# קפב
קפב
Source: https://ajew.org/reader/alim-litrufa/2/181
## Segment 1
קפב
Nussun of Breslov.
## Segment 2
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם ו' עֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ פָּרָשַׁת מְצֹרָע תקצ"ה בְּרֶסְלֶב.
Overview: Sunday, Parshas Tazria — Breslov. A brief urgent letter — written as *minchah* time arrives. Rabbi Chaim and his companions have been released from prison four hours ago. The wicked youth fled; his mother arrested in his stead and still sitting in prison. The legal complaint has been filed; investigation pending. *Tov l'hodos laHashem al he'avar* (Tehillim 92:2). *Hashem haros shinemom b'fimo* (Tehillim 3:8). *Ashreinu min ha'emes misitara dimina* — how fortunate that we are on the side of truth — on the right side. And then the extraordinary Breslov Yiddish phrase: *un takke fort ashreinu* — and truly — how fortunate are we.
## Segment 3
שָׁלוֹם רַב לְאוֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ וְאֵין לָמוֹ מִכְשׁוֹל, לִכְבוֹד אֲהוּבִי יְדִידִי כְּנַפְשִׁי הָרַבָּנִי הַנָּגִיד הַוָּתִיק וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב דֹּב בֶּער נֵרוֹ יָאִיר עִם כְּבוֹד בָּנָיו הַיְקָרִים וּלְכָל יוֹצְאֵי חֲלָצָיו שֶׁיִּחְיוּ וְלִכְבוֹד יְדִידִי כְּנַפְשִׁי, הֲלוֹא הוּא הָרַבָּנִי הַנָּגִיד הַוָּתִיק מוֹרֵנוּ הָרַב צְבִי הִירְשׁ נֵרוֹ יָאִיר וְלִכְבוֹד בָּנָיו הַיְקָרִים וְכָל יוֹצְאֵי חֲלָצֵיהֶם שֶׁיִּחְיוּ, כֻּלָּם יַעַמְדוּ עַל הַבְּרָכָה חַיִּים וְשָׁלוֹם וְכָל טוּב לָנֶצַח אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
We have already sent you two letters about the greatness of our distresses —
and I was astonished — very very greatly — that you are as if hiding your
face from us and you do not reply a word.
## Segment 4
כְּבָר שָׁלַחְנוּ לָכֶם שְׁנֵי מִכְתָּבִים מִגֹּדֶל צָרוֹתֵינוּ, וְנִפְלֵאתִי מְאֹד מְאֹד עַל אֲשֶׁר אַתֶּם כְּמַסְתִּיר פָּנִים מִמֶּנּוּ וְאֵין אַתֶּם מְשִׁיבִים דָּבָר. וּדְעוּ אַחַי וְרֵעַי כִּי עֲדַיִן לֹא נִשְׁקַט הַמַּחֲלֹקֶת כְּלָל וְהֵם חוֹרְקִים שִׁנֵּיהֶם בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וְחוֹשְׁבִים מַחֲשָׁבוֹת וְיוֹעֲצִים עֵצוֹת רָעוֹת עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד וּבִפְרָט עָלַי לְגָרְשֵׁנִי חַס וְשָׁלוֹם מִפֹּה וּמִכָּל הָעֲיָרוֹת חַס וְשָׁלוֹם, יְגָרְשֵׁם ה' וְיַעַקְרֵם. לוּלֵא ה' עֶזְרָתָה לָנוּ שֶׁעוֹשֶׂה עִמָּנוּ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת בְכָל יוֹם וּבְכָל עֵת, וְעִקַּר הַסִּבָּה הוּא עַל יְדֵי שׁוֹפְטֵי הַמְּדִינָה שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֵם מַרְבִּים בִּשְׁחָדִים וּבְיָדֵינוּ אֵין כֶּסֶף, עִם כָּל זֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם וְעוֹזֵר לָנוּ לִפְעֹל בִּמְעַט, יוֹתֵר מִמַּה שֶׁהֵם פּוֹעֲלִים בְּהַרְבֵּה, בִּפְרָט שֶׁכֻּלָּם יוֹדְעִים שֶׁהָאֱמֶת וְהַצֶּדֶק אִתָּנוּ. אֲבָל עַל כָּל פָּנִים גַּם עַל זֶה הַמְעַט אָנוּ צְרִיכִים לְהוֹצִיא הוֹצָאוֹת הַרְבֵּה כַּאֲשֶׁר יָבִינוּ בְּעַצְמָם; כִּי עַל פְרָאשֶׁענֶעס [הַתְּבִיעָה] לְבַד כְּבָר כָּלָה אֶצְלֵנוּ סַךְ רַב, וְלִפְעָמִים צְרִיכִין לְהוֹצִיא עוֹד אֵיזֶה הוֹצָאוֹת כִּי לִפְטֹר בְּלֹא כְלוּם אִי אֶפְשָׁר. וְהִנֵּה בָּאתִי לְבֵיתִי זֶה ה' שָׁבוּעוֹת וְאִי אֶפְשָׁר לִי לֵילֵךְ אֶל הַחוּץ, כִּי יוֹצְאִים נְעָרִים וּמְקַלְּלִים וּמְבַזִּים אוֹתִי בְּכָל מִינֵי בִּזְיוֹנוֹת, וְגַם פַּעַם אַחַת שָׁבְרוּ חַלּוֹן אֶחָד בְּבֵיתִי בְּחֹל הַמּוֹעֵד פֶּסַח וְהֻכְרַחְתִּי לִשְׁלֹחַ אֶל הָאָדוֹן הַגַּרַדַנְטְשִׁיק [הַמּוֹשֵׁל] וְתָפַס אֶת הַנַּעַר לְבֵית הַסֹּהַר, וְאַחַר כָּךְ הִשְׁתַּדְּלוּ בֵּית מֹשֶׁה הַמְהֻפָּךְ לְשַׁמָּה וּמְשׁוֹאָה עִם שְׁאָר הַמִּתְנַגְּדִים, וְהוֹצִיאוּ הַנַּעַר וְחָזַר וּבִזָּה הַרְבֵּה. וּבְשַׁבַּת פָּרָשַׁת שְׁמִינִי הֶעָבַר הָיָה רַעַשׁ גָּדוֹל פֹּה, כִּי נִכְנְסוּ נְעָרִים בְּנֵי בְּלִיַּעַל בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ שֶׁלָּנוּ וְקִלְקְלוּ הַדֶּלֶת וּבִזּוּ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וּכְבָר עָשׂוּ כֵן כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים שֶׁנִּכְנָסִים לְבֵית הַמִּדְרָשׁ שֶׁלָּנוּ וְקוֹרְעִים וּמְבַזִּים הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁלָּנוּ בִּפְנֵי אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וּבְשַׁבָּת הַנַּ"ל עָמְדוּ כְּנֶגְדָּם מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ עַד שֶׁנַּעֲשׂוּ הַכָּאוֹת בֵּינֵיהֶם. וְרָץ נַעַר אֶחָד לְאָבִיו וּבָא אָבִיו עִם עוֹד אֶחָד וְהִכּוּ אֶת אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הַכֵּה וּפָצוֹעַ, וְגַם הָלְכוּ לְהַגַּארַדַאנְטְשִׁיק וְתָפְסוּ אֶת אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ אַרְבָּעָה אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים וִיקָרִים, וְיָשְׁבוּ כָּל הַשַּׁבָּת וּבְיוֹם א'. וְהָיָה רַעַשׁ גָּדוֹל, וְגַם חִפְּשׂוּ בְּבֵיתִי אֶת רַבִּי מָרְדְּכַי מִטֶּעפְּלִיק אוּלַי אֵין לוֹ בִּילֶעט [רִשָׁיוֹן]; וְאַחַר כָּךְ לֹא נִתְקָרְרוּ בָּזֶה וּמָסְרוּ אוֹתִי בִּפְנֵי הָאָדוֹן הַנַּ"ל, עַד שֶׁשָּׁלַח הַקְּוַוארְטַאלִינְיֶע עִם דֶעסַאטְנִיקֶיס [אַנְשֵׁי חַיִל] אַחֲרַי וְרָצוּ לִתְפֹּס אוֹתִי בְּמִשְׁמָר חַס וְשָׁלוֹם. בְּתוֹךְ כָּךְ סִבְּבוּ אֶת בֵּיתִי אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וָטַף עַד שֶׁנִּתְמַלֵּא כָּל הָרְחוֹב שֶׁסְּבִיב בֵּיתִי, וְהָיָה לִי בִּזָּיוֹן גָּדוֹל אֲשֶׁר לֹא יְאֻמַּן כִּי יְסֻפַּר.
My beloved son.
