Binyamin - פרק ב - משנה יב
פרק ב - משנה יב
Source: https://ajew.org/reader/binyamin/1/32

Segment 1
HE:
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, יְהִי מָמוֹן חֲבֵרָךְ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָּךָ. וְהַתְקֵן עַצְמָךְ לִלְמוֹד תּוֹרָה, שֶׁאֵינָהּ יְרֻשָּׁה לָךְ. וְכָל מַעֲשֶׂיךְ יִהְיוּ לְשֵׁם שָׁמָיִם: חז''ל אומרים שצדיקים חביב עליהם ממונם, מפני שאינם שולחים ידיהם בגזל. וכיוון שעמלו עליו ביושר ובנקיון כפיים הוא חביב יותר. שידוע שדבר שאדם עמל להשיגו נקשר בו ומעריך אותו יותר מדבר שבא לו בקלות. וגם כיוון שהם יודעים איך להתארגן עם ממונם לצדקה, לגמילות חסדים, מצוות ומעשים טובים, הרי שבאמצעות הממון הם קונים את חיי העולם הבא.

Segment 2
HE:
לכן מצווה תורתינו הקדושה (שמות כג), ''כי תראה חמור אחיך או שיו נידחים השב תשיבם לאחיך'', ''כי תראה חמור שונאיך רוב., ץ תחת משאו וחדלת מעזוב לו?? עזוב תעזוב עימו'' כ''ש שהוא אוהבך. ''כי תפגע שור אוייבך או חמורו תועה השב תשיבינו לו'', וכל שכן בחברך ומבקש טובתך, אבל לא רק בממון גשמי עסקינן ישנם עוד דברים שאם אדם לא ישים ליבו אליהם עובר על איסור גזל: א. אדם שלוקח הלוואה או גמ''ח ומוציאה למותרות (מר''ן שו''ע חו''מ סימן צז).

Segment 3
HE:
אנשים עמלים ויגעים בזיעת אפם להשיג ממון ופעמים מגיעים הדברים עד נפש המלווה ונפשות ביתו ממש. ואילו הלווה יושב לו בנחת ובשלווה ומתענג על רוב שלום במותרות שקנה ורכש, וע''ז אומר על הפסוק ''וקבע את קובעיהם נפש'' (משלי כב כג). ב. גזל כבוד כשיש שבת חתן או שאר שמחות וכמה דרשנים דורשים וכל אחד מנסה יותר להרשים את הציבור בדרשתו או במליצות ומשלים וכו', וכיוון שתלמידי חכמים אומנותם הוא אומנות הדרשה, יתכן ויש בזה גזל מסויים אם אדם מצליח יותר מחבירו בדרשתו יש בזה משום גזל כבוד הזולת. (מהח''ח זצוק''ל). ג.

Segment 4
HE:
גזל שינה. החפץ חיים זיע''א היה אומר המעיר את חברו משנתו הינו גזלן שגזל ממנו את מנוחתו וזוהי גזילה שאין להשיבה. פעם התארח רבי ישראל מסלנט בבית תלמידו וראה אותו בבקר משכים ועובר דרך חדרם של שכניו שעדיין ישנו כדי ליטול שם ידיו לנטילת שחרית, גער בו רבי ישראל נטילת ידיים הוא רק דרבנן אבל גזילת שינה הוא מדאורייתא!! מסופר על תלמיד חכם שישב לילה שלם ולמד בהתמדה עצומה, בבקר ניגשו אליו ושיבחו אותו, אשריך התמדה כזו ועוד שלא כמנהגך שאתה מצניע את דרכיך. אמר להם התמדה לאו דווקא. אלא שכך היה מעשה:

Segment 5
HE:
ישיש אחד נרדם כשהוא יושב על שולי המעיל שלי ולא מלאני ליבי לקום ממקומי שמא אקיצנו ונמצאתי גוזל שנתו: ד. גזילת חום בחורף או אויר בקיץ רבי ישראל מסלנט נזף פעם בתלמידו שעמד להתפלל בתפילת מוסף של ראש השנה בפתח ביהכנ''ס וכינה אותו מזיק מפני שמונע את האוויר הנחוץ למתפללים. או במקום שיש הסקה בחורף. אדם שפותח את הדלת יתר על המידה וגורם לחום לצאת החוצה מעשהו גורם לאיסור גזל אם מקפידים שהחום לא יצא. ה. גזילת תור.

