Anava (Humility) - ואנכי עפר ואפר
ואנכי עפר ואפר
Source: https://ajew.org/reader/anava/1/10

Segment 1
HE:
כתוב בפסוק [בראשית יח, כז]: ''ויען אברהם ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל ה' ואנכי עפר ואפר''. ופירש רש''י ז''ל: ''וכבר הייתי ראוי להיות עפר על ידי המלכים ואפר על ידי נמרוד, לולי רחמיך אשר עמדו לי''. ונראה להסביר על פי הדרש שכאן רואים את הענוה של אברהם אבינו, שבמצב כזה שאדם ניצל בניסים גלויים יכול לחשוב שהוא גדול, ואפילו צבא השמים נזקקין לעשות רצונו, מיד אברהם זוכר את יום המיתה כמו שכתוב [בראשית ג, כ], ''כי עפר אתה ואל עפר תשוב'', וזה מכניס בו ענוה וביטול, ולמה אמר אפר? כדי שלא יטעה האדם, ויחשוב:

Segment 2
HE:
טוב, אברהם אמר שהוא עפר, בעפר אפשר להשתמש להרבה צרכים, מיד הוסיף ואמר ''ואפר'', שהאפר אינו מצמיח דבר. וזו הגדולה של אברהם, שאדם גדול יודע שהוא כלום. הענוה מביאה ליראת ה' כתוב במשלי [כב, ד]: ''עקב ענוה יראת ה''', פירש רש''י ז''ל, בשביל הענוה יראת ה' באה. דבר אחר, הענוה עיקר והיראה טפלה ועקב לה, ומדרס לרגליה. פירש מצודת דוד: ''עקב - סוף הענוה היא יראת ה'. רוצה לומר הענוה תסובב היראה, כי כשיזכור בשפלות עצמו יגדיל רוממות המקום, ותבוא בליבו יראת הרוממות, וימצא עושר וכבוד וחיים''.

Segment 3
HE:
נראה להסביר את החיבור בין הענוה ליראת שמים, כי העניו מכיר את גדולת ה' יתברך ואת שפלות עצמו, ושילוב של שני דברים אלו גורמים לו שלא יחטא. ועוד ידוע שאדם בעל גאוה קל לו להיכשל בעברה, כי הגאוה גורמת לאדם מחשבה שלו הכל מותר, והרצונות שלו צריכים להתבצע בכל מצב ובכל זמן.