# קסד
קסד
Source: https://ajew.org/reader/alim-litrufa/2/164
## Segment 1
קסד
Beyond this there is no time to extend now — and may Hashem lead me in peace.
## Segment 2
זֶה הַמִּכְתָּב אֲשֶׁר שָׁלַח מוֹרֵנוּ הָרַב הַמְפֻרְסָם לָשֶׁבַח וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי נָתָן זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה לְהָרַב מִסַאוְורַאן בְּזֶה הַשָּׁנָה בִּכְדֵי לְהַשְׁקִיט הָרִיב וּלְהַצִּיל נַפְשׁוֹ וְנַפְשׁוֹת הַנִּלְוִים אֵלָיו לְהַצִּילָם מֵהַרְדִפוֹת עַד הַנֶּפֶשׁ שֶׁנִּרְדְפוּ אָז, אַךְ לֹא הוֹעִיל כִּי לֹא נִכְנְסוּ הַדְּבָרִים בְּלִבּוֹ מֵחֲמַת רִבּוּי לְשׁוֹן הָרָע שֶׁסִּפְּרוּ לְפָנָיו. לוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָנוּ בְּעֵזְרֵנוּ וְהִצִּיל נַפְשׁוֹתֵינוּ מֵהָרְדִיפוֹת. בָּרוּךְ ה' שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם וְכוּ'.
Nussun of Breslov. The words of your father.
## Segment 3
בָּרוּךְ הַשֵּׁם אוֹר לְיוֹם ה' וַיִּשְׁלַח תקצ"ה בְּרֶסְלֶב.
My beloved son, my dear one. [ Yitzchok ]
## Segment 4
מֵרָחוֹק אֶקְרָא לְשָׁלוֹם, מִן הָאֵזוֹב אֲשֶׁר בַּקִּיר לָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן, הֲלוֹא הוּא הָרַב הַקָּדוֹשׁ הַמְפֻרְסָם נוֹדָע בִּיהוּדָה וּבְיִשְׂרָאֵל שְׁמוֹ נֵרוֹ יָאִיר עַמּוּד הֶחָזָק פַּטִּישׁ הֶחָזָק אִישׁ אֱלֹקִים קָדוֹשׁ יֵאָמֵר לוֹ, לוֹ דּוּמִיָּה תְּהִלָּה כְּבוֹד קְדוּשַׁת שְׁמוֹ מוֹרֵנוּ הָרַב מֹשֶׁה צְבִי נֵרוֹ יָאִיר.
Overview: Monday night, Parshas Toldos. Preparing to travel to Uman on Rosh Chodesh Kislev — hostile words spoken there against the community and the holy Kloyz require a response. *Yanu'cheni b'ma'aglei tzedek l'ma'an sh'mo* (Tehillim 23:3). The past Shabbos: dancing and a Torah on *v'atem tihyu li* (LM I:34) — the three holy points from tzaddik, from one's fellow, and from oneself — canceling *cherpaslev* / *sheviras lev* because where they meet, holy love dwells. *Mi yemalel gevuros Hashem* (Tehillim 106:2). *Dor ha'ani* — this poor generation — that received such extraordinary gifts.
