Segment 1
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם א' וַיִּגַּשׁ [ג' טבת] תקצ"א.
My beloved son.
[Yitzchok]
Segment 2
שָׁלוֹם לִבְנִי הָרַבָּנִי מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק נֵרוֹ יָאִיר.
On Erev Shabbos I sent you my letter at length — and it certainly brought you
comfort. And thanks be to G-d the letter which I wrote you has already benefited
me greatly with the help of Hashem Yisborach.
Set your heart well to these matters — and they will be sweet
to you forever.
Segment 3
בְּיוֹם ה' שָׁלַחְתִּי לְךָ מִכְתָּב וּמֵהַסְּתָם הִגִּיעַ לְיָדְךָ, וּבְוַדַּאי כְּבָר נִשְׁמַע לְךָ אֶת כָּל אֲשֶׁר עָבַר פֹּה יֵיטִיב ה' לְהַבָּא. וּמוֹסֵר כְּתָב זֶה יְסַפֵּר לְךָ הַכֹּל, הַמָּקוֹם יְרַחֵם הַמָּקוֹם יְרַחֵם, וְתוֹדָה לָאֵל אִתָּנוּ הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם, ה' יִשְׁמְרֵנוּ תָּמִיד מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, הַכְּלָל כִּי עֵת צָרָה גְּדוֹלָה הִיא, עַל מִי לָנוּ לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם.
At this time there is nothing new to add. And may the joy of
the holy festival which comes upon us for good be sweet to all of you
[וְיֶעֱרַב לָכֶם — the blessing shifts here from singular
to plural: Reb Nussun widens his address from Yitzchok alone to his entire
household and all who surround him] — and may you merit to be
completely renewed from now on — to go out from slavery
to eternal freedom — from
chametz to
matzah
[The Hebrew words חָמֵץ
(chametz — leavened bread) and מַצָּה
(matzah — unleavened bread) share the same three
letters, with only the ח and מ transposed. Reb Nussun plays on this: chametz
is the swelling and souring of the mind through foreign thoughts; matzah is the
pure, unpuffed simplicity of holy thought] — so that your mind will no
longer be leavened
[tachmitz — תַּחְמִיץ: from the same root as
chametz] chas v'sholom by any foreign thoughts
— and all the more so, and ever more so, by any desire or improper thought,
G-d forbid.
Segment 4
עַל שַׁבַּת חֲנֻכָּה לֹא הָיָה לָנוּ שׁוּם אוֹרְחִים כִּי אִם רַבִּי חַיִּים נַחוּם שֶׁיִּחְיֶה. רַבִּי אַיְיזִיק מִלַּאדִיזִין וְרַבִּי יַעֲקֹב חֲתַן רַבִּי בֶּער מִלַּאדִיזִין נָסְעוּ בְּבֶהָלָה מִפֹּה בְּיוֹם ה' הֶעָבַר מִגֹּדֶל הַפַּחַד, וְכָל מַה דְּעָבֵד רַחֲמָנָא לְטָב עָבֵד, וְאַף עַל פִּי כֵן הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעֶזְרֵנוּ, וְדִבַּרְנוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה אֶתְמוֹל בְּהַשָּׁלֹשׁ־סְעֻדּוֹת דְּבָרִים חֲדָשִׁים וְנִפְלָאִים מְאֹד, בְּוַדַּאי הָיָה כְּדַאי לָבוֹא בִּשְׁבִיל זֶה אֲלָפִים נְפָשׁוֹת לְפֹה, אַךְ מִי יוֹדֵעַ גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית אֵיךְ הוּא מִתְנַהֵג בְּחַסְדּוֹ כָּל דּוֹר, וּבִפְרָט בַּדּוֹר הַזֶּה מַה שֶּׁעוֹשֶׂה עִמָּנוּ שֶׁזָּכִינוּ לְאוֹצָרוֹת כָּאֵלֶּה וְהַמְּנִיעוֹת מִשְׁתַּטְּחִים כָּל כָּךְ כָּל כָּךְ. וּבְוַדַּאי הַכֹּל לְטוֹבָה וְסוֹף כָּל סוֹף יִגְמֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְגַם עַתָּה הוּא גּוֹמֵר תָּמִיד כִּרְצוֹנוֹ. אַךְ מִי יוֹדֵעַ דַּרְכֵי חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו