Segment 1
גם אותם שהם לומדים וענוים ושפלים וסובלים עלבונם נקראו ''אוהבי השם'', כדגרסינן במסכת שבת, פרק אמר רבי עקיבא [דף פח:] ''תנו רבנן: תלמידי חכמים עלובין ואינן עולבין, שומעין חרפתן ואינן משיבין'' וכו'. וכתב הרמב''ם בפרוש פרקי אבות [ד, ד] שראה בספר מספרי המידות, ששאלו לאחד מן החשובים: ''אי זה יום ששמחת בו מכל ימיך?'' ואמר: ''יום שהייתי הולך בספינה והיה מקומי בפחות המקומות שבספינה, בין חבילות הבגדים. והיו בספינה סוחרים ובעלי ממון. ואני הייתי שוכב במקומי ואחד מאנשי הספינה קם להשתין.
Segment 2
והייתי בעיניו נקל ונבזה, עד שגלה ערותו והשתין עלי. ותמהתי מחוזק תכונת העזות בנפשו. וחי השם לא דאבה נפשי למעשהו כלל ולא התעורר ממנה לי רוח הכעס ושמחתי שמחה גדולה כשהגעתי לגבול שלא יכאיבני בזוי הסוחר ההוא ולא הרגישה נפשי אליו''. ואם זה ארע לאחד מן החשובים שבגויים, מה יש לעשות לחסידי ישראל, שכבודם והדרם הוא לאחוז תכלית שפלות הרוח בקצה האחרון. ובזה יזכו לכל הדר וכבוד ועילוי בעולם הזה ובעולם הבא.