Segment 6
HE:
פעם בזמן המצור על ירושלים היה תור לחלוקת מים הלכה אשתו של הגאון הגר''ז מלצר להביא מים כשהגיעה עם פח מלא מים לאחר זמן לא רב קראה לבעלה הרב שיעזור לה במדרגות לביתם, אמר לה רבי זלמן לפני שנעלה את הפח ברצוני שתאמרי לי האם נתנו לך בלי שתבקשי?? או שבקשת מהמוכר שימלא לך מחוץ לתור??לאחר שהבהירה לו שהיא עמדה בתור והוא לא היה ארוך ולכן היא באה מהר הסכים הרב לעזור לה. ה''ה בגזילת תור לרופא המרפאה או בתור בבנק או בדואר וכו'.

Segment 7
HE:
היה מעשה עם רב גדול שהלך פעם לרופא וביקש תלמידו להכנס לרופא ולהודיע לו שרב חשוב מחכה בתור, ומיחה הרב באותו תלמיד שלא ינסה לעקוף את התור בשבילו. ח''ו לעשות כך, הוא יחכה בתור כיתר האנשים. ה''ה לתפוס מקום טוב יותר באוטובוס או לתפוס כמה מקומות של אנשים שיבואו בעתיד צריך עיון מחשש גזל. ו. גזל שלום- אמר רבי חלבו אמר רב הונא כל שיודע בחבירו שהוא רגיל ליתן לו שלום יקדים לו שלום שנאמר ''בקש שלום ורודפהו'' (תהילים לד. טו). ואם נתן לו ולא החזיר נקרא גזלן שנאמר (ישעיה ג.

Segment 8
HE:
יד) ''ביערתם הכרם גזלת העני בבתיכם'', וכי גזילת העשיר אינה גזילה?? אלא גזילת העני שלא להשיב על שלומו שהרי אין דבר אחר שאפשר לגזול ממנו. ז. גניבת דעת הגונב דעת הבריות נקרא גונב, ואפילו בדיבור בלבד, כגון האומר לחבירו כי דיבר עליו טוב והמליץ עליו ולא עשה כך גונב דעת נקרא, המראה חיבה יתרה לחברו ואין פיו וליבו שווים אף היא גניבת דעת. וכן לא יפציר בחברו שיאכל איתו ויודע שלא יאכל ועוד כהנה וכהנה. ח. גזל זמן כשם שבעל הבית הוזהר שלא לגזול שכר העובד ולא לעכב שכר התשלום. ''ביומו תתן שכרו'' (דברים כד.

Segment 9
HE:
טו) ''ולא תלין פעולת שכיר איתך עד בקר'', (ויקרא יט. יג), כך מצווה הפועל שלא לגזול מהזמן שהוא שכיר לבעל הבית. שהרי חכמים פטרו את הפועלים מברכה רביעית של ברכת המזון כדי שלא לבזבז זמנו של בעל הבית, גזל זמן חמור לא פחות מגזל ממון שהרי הזמן שווה כסף ואם מבטל זמנו של בעה''ב בשיחות עם חברים לעבודה או בקריאת עיתונים או פקיד שמטלפן שיחות פרטיות גוזל זמן בעל הבית. ט. אדם ששואל חפץ מסוים כגון ספר לזמן מסויים, שבוע שבועיים אבל משאיר את הספר אצלו כמה חדשים זהו גזל של בעל הספר, שמונע ממנו להשתמש בספר שלו.

Segment 10
HE:
החפץ חיים מביא משל נפלא בעניין זהירות מגזל: מעשה באב שחילק מתנות לבניו, נתן לכל אחד לפי ראות עיניו. נתקנא אחד הבנים באחיו על חלקו וחטף ממנו את המתנה שקיבל מאביו. חרה הדבר לאח שנגזל אבל שמר את הדבר, ולא סיפר אלא לאביו, ראה האב את דרכו של בנו, והעניק לו מתנה כפולה בצירוף ברכות חמות, ואילו לבן החוטף לא נתן יותר מתנות. הנמשל: כך דרכו של הקב''ה ישתבח שמו נותן לכל אחד את פרנסתו ואת מזונותיו.

