{
  "bookId": "binyamin",
  "part": "1",
  "torah": "2",
  "title": "Binyamin - כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא",
  "hebrewTitle": "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא",
  "sourceUrl": "/reader/binyamin/1/2",
  "plainUrl": "/reader-plain/binyamin/1/2/",
  "segments": [
    {
      "index": 1,
      "he": "כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ס) וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר: המשנה הנ''ל מקורה במסכת סנהדרין ריש פרק חלק. ונהגו לאמרה גם קודם למסכת אבות ולכל פרק שבו. וצריך להבין, מה הקשר שלה למסכת אבות שהיא מילי דחסידותא? ועוד יש לדקדק, במה שאומרים בכל יום בסוף תפילת שחרית תנא דבי אליהו, כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 2,
      "he": "והלא, לפי המשנה הנ''ל לכל ישראל יש חלק לעולם הבא? ואם יש הבדל בין חלק לעולם הבא לבן העולם הבא? ועוד, מהו כל ישראל וכו'. וכי העוה''ב הוא שטח הפקר שלכולם יש חלק בו?! ובעזרת החונן לאדם דעת יתורצו הקושיות ויתבאר הענין. הנה מסכת סנהדרין דנה בין השאר בדיני הנהרגים בארבע מיתות בית דין, הנחנקין הנשרפים והנסקלים וכו'. והמשנה הראשונה בפרק חלק שחותמת את המסכת באה ומבשרת לנו כי אעפ''י שהרשיעו ונהרגו בעוונם, בכ''ז יש להם חלק לעולם הבא, שהרי דרך המומתין להתוודות לפני קיום גזר הדין, ונמצא שמיתתן היא כפרתן.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 3,
      "he": "והביא התנא ראיה לזה ממה שנאמר ''ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ'' לפי שאף אם יחטא האדם לאחר שיענש מתכפרים עוונותיו, ולכן נקראו גם הם צדיקים. ולעולם הבא ירשו את ארץ החיים. על כך דרש מרן החיד''א זיע''א את הפסוק ''לבלתי ידח ממנו נדח'' (שמואל ב' יד יד) שאפילו שהרשיע והצריח ואף הריע נגד בורא עולם ועשה כל התועבות שבעולם. לאחר שיעבור בירורים וצירופים ומירוקים ע''י גלגולים שונים וגיהנם וכו' יזכה בסופו של דבר להגיע לגן עדן וחיי העולם הבא.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 4,
      "he": "ורמז לדבר זה בפסוק ''תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם'' (תהילים צ) ופירושו, שהקב''ה מקבל תשובתו של אדם אפ' אם הגיע למצב של דכ''א שהוא ר''ת: דם שפיכות דמים. כפירה עבודה זרה. אשת איש - גילוי עריות. גם לרשע כזה אומר לו הבורא יתברך ויתעלה שמו שיש תקוה לאחריתו. עכת''ד. והובאו דבריו בס' נתיבות חיים (קורט) בראש הספר. ויש להבהיר שכל זה לא מדובר על פושעי ישראל בגופן כי כבר נתבאר משפטם בגמ' ר''ה (יז).",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 5,
      "he": "אמנם דמצודת דוד פירש ''ועמך כולם צדיקים'', זהו בימות משיח, שהעם הנשאר בציון לאחר כל הבירור והזיכוך יהיו כולם צדיקים, והם ירשו את הארץ ולא יגלו ממנה עוד. ועל כך תפארתו של הקב''ה שהעם שבחר ונטע יהיה של צדיקים ותמימים. ומעתה בזה יתבאר הקשר לקביעת מימרא זו גם בתחילת מסכת אבות וכן בראש כל פרק בו.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 6,
