{
  "bookId": "binyamin",
  "part": "1",
  "torah": "21",
  "title": "Binyamin - פרק ב - משנה א",
  "hebrewTitle": "פרק ב - משנה א",
  "sourceUrl": "/reader/binyamin/1/21",
  "plainUrl": "/reader-plain/binyamin/1/21/",
  "segments": [
    {
      "index": 1,
      "he": "רַבִּי אוֹמֵר, אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבוֹר לוֹ הָאָדָם, כֹּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת לוֹ מִן הָאָדָם. וֶהוֵי זָהִיר בְּמִצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה, שֶׁאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מַתַן שְׂכָרָן שֶׁל מִצְוֹת. וֶהֱוֵי מְחַשֵּׁב הֶפְסֵד מִצְוָה כְּנֶגֶד שְׂכָרָהּ, ושְׂכַר עֲבֵרָה כְּנֶגֶד הֶפְסֵדָהּ. וְהִסְתַכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאִי אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה, דַּע מַה לְּמַעְלָה מִמָּךְ, עַיִן רוֹאָה וְאֹזֶן שׁוֹמַעַת, וְכָל מַעֲשֶׂיךָ בַּסֵּפֶר נִכְתָּבִין:",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 2,
      "he": "רבינו הקדוש אומר שאדם צריך לברור לעצמו הנהגה שיהיה בה תפארת גם להקב''ה וגם לבריותיו, וזה נרמז בפסוק ''אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים: את האלוקים התהלך נח''. (בראשית ו, ט). למה כתב שלוש פעמים נח? לומר לך שצריך בדרכו להיות נוח בין לבורא עולם ובין לבריותיו. כ''ש ''ישראל אשר בך אתפאר''. (ישעיה מט, ג). לכן נתן לנו הקב''ה ישתבח שמו תורה, והיא מורכבת משני לוחות הברית, הלוח הימיני - מצוות שבין אדם למקום, והלוח השמאלי- מצוות שבין אדם לחבירו.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 3,
      "he": "ואומר לנו התנא תזהר שאחד הדברים שבלוח זה לא יפגע באחד הדברים מהלוח השני. תזהר גם לא להפריד ולעשות מחיצה, במצוות שבין אדם למקום ובין אדם לחבירו. בפרשת שופטים אנו מוצאים שיש אנשים שחוזרים מעורכי המלחמה, הפסוק אומר ''מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישוב לביתו ''וגו' (דברים כ, ח) ופרושו אליבא דרבי יוסי הגלילי הירא מעבירות שבידו, כגון סח בין תפילין של יד לתפילין של ראש. ולכאורה נשאלת שאלה:",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 4,
      "he": "וכי בגלל שגרם לברכה שאינה צריכה, לפי דעה אחת בפוסקים על כך חוזר מעורכי המלחמה ומקבל פרופיל 21? אלא תירצו בעלי המוסר שתפילין של יד רומזות למצוות שבין אדם לחבירו, פתוח תפתח את ידיך, הענק תענק, נתון תתן, עזוב תעזוב עימו וכו', ומצוות תפילין של ראש מרמזת למצוות שבין אדם למקום, כ''ש ''וראו עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך'' (דברים כח), ואמר רבי אליעזר הגדול אלו תפילין שבראש.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 5,
      "he": "אדם שבא ועושה חציצה והפסק במצוות שבין אדם לחבירו ובין מצוות שבין אדם למקום ואומר אלו אני מקיים ואלו איני מקיים, הרי אותו אדם אינו ראוי ללחום מלחמת ה' בגיבורים. ועל זה היו מרמזים הכרובים שהיו פורשי כנפיים למעלה- כנגד מצוות שבין אדם למקום. ופניהם איש אל אחיו כנגד מצוות שבין אדם לחבירו, ובאופן כזה היה נשמע הקול מבין הכרובים. כל מצוה ומעשה שאדם עושה יחשוב לפני כן אם זה לרצון ה'. ומה אומרים על כך בשמיים, אם טוב-יעשה, ואם לא - ימנע.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 6,