## Segment 5
וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עָשָׂה נִסִּים וְנִפְלָאוֹת! כִּי לֹא נִמְצָא מִי שֶׁיֵּלֵךְ בִּשְׁבִילִי לְהָאָדוֹן, כִּי כָּל הַנְּגִידִים וּבַעֲלֵי בָּתִּים מִצִּדָּם, וְיֵשׁ שֶׁאוֹחֲזִים בִּלְבָבָם עִמִּי, אֲבָל אֵימַת הַצּוֹרֵר וְהַנְּגִידִים דְּפֹה עֲלֵיהֶם וּמִתְיָרְאִים לְהִשְׁתַּדֵּל בְּהַצָּלָתִי; לוּלֵא אֵיזֶה אֶבְיוֹנִים וְאֵשֶׁת רַבִּי שְׁמוּאֵל וַויְנְבֶּערְג הָלְכוּ אֵלָיו וְסָגַר הַדֶּלֶת וְלֹא רָצָה לְהַנִּיחָם לִכְנֹס. אַךְ בְּחֶמְלַת ה' דָּחֲקוּ עַצְמָן וְנִכְנְסוּ וְטָעֲנוּ עִמּוֹ הַרְבֵּה עַד שֶׁנִּתְקָרֵר כַּעֲסוֹ קְצָת. וְאַף עַל פִּי כֵן הָיִיתִי מֻכְרָח לֵילֵךְ, וְלֹא הָיָה לִי דֶּרֶךְ לֵילֵךְ מֵרִבּוּי הֶהָמוֹן שֶׁסִּבְּבוּ אוֹתִי, וְהֻכְרְחוּ הַדֶעסַאטְנִיקֶיס לְגָרֵשׁ בְּמַקְלוֹת אֶת הֶהָמוֹן וּלְהַכּוֹת אוֹתָם כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לִי דֶּרֶךְ. וּבְתוֹךְ דֶּרֶךְ הֲלִיכָתִי בְּבִזָּיוֹן גָּדוֹל כָּזֶה יָצָאתָה הַבַּת בְּלִיַּעַל מִרְיָם רַייצֶא בַּת עֶלְקֶא יִמַּח שְׁמָהּ שֶׁהִיא אֵשֶׁת יְדִידֵנוּ רַבִּי אַבְרָהָם בֶּער שֶׁיִּחְיֶה שֶׁנִּתְהַפְּכָה לְמִתְנַגֶּדֶת גְּדוֹלָה מְאֹד מְאֹד יוֹתֵר מִכֻּלָּם, וּבִזְּתָה אוֹתִי בָּרַבִּים בְּחֵרוּפִים גְּדוֹלִים. וְאַחַר כָּךְ נִכְנַסְתִּי לְהָאָדוֹן הַגַּרַדַנְטְשִׁיק וּמֵחֲמַת שֶׁכְּבָר הֵפִיסוּ אוֹתוֹ קְצָת דִּבֵּר עִמִּי מְעַט וּפָטַר אוֹתִי לְשָׁלוֹם. וְהַמַּרְשַׁעַת הַנַּ"ל נִכְנְסָה גַּם כֵּן לְהַגַּארַדַאנְטְשִׁיק הַנַּ"ל וּבִזְּתָה אוֹתִי גַּם בְּפָנָיו, וְזֶה הָיָה לִי לְטוֹבָה קְצָת, כִּי הָאָדוֹן הַנַּ"ל וְאִשְׁתּוֹ בִּזּוּ אוֹתָהּ וְחֵרְפוּ אוֹתָהּ עַל שֶׁהִיא חֲצוּפָה כָּל כָּךְ לְבַזּוֹת זָקֵן כָּזֶה וְיָצָאתָה מֵהֶם בְּבִזָּיוֹן.
His letter I received at this hour. And thanks be to G-d — Rabbi Chaim and his companions have already left the prison — approximately four hours ago. And the wicked worthless youth who was known — they sent after him in the morning to seize him — and his mother pleaded greatly for him — and in the meanwhile she smuggled him out. And they seized her herself and put her in the prison — and she is still sitting there. And the legal complaint has already been submitted — but there is still no clear reply — for they said they will investigate afterwards. Beyond this there is nothing new to inform. It is good to give thanks to Hashem for what has passed — that until here He helped us greatly in His great mercies [טוֹב לְהוֹדוֹת לַה' — Tehillim 92:2: *tov l'hodos laHashem* — the opening of the Shabbas Psalm. Applied here as a call to gratitude for the salvations of the past even while the battle continues] — and to ask greatly for the future — that He fell our enemies beneath us — for they still gnash their teeth — as is known to you. Hashem — break their teeth in their mouth [ה' הָרֹס שִׁנֵּמוֹ בְּפִימוֹ — Tehillim 3:8: kuma Hashem hoshi'eni Elokai ki hikita et kol oyevai lechi shiney resha'im shibarta — "Arise Hashem save me my G-d — for You have struck all my enemies on the cheek — You have broken the teeth of the wicked." The Psalm of Dovid fleeing from Avshalom — applied to the community's enemies who gnash their teeth against them] [Tehillim 3:8] and so forth — and humble them and break them — may they fall and not rise — and our souls will exult in Hashem — rejoice in His salvation. How fortunate are we that we merited to be on the side of truth — on the right side [מִסִּטְרָא דִּימִינָא — from the right side: the side of *chesed* and truth — the side of the holy — as opposed to the *sitra achra* — the left side of impurity and falsehood. Reb Nussun affirms that to be on the side of the Rebbe's truth — even in persecution — is to be on the right side of all of existence] — and indeed — how truly fortunate are we [אוּן טַאקֶע פָארְט אַשְׁרֵינוּ — Yiddish-Hebrew: "and truly — nevertheless — how fortunate are we." The word *takke* in Yiddish means "really" or "actually" — here conveying the meaning: despite everything that has happened — and precisely *because* of it — how truly and really fortunate are we. A phrase of defiant, joyful gratitude in the midst of suffering] . And there is no free time to extend — for the time for *minchah* has arrived.
