# קצג
קצג
Source: https://ajew.org/reader/alim-litrufa/2/192
## Segment 1
קצג
Nussun of Breslov.
## Segment 2
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם א' מַטּוֹת וּמַסְעֵי תקצ"ה לפ"ק.
Overview: Sunday, Parshas Pinchas — the Sunday after the wedding. Yitzchok has left. The joy did not linger long — only about two hours — but everyone was very joyful. Yitzchok's longing after the joy is very good — *hisga'agu'im* — longing — is itself a great spiritual quality. Even now in his place he should rejoice — *ki lo davar reik kol mah she'over aleinu b'chasday Hashem.* The small joy in Breslov is a great wonder given all that passes over them. Reb Nussun sees with his own eyes: *chasday Hashem lo samnu* — there is still hope for complete joy — *simchas mitzvah* — the true joy of Israel. A remarkable Yiddish passage of defiant hope — the word *hoff* (hope) said seven times — closing with *sason v'simchah yassigu.*
## Segment 3
שָׁלוֹם וְחַיִּים וְכָל טוּב לַאֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי הַוָּתִיק מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה.
I will inform you — my beloved son — a little of what passed over me since
Wednesday of Parshas Pinchas that has passed.
## Segment 4
אוֹדִיעַ לְךָ בְּנִי חֲבִיבִי קְצָת אֶת אֲשֶׁר עָבַר עָלַי מִן יוֹם ד' פִּנְחָס הֶעָבַר אַךְ אֲנִי מַזְהִירְךָ וּמְבַקֶּשְׁךָ לְבַל תִּירָא וְאַל תִּפְחַד כְּלָל, כִּי ה' אִתָּנוּ אַל תִּירָאוּם. בְּיוֹם ג' י"ז בְּתַמּוּז בָּא לְבֵיתִי יְדִידִי רַבִּי שְׁלֹמֹה מִבְּרָאהִלֶיו אָבִיו שֶׁל חֲתָנִי רַבִּי בָּרוּךְ נֵרוֹ יָאִיר וְהֵבִיא עִמּוֹ בְּנוֹ רַבִּי דָּוִד שֶׁהִשִּׂיא אוֹתוֹ בְּשָׁבוּעַ הֶעָבַר בְּנֶעמְרוֹב, וְגַם גִּיסוֹ רַבִּי בָּרוּךְ בָּא לְבֵיתִי וְאָמַרְתִּי מֵאֵת ה' הָיְתָה זֹאת מֵהָרָאוּי לַעֲשׂוֹת עוֹד הַפַּעַם שֶׁבַע בְּרָכוֹת. וּמִן הַסְּתָם דִּבַּרְנוּ קְצָת עִם מְחֻתָּנִי וְעִם בְּנוֹ דִּבְרֵי אֱמֶת שֶׁבִּלְבָבֵנוּ. וּבְיוֹם ד' הַנַּ"ל כְּמוֹ ב' שָׁעוֹת סָמוּךְ לְמִנְחָה בִּהְיוֹתִי עוֹסֵק לְדַבֵּר מֵאִמְרוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים עִם בְּנֵי הַנְּעוּרִים וּבְתוֹכָם בֶּן מְחֻתָּנִי הַנַּ"ל, בָּא רַבִּי שְׁמוּאֵל וַויְינְבֶּערְג לְבֵיתִי בְּפָנִים זוֹעֲפוֹת קְצָת וְקָרָא אוֹתִי וְסִפֵּר לִי שֶׁהוֹדִיעַ לוֹ אֶחָד בְּסוֹד גָּדוֹל שֶׁיֵּשׁ אָדוֹן אֶחָד שֶׁנִּכְתַּב לוֹ לְהַשְׁגִּיחַ עַל עִנְיָן שֶׁלִּי, וְעוֹד סִפֵּר בָּזֶה קְצָת. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עָזַר לִי שֶׁלֹּא נִפְחַדְתִּי הַרְבֵּה, אַךְ תֵּכֶף נִבְהַלְתִּי מְאֹד כִּי גַּם בְּלֹא זֶה הָיָה בְּדַעְתִּי לִנְסֹעַ בְּיוֹם ה' לְדַרְכִּי, וּמֵחֲמַת זֶה רָצִיתִי לְמַהֵר יוֹתֵר, גַּם הֻכְרַחְתִּי לִמְסֹר מַשְׁכּוֹן וְלִלְווֹת לִי בְּעֶרֶךְ ט' רוּבַּל כֶּסֶף, וְהוֹצֵאתִי מִיָּד ז' רוּבַּל־כֶּסֶף לְהַמְתִּיק מְעַט עִנְיָן הַנַּ"ל, וְהַשְּׁאָר עַל הוֹצָאוֹת הַנְּסִיעָה. בְּתוֹךְ כָּךְ קָרָא רַבִּי שְׁמוּאֵל הַנַּ"ל אֶת הַבִּילֶעט שֶׁלִּי וּכְבָר כָּלָה זְמַנּוֹ, וְהָיָה לִבִּי חָלוּק מְאֹד מְאֹד אֵיךְ לְהִתְנַהֵג.
