Anava (Humility) - הכל קשור בענוה

מעשה בארבעה זקנים שהיו יושבין בבית שער של רבי יהושע ואלו הם: אלעזר בן מתיא, חנינא בן חכינאי, שמעון בן עזאי ושמעון התמני, והיו עסוקין במה ששנה להם רבי טרפון. אמר להם רבי עקיבא: מפני מה זכה יהודה למלכות? מפני שהודה במעשה תמר. הוסיפו הם מעצמם: [איוב טו, יח - יט] ''אשר חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם. להם לבדם נתנה הארץ'' [ראובן שהודה במעשה בלהה ויהודה שהודה במעשה תמר זכו לנחול חלקן ולא גורשו מנחלתן בעוונם מאחר שהודו, ויהודה זכה למלכות נצח]. אמר להם:

''וכי נותנין שכר על העבירה?'' [כלומר, אף על פי שעשו תשובה, דין הוא שלא יהו חשובין ממי שלא חטא כלל]. אמרו לו: ''אלא מפני מה זכה יהודה למלכות?'' מפני שהציל את אחיו מן המיתה, שנאמר: [בראשית לז, כו - כז] ''ויאמר יהודה אל אחיו מה בצע כי נהרג את אחינו וכסינו את דמו. לכו ונמכרנו לישמעאלים וידנו אל תהי בו''. אמר להם: ''דיה להצלה שתכפר על המכירה''. אלא מפני מה זכה יהודה למלכות? מפני הענוה. שנאמר: [שם מד, לג] ''ועתה ישב נא עבדך תחת הנער עבד לאדני''. אף שאול לא זכה למלכות אלא מפני הענוה, שנאמר: [ש''א ט, ה]:

''פן יחדל אבי מן האתונות ודאג לנו'', [השוה את עבדו אליו שאמר ''ודאג לנו'' לשנינו כאחד]. אבל שמואל אמר כן: [שם י, ב]: ''נטש אביך את דברי האתונות ודאג לכם לאמור מה אעשה לבני''. וכשהוא בורח מן השררה, מהו אומר? ''וישאלו עוד בה' הבא עוד הלם איש, ויאמר ה' הנה הוא נחבא אל הכלים'' [שם, כב.]. אמר להם רבי עקיבא: ולא ערב הוא? [יהודה על בנימין], וסופו של ערב לצאת ידי ערבותו. אלא מפני מה זכה יהודה למלכות? אמרו לו: ''למדנו רבנו''! אמר להם: מפני שקדש שמו של הקדוש ברוך הוא.

שכשעלו השבטים ועמדו על הים, זה אומר אין אני יורד, וזה אומר אין אני יורד. קפץ שבטו של יהודה וירד בתחילה וקדש שמו של הקדוש ברוך הוא. ועל אותה השעה הוא אומר: [תהילים סט, ב]: ''הושיעני אלוקים כי באו מים עד נפש... '' [שהגיעו המים עד צוארם, ואחר שגילו מסירות נפש נקרע להם הים]. וכן הוא אומר: [שם קיד א, ב]: ''בצאת ישראל ממצרים בית יעקב מעם לעז. היתה יהודה לקדשו'' יהודה קדש שמו של הקדוש ברוך הוא על הים, ולפיכך - ''ישראל ממשלותיו'' [לפיכך זכה שמזרעו משלו בישראל].

ונראה לי בס''ד שכל הדברים קשורים למידת הענוה של יהודה, שהודה על מעשה תמר. לכן אין אדם יכול להודות על האמת אם אין לו מידת הענוה כי העניו אינו פועל לפי התוצאה, אלא אומר את האמת, ומקבל את התוצאה. וכן מסירות נפש קשורה לענוה, כי המוסר נפש אינו מחזיק מעצמו כלל, והפך מי שאינו מוסר נפש. זה בגלל שהוא חושב שהוא חשוב מאוד, ואם הוא ימות אז העולם לא יסתדר בלעדיו וזהו הפך הענוה.