## Segment 6
וְעַתָּה מֵאֲלֵיכֶם תָּבִינוּ גֹּדֶל הַצָּרָה וְהָרַעַשׁ וְהַבִּזָּיוֹן שֶׁהָיָה לָנוּ לְכֻלָּנוּ וּבִפְרָט לְהַצַּדֶּקֶת מָרַת אָדִיל תִּחְיֶה, וְגַם עַל זֶה הֻכְרַחְנוּ לְהוֹצִיא הוֹצָאוֹת לְעַכֵּב הַקְּוַוארְטַאלִינְיֶע קְצָת כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ בְּתוֹךְ כַּךְ לְפַיֵּס הָאָדוֹן הַנַּ"ל שֶׁלֹּא יִתְפֹּס אוֹתִי בְּמִשְׁמָר כַּאֲשֶׁר אָמַר תְּחִלָּה. וְאַחַר כָּךְ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת הֻכְרַחְנוּ לִכְתֹּב פְרַאשֶׁענְיֶע, וּבְיוֹם א' הוֹצִיאוּ אֶת כָּל הָאֲסוּרִים שֶׁלָּנוּ וְהָיוּ בָּהֶם פְּצָעִים וְצִוָּה לַעֲשׂוֹת וַויזְיֶיע [תַּחְבּוֹשֶׁת] אֵצֶל הַדָּאקְטוֹר וְגַם עַל זֶה הֻכְרַחְנוּ לְהוֹצִיא הוֹצָאוֹת כַּאֲשֶׁר יָבִינוּ בְּעַצְמָם. וְאַחַר כָּךְ הִכּוּ הַמִּתְנַגְּדִים עוֹד אֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ עָנִי וְאֶבְיוֹן וְהֻכְרַחְנוּ לִתֵּן עוֹד פְרַאשֶׁענְיֶע, וַעֲדַיִן לֹא הָיָה סְלֶעדֶסְטְוֶוע [חַקִירָה] וְלֹא מִשְׁפָּט עַל שׁוּם פְרַאשֶׁענְיֶע, אַךְ אַף עַל פִּי כֵן מוֹעִילִים הַפְרַאשֶׁענְיֶעס שֶׁעַל יְדֵי זֶה נוֹפֵל פַּחַד עֲלֵיהֶם, וְלוּלֵא זֹאת הָיוּ הוֹרְגִים אוֹתָנוּ בְּפַרְהֶסְיָא חַס וְשָׁלוֹם כִּי כְּבָר הֻתַּר דָּמֵנוּ כַּמְפֻרְסָם.
And even so I was compelled to go — and I had no path to walk —
from the multitude of the mob that surrounded me — and the soldiers were
compelled to drive away the mob with sticks and beat them so that there
would be a path for me. And in the midst of my walking in such great
humiliation — the worthless woman Miriam Raitze the daughter of Elka —
may her name be blotted — who is the wife of our dear friend Rabbi Avraham
Ber — may he live — and who has turned into a very very great opponent —
more than all of them — came out and humiliated me publicly with great
insults. And afterwards I entered the governor — and since they had already
somewhat appeased him — he spoke with me a little and dismissed me in peace.
And the above-mentioned wicked woman entered also to the above-mentioned
governor and humiliated me even before him — and this was for me somewhat
for good — for the above-mentioned governor and his wife shamed her and
rebuked her for being so impudent as to humiliate an elder like this — and
she left from them in disgrace.
And now — from yourselves you will understand the greatness of the distress
and the uproar and the humiliation that we all had — and especially the
righteous woman Marat Adil — may she live. And also for this we were
compelled to spend expenses — to delay the officer somewhat — so that
meanwhile they could appease the above-mentioned governor so that he would
not seize me in custody as he said at first. And afterwards on Motzei
Shabbas — we were compelled to write a legal complaint — and on Sunday they
released all our imprisoned ones — and there were wounds among them — and
he ordered them to receive medical attention from the doctor — and for this
too we were compelled to spend expenses as they will understand from
themselves. And afterwards the opponents beat yet another of our *anshei
sh'lomaynu* — a poor and destitute man — and we were compelled to submit
yet another complaint.