My beloved son — my dear one.
## Segment 5
בְּתוֹךְ כָּךְ בָּא הַשָּׁלִיחַ וְהֵבִיא לִי מִכְתָּבְךָ וְהֵשַׁבְתִּי לְךָ בִּקְצָרָה שֶׁמָּחָר בַּהַשְׁכָּמָה אֶסַּע לְדַרְכִּי, כִּי כָּךְ הָיָה דַּעְתִּי אָז לִסַּע לִקְהִלַּת קֹדֶשׁ נֶעמְרוֹב וּלְהִתְמַהְמֵהַּ שָׁם אוֹ בַּדֶּרֶךְ עַד שֶׁיַּגִּיעַ לִי הַבִּילֶעט. אַךְ רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֵב אִישׁ וַעֲצַת ה' הִיא תָקוּם, וְסִבֵּב הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְנִתְעַכַּבְתִּי פֹּה עַד הַיּוֹם. וְהַיּוֹם הֵבִיא לִי אָחִי רַבִּי יוּדְל זַאשְׁוִודֶעשְׁנִי [רִשָׁיוֹן] חֲתוּמָה בְּחוֹתַם הַקָּהָל, אַךְ חוֹתַם הַפַּרְנָס לֹא קִבֵּל עֲדַיִן כִּי הוּא הָיָה יָשֵׁן בְּעֵת נְסִיעָתוֹ מִבֵּיתוֹ, וְהֻכְרַחְתִּי לִשְׁלֹחַ אֶת רַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין רַגְלִי לְנֶעמְרוֹב עֲבוּר זֶה, גַּם בְּיוֹם ה' הָלַךְ לְנֶעמִירוֹב עֲבוּר זֶה.
I received your letter — and there is nothing to inform you. After your departure the joy did not linger a long time — only about two hours — and praised be G-d everyone was very joyful. And the fact that you long after the joy — this is very good [מַה שֶּׁאַתָּה מִתְגַּעְגֵּעַ אַחַר הַשִּׂמְחָה זֶה טוֹב מְאֹד — the *hisga'agu'im* — the longing — is itself a spiritual quality. The person who longs for holy joy after the gathering is one whose soul has been touched by it and wishes to return. Reb Nussun affirms this longing as a great *zechus*] — and even now — wherever you are — rejoice and be glad in His salvation. For nothing is empty of what passes over us — in the kindnesses of Hashem and His immense wonders [כִּי לֹא דָּבָר רֵיק הוּא — Devarim 32:47: "for it is not an empty thing from you." Every experience — even the ordinary — carries the divine kindness and wonders within it for those who have eyes to see] [Devarim 32:47] . And the small joy that we merited now in Breslov is a great wonder for whoever pays attention to all that passes over us in these days. And behold — I see with my own eyes that the kindnesses of Hashem have not ended [Eichah 3:22] — there is still hope that we will merit complete joy — the joy of a *mitzvah* — the true joy of Israel — in this world and the next forever.