      "he": "ומאידך גם כשעושה מצוות צריך להתחשב עם בני אדם שלא יגרום ח''ו חילול שם שמים ע''י התנהגותו. שלא יעשה מצוות על חשבון אחרים. התורה מחנכת אותנו גם כשהינך הולך לקיים מצווה ומטרתך נשגבה ונעלה אין לך להיות שור הנגח בדרכך. וע''ז נאמר ''אל תהי צדיק הרבה''. יש המתעטף בטליתו בדבקות, יתנענע ברוב צדקות ובהטילו הצציות במרץ לאחוריו יצליף ויפגע בפני חבירו.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 7,
      "he": "ויש קורא קריאת שמע לפני נומו בקבלת עול שמים לגמור יומו והוא מצווח וצועק אחד בקול רם ברור וחד, עד כי יפריע למנוחת שכנו ולנקי כפיים המחשב חשבונו!!! מסופר על גאון ישראל רבי ישראל מסלנט זצוק''ל שהיה לו תלמיד עשיר שהיה מפציר שהרב יבוא להתארח בביתו בשבת הרב תמיד דחה את בקשותיו, אולם לאחר שהפציר בו רבות ניאות הגאון לשבות בביתו של התלמיד בתנאי אחד, שהוא עצמו יערוך את סדר הסעודה. כמובן שהתלמיד הסכים. הגיע ליל שבת קודש, הרב חזר עם תלמידו לביתו, החל הרב באמירת שלום עליכם ואשת חיל קידוש, וביקש מנה ראשונה.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 8,
      "he": "לאחר שסיימו אמרו מעט דברי תורה, שיר אחד וביקש הרב מנה שניה. שוב חידוש בתורה עוד איזה שיר מקאם נהוונד (באשכנזית) ומיד קינוח. לאחר כשעה הסתיימה סעודת השבת, בעלי הבית המה ראו כן תמהו, מה ראה הרב למהר? היכן השירים שהיו רגילים לשיר? היכן דברי התורה? ביקש הרב מהעוזרת שתבוא. כשבאה אמר לה הרב סליחה ומחילה על שהטריחו אותה וזרזו אותה יותר מהרגיל. אמרה העוזרת לרב הלוואי שתבוא כל שבת ואני שמחה על מה שנהג כבוד הרב.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 9,
      "he": "בכל ערב שבת עד שבני הבית גומרים הסעודה ועד שאני הולכת לביתי אחר נקיון הכלים, הילדים שלי כבר ישנים ואין לנו שום עונג שבת, ועכשיו בזכות הרב אזכה גם אני לעונג שבת עם בני ביתי. אמר הרב לתלמידו - ראה בני זה שאתה רוצה להאריך על שולחן השבת זה טוב ויפה ועושה נחת רוח ליוצרנו, אבל זה לא צריך להיות על חשבון העוזרת האלמנה:",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 10,
      "he": "עוד מסופר על רבינו החפץ חיים זצוק''ל שפעם התארחו בערב שבת קודש בביתו אורחים, (חיילים יהודים) הח''ח התחיל מיד בקידוש ''יום השישי ויכולו השמים וכו''' ומיד אמר מים ראשונים רשות, באמצע הסעודה החל לומר שלום עליכם מלאכי השלום, אשת חייל, התקינו סעודתא וכו', לפליאתם של האורחים הסביר הרב ראיתי שאתם עייפים ורעבים מהדרך הארוכה לכן התחלתי מיד בקידוש ובסעודה ואילו המלאכים יכולים להמתין קצת, הם לא כ''כ עייפים ורעבים: והוי זהיר במצווה קלה כבחמורה, שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות:",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 11,
      "he": "ידוע שהקב''ה ישתבח שמו לעד, יצר את האדם בחכמה וברא בו רמ''ח אברים ושס''ה גידים. האברים תפקידם לפעול, להתנועע, להשתלח, ואילו הגידים להיפך, הם מגבילים את התנועה, קושרים ומונעים מהאברים שלא ישנו מתפקידם יותר מדי כדי שלא יצאו ממקומם. כך הם המצוות שציוונו הקב''ה: רמ''ח מצוות עשה כנגד האברים הפועלים בגוף, ושס''ה לא תעשה הם המונעים מלפעול. וכל מצווה שאדם עושה בעולם הזה מחיה ומקיימת איבר או גיד מהגוף הרוחני של האדם בעולם הבא. בא התנא ואומר השמר לך לזלזל חלילה באחת ממצוות עשה או לא תעשה.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 12,