## Segment 5
הַאֻמְנָם תַּמָּן נְהִיגֵי דְּלָא שָׁאִיל זְעִירָא בִּשְׁלָמָא דְּרַבָּא, עִם כָּל זֶה לְמַעַן גֹּדֶל הַשָּׁלוֹם אֲשֶׁר הִפְלִיגוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּעֹצֶם מַעֲלָתוֹ מְאֹד, וְאָמְרוּ (סֻכָּה נג:) שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אָמַר יִמָּחֶה שְׁמִי עַל הַמַּיִם בִּשְׁבִיל לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם וְכוּ' וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה הַרְבֵּה, אָמַרְתִּי לָצֵאת מֵהַגְּבוּל. וְאָמְנָם שֶׁלִּבִּי הוֹלֵךְ אָנֶה וָאָנָה בִּכְתִיבַת מִכְתָּבִי זֶה, כִּי מִי יוֹדֵעַ אִם יִכָּנְסוּ דְּבָרַי בְּלִבּוֹ הַטָּהוֹר, כִּי בְּרִית כְּרוּתָה לְלָשׁוֹן הָרָע עַד שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שַׁבָּת נו.) שֶׁדָּוִד קִבֵּל לָשׁוֹן הָרָע, אָמַרְתִּי עָלַי לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלִּי. וְיִהְיֶה מָה, אָרוּצָה דְּבָרַי אֵלֶּה לְהַצִּיל אֶת נַפְשִׁי וְאֶת נַפְשׁוֹת כְּשֵׁרִים הַתְּלוּיִים בִּי, וַאֲדוֹנִי חָכָם כְּחָכְמַת מַלְאַךְ הָאֱלֹֹקִים לָדַעַת כָּל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ, וְיָבִין כִּי בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים יוֹצְאִים דְּבָרִים אֵלֶּה מִלִּבִּי. וְהִנֵּה בֶּאֱמֶת אֵין דַּעְתִּי צְלוּלָה לְסַדֵּר דְּבָרַי כָּרָאוּי לִגְדוֹל הַדּוֹר כַּיּוֹצֵא בּוֹ, מִגֹּדֶל הַמַּחֲלֹקֶת וְהַיִּסּוּרִים מִכָּל צַד, אֲפָפוּנִי מַיִם עַד נָפֶשׁ וְכוּ', אַךְ עֲצוֹר בְּמִלִּין מִי יוּכָל בְּעֵת כָּזֹאת, וְאִם זָכַרְתִּי וְנִבְהַלְתִּי, כִּי כְּפִי הַנִּשְׁמָע בִּמְדִינָתֵנוּ מֵהַדִּבּוּרִים שֶׁיָּצְאוּ מִפִּי מַעֲלַת כְּבוֹד תּוֹרָתוֹ, חִזֵּק יְדֵי בַּעֲלֵי הַמַּחֲלֹקֶת, וְרֹב בַּעֲלֵי הַמַּחֲלֹקֶת חָלַק לִבָּם גַּם מֵאֲדוֹנִי רוּם מַעֲלַת כְּבוֹד תּוֹרָתוֹ כַּאֲשֶׁר הֶחָכָם יוֹדֵעַ בְּנַפְשׁוֹ.
Your letter I received between Minchah and Maariv in the beis midrash — and I read it then — and how greatly you revived my soul at this time — especially with the letter from Lvov. Great are the deeds of Hashem — very deep are His thoughts [גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂי ה' מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתָיו — combining two verses: Tehillim 111:2 — gedolim ma'asei Hashem d'rushim l'chol cheftzeihem — "great are the deeds of Hashem — sought out by all who desire them"; and Tehillim 92:6 — mah gadlu ma'asecha Hashem me'od amku machsh'vosecha — already identified in Letter 154 as the Psalm of Shabbos verse of incomprehensible divine providence. Here the two verses are woven into a single statement: the greatness of Hashem's deeds and the depth of His thoughts — both at once] [Tehillim 111:2; 92:6] — and as for us — there is no knowing how far it extends — we are only obligated to give thanks for the past — for every expansion and expansion that He, Yisborach, in His mercy expands for us in the constriction — in the flight of distress and oppression from every side — in a *machloket* like this — in humiliations like these — in such financial pressure — and especially in such spiritual poverty — that it is impossible to pray any prayer properly and so forth — even so — Hashem is with us at every time — and performs great wonders alone. And also at every time He illuminates for us in our understanding and shows us the sparkling of the sprouting of the horn of salvation at every time. What shall I say and what shall I speak. And through all of this we have the strength to await complete salvation always — as until now Hashem our G-d has done His wonders and His thoughts toward us and so forth.