## Segment 6
וְאֶתְמוֹל סָמוּךְ לְמִנְחָה בָּא הַקְּוַוארְטַאלְנֶע [הַחוֹקֵר] לְבֵיתִי וְשָׁאַל עַל דְּבַר הַדְּפוּס, וְהֵשִׁיבוּ לוֹ הֲלֹא כְּבָר אֵין לִי דְּפוּס זֶה כַּמָּה שָׁנִים, וְהָלַךְ בִּשְׁתִיקָה מִבֵּיתִי וְלֹא הֵשִׁיב דָּבָר. גַּם לֹא עָלָה אֵלַי עַל הָעֲלִיָּה שֶׁבַּבַּיִת כְּלָל רַק בְּבֵיתִי לְמַטָּה הָיָה, וּכְפִי הַנִּרְאֶה אֵין פַּחַד בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַתָּה אֲנִי מַמְתִּין עַל הַבִּילֶעט וְאֶרְאֶה לִנְסֹעַ אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם. וְהִנֵּה רָצִיתִי לְהַאֲרִיךְ קְצָת אַךְ בְּתוֹךְ כָּךְ סְבָבוּנִי כַּמָּה טְרָדוֹת.
And I was compelled to
pledge security and borrow approximately nine rubles of silver — and I
immediately spent seven rubles of silver to sweeten somewhat the
above-mentioned matter — and the remainder was for the travel expenses.
Meanwhile the above-mentioned Rabbi Shmuel examined my *bilet*
[בִּילֶעט — the travel permit: a document required
by Russian law permitting Jews to travel and reside outside their
registered community. Without a valid *bilet* a Jew was subject to
arrest and expulsion]
— and its time had already expired. And my heart was very very divided —
how to conduct myself.
Meanwhile a messenger came and brought me your letter — and I replied to
you briefly that tomorrow at dawn I would set out on my way — for that was
my mind then — to travel to the holy community of Nemirov and to linger
there or on the way until the *bilet* would reach me.
## Segment 7
וְהִנֵּה בְּנִי מֵאֵלֶיךָ תָּבִין אֵיךְ הַכֹּל אֶחָד מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה אֶצְלְכֶם וּפֹה וּבְאוּמַאן וְכוּ' וְכָל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בְּכָל הָעוֹלָם הַכֹּל אָדוּק וּמְקֻשָּׁר זֶה בָּזֶה, וְנִפְלְאוֹתָיו וּמַחְשְׁבוֹתָיו יִתְבָּרַךְ עָמְקוּ מְאֹד מְאֹד; אִם אָמְנָם צָרוֹת רַבּוֹת סְבָבוּנוּ וְרוֹדְפִים אוֹתָנוּ מִכָּל צַד, עִם כָּל זֶה זֶה בְּעַצְמוֹ נֶחָמָתֵנוּ בְּעָנְיֵנוּ, כִּי מֵאַחַר שֶׁכָּל אֶחָד רוֹאֶה שֶׁעוֹבְרִים עָלָיו בְּכָל פַּעַם תְּהוֹמוֹת כָּאֵלֶּה, "תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא" וְכוּ', מַה גָּדְלוּ חַסְדֵי ה' אֲשֶׁר הִצִּילָנוּ מִלִּהְיוֹת רוֹדְפִים אַחַר תְּמִימִים וִישָׁרִים הַנָּסִים וּבוֹרְחִים בְּכָל פַּעַם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְתוֹרָתוֹ וּלְצַדִּיקֵי אֱמֶת וְכוּ'; בְּכָל יוֹם אָנוּ צְרִיכִין לִשְׂמֹחַ בָּזֶה הַרְבֵּה מְאֹד אַשְׁרֵינוּ שֶׁאָנוּ מִן הַנִּרְדָּפִים וְלֹא מִן הָרוֹדְפִים; וַהֲלֹא גַּם הָרָשָׁע מָרְדְּכַי שֶׁערֶער יִמַח שְׁמוֹ בְּוַדַּאי כְּבָר נִטְבַּע בִּיוֵן מְצוּלַת תַּאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה, וְלֹא דַּי לוֹ בְּכָל זֶה כִּי אִם עוֹד הוֹסִיף לְהַלְהִיב עַל עַצְמוֹ אֵשׁ לֹא נֻפָּח, לְהָרִים יָדוֹ לְהַכּוֹת אִישׁ כָּשֵׁר וְצַדִּיק כְּנֶגְדּוֹ, אוֹי לוֹ אוֹי לְנַפְשׁוֹ אוֹי וַאֲבוֹי לְכָל הַמַּחֲזִיקִים אִתּוֹ. בֶּאֱמֶת אִם