      "he": "אפילו היא נראית לך פשוטה וקלה, כי ח''ו בעולם הבא אתה יכול לקום חסר, ללא איבר או גיד שכנגדה. ואז גורם אדם מום בגופו לעתיד לבוא. הפסוק אומר ''אורח חיים פן תפלס נעו מעגלותיה לא תדע'' (משלי ה), ופירושו: הקב''ה שציווה על המצוות לא פירש שכרן. אמרו חז''ל משל למה הדבר דומה? למלך שנטע נטיעות ואמר לעבדיו לכו ועיסקו במלאכת הנטיעה ולעת ערב תקבלו שכר. כל אחד הלך ונטע מין אחר בתוך הגן בתקווה שהדבר שנטע הוא הכי משובח. לעת ערב אסף המלך את העוסקים במלאכה. ונקב שכרם: פלוני שנטע עץ אפרסק יקבל 100 שקלים.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 13,
      "he": "ופלוני שנטע עץ מנגו יקבל 200 ש''ח וכן על זה הדרך. באו אליו עבדיו ואמרו למה יגרע חלקנו? היה המלך אומר מה הנטיעה המשתלמת ביותר ואנו היינו נוטעים. אמר להם המלך היא הנותנת. אם הייתי מגלה שכר הנטיעות היה הפרדס כולו מלא בזן מסויים. כיון שהגן צריך להיות מינים ממינים שונים לכן לא פורש שכרו של כל עץ, כדי שיתקיימו כל הסוגים. הפסוק אומר ''ואנחנו לא נדע מה נעבוד את ה' עד בואנו שמה''. (שמות י כו), כלומר רק לאחר 120 שנה שאדם הולך לבית עולמו רק אז מקבל מושג כמה שווה כל מצווה ומה עשה ופעל בימי חייו.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 14,
      "he": "וכן כתיב ''המבין אל כל מעשיהם'' שרק להקב''ה ישתבח שמו יש את קנה המידה הנכון לכל פעולה שאדם עושה בעולמו. ומה ההשלכה של כל מעשה בין לטוב ובין למוטב! כשאדם נכנס לבית החיים פעם בחודש יש נוסח ברכה שצריך לברך בכניסה: ''ברוך: אשר יצר אתכם בדין וזן אתכם בדין וכלכל אתכם בדין ואסף אתכם בדין. ועתיד להקימכם בדין ויודע מספר כולכם והוא עתיד להחיותכם ולקיים אתכם ברוך: מחיה המתים.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 15,
      "he": "לכאורה מה בא לחדשינו נוסח זה וכי אין אנו יודעים שהקב''ה יודע מספר כולם? הרי גם המחשב הראשי בחברה קדישא יודע פרטים על מספר כל הנפטרים עוד מקדמא דנא? אלא הקב''ה יודע שאדם מסויים שקול במעשיו מבחינה רוחנית כמו כמה אנשים. ואדם פלוני שקול כנגד כך וכך. ומשה רבינו רעיא מהימנה שקול כנגד 60 ריבוא מעם ישראל ואדם פלוני רשע שקול כמו מינוס כמה אנשים:: הוא הדין במצוות. ישנה מצווה שאדם טרח ועמל ויגע עליה כמובן שהיא שווה כפול ממצווה שקיים אדם בניחותא ובשלווה ולא התאמץ כלל בעשותו אותה. ולפום צערא אגרא (אבות ג').",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 16,
      "he": "יש מצוות שהם פופולריות יותר כמו עונג שבת למשל. ויש מצוות שהם כמת מצווה ואין הרבה שעוסקים בזה. כמו תורה מונחת בקרן זווית ואין רבים שעוסקים בה. לכן כל אדם צריך להיות ערום בדעת ולגשת למצווה כאילו אין שום הבדל בין מצווה קלה לחמורה. כל קיום מצווה הוא רצון הבורא שציווה עליה. ותו לא. והוא הדין בעבירה. אומר רבינו יונה בשערי תשובה אל תסתכל בקטנות העבירה ותאמר מה בכך אלא הסתכל בגדלות הבורא המצווה עליה. ויותר מכך:",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 17,
      "he": "דוד המלך ע''ה אומר בתהילים ''עוון עקביי יסובני'' (תהילים מט, ו), אומר דהע''ה מהעבירות הגדולות אני לא מפחד, עליהם ודאי עשיתי תשובה מעלייתא. ממה אני פוחד? מאותם עבירות קלות שאדם דש בעקביו ולא מייחס להם שום חשיבות. אלו העבירות שיקיפו אותי ביום דין! משל למה הדבר דומה: במדינה פלונית היה מצב מלחמה וגייסו את כל חיילי המילואים. ציידו אותם בנשק, תחמושת ושאר הציוד ושלחו אותם כל אחד למקומו ולתפקידו.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 18,