## Segment 6
וְעַתָּה יִזְכֹּר נָא אֲדוֹנִי מֵהַרְבּוֹת גּוֹאֵל הַדָּם, וְלֹא יִשָּׁפֵךְ דָּם נָקִי בְּיִשְׂרָאֵל, כִּי כְּבָר הֵם שׁוֹפְכִים דָּמֵינוּ בְּבִזְיוֹנוֹת עֲצוּמוֹת אֲשֶׁר לֹא נִשְׁמְעוּ בָּעוֹלָם, וּמְסַקְּלִים בַּאֲבָנִים וְעִפְּרוּ בֶּעָפָר, וְאֵינָם חָסִים עַל נְעָרִים וּזְקֵנִים. לוּלֵא ה' עֶזְרָתָה לָנוּ, אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ. וְעַתָּה יָשִׂים נָא אֲדוֹנִי אֶל לִבּוֹ הַטָּהוֹר אַחֲרֵי אֲשֶׁר דַּרְכּוֹ הַטּוֹב לְתַוֵּךְ הַשָּׁלוֹם בְּיִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְרֵעֵהוּ, וְכַמָּה פְּעָמִים הוּא מֻכְרָח לְוַתֵּר לְהַחַיָּב בִּשְׁבִיל לְפַשֵּׁר בֵּינֵיהֶם, כִּי מִי כְּהֶחָכָם וּמִי יוֹדֵעַ פֵּשֶׁר דָּבָר, קַל־וָחֹמֶר בֶּן בְּנוֹ שֶׁל קַל־וָחֹמֶר אֶלֶף פְּעָמִים, כַּמָּה וְכַמָּה מְחֻיָּב מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לְתַוֵּךְ הַשָּׁלוֹם בְּעִנְיַן מַחֲלֹקֶת עָצוּם כָּזֶה, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֲשָׁשׁ סַכָּנוֹת נְפָשׁוֹת וְחִלּוּל הַשֵּׁם, כִּי הֵם הוֹלְכִים וְקוֹרְעִים הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁחִבֵּר אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ הָרַב הַקָּדוֹשׁ זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה, וְרוֹמְסִים אוֹתָם בְּרַגְלֵיהֶם, וְזוֹרְקִים אוֹתָם לָאַשְׁפּוֹת וְלַמְּקוֹמוֹת הַמְּטֻנָּפִים, הֲנִשְׁמָע כָּזֹאת אוֹ הֲנִרְאֶה כָּמוֹהוּ, וְאֵינָם נוֹתְנִים אֶל לִבָּם לְהִסְתַּכֵּל בְּתוֹךְ הַסֵּפֶר לִרְאוֹת וּלְהָבִין בּוֹ, אִם רָאוּי לְבַזּוֹתוֹ כָּל כָּךְ. וְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הַמִּסְתּוֹפְפִים בְּצִלּוֹ הַקָּדוֹשׁ וְלוֹמְדִים סְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, אֲשֶׁר כְּבָר נִתְפַּשֵּׁט חִבּוּרָיו בְּרֹב יִשְׂרָאֵל, וּבִקְצֵה תֵּבֵל מִלֵּיהֶם, כִּי כְּבָר חָזְרוּ וְהִדְפִּיסוּ אוֹתָם בַּמְּדִינוֹת הָרְחוֹקוֹת כַּאֲשֶׁר כְּבָר הִגִּיעוּ לְיָדֵינוּ, בִּרְאוֹתָם גֹּדֶל הַחֲצִיפוּת שֶׁל הָעַזֵּי פָּנִים שֶׁבַּדּוֹר הַמְבַזִּים אֶת הַסְּפָרִים כָּל כָּךְ וְהֵם מֻכְרָחִים לִשְׁתֹּק וְלָשׂוּם לְפִיהֶם מַחֲסוֹם. וְהַחוֹלְקִים אֵינָם מִסְתַּפְּקִים בְּכָל זֶה וּמוֹסִיפִים לִפְעֹר פִּיהֶם לִבְלִי חֹק עַד שֶׁמְּרִימִים יְדֵיהֶם עַל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הָעֲנִיִּים הַנִּרְדָּפִים. אֲזַי גַּם הֵם אֵינָם יְכוֹלִים לְהִתְאַפֵּק וְעוֹמְדִים כְּנֶגְדָּם בְּכָל כֹּחָם, כִּי הָאֲנָשִׁים מָרֵי נֶפֶשׁ הֵמָּה. וּמֵחֲמַת שֶׁהֵם נִרְדָּפִים בְּיוֹתֵר עַד אֲשֶׁר כָּשַׁל כֹּחַ הַסַּבָּל וְהֵם