## Segment 7
וְאַחַר כָּךְ נִתְקַבְּצוּ הַמִּתְנַגְּדִים בְּיוֹם א' וְקִבְּצוּ נְדָבָה רָעָה גְּדוֹלָה מִכָּל הַמֻּכְסָנִים וְנִתְיַעֲצוּ מַה לַּעֲשׂוֹת לִי, וְנִסְכְּמָה עֲצָתָם הָרָעָה וְשִׁחֲדוּ אֶת הָאֲדוֹנִים שֶׁהַקְּוַוארְטַאלְנֶע יִתֵּן פְרַאשֶׁענְיֶע עָלַי שֶׁנּוֹדַע לוֹ שֶׁאֲנִי נָבִיא שֶׁקּוֹרִין אֶצְלָם סַאנִיגָאג, וְגַם שֶׁיֵּשׁ אֶצְלִי סִימְבְרָאנְיֶעס [הִתְקַבְּצֻיּוֹת], וְעוֹד מְסִירוֹת, וּכְבָר נָתַן הַקְּוַוארְטַאלְנֶע [הַחוֹקֵר] כְּתָב כָּזֶה לְהַפָּלִיצְיֶיע [לַמִּשְׁטָרָה] וְרָצוּ שֶׁגַּם הַגַּרַדַנְטְשִׁיק וְהַסְטְרַאפְטְשִׁיק [הַקְּצִינִים] יַחְתְּמוּ עַל זֶה, וּמֵאֲלֵיכֶם תָּבִינוּ גֹּדֶל הָרַעַשׁ וְהַפַּחַד וְהַצָּרָה שֶׁהָיָה לָנוּ, עַד אֲשֶׁר לֹא קָמָה רוּחַ בְּאִישׁ מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ. וּבְחֶמְלַת ה' שָׁלַח ה' דִּבּוּרִים בְּפִי יְדִידֵנוּ רַבִּי שְׁמוּאֵל וַויְנְבֶּערְג וְאִשְׁתּוֹ וְדִבְּרוּ הַרְבֵּה עִם הַגַּרַדַנְטְשִׁיק עַד שֶׁעִכֵּב אֶת יָדוֹ מִלַּחְתֹּם עַצְמוֹ מִיָּד, וְגַם עִם הַסְטְרַאפְטְשִׁיק דִּבְּרוּ קְצָת וְעִכֵּב גַּם כֵּן. וּכְפִי הַנִּשְׁמָע לֹא שָׁלְחוּ הַדָּבָר לְקַאמֶינִיץ, אַךְ עֲדַיִן אֵין אָנוּ יוֹדְעִים בֵּרוּר הַדָּבָר לַאֲמִתּוֹ, וְלִבֵּנוּ וּבִפְרָט "לִבִּי יָחִיל בְּקִרְבִּי" וְכוּ'.
And as yet there has been no investigation and no
judgment on any complaint. But even so — the complaints are effective — for
through this a fear falls upon them — and were it not for this they would
be killing us openly — G-d forbid — for our blood has already been declared
permitted — as is well known.
And afterwards the opponents gathered on Sunday — and collected a large
wicked collection from all the wealthy ones — and took counsel what to do
to me — and their evil counsel was settled — and they bribed the officials:
that the officer would give a complaint against me — that it had become
known to him that I am a false prophet — which they call among them
*sanigag*
[סַאנִיגָאג — a false prophet or sectarian leader
in the language of the Russian authorities — the accusation used against
Jewish sectarians to bring them before state authorities. Applied to Reb
Nussun: the opponents told the authorities he was a *sanigag* — a false
prophet leading an illegal movement — in order to have him arrested on
religious-criminal charges]
— and also that there are illegal assemblies in my possession — and further
accusations. And the officer has already submitted such a document to the
police — and they wanted the governor and the district governor to sign on
it as well.