הָיָה רַבִּי אִיצִיק אִישׁ חָזָק בְּדַעְתּוֹ הָיָה יָכֹל לְעָקְרוֹ אִם הָיָה נוֹתֵן בִּכְתָב עָלָיו כִּי אֵין הָעוֹלָם הֶפְקֵר. וְאִם קָשֶׁה מְאֹד לִסְבֹּל חֲרָפוֹת וּבִזְיוֹנוֹת שֶׁלָּהֶם וַחֲרִיקַת שִׁנַּיִם מַה לַּעֲשׂוֹת, הַכֹּל לְטוֹבָה, כִּי עֲווֹנוֹתֵינוּ הִטּוּ אֵלֶּה, וְאָנוּ צְרִיכִין הַכֹּל לְקַבֵּל לְכַפָּרַת עָווֹן וְלִמְחִילַת חֵטְא, כִּי בְּוַדַּאי אֵין אָנוּ כְּדָאִים לְהִתְקָרֵב לְאוֹר כָּזֶה וְכוּ' עַל כֵּן אָנוּ מְחֻיָּבִים לִסְבֹּל כָּל זֶה. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּבָר עָזַר הַרְבֵּה וְיַעֲזֹר וְיָגֵן וְיוֹשִׁיעַ שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל בְּחֶסֶד גָּדוֹל. וּבְוַדַּאי יַעֲשֶׂה בְּרַחֲמָיו עִמָּנוּ אוֹת לְטוֹבָה וְיִרְאוּ שׂוֹנְאֵינוּ וְיֵבוֹשׁוּ.
But
many are the thoughts in a man's heart — and the
counsel of Hashem — it is she who will stand
[Mishlai 19:21]
— and Hashem Yisborach arranged it that I was delayed here until today.
And today my brother Rabbi Yudl brought me a *zashnvideshni*
[זַאשְׁוִודֶעשְׁנִי — a Russian-Ukrainian word
for a type of official permit or certificate — here a travel permit sealed
by the community]
sealed with the seal of the community — but the seal of the *parnas* had
not yet been obtained — for he was asleep when he left his home.
## Segment 8
וְהִנֵּה בְּתוֹךְ הַיִּסּוּרִים הַנַּ"ל וְגַם פַּרְנָסָתִי דְּחוּקָה מְאֹד וְנוֹסָף לָזֶה הֻכְרַחְתִּי לִלְווֹת עַל הַנַּ"ל, וְגַם אֲנִי צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת כָּל הִצְטָרְכוּת נִשּׂוּאֵי בְּנִי שֶׁיִּחְיֶה. וּבְיוֹם ו' הֶעָבַר הָיְתָה דַּעְתִּי טְרוּדָה בָּזֶה מְאֹד, בְּתוֹךְ כָּךְ הִרְחִיב לִי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהִגִּיעַ לִי אִגֶּרֶת מִוִּוינִיצֶא מֵרַבִּי זְאֵב וְשָׁלַח לִי עֲשָׂרָה רוּבַּל כֶּסֶף, אִם אָמְנָם הוּא סַךְ מֻעָט מְאֹד, עִם כָּל זֶה רָאִיתִי בָּזֶה נִפְלְאוֹת ה' כִּי חַסְדֵי ה' לֹא תָמְנוּ וּבַצָּר הִרְחַבְתָּ לִי, וְקִוִּיתִי אֵלָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּעְזֹר לִי וּלְכֻלָּנוּ וְיוֹשִׁיעֵנוּ בְּכָל מַה שֶּׁאָנוּ צְרִיכִין לְהִוָּשַׁע בְּגוּף וּבְנֶפֶשׁ וּבְמָמוֹן בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת.
And I was
compelled to send Rabbi Nachman of Tulchin on foot to Nemirov for this
— and also on Thursday he went to Nemirov for this.
And yesterday — before *minchah* — the officer
[הַקְּוַוארְטַאלְנֶע — the *kvartalnye*: the
Russian neighborhood officer or investigator — a local police official
responsible for surveillance of a quarter of a town]
came to my home — and asked about the matter of the printing press. And
they answered him: has he not already been without this press for many
years? And he left my home in silence and did not reply a word. And also
he did not go up to my upper floor at all — he was only on my ground floor.
And as it appears — there is no fear — with the help of Hashem Yisborach.