מִתְגַּבְּרִים בְּכָל כֹּחָם בְּיוֹתֵר, כְּמַאֲמַר הֶחָכָם אֵין גִּבּוֹר כְּמִתְיָאֵשׁ. וְעַל יְדֵי זֶה רַבּוּ כְּמוֹ רַבּוּ הַקְּטָטוֹת וְהַמְּרִיבוֹת בְּכַמָּה עֲיָרוֹת זֶה כַּמָּה פְּעָמִים. וְעַתָּה הֲיִתָּכֵן לְהַלְהִיב וּלְהַבְעִיר חַס וְשָׁלוֹם יוֹתֵר אֵשׁ הַמַּחֲלֹקֶת כָּזֶה. הֲלֹא זֶה יוֹדֵעַ אֲדוֹנִי בְּנַפְשׁוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ חֲזָקִים בִּנְקֻדַּת הָאֱמֶת, שֶׁמִּן הַנִּמְנָע לְהַפְרִיד לְבָבֵנוּ חַס וְשָׁלוֹם מִמֶּנּוּ זַ"ל וּמִסְּפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, מֵאַחַר שֶׁאָנוּ יוֹדְעִים בְּנַפְשֵׁנוּ אֲמִתַּת דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים הַמְיֻסָּדִים עַל אַדְנֵי הָאֱמֶת כְּפִי אֲשֶׁר קִבַּלְנוּ מֵרַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּשַׁ"ס וּפוֹסְקִים וּבְכָל סִפְרֵי מוּסָר הַקְּדוֹשִׁים מֵהַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהָיוּ אַחֲרֵיהֶם זְכוּתָם יָגֵן עָלֵינוּ, כַּאֲשֶׁר עֵין כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל רָאוּ בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, כָּל מִי שֶׁחָפֵץ בֶּאֱמֶת לְהַבִּיט בְּעֵין בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וְאֵיךְ אֶפְשָׁר לְהַכְחִישׁ דְּבָרִים אֲמִתִּיִּים כָּאֵלֶּה, וְאִם רַבִּים אֵינָם חֲפֵצִים לְהַבִּיט בָּהֶם, מִי יַכְרִיחַ אוֹתָם. הַשּׁוֹמֵעַ יִשְׁמַע וְהֶחָדֵל יֶחְדַּל. אַךְ אֵיךְ הֻתַּר לְהַצִּית הָאֵשׁ חַס וְשָׁלוֹם הַבּוֹעֵר זֶה כַּמָּה שָׁנִים. וְזֶה יָדוּעַ וּמְפֻרְסָם שֶׁאֲנִי הֶעָנִי וְהָאֶבְיוֹן כְּבָר הִשְׁלַכְתִּי נַפְשִׁי מִנֶּגֶד. וּמָסַרְתִּי נַפְשִׁי וְגוּפִי וּמָמוֹנִי בִּשְׁבִיל הָאֱמֶת.
And behold — our dear friend Rabbi Nachman — may his light shine — from Tulchin — has already informed you of the matter of my coming home in peace — praised be G-d — and you will also hear more about this — and you will understand the wonders of Hashem. Beyond this there is no time to extend now — and see to send me the iron quills [קֻלְמוֹסִים שֶׁל בַּרְזֶל — iron quills — as requested in Letter 163 and commented on in Letter 159's postscript with the verse from Koheles 10:10. The iron quill is both a practical writing instrument and, as Reb Nussun showed, a vehicle of spiritual teaching: even a dull instrument can write with increased force and intention] speedily — and great merit will be accounted for this. And my mind is still not clear from the journey's upheaval — therefore I will be brief and say peace.
