Segment 1
מרן הגאון החיד''א זצ''ל בספר פתח עיניים כתב: ''שמעתי על פי מה שאמרו בחגיגה [דף טו:], ורבי מאיר איך למד תורה מפי אחר'' [אלישע בן אבויה], והרי אמר רבי יוחנן: מה פירוש הפסוק ''כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא'' [מלאכי ב, ז], אם הרב דומה למלאך ה' צבאות יבקשו תורה מפיהו, ואם לאו אל יבקשו תורה מפיהו? רבי מאיר בפסוק אחר מצא ודרש: ''הט אוזנך ושמע דברי חכמים ולבך תשית לדעתי'' [משלי כב, יז], לדעתם לא נאמר, אלא לדעתי וכו'. הפסוקים סותרים אחד את השני? לא קשה, כאן בגדול כאן בקטן.
Segment 2
נמצא שדוקא חכם גדול, שאין חשש שיטעה אחר הרב שאינו צדיק, הוא שרשאי ללמוד מכל אדם, מפני שיודע לברר אוכל מתוך פסולת, וכמו שאמרו [בחגיגה שם]: ''רבי מאיר רמון מצא, תוכו אכל, קליפתו זרק''. וזהו שאמרו כאן, איזהו חכם, שראוי לקרותו חכם, זה הלומד מכל אדם, אפילו ממי שאינו צדיק, מפני שיש בידו הברירה כמו רבי מאיר. ועיין להגאון הש''ך יורה דעה [סי' רמו סק''ח]: שבזמן הזה הכל נחשבים לקטנים ואין ללמוד מהרב שאינו הגון, אף על פי שהוא חכם גדול, וכל העם צריכים לו, עד שיחזור למוטב. וכמו שסתם מרן בשולחן ערוך. ועיין בשו''ת יביע אומר חלק ז [חיו''ד סי' יט].