And now I am waiting for the *bilet* and will seek to travel — if Hashem
wills it. And behold — I had wished to extend a little — but meanwhile
some preoccupations surrounded me.
And behold — my son — from yourself you will understand how everything
is one — what happens by you and here and in Uman and so forth — and all
that happens in the entire world —
all is bound and linked together
[הַכֹּל אָדוּק וּמְקֻשָּׁר זֶה בָּזֶה — one of
Reb Nussun's recurring meditations: the interconnectedness of all events —
nothing is random, nothing is isolated. All that happens in Breslov and
Uman and Tulchin and the world is bound into a single divine tapestry]
— and His wonders and His thoughts — Yisborach — are very very deep.
Although many distresses surround us and they pursue us from every side —
even so — this itself is our consolation in our affliction — for since
each one sees that such abysses pass over him at every time —
*tehom el tehom kore* — deep calls to deep
[תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא — Tehillim 42:8:
"deep calls to deep at the voice of Your waterfalls." Applied here
## Segment 9
חֲזַק וֶאֱמַץ בְּנִי וּרְאֵה וְהָבֵין הֵיטֵב אֵיךְ רוֹדְפִין אֶת הָאָדָם בְּכָל עֵת, בִּפְרָט מִי שֶׁרוֹצֶה לָגֶשֶׁת אֶל הַקְּדֻשָּׁה, וְאֵין לָנוּ כִּי אִם מְעַט הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁחוֹטְפִין בְּכָל יוֹם עַל יְדֵי צְעָקָה וּתְפִלָּה וְלִמּוּד וְרָצוֹן וְהִשְׁתּוֹקְקוּת וְכִסּוּפִין טוֹבִים, וְעַל יְדֵי אֵיזֶה מִצְוָה שֶׁזּוֹכִין לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּגְמִילוּת חֲסָדִים. וְאֵין לְאָדָם אֶלָּא אוֹתוֹ הַיּוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב עַל פָּסוּק "הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ", וְאַל תֹּאמַר לִכְשֶׁאֶפְנֶה אֶשְׁנֶה וְכוּ', בִּפְרָט שֶׁכְּבָר אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁהָרָצוֹן בְּעַצְמוֹ טוֹב מְאֹד וְעִקָּר הוּא הָרָצוֹן, וְהִנֵּה אֵין פְּנַאי לְהַאֲרִיךְ יוֹתֵר וּבְדַעְתִּי לִכְתֹּב לְךָ עוֹד אִגֶּרֶת קֹדֶם נְסִיעָתִי מִפֹּה, וּבַעַל הָרַחֲמִים יְרַחֵם עָלֵינוּ שֶׁנִּזְכֶּה מֵעַתָּה לְבַשֵּׂר בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת זֶה לָזֶה.
: wave
after wave of crisis — each depth calling out to another depth — and yet
Hashem's salvation runs through them all]
[Tehillim 42:8]
and so forth —
how great are the kindnesses of Hashem that saved us
from being pursuers of the wholesome and upright ones who flee and escape
at every time to Hashem Yisborach and to His Torah and to the true
*tzaddikim*
— every day we must rejoice greatly in this.
How fortunate are we that we are from the pursued and
not from the pursuers.
And also the wicked Mordechai Shrerer
[מָרְדְּכַי שֶׁערֶער — a known opponent and
troublemaker — associated with the forces of the *machloket* — here named
with the epithet *harasha* — the wicked one. He has raised his hand to
strike a worthy and righteous person]
— may his name be blotted — has certainly already sunk in the mire of the
depths of the desires of this world.
## Segment 10
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמַּעְתִּיר בַּעַדְךָ
And not content with all of this —
he has added further to kindle upon himself a fire not blown — to raise
his hand to strike a worthy and righteous man who stands against him.
Woe to him — woe to his soul — woe and alas to all who attach themselves
to him. In truth — if Rabbi Itzik were a person of strong mind — he could
have uprooted him had he given a written complaint against him — for the
world is not abandoned. And if it is very hard to endure their insults
and humiliations and gnashing of teeth — what can be done?
Everything is for good — for our sins have brought
these upon us — and we are obligated to accept everything as atonement
for sin and forgiveness of transgression — for certainly we are not worthy
to draw close to such light
— and therefore we are obligated to endure all of this.