      "he": "אחד החיילים קיבל פיקוד על מגדל שמירה והזהירו אותו שזה מקום אסטרטגי ביותר ועליו להשגיח בעשר עיניים לבל תהיה חדירה ח''ו, כי בנפשו הוא. אותו חייל מכוון שבהצטיידות קיבל בגדים גדולים ממדתו רצה לחגור חגורה ואין. חיפש בעמדה איזה חבל או חוט, עד שראה את החוט של המכשיר קשר. אמר יחתוך ממנו איזה חצי מטר ויקשור את מכנסיו. ''ברוך אומר ועושה'', כמובן שהקשר איתו מהמפקדה נותק, הייתה הסתערות של האוייב, העמדה נכבשה, ובעקבותיה כל החזית והמלחמה הסתיימה בתבוסה גדולה.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 19,
      "he": "כשהעמידו אותו לדין על פשעי מלחמה ועל התרשלות במילוי תפקידו אמר להם החייל להגנתו מה קרה? בסה''כ חצי מטר של חוט חשמל, אני אלך לקנות לכם מחנות חשמל 10 מטר אם זה כל הסיפור: אמרו לו קשה יום. כל המלחמה הוכרעה בשביל חצי מטר של חוט!! הנמשל ברור, אדם לא יכול לומר לא נורא, סה''כ מדברים, ולא יודע שמדיבור תמים יכול להרוג שלושה בלשון הרע: המדבר, השומע, והאיש שדובר עליו. (ערכין טו.). רבי ישראל מסלנט זצ''ל היה אומר משל לאדם אשר ניתק את פסי הרכבת בקטע קצר של כמה אמות בלבד.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 20,
      "he": "לכאורה יתמם הוא ויאמר וכי מה חשיבות יש לכמה אמות לעומת אלפי הקילומטרים שמסילת הרכבת נמשכת לאורכה? אך כל בר דעת מבין כי במעשה זה הוא ממית אסון גדול על נוסעי הרכבת, אדם אומר וכי מה עשיתי, סך הכל התלוצצתי. ואינו יודע שבדיבור תמים גורם לשפיכת דם בפגעו ובהעליבו את חבירו. אין הוא מסתכל על גדלות הבורא ורוממותו שציווה על איסור המעשה, אלא רואה הוא את קטנות העבירה ומתייחס אליה בביטול גמור כחרס הנשבר. ויש עוד תופעה שכיחה אצל האדם:",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 21,
      "he": "כשהוא עושה עוול לחבירו הוא מגמד את המעשה ומתמם ומחפש ק''ן טעמים לטהר ולתרץ את עצמו. אבל שאחרים עשו לו ולו הקטנה שבעוולות צועק הוא חמס איזה עוול נורא נעשה עימו, וכמה מסכן הוא והיכן הצדק יעלה ויבוא ויראה וישמע ויפקד. ואליבא דאמת צריך להיות הפוך: אם עשה רעה לחבירו ולו הקטנה ביותר, לא ינום ולא ישן עד אשר יפצה וירצה את חבירו אבל אם לו עשו רעה יעביר על מידותיו ויאריך אפו ויקיים את הפסוק ''ונפשי כעפר לכל תהיה'', ומטעם זה נבראו לאדם שתי עיניים.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 22,
      "he": "באחת יראה מעלת חבירו ואילו בשניה יעצום ולא יראה עוולת חבירו כלפיו! וטוב לו בזה ובבא. אומרת הגמרא: (יומא דף כט) הרהורי עבירה קשים מעבירה. מפני שאם אדם עבר עבירה, מצפונו מציק לו ועושה תשובה ולא זז משם עד שמוחלים לו. אבל בהרהור רע לא מתאר לעצמו שצריך לחזור על כך בתשובה.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 23,
      "he": "באומרו וכי עשיתי מעשה? ולא יודע שעבירה כמו גניבה למשל גורמת לטמא את היד שגנבה, או שקר גורם לטמא הפה שדיבר, אבל אדם שפוגם במחשבה בהרהורים רעים, פוגם בשכלו שהוא מקום משכן הנשמה וממילא פוגם בנשמתו השולטת על כל אבריו מפני שהראש מלך האיברים. והבן. לכאורה נשאלת השאלה:",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 24,
      "he": "אם אין אתה יודע מתן שכרן של מצוות, איך התנא אומר הוי מחשב הפסד מצווה כנגד שכרה וכו'? איך אפשר לחשב דבר שאתה לא יודע את הערך שלו? אלא היא הנותנת, שצריך כל אדם להתייחס באותה יראה ובאותה רצינית לכל מצווה בין אם קל לקיימה ובין אם קשה, המצווה הקלה ביותר- שילוח הקן, שכרה אריכות ימים. והמצווה הקשה ביותר כיבוד אב ואם שכרה אריכות ימים, ללמדך שרק הקב''ה ישתבח שמו יודע חשיבותה של כל מצווה וכל פעולה שאדם עושה בעולמו. כתב הגר''י קמינצקי זצוק''ל בספרו ''אמת ליעקב'':",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 25,