## Segment 8
אֲהָהּ אַחַי וְרֵעַי, אִי שָׁמַיִם, הַבִּיטוּ וּרְאוּ אִם יֵשׁ מַכְאוֹב כְּמַכְאוֹבֵנוּ וְאִם יֵשׁ בִּזָּיוֹן וּפְחָדִים כְּבִזְיוֹנֵנוּ, חַיֵּינוּ וּבִפְרָט חַיַּי תְּלוּאִים מִנֶּגֶד בְּכָל עֵת. בָּרוּךְ הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ, אֲשֶׁר נָתַן לִי כֹּחַ בַּרְזֶל לִסְבֹּל כָּל זֶה. עַל כֵּן אַחַי וְרֵעַי מֵאֲלֵיכֶם תָּבִינוּ גֹּדֶל הַהֶכְרֵחַ שֶׁתִּשְׁלְחוּ מִיָּד עַל כָּל פָּנִים הַסַּךְ שֶׁכָּתַבְנוּ לָכֶם זֶה פַּעֲמַיִים. כִּי מֵאֲלֵיכֶם תָּבִינוּ שֶׁהוּא סַךְ מֻעָט מְאֹד לְפִי עֵרֶךְ הַצָּרָה הַזֹּאת. וְאֵין מִי שֶיַּעֲמֹד בַּעֲדֵנוּ כִּי כָּל הַנְּגִידִים הֵם מִתְנַגְּדִים שֶׁלָּנוּ וְלֹא נִשְׁאָר אֶצְלֵנוּ כִּי אִם עֲנִיִּים וְאֵיזֶה בַּעֲלֵי בָּתִּים, וְגַם הֵם מִתְיָרְאִים מֵהַצּוֹרֵר וּמֵהָעֲשִׁירִים לַעֲזֹר לָנוּ. וְאַף עַל פִּי כֵן כְּבָר הוֹצִיאוּ בִּשְׁבִיל עֵסֶק זֶה הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמֵּאָה קֶערְבְּלִיךְ, מִלְּבַד מַה שֶּׁצְּרִיכִים לְהַחֲזִיק אוֹתִי בְּפַרְנָסָתִי, כִּי קִפְּחוּ אֶת פַּרְנָסָתִי מִכָּל הַצְּדָדִים. וּמִלְּבַד מַה שֶּׁאֵינָם נוֹתְנִים לִי וּלְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ לֹא קֶמַח וְלֹא מְעוֹת חִטִּים וְכוּ' עַל פֶּסַח, אַף גַּם מֹשֶׁה הַמְהֻפָּךְ הַנַּ"ל הוֹלֵךְ בְּעַצְמוֹ לְקַלְקֵל הַפַּרְנָסָה וְהַחַיּוּת שֶׁל כָּל אֶחָד. לֹא יַסְפִּיקוּ כַּמָּה יְרִיעוֹת לְבָאֵר מַה שֶּׁעוֹשֶׂה מֹשֶׁה וְכָל הַמִּתְנַגְּדִים לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּכָל יוֹם בְּעִנְיַן הַפַּרְנָסָה, אַךְ עַל זֶה אֵין אָנוּ מִסְתַּכְּלִים כְּלָל, רַק הֵם חוֹתְרִים לִמְסֹר אוֹתִי חַס וְשָׁלוֹם בְּכָל מִינֵי עֲלִילוֹת וּמְסִירוֹת חַס וְשָׁלוֹם, ה' יָפִיר עֲצָתָם וִיקַלְקֵל מַחֲשַׁבְתָּם.
And from yourselves you will understand the greatness of the
uproar and the fear and the distress that we had — until no spirit was left
in any person of our *anshei sh'lomaynu*. And in the mercy of Hashem — He
placed words in the mouth of our dear friend Rabbi Shmuel Weinberg and
his wife — and they spoke greatly with the governor — until he held back
his hand from signing immediately. And they also spoke somewhat with the
district governor — and he too held back. And according to what is heard —
they did not send the matter to Kamenitz. But we still do not know the
matter clearly in its truth. And our heart —
and especially my heart trembles within me
[לִבִּי יָחִיל בְּקִרְבִּי — Tehillim 55:5:
libi yachil b'kirbi v'eiimos mavet naflu alai — "my heart trembles
within me and the terrors of death have fallen upon me." The Psalm of
Dovid in the time of mortal danger from those who once were close — the
verse of existential fear]
[Tehillim 55:5]
and so forth.
Alas — my brothers and companions — O heavens — look
and see — is there a pain like our pain — and is there a humiliation and
fears like our humiliation?
[אֲהָהּ אַחַי וְרֵעַי אִי שָׁמַיִם הַבִּיטוּ
וּרְאוּ אִם יֵשׁ מַכְאוֹב כְּמַכְאוֹבֵנוּ — an allusion to Eichah 1:12:
havi'u v'reu im yesh mach'ov k'mach'ovi — "look and see if there
is any pain like my pain." The language of the destruction of the Temple —
applied to the ongoing destruction of the Breslov community.