## Segment 11
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
Nussun of Breslov.
## Segment 12
(אָמַר הַמַּעְתִּיק, אֲסַפֵּר מְעַט מִזְּעֵר פָּחוֹת מִטִּפָּה מֵהַיָּם אֲשֶׁר עָבַר עַל מוֹרֵנוּ מוֹהֲרַנַ"ת זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה אַחַר הָאִגֶּרֶת הַנַּ"ל. תֵּכֶף אַחַר כְּתִיבַת הָאִגֶּרֶת הַנַּ"ל בְּיוֹם ב', קָרְאוּ אוֹתוֹ לְהָאָדוֹן הַמֻּזְכָּר לְעֵיל וְשָׁאַל לוֹ עַל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר מָסְרוּ אוֹתוֹ בָּהֶם, הַיְנוּ שֶׁהוּא עוֹסֵק לְהַדְפִּיס בְּבֵיתוֹ עֲדַיִן וְכַיּוֹצֵא וְכַיּוֹצֵא, וּמִסְּתָמָא עָנָה עַל זֶה שֶׁהוּא שֶׁקֶר וְהוֹכִיחַ לְהָאָדוֹן הַנַּ"ל בִּרְאָיוֹת בְּרוּרוֹת שֶׁהוּא שֶׁקֶר. אַךְ הַמּוֹסְרִים נָתְנוּ לְהָאָדוֹן מָמוֹן הַרְבֵּה, וְעַל כֵּן לֹא רָצָה לְקַבֵּל הָרְאָיוֹת, וְקָרָא לִשְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים מֵהַמּוֹסְרִים וְנִשְׁבְּעוּ שְׁבוּעוֹת שֶׁקֶר עַל זֶה בִּנְקִיטַת חֵפֶץ וְעָנוּ בְּפָנָיו שֶׁל מוֹרֵנוּ עַל זֶה. וְכָל מַה שֶּׁהִכְחִישׁ אוֹתָם בִּרְאָיוֹת בְּרוּרוֹת לֹא הוֹעִיל; וְאַחַר כָּךְ בְּיוֹם ד' פָּרָשָׁה הַנַּ"ל לָקְחוּ אוֹתוֹ לְהַתְּפִיסָה לְהַטּוּרְמֶע [לַכֶּלֶא] וְעִנּוּ אוֹתוֹ שָׁם מְאֹד, כִּי הוֹשִׁיבוּ אוֹתוֹ בֵּין גַּזְלָנִים וְרוֹצְחֵי נְפָשׁוֹת. וּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן הָיָה כִּמְעַט מְסֻכָּן עַל יְדֵי הָעִנּוּיִים שֶׁעִנּוּ אוֹתוֹ, עַד שֶׁחָמַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וַיִּתֵּן אוֹתוֹ לְחֵן בְּעֵינֵי שַׂר בֵּית הַסֹּהַר וְהוֹשִׁיבוֹ בְּחֶדֶר מְיֻחָד, וְהִנִּיחַ שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ כָּל הַסְּפָרִים אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין לוֹ בְּכָל יוֹם, הַיְינוּ תַּנַ"ךְ, וְאֶחָד מֵהָאַרְבָּעָה חֶלְקֵי שֻׁלְחָן עָרוּךְ הַגְּדוֹלִים, וּגְמָרָא וְזֹהַר וְכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל, וְכַיּוֹצֵא עוֹד סְפָרִים הֵן מִנִּגְלֶה וְהֵן מִנִּסְתָּר, וְגַם כְּלֵי כְּתִיבָה נָתְנוּ לוֹ לְבֵית הַסֹּהַר, כִּי גַּם שָׁם דִּבֵּק אֶת עַצְמוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁזָּכָה לְהַשִּׂיג חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא כַּמּוּבָא מִזֶּה בְּסֵפֶר לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת יוֹרֶה דֵּעָה (יַיִּן נֶסֶךְ ד). וְיָשַׁב שָׁם לְעֵרֶךְ שְׁמוֹנָה יָמִים, וְאַחַר כָּךְ הָיָה נֵס גָּדוֹל וְנִפְלָא שֶׁנִּתְהַפֵּךְ הַדָּבָר, וְהַמּוֹסְרִים וְהָאָדוֹן נֶהֶפְכוּ לָהֶם דַּעְתָּם וְהוֹצִיאוּהוּ עַל עַרְבוּת, אַךְ הַמִּשְׁפָּט הוֹלֵךְ, עַד שֶׁבְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל הַסָּמוּךְ גֵּרְשׁוּ אוֹתוֹ מִבֵּיתוֹ לְנֶעמִירוֹב כִּמְבֹאָר לְהַלָּן, וּלְסַפֵּר בָּזֶה בִּפְרָטִיּוּת תִּקְצַר הַיְרִיעָה מֵהָכִיל, אַךְ מִי שֶׁיִּרְאֶה וְיִסְתַּכֵּל בְּהַמִּכְתָּבִים דִּשְׁנַת תקצ"ה - צ"ו - צ"ז - צ"ח - צ"ט לפ"ק יֵדַע מְעַט מִזְעָר וְיִתְחַזֵּק עַל יְדֵי זֶה בְּכָל מַה שֶּׁיַּעֲבֹר עָלָיו כִּי יִרְאֶה בְּעֵינָיו אֵיךְ ה' לֹא יַעֲזֹב אֶת הָאָדָם אֲפִלּוּ כְּשֶׁמִּתְגַּבְּרִים הַשּׂוֹנְאִים כְּמוֹ שֶׁמִּתְגַּבְּרִים, כִּי אַתָּה מָרוֹם לְעוֹלָם ה' וּלְעוֹלָם יָדְךָ עַל הָעֶלְיוֹנָה).