Segment 11
HE:
אדם שיחטוף ויקפח את פרנסת חברו ויתעשר כביכול, בסופו של דבר יחזיר הקב''ה לנגזל כפליים ואילו הגזלן לא יזכה להנות ממה שגזל שנאמר ''עושה עושר ולא במשפט בחצי ימיו יעזבנו ובאחריתו יהיה נבל'' (ירמיה יז יא). אומר הגר''א זצוק''ל: אין הלומד רואה סימן ברכה בלימודו, אם בביתו תקוע אפילו מסמר אחד שאינו שלו עפ''י דין תורה. כי אין הקב''ה משרה שכינתו אלא על פועל צדק.

Segment 12
HE:
לכן הקדים רבי יוסי יהי ממון חברך חביב עליך כשלך ורק אח''כ אמר והתקן עצמך ללמוד תורה, שהרי אם לא יעסוק במשא ומתן באמונה אינה מועילה לו תורה שלמד!! ראה ראיתי בספר ממון ישראל של הרב יעקב לוגסי שליט''א רעיון נפלא וראיתי לנכון להעתיקו כאן: עומד יהודי בבית הכנסת מכה על לוח ליבו ואומר את נוסח הווידוי:

Segment 13
HE:
אשמנו, בגדנו, גזלנו, לרגע חולף הרהור במוחו רגע אני גזלתי? מתי?? איפה? הוא עוצר במהלך התפילה כשכולו תמיהה על מסדרי התפילה שמצאו לנכון הודאה על פשע שלא פשע בו, אך מאחר והקהל מתקדם באמירת הווידוי מתרץ הוא לעצמו על אתר תירוץ המניח דעתו: הרי זה נאמר בלשון רבים. גזלנו, הרי אנו מתפללים עם העבריינים ואני כולל איתי בתפילה את כל אותם פורצי בנקים ושודדי יהלומים, הם גזלו, הם חמסו, ואני מתוודה עבורם. הרי כל ישראל ערבים זה לזה.

Segment 14
HE:
מכאן והלאה תפילתו זורמת, הן לא בו מדובר, אבן גדולה נגולה מעל ליבו, העווינו הם, הרשענו הם. זדנו חמסנו הם. הרגשה טובה אופפת אותו. אבל בת קול עונה כנגדו מכריזה ואומרת אתה גזלת! אתה חמסת! שואלים אנו את עצמנו האומנם אין הצדק עימו? בואו ונבדוק את המציאות ונבחן את המתרחש יום יום ושעה שעה מנקודת ראות של ההלכה: סוף סוף הבוס יצא מהמשרד פניה של המזכירה נהרו, כעת אפשר לטלפן לאחות בירושלים שיחה ארוכה ולבבית. התור היה ארוך החום היה מכביד התנועה זרמה בכביש באיטיות מרגיזה ושורת המכוניות לפניו ארוכה כאורך הגלות.

Segment 15
HE:
מה עושים? עוקפים את כל שורות המכוניות מתעלמים מהצפירות ומהסכנה שבדבר ומשתחלים בעדינות לראש טור המכונית. חפץ הנמצא אצל אדם כפקדון או כאבידה והוא משתמש בה ומצטדק, ברגע שמישהו יטען שהעט שלו בוודאי אחזיר לו. ספר או כל חפץ אחר שהושאל לשבוע ימים ונשאר כמה חודשים בבית ורק האבק נוגע בו: בקשה מבעל הבית שירשום בתלוש, משכורת נמוכה מדיי כדי לקבל בערייה הנחה או מלגה מסויימת או השלמת הכנסה. בקשה לקבל קבלה על סכום הגבוה ביותר מהסכום המקורי כדי להתקזז עם שילטונות המס השונים. ב.

Segment 16
HE:
יבקש רחמים ממי שהחכמה שלו הרבה גדולי ישראל היו מורידים דמעות בתפילה ותחנון על כך. הנצי''ב מוולוז'ין זצ''ל היה מרגלא בפומיה שביום שהוא לא מוריד דמעות בתפילה לא זוכה באותו יום לחדש בתורה! לכן יבקש ויתחנן בפני בורא עולם שיעזרהו להתחזק ולהדבק בתורה, ושיעזרהו להתגבר על המפריעים משקידת התורה. ג. כשקובע לעצמו סדר מסויים חוק בל יעבור. אם זה בסדרים של הכולל או שהוא עצמו מסדר.