      "he": "והוא, כי אעפ''י שכל אשר בשם ישראל יכונה יש לו חלק לעולם הבא בסופו של דבר אחר התיקון הראוי, מ''מ אם ישתדל האדם להדבק וליישם את ההנהגות הקדושות הכתובות במסכת זו עם עמל בתורה ובמצוות, יכול להגיע למדרגה של בן העולם הבא כלומר ללא יסורים ושאר מרעין בישין: וכעת הבוא נבוא ליישב את הקושיה השניה הנ''ל לדעת מה ההבדל בין ''בן העולם הבא'' ל''חלק לעולם הבא''. הגאון רבינו יוסף חיים זצ''ל בספרו ''בן יהוידע'' על מסכת שבת (קנג.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 7,
      "he": ") ביאר, כל שנאמר בו בן העולם הבא אינו צריך סיוע מאחרים בעלייתו, אדרבה הוא יהיה מסייע לאחרים להעלותם עמו. אבל מי שנאמר בו חלק לעולם הבא הוא צריך לסיוע של צדיקים אחרים בעלייתו בסוד הבינה הנקרא העולם הבא. עכ''ל. ולפי האמור מתיישבים דברי רבי יוחנן בן זכאי לפני פטירתו שאמר (ברכות כח:) ''יש לפני שני דרכים אחד של גן עדן ואחר של גיהנם, ואיני יודע באיזו מוליכים אותי''. והדבר פלא לעלות על הדעת שמי שעשה לתורה שלא תשתכח מישראל שיהיה לו ספק כל שהוא להיכן מוליכים אותו, ובודאי לא אמר זאת לתפארת המליצה.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 8,
      "he": "אלא שרצה לומר שלא ידע אם יוליכוהו היישר לנחלתו המוכנת לו בגן עדן או שיצטרך להגיע לשם דרך גיהנם שלשם יהיה צריך לרדת כדי להעלות נשמות העשוקים. וכן מתבאר מדברי התוספות בכתובות (קג:) על מה שאמרו בגמרא (שם) שכל מי שהיה בהלוויתו של רבינו הקדוש מזומן לחיי העולם הבא. והקשו התוס', והרי כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא? ותירצו, שמזומן לעולם הבא ללא דין וללא יסורים. וכן כתב מהרש''א בחידושי אגדות בסנהדרין (צ.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 9,
      "he": ") כל ישראל יש להם חלק לאחר כל התיקונים והעונשים והזיכוכים, כולם מוזמנים הם לחיי העולם הבא [למעט המנויים בהמשך המשנה בסנהדרין (שם.)] ע''ש. גם הגמרא בתענית (כב.) מספרת על רבי ברוקא חוזאה ששאל את אליהו התשבי זכור לטוב בשוק של מקום הנקרא ''בי לפט'', האם יש בשוק זה ''בן העולם הבא''? ותוך כדי הדברים עברו שם שני יהודים שמשמחים בני אדם. ואז אליהו הנביא הצביע על שני היהודים הללו. ואמר לו, אלו בני העולם הבא. ע''ש.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 10,
      "he": "ולכאורה הרי כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, א''כ למה אליהו הנביא היה מורה באצבע רק על שני ה הודים הללו בלבד? ולפי האמור לעיל הדבר מובן, מפני שלכולם יש חלק, ושני אלו הם בני העולם הבא בגלל מעשיהם כמפורש שם. ומזה תבין גם מאמר רבי שמעון בר יוחאי הקדוש זיע''א (סוכה מה:, ובבראשית רבה פרשה ל''ה) שאמר: ראיתי בני עליה, והם מועטין אם אלף הן אני ובני מהם. אם מאה הם אני ובני מהן. אם שניים הם אני ובני הן. ועתה יתיישב בס''ד מה שאמר אליהו הנביא זכור לטוב בספרו תנא דבי אליהו:",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 11,
      "he": "כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא, והיינו, כיוון ששונה הלכות כדי שידע אל נכון היאך לקיים את המצוות בצורה המושלמת ביותר, מובטח לו שהוא בן העולם הבא. כלומר, יש לו ביטוח חיים [אף לאחר המוות] ביטוח כנגד יסורים שונים עונשי גיהנם ושאר מרעין בישין. ולעומתו מי שיש לו חלק לעולם הבא דומה כמי שאינו מבוטח כלל. ומה שאמר התנא כל ישראל וכו' בא לרמוז בתיבות כ''ל ישראל את שלושת חלקי העם, כי ראשי תיבות כל כהנים לוים, וישראל הרי מפורש בו.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 12,
