Anava (Humility) - הקדמה

כתוב [במדבר לב, ה]: ''לענוים יתן חן'', חן מיוחד שה' יתברך משפיע על המתנהגים במידת הענוה. והיא יסוד בעבודת ה', שזכו בה האבות הקדושים ומשה רבנו ודוד המלך, ועוד, ולמרות שגדולים אלו לא היו חסרים במצוות אחרות, בכל זאת התורה שיבחה אותם במידה זו, ללמדך שהיא החשובה במידות, והיא נוהגת בכל מקום ובכל זמן, בין עם אנשים בין לבד, בין עם קטנים בין עם גדולים, ואפילו עם בני ביתו.

ולפעמים מפסידים דברים גדולים כמו ירבעם בן נבט שהפסיד חיי נצח בעולם הבא, בגלל שהיה נגוע במידת הגאוה שהיא הפך הענוה, וכן ישנם בתים שנהרסים בגלל שלא נוהגים במידת הענוה, ובתים אלו נהרסים וילדים נחצים בין ההורים, בגלל שאין הכנעה של בני הזוג, ונציין כאן משל על תיש אחד שהיה מסתבך בעצי היער בקרניו, ראו אותו חביריו, התחילו לכרות את ענפי היער, לאחר ששיחררו אותו, נסתבך בעצים אחרים. ראה אותם השועל כורתים עצים בקצה השני של היער, אמר להם: בזמן שאתם קוצרים פה - גודל שם, אתם קוצרים שם - גודל פה. אמרו לו:

ומה נעשה? אמר להם: תקצרו את הקרניים... כך מידת הגאוה, לא יעזור לאדם שום דבר, אלא רק שיהיה מבוטל, רק אז יזכה לחן המיוחד שה' יתברך יתן לו. שמח לבי ללקט חומר על מידת הענוה כדי להתעורר ולעורר את דורשי ה' ולהחדיר בליבנו את החיוב לעבוד על מידה זו, ולא משום חסידות אלא חובה כמו שכתוב [תהלים כה, ט], ''ידרך ענוים במשפט'', וצריך להבין מה הקשר בין ענוה למשפט? ונראה להסביר שנקט לשון משפט לפי שעל מידה זו ואמרו חז''ל במסכת סוטה [דף ה.] שמי שהוא גס רוח כאילו עבר על כל המצוות כולם.

וכדי להוציא מדעת החושבים שזה רשות, אמר הפסוק משפט שגם על ענוה חוסר עתיד האדם להישפט כמו על כל עברה, ועוד שהגאוה גורמת לאדם להיכשל מהר בעברה כמו שאמרו בעלי המוסר שבזקנתו האדם עייף מעברות, גופו נחלש והוא תשוש וקשה לו מצד העברה, מה שאין כן בגאוה שהוא מזדקן ומדה זו מתגברת אצלו. ה' יצילנו אמן. יהי רצון שספר זה יהיה לתועלת הרבים אמן.