      "he": "רגילים אנו לחשוב שמצווה קלה זו מצווה שקל לעשותה ומצווה חמורה היא זו שקשה לעשותה. ומתקיימת ע''י עמל וגיעה. אבל באמת גישה זו בטעות יסודה. אצל הקב''ה אמת המידה אחרת. ידוע שכל מצווה מזכרת ומטהרת את האדם משלימה ומטהרת את רוחו, ומתקנת את מידותיו, כי כל מצווה פועלת פעולה שונה על האדם, ולכן מצווה שעושה פעולה גדולה יותר בנפש האדם ובמידותיו, מטהרת ומזככת אותו יותר - היא מצווה חמורה. כלומר שמקרבת את האדם יותר אל השלימות. ומצווה קלה היא שעושה פעולה קטנה יותר של התעלות והתרוממות הנפש והנשמה. והבן. * רבי אומר.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 26,
      "he": "כידוע רבי היה ניצוץ נשמתו של יעקב אבינו, ונקרא נשי''א ר''ת ניצוץ של יעקב אבינו ויעקב היה גלגול של אדם הראשון כמו שאמרו (בבא בתרא דף נח ע''ב) שופריה דיעקב מעין שופריה דאדם. לכן אמר רבינו הקדוש כל שהיא תפארת לעושיה - הוא יעקב שחתום במידת תפארת. ותפארת לו מן האדם כלומר האדם הראשון - ואם ישאל השואל איך ידע האדם מאין הוא גלגולו ומה בא לתקן? אמר רבינו הקדוש הוי זהיר במצווה קלה כבחמורה שאין אתה יודע מה באת לתקן לכן הווי זהיר בכל.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 27,
      "he": "* הוי מחשב הפסד מצווה כנגד שכרה וכו' - האדם עצמו קובע מה יהיה מתן שכרו לעתיד לבוא על כל מצווה שעשה בעולם הזה. למשל: נזדמנה לו מצווה. ובו בזמן נזדמן לו עסק שאם יעשהו ירוויח אלף שקלים. אם יזניח את העסק ויקיים את המצווה הריהו מודיע בכך שהמצווה חשובה לו מאלף שקלים, ודאי שלא יפחת שכרו לעת''ל מאלף שקלים עבור המצווה הנ''ל שקיים. כי האדם עצמו בהתייחסו למצווה קובע מה שכר מגיע לו בקיומה.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 28,
      "he": "מצינו בעוג מלך הבשן שהוא הפליט שבא והגיד לאברהם אבינו כי נשבה לוט בן אחיו, כל המטרה של עוג היתה שאברהם יצא למלחמה הקשה ויהרג שם ח''ו, והוא יקח את שרה לאשה. למרות שכוונתו היתה זדונית, בכ''ז קיבל שכר על עצם ההודעה, הוא נשאר לפליטה מכל דור המבול והאריך ימים עד זמן משה רבינו, עד שביקש לעקור הר ולהשליך אותו על שונאי ישראל, ומשה פחד שמא תעמוד לו זכות זו, עד שאמר הקב''ה למשה ''אל תירא אותו כי בידך נתתי אותו ואת כל עמו'' (במדבר כא, לד).",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 29,
      "he": "וכן נבוכדנצר שבזכות 3 פסיעות שפסע לכבוד הקב''ה לתקן את נוסח המכתב ששיגרו לחזקיה המלך והוא העמידם על טעותם- זכה הוא ובניו ונכדו 3 דורות לשלוט בכל העולם וכנגד זה עד היום 3 פעמים ביום אנו פוסעים בסוף התפילה 3 צעדים לאחור בעושה שלום במרומיו.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 30,
      "he": "אם על פעולה כזו אדם מקבל שכר עצום, כל שכן במצוות שאדם עושה יום יום בגופו, בממונו, בדיבור, ובמחשבה טובה על אחת כמה וכמה!!! מעשה בשתי נשים צדקניות שהיו אוספות תרומות למטרות צדקה וחסד ומכתתות רגליהן ממקום למקום, ועשו הסכם בינהן שמי שתפטר ראשונה לבית עולמה תבוא ותגלה לחברתה מה קורה בעולם הבא.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 31,
      "he": "וכשנפטרה אחת מהן לאחר כמה שנים באה בחלום לחברתה ואמרה לה שלצערה נמנע ממנה לקיים את ההסכם ולספר מה קורה בעולם העליון אבל דבר אחד היא יכולה לומר שפעם הלכו שניהם להתרים לצדקה ובא אדם ושאל היכן רחוב פלוני, הנפטרת הראתה באצבע היכן הכיוון, אמרה הנפטרת לחברתה על הושטת יד כזו אין לך מושג איזה שכר עצום מקבלים!! ועל אחת כמה וכמה שאדם עושה מצווה אחת בצער שזה פי מאה ולפום צערא - אגרא. וכן יתרו בזכות שאמר לבנותיו ''קראן לו ויאכל לחם'' (שמות ב ב).",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 32,