      "he": "כי כולם ביחד מהוים גוף אחד ויחידה אחת כמו שנאמר ''כל ישראל ערבין זה לזה''. ועוד כתיב, ''שה פזורה ישראל'' שאם ניגף השה באחד מאיבריו כל גופו מרגיש בכך, אף ישראל יחידה אחת הם וכולם כגוף אחד ואם ניגף אחד מהם כל ישראל מרגישים בצערו. וכן אומרת הגמרא (נדה יג:) ''אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף''. ופרש''י, שבגוף, חדר. כי גוף שם מקום המיוחד לנשמות העתידים להיות נולדים. עכ''ל. רצונו לומר שכל נשמות ישראל חצובות ממקום אחד וברגע שיגמר תיקון כולם, יבוא המשיח אשר לו אנו מחכים.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 13,
      "he": "וזהו שאמרו חכמינו זכרונם [לברכה (יומא פו ע''ב) גדולה תשובה שמקרבת את הגאולה, ולא אמרו גדולה תשובה ''שמביאה את הגאולה''. מפני שהתשובה היא אמצעי לתיקון הנשמות שיגיעו לתכליתן בעולם הזה, שהוא הדבר שמקרב את הגאולה. עכ''ל הגמרא שם. ומן האמור עד כה, הנה מקום אתי לחבר בין תחילת מסכת חגיגה לסיומה כמנהג שנהגו בכמה קהילות בעת סיום מסכת והוא נקרא בלשונם ''לבוש'', הנה המשנה בחגיגה פותחת בזה הלשון: הכל חייבין בראייה וכו' ובגמרא שם אמרו הכל לאתויי מאי? משום רבי יהודה אמרו למעוטי סומא באחת מעיניו.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 14,
      "he": "שנאמר, יראה יראה כדרך שבא לראות כך בא להיראות. מה לראות בשתי עיניו כך להיראות בשתי עיניו. ע''כ. ובסוף המסכת איתא: אמר ריש לקיש אין אור של גיהנם שולטת בפושעי ישראל, קל וחומר ממזבח הזהב. מה מזבח הזהב שאין עליו אלא כעובי הדינר, כמה שנים אין האור שולטת בו, פושעי ישראל שמלאים מצות כרימון דכתיב ''כפלח הרימון רקתך'', אל תקרי רקתך אלא ריקנים שבך על אחת כמה וכמה! ע''כ לשון הגמרא שם.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 15,
      "he": "ויש לדקדק, אם הם מלאים מצות היאך קורא להם שלמה המלך ''ריקנים''? אלא צריך לומר, שאעפ''י שפושעי ישראל רובם עוונות ולכן נקראים ''ריקנים'' כי מה תועלת במיעוט שלא הכריע את הכף לזכות לחיי עוה''ב, מ''מ, החלק הטוב שבהם מלא מצות כרימון. ושמעתי עוד פירוש:",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 16,
      "he": "שיתכן שיהיה האדם מלא עד גדותיו בתורה ובמצוות כרימוץ ובכ''ז ריקא הוא מבחינת יראת שמים, ודרך ארץ שלו ששואפים לאפס ולמרות תורתו ומצוותיו עם פושעי ישראל נמנה!!! וכאן מתחברים להם סוף וראש המסכת ללמדנו כלל חשוב ביהדות, שצריך לראות את כל ישראל בשתי עינים, בעין אחת לראות את מעלת החבר ואת העין השניה לעצום מראות ברעתו. והיינו, לדאוג לגשמיות של השני ולדונו לכף זכות תמיד ולא לבדוק בציציותיו. ומאידך, לדאוג לרוחניות שלנו.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 17,
      "he": "כי כשם שאדם הבא להיראות לפני המקום, רוצה שיראו רק את מעשיו הטובים ולא את עוונותיו, בבחינת אל תזכור לנו עוונות ראשונים, כך הוא לא יבוא לראות אלא את מעלותיהם של חבריו ולא את חסרונותיהם. ובעוונתינו הרבים, עינינו הרואות כי מוחלפת השיטה, שדואגים לרוחניותו של החבר ולצרכינו הגשמיים. ועתה מובן מה ששנו, כל ישראל יש להם חלק לעוה''ב, מפני שגם הפושעים שבישראל הם חלק בלתי נפרד מישראל עצם מעצמיו ובשר מבשרו.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 18,
