Breslov on the Parsha — ברסלב על הפרשה

ויצא נח ובניו וזה שמובא בזוה"ק שלא הי' רועה נאמן כמשה שמסר נפשו בשביל בני דורו. כי נח לא בקש רחמים כ"כ ואפי' אברהם שביקש והתפלל על אנשי סדום ועמורה וכו'. אבל לא כמשה שמסר נפשו ביותר ואמר ואם אין מחני נא וכו' ע"ש בזוה"ק. כי באמת הצדיק הדור הכל תלוי בו כי לפי עוצם זכותו וקדושתו כן יכול לגלות ביותר החסד הנעלם הנ"ל. שעי"ז החסד הוא יכול לקיים את העולם בכל עת אפילו אם העולם רחוקים כמו שהם רחוקים ואיך שהוא תמיד יש חסד הנעלם שאין מגיע לשם שום פגם כלל שעי"ז יכולים לקיים העולם תמיד. אבל הכל תלוי בכח הצדיק הדור דייקא. כי באמת הש"י ברא את העולם בחסדו לבד שהוא החסד הנ"ל בחי' עולם חסד יבנה. אבל אחר שברא העולם הכל תלוי בהצדיק הדור. כי כפי כחו ורצונו כן מקיים העולם והכל תלוי בו. וע"כ אפילו בדור המבול אם הי' אז מי שיוכל לגלות החסד הנ"ל הנעלם כמו משה רבינו עליו השלום הי' באפשר שיתקיים העולם גם אז. ומחמת שנח לא מסר נפשו כ"כ כמו משה. ולא היה מגלה החסד הנעלם אז. ע"כ הי' מבול בעולם והחריב כל העולם ואפילו נח הי' מוכרח להסתיר עצמו בתיבה אע"פ שהרבה רווח והצלה לפניו. אבל מאחר שניתן רשות למשחית ולא הי' יכול להתגלות החסד הנעלם להגין עליהם. ע"כ אפילו נח הצדיק הי' מוכרח להיות סתום ונעלם ונסתר. כי הצדיק הוא בעצמו התורה בחי' החסד הנ"ל. וע"כ מחמת שלא הי' בו כח לגלות החסד הנ"ל. ע"כ הוא הי' מוכרח להסתר מן העין בתיבה. כדי שיהי' בהעלם כמו שהחסד הוא עכשיו בהעלמה גדולה. ועי"ז לבד נשאר שארית בארץ שלא נחרב העולם לגמרי. אבל משה רבינו ע"ה מסר נפשו מיד. עד שהי' מגלה ומעורר החסד הנעלם המקיים העולם תמיד. עד שעי"ז בטל גזירתו יתב' ונתקיים העולם אע"פ שעשו אז מה שעשו כי ע"י החסד הנעלם יכולין לקיים העולם תמיד כנ"ל: (הלכות מילה הלכה ג׳ אות ד׳)