Binyamin - פרק ו - משנה ז
פרק ו - משנה ז
Source: https://ajew.org/reader/binyamin/1/106

Segment 1
HE:
גְּדוֹלָה תוֹרָה שֶׁהִיא נוֹתֶנֶת חַיִּים לְעֹשֶׂיהָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר כִּי חַיִּים הֵם לְמוֹצְאֵיהֶם וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא, וְאוֹמֵר, רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶךָ וְשִׁקּוּי לְעַצְמוֹתֶיךָ, וְאוֹמֵר, עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתוֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר, וְאוֹמֵר, כִּי לִוְיַת חֵן הֵם לְרֹאשֶׁךָ וַעִִנָקִים לְגַרְגְּרֹתֶּיךָ, וְאוֹמֵר, תִּתֵּן לְרֹאשְׁךָ לִוְיַת חֵן עֲטֶרֶתּ תִּפְאֶרֶת תְּמַגְּנֶךָּ, וְאוֹמֵר, כִּי בִי יִרְבּוּ יָמֶיךָ וְיוֹסִיפוּ לְךָ שְׁנוֹת חַיִּים, וְאוֹמֵר, אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ

Segment 2
HE:
בִּשְׂמֹאוֹלָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד, וְאוֹמֵר כִּי אֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים וְשָׁלוֹם יוֹסִיפוּ לָךָ וְאוֹמֵר, דְּרָכֶיהָ דַּרְכֵי נוֹעַם וְכָל נְתִבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם: כתב היעב''ץ (רבי יעקב עמדין) זצ''ל ההולך בדרכה של תורה זוכה לאושר משתי פנים, בדרך הטבע ובדרך שכר מהאל. האושר בדרך הטבע הצדיק שהרגיל את עצמו להיות שבע במעט ולא יתאווה למותרות וישמח בחלקו אם מעט ואם הרבה. אבל מי שהרגיל עצמו במותרות ומשולח אל התאוות, בבוא שנת בצורת ילבש שק ואפר.

Segment 3
HE:
נמצא אם כן שהאדם השמח בחלקו ואין שאיפתו להשגת המותרות דבר זה עצמו אושר גדול הוא בשבילו וזהו שכרו הטבעי. שכר האל יתברך הוא כמו שכתב דוד המלך ע''ה (תהילים לז) ''ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם'' הצדיק וזרעו זוכים להשגחה מיוחדת ע''י עסק התורה מתוך הדחק, או אפילו העשיר שלמד את התורה מתוך טהרה של פת במלח תאכל, בסוף לימודו ישמח גם בתענוגים, כי אז לא יזיקו לו, עכ''ל. הגמרא במסכת נדרים (דף מט ע''ב): אמרה ההיא מטרוניתא לרבי יהודה מורה ורווי??כלומר הנך מורה ובעל הוראה ואתה שיכור?.

Segment 4
HE:
משום שראתהו שמח וטוב לב, אמר לה רבי יהודה באמונה, איני שותה יין כל השנה אלא בקידוש והבדלה, וכששותה אני ארבע כוסות בליל הסדר קושר אני את צדעי עד עצרת: אבל מראה פניי השמחות הוא משמחת התורה כמו שכתוב ''חכמת אדם תאיר פניו''. מי שזוכה להיות דבוק בתורה אין שום דבר מתענוגי העולם הזה שיכול לספק לו אושר ושמחה, כמו האושר והשמחה מהתורה עצמה.

Segment 5
HE:
וכן בגמרא מסכת פסחים בתלמוד הירושלמי (פרק י הלכה ה) מספרת הגמרא שרבי אבהו הגיע לטבריה, ראוהו תלמידי רבי יוחנן שהוא שמח ביותר, אמרו לפני רבם רבי יוחנן, כנראה שרבי אבהו מצא מציאה יקרת ערך שהוא שמח מאד, אמר להם אולי דברי תורה הם ששימחוהו? הלך רבי יוחנן לפניו ושאל אותו דברי תורה חדשים שמעת? אמר לו רבי אבהו מצאתי תוספתא ישנה שלא ראיתי מימי, ע''כ המעשה, וזו דוגמא לאשריך בעולם הזה משמחת התורה שזכה לה, מפני שאין אושר יותר גדול מלימוד התורה. כתב הגאון רבי אליהו דסלר זצ''ל במכתב מאליהו (חלק ג דף 45) וז''ל:

Segment 6
HE:
בני אדם אוהבים את אשר יהנו ממנו, וכאשר מתעסקים במה שנהנים ואוהבים לא ירגישו מלחמה והתנגדות בקרבם. הלומד תורה מאהבה - מחמת הרגשת נועם ומתיקות- יהגה בה תמיד מעצמו ולא יצטרך לעמול כדי להתרכז. שמתוך אהבתו אותה אין עוד מקום בליבו שתחול התענינות אחרת. משל למה הדבר דומה? לאדם שלא ראה את חברו האהוב עליו במשך שנים, בבואו לבקר לא הודיע מראש, ופתאום הופיע כאשר חבירו עוסק באכילה. כמובן שאפילו לא אכל זמן מרובה בראותו את חבירו משכבר הימים יתמלא באושר ואהבה וישכח מרעבונו ומאכלו.