Segment 17
HE:
ועפ''י זה יחנה ועפ''י זה יסע ממילא יהיה ליבו סמוך ובטוח שימלא בעזרת החונן לאדם דעת מה שקיבל עליו, וכשאדם כובל עצמו לסדרים קבועים מן השמיים מסייעים בידו שלא יבטל אף פעם מהקביעות שלו. ד. אומר רבי חיים מוולוזין זצוק''ל שאדם משכים בבקר ומקבל עליו עול תורה באמת ובלב שלם כלומר שגומר בליבו שלא ישמע לשום דבר ולא יבטלנו שום טרדה אזי יסורו ממנו הביטולים והמפריעים וכפי תוקף קבלת התורה שמקבל עליו באותו יום כך תהיה הסייעתא דשמייא באותו יום!! ה.

Segment 18
HE:
רמז לכך מצינו בפרוש אורח החיים הקדוש זיע''א על הפסוק ''ויסעו מרפידים ויבואו מדבר סיני ויחנו במדבר ויחן שם ישראל נגד ההר'' (שמות יט ב). עיקרי ההכנה לקבלת התורה שלושה הם! התעצמות והתגברות בלימוד התורה, יסיע עצמו מרפיון או מכל דבר שגורם עצלות מעסק התורה. ב. שפלות וענווה, אין דברי תורה מתקיימים אלא במי שמשפיל דעתו ומשים עצמו כמדבר. ג. התחברות עם חכמים ולא לימוד עצמי. וכל מעשיך יהיו לשם שמיים:

Segment 19
HE:
החידוש של רבי יוסי הוא שכל אדם במקצת הדברים והפעולות בחייו דומה לבהמה, כמו אכילה ושתיה, מלאכה, פריה ורביה, שינה, רחיצה וכו'. יכול בכוונה מועטת להקדיש מעשיו אלו לשם שמיים ואז הכל הופך לרוחני ולמצוות. באכילה ושתיה יכוון שיהיה בריא וחזק לעבודתו יתברך שיהיה לו כח ללמוד ולעבוד ולקיים מצוות. וכשישן יכוון שיחליף כוח לעבודת בוראו כדי שיקום בכוחות חדשים ובמרץ גדול. וכשמתרחץ יכוון שגופו יהיה נקי לעמוד בתפילה וללמוד תורה מתוך נוף נקי.

Segment 20
HE:
כמו שמסופר על הלל הזקן שראוהו תלמידיו ושאלוהו לאן רבינו הולך? אמר להם לעשות מצווה עם גופי. אמרו לו מה טיבה של מצווה זו?? אמר להם הולך אני לבית המרח. ץ לעשות חסד עם גופי, כדי שיהיה גופי בריא ונקי לעבודתו יתברך. צריך האדם להשתדל שכל פעולותיו יהיו לכבוד הבורא יתברך ולא יחשוש מה יאמרו האנשים, אם יודע שיעשה נחת רוח לפני הקב''ה בפעולה שהוא עושה יעשה ולא יבוש בפני המלעיגים עליו. יגבה ליבו בדרכי ה', שהוא ב''ה זכה להיות מעבדיו הנאמנים של המלך ומעושי רצונו.

Segment 21
HE:
מעשה עם הרב הצדיק רבי יהודה צדקה זצוק''ל שהלך פעם לבנק למשוך כסף ואחרי שעמד בתור אמר לו הפקיד שאין באפשרותו למשוך, משום שאין כסף בחשבון. כשהלך הרב לישיבה אמר לתלמידיו למדתי מדבר זה מוסר השכל גדול: אדם הולך לו בעולם הזה וחושב לעצמו שהוא מסודר, שיש לו עולם הבא גדול, מצוות ומעשים טובים, אבל אחרי אריכות ימים מתברר לו שאין לו כלום בחשבון המצוות, מפני שלא עשה לש''ש. או חיפש שיכבדו אותו וכו'. עוד מחדש התנא הקדוש שגם אם אדם סבור שעושה דברים מסוימים לשם שמיים צריך לבדוק האם באמת זה לשם שמיים.