## Segment 7
וַה' אֱלֹקִים אֱמֶת יוֹדֵעַ כִּי דִּבַּרְתִּי עִם גְּדוֹלֵי קְדוֹשֵׁי יִשְׂרָאֵל צַדִּיקֵי יְסוֹדֵי עוֹלָם זְכוּתָם יָגֵן עָלֵינוּ. עִם כֻּלָּם דִּבַּרְתִּי הַרְבֵּה גַּם אַחַר שֶׁזָּכִיתִי לְהִתְקָרֵב לַאֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ הַמֻּבְהָק הָרַב הַקָּדוֹשׁ מוֹהֲרַ"ן זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה. וְכֻלָּם קֵרְבוּ אוֹתִי בְּאַהֲבָה רַבָּה וּבְחִבָּה יְתֵרָה. וּבִפְרָט הָרַב הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא מִבַּרְדִּיטְשׁוֹב, וְאַחֲרָיו הָרַב הַקָּדוֹשׁ מֵחַמֶעלְנִיק, וְהָרַב הַקָּדוֹשׁ מוֹרֵנוּ הָרַב שָׁלוֹם מִפָּארִיבִּישְׁטְשׁ זֵכֶר צַדִּיקִים לִבְרָכָה, וּשְׁאָרֵי גְּדוֹלֵי עוֹלָם, אֵצֶל כֻּלָּם הָיִיתִי מִתְאַבֵּק בַּעֲפַר רַגְלֵיהֶם קֹדֶם שֶׁנִּתְקָרַבְתִּי אֶל אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ הַמֻּבְהָק זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה וְאַחַר כָּךְ. וְאַהֲבָתָם גָּבְרָה עָלַי אַחַר כָּךְ בְּיוֹתֵר, מֵחֲמַת שֶׁרָאוּ שֶׁנִּשְׁתַּנֵּיתִי לְטוֹבָה יוֹתֵר, לִשְׁקֹד עַל דַּלְתֵי הַתּוֹרָה וְהָעֲבוֹדָה בְּיוֹתֵר בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְכֻלָּם פָּרְסוּ בִּשְׁלוֹמוֹ זַ"ל עַל יָדִי. וְהִנְנִי הַיּוֹם הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵחֲמִשִּׁים שָׁנָה, וּכְבָר עָבַר עָלַי מַה שֶּׁעָבַר, כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ, וַאֲנִי עוֹסֵק בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים זֶה יוֹתֵר מִשְּׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה. וּכְבָר זָכִיתִי לְהַדְפִּיסָם כַּמָּה פְּעָמִים עִם הַסְכָּמוֹת מִגְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל מְחַבְּרִים מְפֻרְסָמִים גְּאוֹנֵי עוֹלָם. וְנִתְפַּשְּׁטוּ בְּכָל יִשְׂרָאֵל בִּפְרָט בִּמְדִינוֹת לִיטָא וְרַיְיסְן וּפוֹלִין גָּדוֹל וּבְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְכֻלָּם מְשַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים שֶׁהֵם דְּבָרִים נִפְלָאִים וַאֲמִתִּיִּים וּפוֹתְחִים שַׁעַר לְכָל דּוֹפְקֵי בִּתְשׁוּבָה וּמַדְרִיכִים אֶת הָאָדָם בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה. לְבַד בִּמְדִינָתֵנוּ רַבּוּ הַמַּחֲלֹקֶת, מֵחֲמַת דִּבְרֵי הֶבֶל שֶׁיָּצָא מִפִּי הַחוֹלֵק הַגָּדוֹל עָלָיו זַ"ל אֲשֶׁר לְבָבֵנוּ חָלַק מִמֶּנּוּ לְגַמְרֵי וְאֵינִי רוֹצֶה לְדַבֵּר מִמֶּנּוּ. וְגַם אֲדוֹנִי יוֹדֵעַ שֶׁלֹּא הָיָה כְּדַאי לַחֲלֹק עָלָיו זַ"ל, וְרַק הוּא הִרְבָּה הַמַּחֲלֹקֶת בְּיִשְׂרָאֵל עַד אֲשֶׁר אִם יִרְצֶה אֲפִלּוּ הַגָּדוֹל שֶׁבַּגְּדוֹלִים לְתַקֵּן הַמַּחֲלֹקֶת, אֵינִי יוֹדֵעַ אִם יֵשׁ בְּיָדוֹ לְתַקֵּן, כִּי יָדַעְנוּ שֶׁקִּלְקֵל לְדוֹרוֹת עַד שֶׁיָּבוֹא מוֹרֵה צֶדֶק וִיגַלֶּה הָאֱמֶת, עַל כָּל פָּנִים אֵין לְהַרְבּוֹת הַמַּחֲלֹקֶת. נָא אֲדוֹנִי אוֹהֵב יִשְׂרָאֵל הַשּׁוֹקֵד עַל תַּקָּנָתָם, יִמְחֹל לִי אִם יָצָא מִתַּחַת יַד קֻלְמוֹסִי אֵיזֶה דִּבּוּר נֶגֶד כְּבוֹדוֹ הַגָּדוֹל, וִידִינֵנִי לְכַף זְכוּת, כִּי מֵרֹב שִׂיחִי וְצַעֲרִי דִּבַּרְתִּי עַד הֵנָּה, מִקִּירוֹת הַלֵּב בְּלֵב נִשְׁבָּר וְנִכְאֶה וְנִדְכֶּה עַד מְאֹד, כִּי נַפְשִׁי נִבְהֲלָה מְאֹד מְאֹד וְאַתָּה ה' עַד מָתַי. אִתְכַּרְיַת רוּחִי גוֹ נְדָנָה, מָה אֹמַר וּמָה אֲדַבֵּר מָה אֶצְטַדֵּק הָאֱלֹֹקִים מָצָא אֶת עֲוֹנֵנוּ כִּי צַדִּיק ה' וַאֲנִי הִרְשַׁעְתִּי, אֲבָל הָאֱלֹֹקִים יְבַקֵּשׁ אֶת הַנִּרְדָּף, אֲפִלּוּ צַדִּיק רוֹדֵף וְכוּ', בִּפְרָט כִּי בְּעִנְיַן הַמַּחֲלֹקֶת עָלֵינוּ לֹא צָדְקוּ דִּבְרֵיהֶם כְּלָל. כִּי גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם שֶׁאֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זַ"ל מַדְרִיךְ אוֹתָנוּ בַּדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר דָּרְכוּ בּוֹ אֲבוֹתֵינוּ מֵעוֹלָם.