      "he": "ורמז לזה מוצאים אנו ג''כ בנטילת ארבעת המינים בסוכות, כי נודע שהערבה המרמזת לאותם מבני ישראל שאין בהם לחלוחית של תורה ומצוות - ובכל זאת אי אפשר לקיים את מצוות הנטילה בלא הערבה. וכן רמז נוסף לזה מסממני הקטורת שאחד מהם הוא החלבנה שריחה רע הרומזת לרשעים, ואעפ''כ אי אפשר לרקוח את קטורת הסמים בלעדיה. ובדומה לכך, אין אנו יכולים להתחיל בתפילות יום אדיר בימי שנה הוא היום הקדוש ''יום הכיפורים'' בלי לצרף עמנו את העבריינין בתפילת ''כל נדרי''.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 19,
      "he": "וגדלה מזו מצאנו שהרי אם יש עשרה ריקנים שבישראל בבית הכנסת השכינה שורה שם ואפשר לומר קדיש, קדושה, ולהוציא ספר תורה וכדו'. אבל אם לא יש רק תשעה אנשים אפילו יהיו צדיקים גמורים כמשה רבינו בשעתו אין השכינה שורה, ואי אפשר להתחיל שום דבר שבקדושה. והבן. עוד יש לפרש, כל ישראל בא לרבות את הגויים ששמרו שבע מצוות בני נח והטיבו לעם היהודי, שיש להם חלק המיוחד להם לעולם הבא. וראיה לכך, ממה ששנינו במשנה את בלעם בן בעור, אחד מארבע הדיוטות שאין להם חלק לעולם הבא.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 20,
      "he": "שהיה גוי ומכלל לאו אתה שומע הן שאם אותו גוי ייטיב דרכיו, יש לו חלק מסויים בעולם הבא. ובמה ששאלנו האם העולם הבא הוא שטח הפקר ויש כניסה לכל מי שיחפוץ? הנה הגה''צ רבי יהודה צדקה זצוק''ל בספרו הנפלא ''קול יהודה'' הביא מעשה בעגלון כפרי שהיה מתפרנס ממכירת פירות וירקות בעיר הגדולה. פעם אחת, בחודש טבת הקר ירד שלג כל הלילה וכל יום המחרת עד שהסוס שלו קפא בקור הגדול. הכפרי היה מצליף נסוס והוא היה מתקדם כמה מטרים ועוצר, וכך חוזר חלילה. כיוון שירדה לה החשיכה טעה הכפרי בדרכו מפאת השלגים ונכנס למעבה היער.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 21,
      "he": "החושך הלך וגבר, והעגלון החליט לעזוב את סוסו ולמצוא מחסה מהשלג הכבד. והיה הולך ומחפש עד שמצא אור שבקע מבית בתוך היער. והיה זה ביתו של הרב המקומי, שהיה יושב ולומד תורה. דפק העגלון בדלת, והרב היה מופתע לראות יהודי בודד ביער בשעה כזו. סיפר הכפרי לרב את כל הקורות אותו. והרב נתן לו לאכול ולשתות ומקום ללון. למחרת, הודה הכפרי לרב ואמר לו: אשאל מכבודו שאלה שמציקה לי זמן רב אמר לו הרב שאל בני שאל. אמר הכפרי:",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 22,
      "he": "הרב רואה כמה אני עובד קשה, הייתי ביום אכלי חורב וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני, עולם הבא לפחות יהיה לי? אמר לו הרב: ישמעו אוזניך מה שפיך מדבר, אתה בעצמך אומר שאתה עובד כל היום ואפילו עולם הזה אין לך, איך יהיה לך עולם הבא? אילו היית לומד מעט תורה, שעה או שעתיים ביום, ניחא. אבל אתה כל היום עם הסוס, איך תזכה לעולם הבא? ע''כ המעשה. אומר מרן החפץ חיים זצוק''ל, אמנם כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, יש לכל אחד חלקת קרקע, אך תלוי איך מעבדים אותה.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 23,
