal investment — the innermost feeling
and the animating life-principle together. A rare self-inscription of total
devotion in every word]
— and who awaits your salvation. Only be strong and resolute.
Nussun of Breslov.
[Translator's Note: Overview: Parshas Vayeishev. *Shemen mishchas kodesh*: now
identified as the Rebbe's teaching that *shemen* — oil — corresponds to *da'as*,
divine knowledge. The spiritual Chanukah requires the oil of *da'as hakodesh*
to be prepared for the many. *Sha'ashu'a olam haba*: now identified as the
## Segment 12
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַכּוֹתֵב מִלֵּב וָנֶפֶשׁ וּמְצַפֶּה לִישׁוּעָתְךָ. רַק חֲזַק וֶאֱמַץ.
Breslov teaching that the *todah* — thanksgiving — is the essential delight
of the World to Come, grounded in the Midrash (Vayikra Rabbah 9:7) that all
sacrifices will cease except the *korban todah*. *Ribua hadibur*: now identified
as the fourfold-square of speech corresponding to the four worlds and the four
sections of the Shulchan Aruch — daily study of the four sections illuminates
all four dimensions with truth, enabling the drawing of Shabbos joy into
weekdays. *Shev v'al ta'aseh*. *Modeh al he'avar / tza'ak l'haba*. *Ein shnei
machashavos*. *Machen zikh freylich*. *Milev va'nefesh*.
Key Themes
Shemen Mishchas Kodesh / Da'as Hakodesh
Sacred anointing oil = holy knowledge. The Chanukah oil and *da'as* share
their luminous quality: the oil that feeds the flame and the knowledge that
illuminates the soul. Reb Nussun must prepare this spiritual oil — teachings
and Torah insights — for the Chanukah gathering.]
## Segment 13
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
Nussun of Breslov.