      "he": "זכה להיות חותן משה מלך ישראל וזכה שתיכתב פרשה בתורה על שמו מה שלא זכו שאר אבות העולם. וזכה שמבני בניו ישבו בלשכת הגזית, וזכה להכנס תחת כנפי השכינה וש''ברכתו'' של בלעם לא תיפגע בו שנאמר ''וישא את עיניו וירא את הקיני ויאמר איתן מושבך ושים בסלע קינך'' (במדבר כד, כא). זכית וישבת עם איתני ארץ, האבות הקדושים, ולכן איני יכול לקלל אותך. עוד בעניין הוי זהיר במצווה קלה כבחמורה: ידוע מעלת ברכת המזון שהיא מצווה קלה.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 33,
      "he": "לברך ארבע ברכות שלש מדאורייתא ואחת מדרבנן, אבל משום מה בני אדם מזלזלים בה מרן בשולחנו הטהור (שו''ע אוה''ח סימן קפ''ג), פסק שברכת המזון דינה כתפילת העמידה, אסור לרמוז בידיו או בעיניו או כל הסחת דעת אחרת, ואפילו להסתכל בזייגר (שעון) אסור. אלא יקרא מתוך הסידור באימה ברתת ובזיע, שהרי כל מזונותיו של אדם תלויים בברכת המזון.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 34,
      "he": "הגאון הרב מאזוז שליט''א פירש והמחיש מה שאומרים בברכת המזון ''הזן אותנו ואת העולם כולו בחן בחסד וברחמים רבים'' חסד ורחמים אפילו שלא מגיע לאדם מזונות לפי מעשיו, בכ''ז הקב''ה מרחם על כל בריותיו ונותן לו ממתנת חינם, בחן - זה לאכול עם כפית ומזלג, להוסיף עוד מלח כשצריך, להסב לשולחן מתוך נחת ושלווה ולא ח''ו לאכול ולשתות דרך אינפוזיה וצינורות רח''ל ששם המזון נוזלי ולא מרגישים טעמו. ופירוש נוסף:",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 35,
      "he": "הקב''ה ישתבח שמו מייפה את הפירות בצבעים יפים, כל פרי בצבע המתאים והמאפיין אותו כדי להשביע לא רק את החיך אלא גם ובעיקר את העיניים במראה הנחמד. לכן צריך האדם לתת תהילות לאל עליון על המחיה ועל הכלכלה ויותר מכך על הבריאות והיכולת להנות מהמזון כפי שהתפלל יעקב אבינו ע''ה ''ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש'' (בראשית כח כ) ורצונו לומר בריאות טובה כדי שאוכל להינות מהמזון והבגדים שנתן לי בורא עולם ישתבח שמו. וכן בזכות ברכה מתוקנת מילה במילה של ברכת אשר יצר זוכה וניצל ממחלות שונות ושאר ומרעין בישין.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 36,
      "he": "והוי מחשב הפסד מצווה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה אומרת הגמרא (ב''ב ס''ד.) על הפסוק ''על כן יאמרו המושלים בואו חשבון תיבנה ותכונן עיר סיחון'' (במדבר כא כז), המושלים אלו המושלים ביצרם, כלומר הצדיקים, שמחשבים הפסד מצווה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 37,
      "he": "אדם שרוצה להינצל מהחטא צריך לחשוב כמה שניות לפני שעושה האם זה יעשה נחת רוח לבורא או להיפך ח''ו?, מה הקב''ה ירוויח מהדיבור או המעשה? האם זה ישנה משהו או ישפר לטובה ענין מסויים? מי שמקיים סוף מעשה במחשבה תחילה ניצול מעבירות רבות, ונקרא מרי דחושבנא ומושל בעצמו, אבל אם הוא נתון לגמרי ביד יצרו, עבד נרצע ליצר הרע שלו, אדם כזה אין באפשרותו לחשב חשבונות.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 38,