And to all our *anshei sh'lomaynu* — peace and abundant salvation — be strong and take courage — for truth is one — and it is impossible to contradict it in any way in the world — as it is written: the lip of truth is established forever — and the truth of Hashem is forever [שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד — וֶאֱמֶת ה' לְעוֹלָם — Mishlai 12:19 / Tehillim 117:2: both verses returning — *sefat emet tikkon la'ad* from Letter 159, and *emes Hashem l'olam* from Letter 160 / Tehillim 117:2 — together as a double testimony: both the human word of truth and the divine truth itself are eternal. The *machloket* will pass — but truth will not] [Mishlai 12:19; Tehillim 117:2] .
## Segment 8
וְעַתָּה אֶשְׁתַּחֲוֶה וְאֶכְרָעָה וְאַחְוֵי קִידָה קָמֵי דְמַר אֲלָפִים פְּעָמִים שֶׁיָּשִׂים לִבּוֹ הַטּוֹב אֶל כָּל דְּבָרַי הַנֶּאֱמָרִים בֶּאֱמֶת וָצֶדֶק, וְאַל יַשְׁלִיךְ דְּבָרַי אַחֲרֵי גַּוּוֹ, וְאַל נָא יָשִׁית עָלַי חַטָּאת אִם יָצָא דָּבָר נֶגֶד כְּבוֹדוֹ חַס וְשָׁלוֹם, כִּי לֹא בְּמֶרֶד וּבְמַעַל דִּבַּרְתִּי חַס וְשָׁלוֹם רַק מִגֹּדֶל הַצַּעַר וְהָרְדִיפוֹת שֶׁלָּנוּ עַד הַנֶּפֶשׁ, וְאֵין אָדָם נִתְפָּס עַל צַעֲרוֹ. וְאַל יִשְׁמַע לְקוֹל מְלַחֲשִׁים בַּעֲלֵי לָשׁוֹן הָרָע, יֹאחַז צַדִּיק דַּרְכּוֹ הַטּוֹב אֲשֶׁר מִכְּבָר לְהַצִּיל עָשׁוּק מִיָּד עוֹשְׁקוֹ כֹּחַ וּלְתַוֵּךְ הַשָּׁלוֹם בְּיִשְׂרָאֵל. וּבוֹחֵן לְבָבוֹת הוּא יוֹדֵעַ שֶׁרְצוֹנִי חָזָק מְאֹד לָבוֹא בְּאֹהֶל בֵּיתוֹ הַקָּדוֹשׁ, וּלְדַבֵּר עִם מַעֲלַת כְּבוֹד תּוֹרָתוֹ פָּנִים־אֶל־פָּנִים וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתִי לְפָנָיו, אַךְ גָּבַהּ טוּרָא בֵּינִי הָאֶבְיוֹן וּבֵין רוּם כְּבוֹדוֹ, כִּי הִקִּיפוּהוּ חֲבִילֵי טְרָדוֹת מִכָּל צַד עַד אֲשֶׁר אֵין הַפְּנַאי בְּיָדוֹ לַעֲסֹק לְדַבֵּר עִמִּי כָּרָאוּי. כִּי לְפָרֵשׁ שִׂיחָתִי לְפָנָיו וּלְהַצִּיל אֶת נַפְשִׁי הָיִיתִי צָרִיךְ שֶׁיְּדַבֵּר עִמִּי מַעֲלַת כְּבוֹד תּוֹרָתוֹ כַּמָּה יָמִים כַּמָּה שָׁעוֹת בְּכָל יוֹם, וְזֶה דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר מֵרִבּוּי טִרְדוֹתָיו בְּמִלֵּי דִּשְׁמַיָּא וּמִלֵּי דְצִבּוּרָא. וְגַם אֲנִי בְּעָנְיִי אִי אֶפְשָׁר לִי לְהִתְמַהְמֵהּ שָׁם הַרְבֵּה, מֵחֲמַת שֶׁבָּאִים לְשָׁם הַרְבֵּה אֲנָשִׁים אֲשֶׁר חוֹרְקִים