# Anava (Humility) - עין טובה

<div dir="rtl">עין טובה</div>

Source: https://ajew.org/reader/anava/1/34


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

'עין טובה ורוח נמוכה ונפש שפלה מתלמידיו של אברהם אבינו' - כתב מרן החיד''א בחסדי אבות, אפשר כי שלשה אלה הם נגד הקנאה התאווה והכבוד, שמוציאים את האדם מן העולם. כי מי שיש לו עין טובה הוא שמח בחלקו ואוהב את הבריות ומטיב להם, ואין לו קנאה. שכן אלו היו מעשיו של אברהם: ''וייטע ''אשל'' בבאר שבע ויקרא שם בשם ה' אל עולם''. אש''ל ראשי תיבות אכילה, שתייה, לויה, וכשראה שלשה אנשים ניצבים עליו, האכילם שלוש לשונות בחרדל, ושחט להם שלוש בהמות, וייקח בן בקר, אחד, ורך, שנים, וטוב, שלשה. אמור מעט ועשה הרבה.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ומכל שלל המלחמה החזיר למלך סדום הכל כמו שאמר [בראשית יד, כג]: ''אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך ולא תאמר אני העשרתי את אברם''. ונתן מעשר מכל השלל למלכי צדק. כל אלה הם נגד מדת הקנאה. ורוח נמוכה, שאינו מבקש כבוד, אלא ענוה, וכמו שאמר [בראשית יח, כז]: ''ואנכי עפר ואפר''. ונפש שפלה, שהיה רחוק מתאוות גופניות, כמו שאמר לשרה אשתו [בראשית יב, יא]: ''הנה נא ידעתי כי אישה יפת מראה את''. ואמרו [בבא בתרא טז.] שאפילו לא הסתכל באשתו שכתוב:

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

''הנה נא ידעתי'', יוצא מזה שעד עכשיו הוא לא ידע ששרה יפה, מתוך הצניעות שהיתה בו, ונאמר [בראשית כא, יא]: ''וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודות בנו'', הורע לו עליו שיצא לתרבות רעה, ועל שילוחה של הגר לא הורע לו, אף על פי שהיתה אשתו. וחילוף הדברים אצל בלעם, שהיתה לו עין רעה, שנאמר [במדבר כד, ב]: ''וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שוכן לשבטיו'' וכו'. ופירש רש''י: ביקש להכניס בהם עין רעה, [שרצה להזכיר עליהם עון העגל ולקללם, ולא עלתה בידו, והוצרך לברכם. (הרשב''ץ)].

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

והיה לו רוח גבוהה, שואף כבוד, כמו שאמר [במדבר כב, יג]: ''כי מאן ה' לתתי להלוך עמכם''. אלא עם שרים גדולים מכם, מפני שהוא חפץ בכבודי. וכן פירש רש''י שם: ''למדנו מכאן שרוחו גבוהה וחומד כבוד''. עד כאן. ולכן כתוב [שם כב, טו]: ''ויוסף עוד בלק שלוח שרים רבים ונכבדים מאלה''. והיתה לו נפש רחבה לתאוות ממון, שאמר [במדבר כב, יח]: ''אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב'', ופירש רש''י שם: ''למדנו מכאן שנפשו רחבה, ומחמד ממון אחרים.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

אמר, ראוי לו לבלק לתת לי כל הכסף והזהב שלו, שאילו היה שוכר חיילים רבים להלחם כנגדם ספק נוצח ספק אינו נוצח, ואני ודאי נוצח''. ולא היה גבול לתאותו, עד שהיה בועל את אתונו, [וכמבואר בסנהדרין קו סע''א]. וכן אמרו במדרש תנחומא [בלק, ט]: בזה הלשון: ''אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב'', מכאן אתה למד שהיה בבלעם עין רעה רוח גבוהה ונפש רחבה. עין רעה, שנאמר [במדבר כד, ב]: ''וישא בלעם את עיניו וכו'''. ורוח גבוהה, שנאמר [במדבר כב, יג]: ''מאן ה' לתתי להלוך עמכם''. נפש רחבה, ''אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב''.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

עד כאן. וכן הוא במדרש רבה [פרשת בלק פרשה כ סי' ט]. בלעם היתה לו רוח גבוהה - גרסינן בסוטה [דף ד:] אמר רבי שמעון בר יוחאי, כל אדם שהוא גס רוח, כאילו עובד עבודה זרה, כתוב כאן [משלי טז, ה], ''תועבת ה' כל גבה לב''. וכתוב שם [דברים ז, כו]: ''ולא תביא תועבה אל ביתך. שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו כי חרם הוא''. רבי חמא בר חנינא אמר כאילו בא על כל העריות. כתוב כאן: ''תועבת ה' כל גבה לב'', וכתוב שם [ויקרא יח, כז]: ''כי את כל התועבות האל עשו אנשי הארץ אשר לפניכם''. ואמר רבי יוחנן:

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

כל המתגאה כאילו כופר בעיקר, שנאמר [דברים ח, יד]: ''ורם לבבך ושכחת את ה'''. אמר רבי אלעזר כל שהוא גס רוח ראוי לגודעו כאשרה, כתוב כאן [ישעיה י, לג]: ''ורמי הקומה גדועים'', וכתוב שם [דברים ז, ה]: ''ואשריהם תגדעון''. ואין עפרו ננער בתחיית המתים, שנאמר [ישעיהו כו, יט]: ''הקיצו ורננו שוכני עפר'', מי שנעשה שכן לעפר בחייו.

</div>