## Segment 9
עַל כֵּן לְמַעַן הַשֵּׁם אַל יְעַכְּבוּ עוֹד וְיִשְׁלְחוּ תֵּכֶף וּמִיָּד עַל כָּל פָּנִים הַסַּךְ הַנַּ"ל בְּלִי תֵּרוּץ לְמַעַן לֹא יִצְטָרְכוּ חַס וְשָׁלוֹם חַס וְשָׁלוֹם לִשְׁלֹחַ בְּכֶפֶל כִּפְלַיִם וּמִי יוֹדֵעַ אִם יוֹעִיל אַחַר כָּךְ. כִּי עַתָּה יֵשׁ תִּקְוָה עֲדַיִן לְהַצִּיל עַצְמֵנוּ בִּמְעַט הוֹצָאוֹת, אַךְ לִפְטֹר בְּלֹא כְּלוּם אִי אֶפְשָׁר כִּי "סוּס מוּכָן לְיוֹם הַמִּלְחָמָה וְלַה' הַתְּשׁוּעָה". וּמִגֹּדֶל הַצַּעַר וְהַטִּרְדָּא אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ יוֹתֵר. וּמֻבְטְחַנִי בְּטוּב לְבַבְכֶם שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁכָּבֵד עֲלֵיכֶם הַדָּבָר תְּקַיְּמוּ דְּבָרַי בְּלִי שׁוּם עִכּוּב, כִּי חָלִילָה לְהִתְמַהְמֵהּ אֲפִלּוּ יוֹם אֶחָד. כִּי הַמִּתְנַגְּדִים אֵינָם שׁוֹקְטִים, וְהָרְשָׁעִים כַּיָּם נִגְרָשׁ. וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר גֹּדֶל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה עִמָּנוּ בְּכָל יוֹם לְהַצִּילֵנוּ מֵהֶם, אַךְ אַף עַל פִּי כֵן מְסַבֵּב הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי אֵיזֶה סִבָּה קַלָּה, וְהַכֶּסֶף יַעֲנֶה אֶת הַכֹּל כַּאֲשֶׁר תָּבִינוּ כָּל זֶה בְּעַצְמְכֶם. וְאֵין לְהַאֲרִיךְ יוֹתֵר לַחֲכָמִים וּנְדִיבֵי לֵב כְּמוֹתָם.
But Reb Nussun
does not despair: he immediately turns to the divine gift that sustains him]
Our lives — and especially my life — hang in the balance at every moment.
Blessed is the One Who gives strength to the weary
[בָּרוּךְ הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ — Yeshayahu
40:29: noten laye'ef koach ul'ein onim atzumah yarbeh — "He gives
strength to the weary — and to the one with no strength He multiplies power."
The verse of Reb Nussun's own exhaustion and the divine gift that sustains
him — iron strength to bear all of this]
[Yeshayahu 40:29]
— Who gave me strength of iron to endure all of this.
Therefore — for the sake of Hashem — do not delay further — and send
immediately without fail — at any rate — the sum that we wrote to you
twice — without any excuse. For you will understand from yourselves that
it is a very small sum relative to the magnitude of this distress. And
there is no one who will stand in our defense — for all the wealthy men
are our opponents — and there remain with us only the poor and some
householders — and even they are afraid of the oppressor and the wealthy
ones to help us. And even so — they have already spent for this matter
much more than one hundred rubles — besides the fact that they need to
support my livelihood — for
they have cut off my livelihood from all sides
[קִפְּחוּ אֶת פַּרְנָסָתִי מִכָּל הַצְּדָדִים —
the economic warfare running alongside the physical persecution: the
opponents systematically cut off all sources of Reb Nussun's income
from every direction].
And besides what they do not give to me and to all our *anshei sh'lomaynu* —
neither flour nor wheat-money and so forth for Pesach — and on top of all
this the above-mentioned Moshe the Overturned himself goes personally to
ruin the livelihood and the sustenance of each and every one.
## Segment 10
לְמַעַן הַשֵּׁם אַל תַּחֲרִישׁוּ וְאַל תִּשְׁקְטוּ מִלְּהִתְפַּלֵּל עֲבוּרֵנוּ וּבִפְרָט עָלַי בְּכָל יוֹם לְהַצִּילֵנוּ מֵהֶם, כִּי הַדָּבָר נוֹגֵעַ לְכֻלָּנוּ. וּבְוַדַּאי שְׁמַעְתֶּם מָה שֶּׁנַּעֲשָׂה בְּטִירָהאוִויצֶע. וְכָעֵת נִשְׁמָע פֹּה שֶׁבָּא סַאוֶועטְנִיק [חוֹקֵר] לְאוּמַאן עַל אוֹדוֹת עֵסֶק הַפְּרָצוֹת שֶׁעָשׂוּ לְהַקְּלוֹיְז שֶׁלָּנוּ, וְשֶׁתָּפְסוּ כַּמָּה מֵהַמִּתְנַגְּדִים לְבֵית הַסֹּהַר וְהֻכְרְחוּ לְהוֹצִיא סַךְ רַב כְּדֵי לְהוֹצִיאָם עַל עַרֵבוּת, אֲבָל עֲדַיִן אֵין אָנוּ יוֹדְעִים בִּפְרָטִיּוּת אֵיךְ הוּא, אִם כָּל הַנַּ"ל אֱמֶת בְּבֵרוּר. וְאַף עַל פִּי כֵן צְרִיכִין עֲדַיִן יְשׁוּעָה גְּדוֹלָה שֶׁנַּצְלִיחַ בַּמִּשְׁפָּט נֶגְדָּם, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם.