שִׁנָּם עָלַי אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לִי לְהִתְוַעֵד עִמָּהֶם יַחַד, וּבִפְרָט יָמִים הַרְבֵּה, כַּאֲשֶׁר אֲדוֹנִי יָבִין בְּחָכְמָתוֹ הַזַּךְ. וּבֶאֱמֶת מֵחֲמַת זֶה נִמְנַעְתִּי לָבוֹא אֵלָיו עַד הֵנָּה. וּבִפְרָט עַתָּה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִי לַעֲבֹר מִבֵּיתִי לִמְקוֹם קְדֻשָּׁתוֹ מֵחֲמַת שֶׁיָּרֵאתִי מֵהַחוֹלְקִים, וּבִפְרָט מֵהָעַזֵּי פָּנִים שֶׁבֵּינֵיהֶם אֲשֶׁר דָּמִי הֻתַּר בֵּינֵיהֶם וְכוּ'. הֵן עַל כָּל אֵלֶּה גָּבְרָה הַמְּחִצָּה הַמַּפֶסֶקֶת בֵּינִי וּבֵין כְּבוֹדוֹ הָרָמָה, וְגַם עַל הַמִּכְתָּב הַזֶּה נִסְתַּפַּקְתִּי אִם לְשָׁלְחוֹ לְמַעֲלַת כְּבוֹד תּוֹרָתוֹ, אַךְ לֹא יָכֹלְתִּי לְהִתְאַפֵּק, וַאֲנִי מוֹסֵר דַּעְתִּי וּלְבָבִי לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל תְּנוּעוֹתַי וְכִרְצוֹנוֹ אֶעֱשֶׂה, וְאִם אָמְנָם בִּטְנִי מָלֵא מִלִּים, אָמַרְתִּי לְקַצֵּר שֶׁלֹּא אַטְרִיחַ הַצַּדִּיק בְּתֵבוֹת הַרְבֵּה, וּשְׁלוֹמוֹ יִגְדַּל נָא כְּנַפְשׁוֹ וָנֶפֶשׁ אַסְקוּפָּה הַנִּדְרֶסֶת, פּוֹרֵשׂ כַּפָּיו וּמְבַקֵּשׁ שָׁלוֹם וֶאֱמֶת.
And their love for me grew even greater afterwards — because
they saw that I had changed for the better. And all of them sent their
peace to him — of blessed memory — through me. And I am today
many more than fifty years old — and already there has
passed over me what has passed —
all Your breakers and waves have passed over me
[כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ —
Tehillim 42:8: the verse of the overwhelmed soul acknowledging that all
waves of trial have come from Hashem — used here as a summary of a lifetime
of spiritual trials survived]
[Tehillim 42:8]
— and I have been engaged with his holy books for more than thirty-two
years. And I have already merited to print them several times with
*haskamos* from the great ones of Israel — renowned authors — *geonim* of
the world. And they have spread throughout all Israel — particularly in
the provinces of Lithuania and Russia and Greater Poland and in the Land of
Israel. And all of them praise and say that they are wondrous and true words
— and they open a gate for all who knock in *teshuvah* — and they guide the
person in the straight path.