      "he": "משל למה הדבר דומה לחולה שסובל מאולקוס רח''ל, הוא עובר במקום שיש שם ריח תבשילים שמגרה אותו להיכנס ולאכול, אם יתפתה ליצרו ויכנס ויאכל אומנם הוא יהנה במשך כמה דקות, אולם מאידך היסורים והכאבים שיסבול אח''כ במשך כמה חודשים מזה שאכל לא שווים במאומה את ההנאה הזמנית. צריך אותו אדם לחשוב האם כדאי כל הסבל והיסורים בשביל תאוות אכילה שסופה מי ישורינו?? אדם אוכל מאכל מסויים שאינו בדוק מתולעים, לא מוכן לוותר על ההנאה המפוקפקת הזו, וכל שיעור ההנאה הוא משנכנס לפה ועד שמגיע לוושט, לאחר מכן:",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 39,
      "he": "אין נפקא מינא אם אכל שור אבוס או לחם ובצל מאוס, אבל התוצאות לאחר מכן אכילת שקצים ורמשים, אוטם הלב לתורה לכל דבר שבקדושה. הפיכתו לבהמי וכו', האם זה משתלם בשביל הנאה זמנית כביכול??!! וכן להיפך: לפעמים מבקשים מבן תורה לומר כמה דברי תורה, ופתאום הוא מקבל ענווה פסולה ואומר מי אני ומה אני וכו' ידע שזה הפסד נצחי, ומה שלא יעשה כעת לא יוכל להשלים לעולם הבא, מעוות לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להימנות. לדוגמא אדם שבצעירותו היה עובד, אומרים לו בא ללמוד תורה ומעולם לא מצא זמן לזה.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 40,
      "he": "תמיד היה מבטיח שבע''ה יצא לפנסיה יתחיל ללמוד בצורה מסודרת. לאחר שב''ה זכה להגיע לגיל פרישה מהעבודה, נרשם לכולל פנסיונרים והחל ללמוד בשקידה, עשה חייל בלימודים ועלה ונתעלה, כל שארית חייו הוא יצטער למה לא הלך ללמוד כשהיה צעיר ומיושב, קולט, ופתוח. הפספוס הזה הוא לנצח, ע''ז אמר שלמה הע''ה ' כל אשר בכוחך לעשות, עשה, כי אין חשבון למקום אשר אתה הולך שם'' (קהלת ט, י). הסתכל בשלושה דברים ואין אתה בא לידי עבירה: דע מה למעלה ממך, עין רואה ואוזן שומעת, וכל מעשיך בספר נכתבים:",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 41,
      "he": "אומרים חז''ל הקב''ה בוחן ומשגיח על האדם בכל רגע ובכל מקום ואין נסתר ממנו. והדבר פשוט כמו שיש היום עין אלקטרונית במפעל, מנהל המפעל יושב במשרדו הממוזג ורואה מה קורה בכל מחלקה ובכל חדר, רואה כל פועל ואת פעולותיו.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 42,
      "he": "האם עוכד אותו בנאמנות או לא, האם מייעל את התוצרת או לא, הקב''ה שנתן בינה לאותו מנהל להתקין טלויזיה במעגל סגור, הוא עצמו אין לו מצלמות כאלה? הקב''ה ישתבח שמו לעד שנתן בינה בלב האדם ליצור מכשיר רנטגן ולראות מה הולך בתוך ליבו וכליותיו של אדם, להקב''ה אין מכשירים כאלה שרואים כליית ולב? וכן על זה הדרך. ''הנוטע אוזן הלא ישמע''?? אם יוצר עין הלא יביט?, ה' יודע מחשבות אדם כי המה הבל'' (תהילים צד ט). האם זה טוב שמצלמים ומקליטים הכל או לא ?? לרשעים זה רע ומר מפני שהכל מתועד. אבל לצדיקים זה מעולה.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 43,
      "he": "כל מאמץ שעשו כל הקרבה עצמית תשתלם לעתיד לבא. ועוד פירוש: דע מה למעלה ממך כל מה שקורה לך ושגוזרים משמיים מלמעלה, תדע לך שהכל ממך. הכל פועל יוצא של מעשיך, ''מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך'', (עדיות פ''ה), ''איוולת אדם תסלף דרכו ועל ה' יזעף ליבו'', וממילא לא יהיו לאדם שום תרעומות ודרישות, ''פועל אדם ישלם לו'', ולא על הקב''ה תלונותיו כי אם על עצמו. דע מה למעלה ממך עין רואה ואוזן שומעת: כידוע חמישה חושים טבע הקב''ה באדם.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 44,