בְּכָל עֵת. עָלֵינוּ לְחַכּוֹת וּלְצַפּוֹת לִישׁוּעָתוֹ תָּמִיד, וּלְהִתְגַּעְגֵּעַ וְלִכְסֹף לִהְיוֹת כִּרְצוֹנוֹ, וּלְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן וְלִצְעֹק לְפָנָיו בְּכָל עֵת בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֵינוּ, עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא ה' מִשָּׁמַיִם, וְהִנְּךָ רוֹאֶה אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי מַה שֶּׁיָּכוֹל לַעֲבֹר עַל הָאָדָם. וּבַזְּמַנִּים הַקּוֹדְמִים נִדְמָה שֶׁאֵין צָרוֹת וּמְנִיעוֹת גְּדוֹלִים מֵהֶם, וְעַתָּה רוֹאִים מַה שֶּׁיָּכוֹל לַעֲבֹר, רַחֲמָנָא לִצְלַן. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַצִּיל בְּרַחֲמָיו, אַךְ בֶּאֱמֶת הַכֹּל לְטוֹבָה, וְהֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ לָדַעַת וּלְחַזֵּק לְבָבוֹ לֵילֵךְ עִם דִּבְרֵי תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁכְּבָר הִזְהִיר אוֹתָנוּ לָשׂוּם לֵב לְכָל הַמַּחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה שֶׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם בְּכָל יוֹם, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְצַמְצֵם אֶת עַצְמוֹ בָּהֶם כִּבְיָכוֹל וּמְרַמֵּז רְמָזִים לְכָל אָדָם כְּפִי הַמָּקוֹם וְהַזְּמַן וְכוּ' וְכוּ' כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה וַיְהִי מִקֵּץ זִכָּרוֹן סִימָן נ"ד. אַשְׁרֵי שֶׁיֵּלֵךְ בָּזֶה תָּמִיד. כִּי אֵין שׁוּם פְּטוֹר בָּעוֹלָם. וְחָלִילָה לִפְטֹר אֶת עַצְמוֹ עַתָּה מִתּוֹרָה וּתְפִלָּה כְּדֶרֶךְ שֶׁנִּמְצָאִים הַטּוֹעִים בָּזֶה, לֹא בְּאֵלֶּה חֶלְקֵנוּ כִּי אַף עַל פִּי שֶׁנִּמְצָאִים עַתָּה בִּטּוּלִים הַרְבֵּה מֵחֲמַת הַצָּרוֹת רַחֲמָנָא לִצְלַן, אַף עַל פִּי כֵן לְעֻמַּת זֶה צְרִיכִים עַתָּה לְהִתְעוֹרֵר בְּיוֹתֵר בְּהִתְגַּבְּרוּת יוֹתֵר מֵאַחַר שֶׁרוֹאִים בְּעֵינֵינוּ מַה שֶּׁרוֹאִים, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם. וְהִנֵּה מֵחֲמַת נְחִיצוּת מוֹסֵר כְּתָב זֶה אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ יוֹתֵר וְדַי בְּהֶעָרָה זֹאת, וּמֵאֵלֶיךָ תָּבִין הַכֹּל כִּי כְּבָר דִּבַּרְנוּ הַרְבֵּה בָּזֶה שֶׁהָעִקָּר הוּא הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ הַיּוֹם דַּיְקָא, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְחַזֵּק לְבַבְכֶם בַּאֲמִתַּת דַּרְכֵי הִתְקָרְבוּת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא, וִירַחֵם עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל וְיָסִיר מַחֲלָה מִקִּרְבֵּנוּ וְיָשׁוּב אֵלֵינוּ וִירַחֲמֵנוּ.
And fulfil: rebuke the beast of the reed
[Tehillim 68:31 — g'ar chayat koneh]
[A reference to the teaching in Rebbe Nachman's
Likutay Moharan I, siman 5 — where chayat koneh (the beast
of the reed) is interpreted as the forces of lust and impurity that must be
rebuked and subdued. Reb Nussun directs his son to study that teaching in full]
— as explained in siman 5, see there. And through this may you merit
to joy and so forth — Omain, so may it be His will.
Segment 5
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִישׁוּעָה.
The words of your father — who seeks your peace with love.
Nussun of Breslov.
Segment 6
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
Nussun of Breslov.