Only in our province has the controversy multiplied — because of empty words
that came from the mouth of the great opponent — from whom our hearts are
entirely divided. And my lord too knows that it was not worthwhile to oppose
him — and only he multiplied the controversy in Israel — until even if the
greatest of the great would wish to repair the controversy — I do not know
whether he has it in his power to repair it — for we know that he caused
damage for generations — until the Teacher of Righteousness comes and
reveals the truth. In any case — one must not multiply the controversy.
Please — my lord — lover of Israel — forgive me if anything came from under
my quill against his great honor — and judge me favorably — for from the
abundance of my complaint and sorrow I have spoken until here — from the
walls of the heart — with a broken and crushed and very greatly humbled
heart — for
my soul is very greatly terrified — and You, Hashem,
until when
[נַפְשִׁי נִבְהֲלָה מְאֹד וְאַתָּה ה' עַד מָתַי
— Tehillim 6:4: "my soul is very greatly terrified — and You, Hashem —
until when?" The verse of the limit of endurance]
[Tehillim 6:4].
My spirit within its sheath is grieved
[אִתְכַּרְיַת רוּחִי גוֹ נְדָנָה — Daniel 7:15:
itkaryas rucha li Daniel b'go nidneih — "my spirit — Daniel's
spirit — was grieved within its sheath." The verse of Daniel's inner
disturbance after the terrifying vision of the four beasts — the anguish
that comes from seeing a spiritual catastrophe unfolding. The *nadneih*
— the sheath — refers to the physical body as the container of the soul.
Applied here: Reb Nussun's soul, like Daniel's after his vision, is shaken
within the body by the spiritual disaster he is witnessing]
[Daniel 7:15]
—
what shall I say and what shall I speak — how shall I
justify myself — the L-rd found our iniquity — for Hashem is righteous
and I have been wicked
[מָה נֹּאמַר מַה נְּדַבֵּר מַה נִּצְטַדֵּק —
Bereishis 44:16: Yehudah's words to Yosef — "what shall we say — how
shall we justify ourselves — the L-rd has found out our sin." The classical
formula of speechlessness before judgment.
## Segment 9
נָתָן בֶּן מוֹרֵנוּ הָרַב נַפְתָּלִי הִירְץ מִבְּרֶסְלֶב.
And *ki tzaddik Hashem va'ani
harshati* — "for Hashem is righteous and I have been wicked"]
— but
the L-rd will seek out the pursued — even a righteous
person pursuing and so forth
[הָאֱלֹקִים יְבַקֵּשׁ אֶת הַנִּרְדָּף — Koheles
3:15: "and G-d will seek out the pursued." Even if the pursuer is righteous
and the pursued is wicked — G-d stands with the one who is pursued. We are
the pursued, and Hashem stands with the pursued]
[Koheles 3:15]
— especially since in the matter of the controversy against us — their words
have not been right at all. For it is revealed and known before the One who
spoke and the world came into being — that our Master, our Teacher and Rebbe
— of blessed memory — is guiding us in the straight path — in the path in
which our fathers have walked from time immemorial.
And now I bow and kneel and prostrate before my lord a thousand times —
that he place his good heart toward all my words spoken in truth and
righteousness — and not cast my words behind him — and not impute to me sin
if something came out against his honor G-d forbid — for I have not spoken
in rebellion and treachery G-d forbid — only from the greatness of our
sorrow and persecutions unto death — and
no person is held responsible for his pain
[אֵין אָדָם נִתְפָּס עַל צַעֲרוֹ — Bava Basra
16b: applied to Iyov — the person in extreme pain is not in full possession
of himself]
[Bava Basra 16b].
And let him not listen to the voice of whispered *lashon hara*. Let the
*tzaddik* hold firm to his good path — to rescue the oppressed from the
hand of his oppressor — and to mediate peace in Israel. And the Examiner of
Hearts knows that my desire is very strong to come to the tent of his holy
home — and to speak with the high honor of his Torah face to face — but a
great mountain stands between me the destitute one and his high honor — for
I cannot even pass from my home to his place of holiness — for fear of the
brazen ones among the partisans — for my blood has been permitted among
them. All of these factors have increased the barrier separating me from
his high honor. And even this letter — I was doubtful whether to send it —
but I could not restrain myself. And I submit my mind and my heart to Hashem
Yisborach in all my movements — and as His will I will do. And may his peace
grow — as his soul and as the soul of the threshold that is trodden — who
spreads his hands and seeks peace and truth.
The words of your father — who intercedes on your behalf.
Nussun of Breslov.