Segment 7
HE:
וכל כולו יתמלא אושר מקבלת פני חבירו. וכן הוא בתורה, אוהב את התורה בכל מאודו וכל חפצו הוא להבין וללמוד את התורה עיקר אושרו וטובתו היא ההשגה בתורה. אומר אליהו הנביא זכור לטוב בספרו תנא דבי אליהו (פרק כ): מכאן אמרו שאפילו יש לו לאדם מאה בתים ומאה כרמים ומאה שדות יניח הכל וילך לבית הכנסת ולבית המדרש ולכל מקום שמחדשים בו תורה. שבשביל דבר זה יהיה זוכה לכל מה שיחפוץ וכן היה דוד המלך ע''ה אומר ''אם אתן שינה לעיני לעפעפי תנומה''.

Segment 8
HE:
ומתוך כך זכה לדברים גדולים כפי שכתוב בהמשך ''מפרי בטנך אשית לכסא לך, צידה ברך אברך אביוניה אשביע לחם'', וכן זכה להבטחה מאת השם יתברך ''כי בחר ה' בציון איווה למושב לו זאת מנוחתי עדי עד פה אשב כי איוויתיה'' (תהילים קמ''ה). כתב הרמב''ם זיע''א בהלכות תשובה (פרק ט הלכה א) וז''ל: הקב''ה נתן לנו תורה זו עץ חיים היא, וכל העושה כל הכתוב בה וידעו דיעה גמורה נכונה זוכה בה לחיי העולם הבא.

Segment 9
HE:
והבטיחנו בתורה שאם נעשה אותה בשמחה ובטובת הנפש ונהגה בחכמתה תמיד, שיסיר ממנו כל הדברים המונעים אותנו מלעשותה כגון חולי ומלחמה ויוצא בהן. וישפיע לנו כל הטובות המחזיקות את ידנו לעשות התורה כגון שובע ושלום וריבוי כסף וזהב, כדי שלא נעסוק כל ימינו בדברים שהגוף צריך להן, אלא נשב פנויים ללמוד בחכמה ולעשות המצווה כדי שנזכה לחיי העולם הבא. עד כאן לשונו. התנא לימדנו (בפרק ב משנה ז) קנה לו דברי תורה- קנה לו חיי העולם הבא. הגמרא בברכות (דף יז) מביאה טעם לכך שהעולם הבא נקנה דווקא ע''י תורה אומרת הגמרא:

Segment 10
HE:
מרגלא בפומיה דרב, העולם הבא אין בו לא אכילה וללא שתיה ולא פריה ורביה ולא משא ומתן, ולא קנאה ולא שינאה ולא תחרות. אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה. הרמב''ם זיע''א מבאר בהלכות תשובה (פרק ח הלכה ב) מהם העטרות האלו המנויות בגמרא, וזה שאמרו עטרותיהן בראשיהן כלומר דעת שידעו שבגללה זכו לחיי העולם הבא מצויה עמהן והיא העטרה שלהן. כעניין שאמר שלמה המלך ע''ה ''בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו'', והרי הוא אומר ''ושמחת עולם על ראשם''.

Segment 11
HE:
ואין השמחה גוף כדי שתנוח על הראש, כך העטרה שאמרו חכמים כאן היא הידיעה, ומהו זהו שאמרו נהנין מזיו השכינה? שיודעים ומשיגים מאמתת הקב''ה מה שאינם יודעים והם בגוף האפל והשפל, עכ''ל. מבואר מדברי הרמב''ם זיע''א שהדבק שמחבר בעולם הבא בין הנשמה לבין הקב''ה היא התורה הקדושה, כי רק ע''י הדבקות בתורה בעולם הזה אפשר לזכות לדבקות בבורא עולם לחזות בנועם השם ולבקר בהיכלו. אופן אחר שמזכה את האדם בחיי העולם הבא היא החזקת התורה, כמו שכתוב ''עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר''.

Segment 12
HE:
ללומדים בה לא כתיב אלא למחזיקים, שהם תמכין דאורייתא. הגמרא בכתובות (דף קיא ע''ב) דורשת על הפסוק: ''כי טל אורות טליך וארץ רפאים תפיל''. כל המשתמש באור תורה, אור תורה מחייהו, וכל שאין משתמש באור תורה אין אור תורה מחייהו. כיוון דחזייה דקמצטער אמר לו אמר לו רבי מצאתי להן תקנה מן התורה: ''ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום'', וכי אפשר לדבוקי בשכינה? והכתיב ''כי ה' אלוקיך אש אוכלה הוא''? אלא כל המשיא בתו לתלמיד חכם והעושה פרקמטיה לתלמידי חכמים והמהנה תלמיד חכם מנכסיו מעלה בכתוב כאילו מדבק בשכינה.

Segment 13
HE:
איתא בתנא דבי אליהו (פרק ג) אור של תלמיד חכם וצדיק לימות בן דוד ולעולם הבא כיצד? יש שנותנים לו מאור פנים כצאת השמש בגבורתו שעה אחת, ויש שנותנים לו כשתי שעות, ויש כשלוש שעות ויש כארבע, ויש ככל היום כולו ויש שנותנים לו מאור פני הלבנה בר''ח, ויש שנותנים לו כבחמישה לחודש ויש כבעשרה לחודש, ויש כמו כוכבים קטנים ויש כמו כוכבים גדולים וכו'. זה הכלל כל הנושא פנים אל התורה זוכה ומקבל פני השכינה. וכן כתב במדרש שוחר טוב (תהילים פרק יא) ''כי צדיק ה' צדקות אהב ישר יחזו פנימו''' אלו שבע כתות של צדיקים בגן עדן.