      "he": "אם אדם לומד תורה ומסגל לעצמו מצוות, הרי הוא שותל שתילים יפים ועצים מלבלבים מכל טוב, פירות מפירות שונים, לעתיד לבוא יתענג ויתבשם מהם. אבל אם בעולם הזה עולם המעשה, ביטל זמנו ולא סיגל לעצמו תורה ומצות ומעשים טובים, הרי החלק שלו בעולם הבא קוץ ודרדר יצמיח: וכמאמר החכם באדם, שלמה המלך ע''ה (משלי כד, ל) ''על שדה איש עצל עברתי ועל כרם אדם חסר לב והנה עלה כולו קמשונים כסו פניו חרולים וגדר אבניו נהרסה'' וכמה בושה וכלימה מחכה לו לעולם הבא.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 24,
      "he": "וכן נשאו בעלי המוסר משלם ואמרו שכל מצווה שאדם מקיים בעולם הרי היא לבנה ואריח לעולם הבא ובה יבנה את ביתו לאחר 120 שנה. למשל, אדם שעשה 700 מצוות כתיקנן, יזכה שם בדירה של ''עמידר'' שתי חדרים. סיגל לעצמו יותר מצוות יזכה לדירה גדולה יותר בעליונים. עוד יותר יזכה לוילה מפוארת וכו'. יש ואדם הולך לבית עולמו לאחר זקנה ושיבה ורואה שכל הנטיעות שנטע כולם כרותים ונופלים, והוא נדהם. מה קרא כאן? מדוע אילנותיו כרותים ואילו אצל חברו הם מלבלבים ופורחים? עונים לו אתה שלחת מחבלים והם כרתו אותם.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 25,
      "he": "אמר להם אני?! מחבלים?! אומרים לו, אכן! לא נזהרת בטהרת המשפחה, נכשלת בעון נדה החמור, נכשלת בפגם ברית קודש נכשלת בחילול שבת החמור!! בראת ע''י כך מלאכים מחבלים והם שכרתו האילנות וקיצצו בנטיעות. והוא צועק ובוכה ומורט שער ראשו, ואין בידו לעשות מאומה. ויש ואדם הולך לבית עולמו ורואה שם בחלקו אילנות יפים וטובים אולם הפירות קצת קמושים ויבשים אינם מדיפים ריח טוב כלבנון, והוא שואל מה קרה כאן? אומרים לו אמנם קיימת מצוות ומעשים טובים אבל לא שלחת מספיק מים כראוי לך. ואין מים אלא תורה.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 26,
      "he": "אמנם למדת תורה אבל לא ניצלת את מלוא כשרונותיך. אמנם קיימת מצוות. אבל כמצות אנשים מלומדה, כדי לצאת ידי חובה, בלי נשמה ובלי כוונה. חבריך התפללו בהתלהבות, שמחו בעת קיום המצוות כמוצאי שלל רב, עסקו בתורה בהתמדה ובחשק גדול ואילו אתה התרשלת מעט בזה. לכן ידע כל פעול ויבין כל יצור שהעולם הזה הוא עולם העשיה, היום לעשותם ומחר לקבל שכרם, ע''י תורה ומצוות שהוא מקיים - מעבד הוא את החלק שלו בעולם הבא, ומי שטרח בערב שבת, יאכל בשבת.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 27,
      "he": "וכמאמר רבותינו ז''ל עולם הזה דומה לאולם חתונות, ואנו החתנים ובעלי האירוע למשך כמה שעות קובעים איזה אוכל יוגש וכמה, מי המוזמנים, מי התזמורת, מה ילבשו המלצרים וכיוצא בזה. בשעות אלו אנו בעלי הבית האמיתיים כוכבי הערב. אבל מחר בערב יהיה באולם חתן אחר, מישהו אחר ידרך כוכבו ואנו אם נבוא לאותו אולם בתור מוזמנים ואורחים בלבד. על כן נשתדל לקיים מאמר החכם מכל אדם (קהלת ט י) ''כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול אשר אתה הולך שמה''.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 28,