Not enough parchment scrolls to describe what Moshe and
all the opponents do to all our *anshei sh'lomaynu* every day in the matter
of livelihood
— but we do not look at this at all — only they are digging to denounce me
— G-d forbid — with every kind of false accusation and denunciation —
G-d forbid. May Hashem frustrate their counsel and ruin their plan. So that — G-d forbid G-d forbid — they should
not need to send double and double — and who knows if it will help afterwards.
For now there is still hope to rescue ourselves with small expenses — but
to depart with nothing at all is impossible — for
a horse is prepared for the day of battle — and to
Hashem belongs the salvation
[סוּס מוּכָן לְיוֹם הַמִּלְחָמָה וְלַה' הַתְּשׁוּעָה
— Mishlai 21:31: "a horse is prepared for the day of battle — but salvation
belongs to Hashem." The verse of the required human effort combined with
the knowledge that the ultimate outcome is Hashem's alone. Applied here:
we must do our part — prepare the horse — spend the money — take the legal
steps — and then trust that Hashem will provide the salvation]
[Mishlai 21:31].
And from the greatness of the sorrow and the busyness — it is impossible
to extend further. And I am confident in the goodness of your hearts — that
even though the matter is heavy upon you — you will fulfil my words without
any delay — for it is forbidden to hesitate even a single day.
## Segment 11
דִּבְרֵי אוֹהַבְכֶם בֶּאֱמֶת לָנֶצַח הַמְצַפֶּה לִתְשׁוּבַתְכֶם וְשֶׁיְּקַיְּמוּ מִיָּד דְּבָרַי הַנַּ"ל וּמְיַחֵל וּמְקַוֶּה לִישׁוּעַת ה' מְהֵרָה.
For the
opponents are not quiet — and the wicked are like the tossing sea. And
it is impossible to express the greatness of the miracles and wonders that
Hashem Yisborach does with us every day to rescue us from them — but even
so — Hashem Yisborach arranges it through some light cause — and money
answers everything — as they will understand all of this from themselves.
And there is no need to extend further for the wise and the generous of
heart such as them.
For the sake of Hashem — do not be silent and do not be quiet — from
praying for us and especially for me every day — to rescue us from them —
for the matter touches all of us. And certainly you have heard what happened
in Tirahovitz. And just now it is heard here — that an investigator has come
to Uman regarding the matter of the breaches they made in our *kloyz* —
and that several of the opponents have been seized in jail — and they were
compelled to spend a great sum to bring them out on bail.
## Segment 12
נָתָן בֶּן מוֹרֵנוּ הָרַב נַפְתָּלִי הִירְץ זַ"ל מִבְּרֶסְלֶב.
But we still do
not know the details of how it is — whether all the above is clearly true.
And even so — we still need great salvation — that we succeed in the legal
proceedings against them.
## Segment 13
וְשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה וּבִפְרָט לִידִידֵנוּ כְּבוֹד הָרַבָּנִי וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב יוּדְל נֵרוֹ יָאִיר, אֵין צָרִיךְ לְזָרְזוֹ לְהִתְפַּלֵּל הַרְבֵּה עֲבוּרֵנוּ כִּי מֻבְטְחַנִי שֶׁבְּוַדַּאי הוּא מַעְתִּיר הַרְבֵּה עֲבוּרֵנוּ וַה' יִשְׁמַע תְּפִלּוֹתָיו וּתְפִלּוֹתֵינוּ.
Adil — may she live — and all her children — and the Rav — may his light shine — and all our *anshei sh'lomaynu* — spread peace with great love.
## Segment 14
אָדִיל תִּחְיֶה וְכָל יוֹצְאֵי חֲלָצֶיהָ וְהָרַב נֵרוֹ יָאִיר וְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ פּוֹרְשִׂים שָׁלוֹם בְּאַהֲבָה.
May Hashem Yisborach have mercy.
The words of your father who awaits salvation.
Nussun of Breslov.