The words of your father — who longs for joy with all his heart — for the essential is the joy. [אוּן טַאקִי פָארְט הָאפּ אוּן טַאקִי פָארְט אוּן פָארְט אוּן פָארְט הָאפּ אוּן טַאקִי הָאפּ וָואס הָאפּ הֵייסְט לוּשְׁמִיר וִויא אַזוֹי סְ'אִיז הַאבִּי הָאפּ — Breslov Yiddish: "And yet — despite all — I have hope. And truly I still have — and still and still I have hope — and truly I have hope — and what does hope mean? Let us see — however things are — I have hope." A remarkable outburst of Reb Nussun's signature defiant hope in Yiddish — the word hoff (hope) repeated seven times in seven different forms — a kind of incantation against despair] Joy and gladness shall overtake [Yeshayahu 35:10] and so forth.
Nussun of Breslov.
And certainly He
will do in His mercies with us a sign for good — and our enemies will see
and be ashamed.
And behold — in the midst of the above-mentioned sufferings — my
livelihood is also very tight — and added to this I was compelled to borrow
for the above — and also I need to cover all the needs of my son's wedding —
may he live. And on last Friday my mind was greatly preoccupied with this
— meanwhile Hashem Yisborach expanded for me — for there arrived a letter
from Rabbi Ze'ev from Vinnitze — and he sent me ten rubles of silver.
Although it is a very small sum — even so I saw in this the wonders of
Hashem — for
the kindnesses of Hashem have not ended — and in
distress You gave me expansiveness
[Eichah 3:22; Tehillim 4:2]
— and I hoped to Him — Yisborach — that He would help me and all of us
and save us in all that we need to be saved — in body and in soul and in
money — in the physical and in the spiritual.
Be strong and resolute — my son — and see and understand well how a person
is pursued at every time — especially one who wishes to approach holiness.
And we have nothing except for the few good points that we snatch every
day through crying out and prayer and study and will and longing and good
yearnings — and through some *mitzvah* that one merits to perform —
*tzedakah* and acts of kindness.
And a person has only that day
[אֵין לְאָדָם אֶלָּא אוֹתוֹ הַיּוֹם — "a person
has nothing except that day." A distillation of the urgency of *hayom* —
today — from Tehillim 95:7: *hayom im b'kolo tishme'u* — the teaching
that the entire work of the soul must happen now — this day — not
tomorrow]
— as is written on the verse:
today if you hear His voice
[Tehillim 95:7]
— and do not say: when I am free I will study — and so forth. And
especially since we already know that the will itself is very good and
the essential is the will. And behold — there is no free time to extend
further — and I intend to write you another letter before my departure
from here. And may the Master of Mercy have mercy upon us that we merit
from now on to bring each other good tidings.