      "he": "ויה''ר שנזכה להצליח בתכליתנו עלי אדמות, לעשות רצונו כרצונו. מסופר שבאחד מביקוריו של הח''ח אצל הרופא שאל אותו הרופא, אנשים כמוני איך יזכו לחיי העוה''ב? ענה לו הכהן הגדול זיע''א כתוב בפרשת בראשית ''ועץ החיים בתוך הגן'' ותירגם המתרגם באמצעיתא דגנא. ולכאורה אינו מובן למה התורה מדגישה בתוך הגן באמצעו. מה משנה לנו אם נמצא באמצע או בקצה הגן? אלא הכתוב מרמז לנו שעץ החיים הוא באמצע והגישה אליו הוא מכל צד. אל לנו לחשוב כי רק דרך אחת מובילה לעץ החיים. משמיע לנו הכתוב שהגישה אליו מכל צד.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 29,
      "he": "כל אדם בין אם עיסוקו בתורה או בכל דבר אחר, ביכולתו להגיע לעץ החיים. כמו שנאמר ''בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך'' כל אדם שהוא סר מרע ועושה טוב. משאו ומתנו באמונה עם הבריות ומשתדל במצוות ותורה כפי כוחו יכול לזכות לעץ החיים. הגמרא בתענית (דף כא ע''ב) מספרת על אבא אומנה שהיה רופא ומקיז דם והיה מקבל בכל יום פריסת שלום ממתיבתא דרקיע שהיה מקיים כל דבריו בהצנע גדול כמאמר הפוסק (מיכה ו, ח) ''והצנע לכת עם אלוקיך'' כל המצניע מעשיו הרי הוא עם אלוקיך.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 30,
      "he": "ובשלהי המסכת שם (דף לא ע''א) אומרת עתיד הקב''ה לעשות מחול לצדיקים והוא יושב בג''ע וכל אחד ואחד מראה באצבעו הנה אלוקינו זה, גם כאן הרעיון דומה. מחול הוא עיגול והמרחק מכל צד לנקודה המרכזית דומה, לומר לך אם באמת ובתמים מבקשים ומתגעגעים אל השם יתברך שמו אזי כל הדרכים שוות. ולמה דווקא הישיבה במחול ובעיגול? אומר המהרש''א זיע''א כיוון שהתורה היא כמו מעגל שאין לו התחלה ואין לו סוף, כך השכר על כך יהיה לשבת בעיגול שאין לו התחלה וסוף לפני הקב''ה ישתבח שמו לעד שאין לו התחלה ואין לו סוף. והבן.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 31,
      "he": "אומר רבינו הגר''א לופיאן זצוק''ל: רבים מעמי הארץ והמון העם משלים את עצמם שהרי כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא:: אבל יש לדעת שלא אמרו חכמינו זכרונם לברכה יש להם חלק בעולם הבא אלא לעולם הבא. כלומר לכל אחד מישראל יש לו נשמה גבוהה קדושה וטהורה שעל ידה יוכל להגיע לעוה''ב, אבל אם יגיע או לו זה תלוי ביד האדם לבדו. משל לעני שהתדפק על דלת ביתו של עשיר מופלג בעל לב רחום ויד פתוחה. ביד אחת לפת את צרורו הדל וידו השניה הושיט לנדבה.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 32,
      "he": "האיר לו העשיר פניו, הכניסו לביתו, האכילו והשקהו והעניק לו כמה מטבעות, מיהר העני וטמנה בכיסו. הכניסו העשיר למזווה ביתו ואמר פתח שקך, פתח העני את שקו והעשיר מלאהו בכל טוב. מעדנים ומיני מתיקה, בירך העני את העשיר בכל הברכות שבעולם ויצא מביתו שמח וטוב לב. שקו התפוח על שכמו וכיסו גדוש מטבעות, אך אללי, בתר עני אזלא עניותא, המוצרים העיקו על השק הבלוי וקרעו בו חור, ואף בכיסו נבעו פרצות, העני הלך וצעדו נעשה קל מרגע לרגע, הלך ודרכו נזרעו מטבעות ומוצרי מזון:",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 33,
      "he": "הנמשל הוא שהנשמה מקבלת חלקה לעולם הבא, כל נשמה כיסה תפוח וצרורה מלא אורה, אבל הקריאה בספרים חיצוניים קורעת בו חור. הפקפוק בעיקרי הדת עוד חור, הלוואה בריבית - חור נוסף. ביזוי תלמידי חכמים עוד חור: !!! ^ פרק א",
      "en": ""
    }
  ]
}