      "he": "הראיה והשמיעה נצרכים מאוד לתורה כי בלי הראות והשמיעה אי אפשר ללמוד תורה, ואילו השלוש האחרים טעם, מישוש, וריח נצרכים לענייני העולם הזה. על כן יצר הקב''ה ישתבח שמו באדם שני החושים האלה למעלה והשאר יותר למטה למען יקחו מוסר לעשות עיקר מעסק התורה, וענייני העולם הזה למטה מהם. וזה שרמז כאן התנא דע מה למעלה ממך כלומר התבונן וראה מה למעלה בגופך ותראה כי למעלה מכולם עין רואה ואוזן שומעת ומזה תבין ותשכיל כי העיקר הוא לעסוק בתורה. ואם חלילה לא תשכיל לעשות זאת דע כי כל מעשיך בספר נכתבים.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 45,
      "he": "ראה הוזהרת!!! דע, אם אכזריות או רחמים זה נמשך ממך. אם מקיים את הפסוק ''עבדו את ה' בשמחה'', גורם כך למעלה, וכן בעצבות או אכזריות או רחמים ''כל המרחם על הבריות מרחמים עליו מן השמיים''. לפי ה''אתערותא דלתתא'' (ההתעוררות מלמטה), כך אתערותא דלעילא: כפי מחשבתו של אדם אם בקדושה או להיפך, כך הם בעולמות שלמעלה, וכפי המחשבה כך המאורע והמעשה שעוברין לפניו כדאמרי' אנשי ''כמו שזה מנגן, כך מרקדים לפי הניגון''.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 46,
      "he": "כתב בספר חסידים (סי' קס''ב) ''דבכל אבריו של אדם חקק הקב''ה כל מעשה אדם ומקריו, וברפפות אבריו יגיד אליו יוצרו כל המעותד לבוא עליו דבר יום ביומו. ואסור לומר לאחרים פן יחזיקו בניחושים: וידע האדם כי הכל גוזר הקב''ה: כמה פסיעות יש לו לאדם ללכת, וכמה בני אדם יראה, וכמה ראיות יראה, וכן ליד כמה מעשים יבוא. ומה יש לו לעשות וכן לפה כמה דברים ידבר, וכן על אבר ואבר שיגזרו הקב''ה טובה למצוה ולא לעבירה והכל לפי הלב''. עד כאן לשונו.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 47,
      "he": "וכתב המפרש שם, כי הקב''ה גוזר סתם כמה ראיות יראה וטוב לו שיקח הראיות למצוה ולא לעבירה. למשל: ראית יהודי נוסע בשבת, קודם כל תעשה תשובה כנראה שאתה מחלל שבת בלא ידיעה, כי אין מראין לו לאדם סתם. אח''כ תעורר עליו רחמי שמיים בתפילה כמו שזכית לעשות תשובה אפילו עכשיו זה בזכותו ויש לו חלק בתשובה שלך, ''וכל המתפלל על חבירו נענה תחילה'', הרי גם הוא בן של ה' יתברך ולמה זימנו לך שדווקא אתה תראה אותו?כדי שתעורר עליו רחמים.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 48,
      "he": "מי יודע אולי גם אותך ראו פעם ובקשו עליך רחמים (מי אם לא בורא עולם או ההולך בדרכיו) ובזכות זה אתה עכשיו במצב טוב יותר וברור הדבר שאין ה' חפץ בקטרוג על בניו שהרי כל רגע הוא מחיה אותו ברצונו אע''פ שברגע זה הוא עובר עבירה מכוח המחיה שהקב''ה נותן בו. פירוש נוסף בדברי רבינו הקדוש: דע מה למעלה ממך וכו':",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 49,
      "he": "במשנה זו מרמז רבי את ירידת הדורות, דע מה למעלה ממך, בדורות ראשונים שהיתה בעם ישראל עין רואה כלומר גילוי פנים, מבחינת משקיף מן החלונות, שהמשקיף רואה את העוברים ושבים והם רואים אותו כ''ש ''וירא ישראל את היד הגדולה'' (שמות יד. לא), ''ויחזו את האלוקים ויאכלו וישתו'' וכו', (שמות כד. יא), והנביאים די בכל דר ודר שהיו נקראים צופים וחוזים שהיו רואים מראות אלוקים וחזיונות ומעבירים את המסר לעם. ואוזן שומעת היו עם ישראל והצדיקים שבכל הדורות שומעים את בת קול יוצאת ומכריזה, ומקבלים ממנה דברי קודשו של הקב''ה.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 50,
      "he": "וכל מעשיך בספר נכתבים שאין לך דבר שאינו רמוז באורים ותומים בזמן הכהן הגדול ולאחר מכן בתורה שכל דבר קטן או גדול היו שואלים את הנביאים. ואילו כיום אנו יתמי דיתמי אין לנו אלא חכמי התורה שהם עיני העדה ולאורם נלך ולעצתם אנו שומעים ותורה מפיהם אנו שותים כמו שנאמר ''עפ''י התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה'', (דברים יז. יא).",
      "en": ""
    }
  ]
}