Segment 1
כתוב [ישעיה נה, א]: ''הוי כל צמא לכו למים''. ונאמר [ישעיה כא, יד]: ''לקראת צמא התיו מים''. שאין זה מים ממש, אלא דברי תורה שנמשלו למים, וכמו שאמר הנביא [עמוס ח, יא]: ''לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דברי ה'''. והמשיל דברי תורה למים, כמו שכתוב בתענית [דף ז.]: ''לומר לך מה המים מניחים מקום גבוה והולכים למקום נמוך, אף דברי תורה אין מתקיימים אלא במי שדעתו שפלה''. ועיין ביומא [דף כו.]:
Segment 2
לא תמצא תלמיד חכם שמורה הוראות אלא שבא משבט יששכר או מלוי, והקשו והרי היו הרבה תלמידי חכמים שבאו מיהודה? ותירצו: מורה הוראות אמרנו. והקשה המהרש''א בח''א, שהרי נאמר בדוד ''וה' עמו'' [שמואל - א יח, יד] שהלכה כמותו בכל מקום והוא היה משבט יהודה? ותירץ שאני דוד שהיה מלך, וכל ישראל תלויים בו, לפיכך ראוי שיהיה מורה הוראה. [וכ''כ בספר לשון ערומים דף כ ע''ב]. ולכאורה הרי כשנאמר פסוק זה: ''וה' עמו'', עדיין לא היה מלך? ואפשר לומר, שונה דוד שהיה ענותן גדול, ודעתו שפלה עליו, וכמו שנאמר [תהלים כב, ז]:
Segment 3
''ואנכי תולעת ולא איש''. וכן נאמר: ''לא גבה לבי ולא רמו עיני'' וכו'. ועיין חולין [דף פט.]. ולכן זכה להורות הלכות. וכן זכו בית הלל שתהיה הלכה כמותם בכל מקום שחלקו על שמאי, שהיו ענותנים לכן זכו.