Segment 22
HE:
כי פעמים שאדם יכול להחריב העולם והוא סבור שעושה לש''ש. ומטעם זה יש נוהגים לומר לפני התפילה פעמיים ויהי נועם וכו' פעם אחת כנדרש ועוד פעם שניה ויהי נועם על הפעם הראשונה: לכן אמר התנא גם המעשים שאתה עושה לש''ש צריך שיהיו לשם שמיים טהורה הגמרא (בבא בתרא טז) אומרת ששטן ופנינה התכוונו לש''ש, אולם התוצאות היו חמורות. בפנינה כתוב ''וכיעסתה צרתה גם צער בעבור הרעימה כי סגר ה' בעד רחמה'' (שמואל או. ו).

Segment 23
HE:
פנינה שהיו לה 12 ילדים היתה מכעיסה את חנה, כדי שחנה תבכה בצערה, ואז ''לב נשבר ונדכה אלוקים לא תבזה'' (תהילים נא. יט), והקב''ה יפקוד גם אותה. אבל תוצאות אותו מעשה היו איומות: על כל בן שילדה חנה היתה פנינה קוברת שתיים. חנה ילדה 5 בנים ופנינה קברה 10. ואת שתי הבנים הנותרים נתנה במתנה לחנה כדי שלא ימותו, ז''ש ''עד עקרה ילדה שבעה ורבת בנים אומללה''. (שמואל א. ב. ו). וכן מרגלים לשם שמים התכוונו. יודעים היו שמיתתו של משה תלויה בכניסה לאר. ץ, וידעו שמשה לא יזכה להיכנס לאר.

Segment 24
HE:
ץ המובטחת, בזה שהלכו בעצה רעה להוציא דיבת הארץ ואז הקב''ה עיכב את העם במדכר ארבעים שנה, בזה יאריכו כביכול את חייו של מנהיגם הדגול, אבל התוצאות היו קשות. כשהמרגלים חזרו מתור הארץ 40 יום, ערב תשעה באב היה, העם ששמע את דברי המרגלים החל לבכות, והקב''ה קבע שתהיה זו בכיה לדורות רח''ל, כל יוצאי מצריים לא זכו בעקבות זאת להיכנס לארץ. והיום הזה תשעה באב הפך ליום חייב, שהרבה גזירות ופורעניות התרחשו בו במשך הדורות.

Segment 25
HE:
בועז היו לו 30 בנים ו- 30 בנות והיה מחתן אותם ולא הזמין את מנוח, מפני שחשב כשמנוח יבוא למסיבות יביא צ'ק שמן, על 60 חתונות. ואילו מנוח אין לו בנים ואני לא יכול להחזיר לו חזרה בשמחות שלו. כונתו אומנם הייתה לשם שמיים, אבל כיוון שמנוח הקפיד מעט ונפגע, שהרי לפחות לשמחה אחת או שתיים יכל להזמין אותו, בשמיים הקפידו על בועז וכל בניו ובנותיו מתו בחייו. תסמרנה שערות מלשמוע זאת. בני אהרון נדב ואביהו אף הם לשם שמיים נתכוונו, חז''ל מונים כמה סיבות שבעבורם נפגעו נדב ואביהו: א.

Segment 26
HE:
נכנסו שתויי יין שהרי אין שמחה אלא בבשר ויין ומאחר ויש תביעה על האדם אפילו עשה מצוות ומעשים טובים כל זמן שלא עשה בשמחה, כ''ש ''תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה מרוב טוב'' (דברים כח. מז) וכיון שיין ישמח לבב אנוש, שתו יין כדי לעבוד עבודת הקדש מתוך שמחה של מצווה. ב. לא נשאו נשים - כמו בן עזאי ורבי יהונתן בן עוזיאל שלא נשאו נשים משום שנפשם חשקה בתורה, כך נדב ואביהו רצו להקדיש כל מאוויהם וזמנם לעבודת הקודש בלבד. ג.

Segment 27
HE:
אמרו מתי ימותו שתי זקנים אלו משה ואהרון ואנו נירש את מקומם אמרו אם יבואו משה ואהרון לנוער האובד והלומד ויאמרו לו אל תלכו לדיסקוטק, אל תלכו לכדורגל בשבת, יאמרו להם הדור החדש מה אתם מבינים?? מפני שמבוגרים וזקנים כמותכם לא מבינים את הראש של הדור הצעיר. אבל אנו נדב ואביהו אם נבוא ונאמר זאת לדור הצעיר נשמש להם דוגמא טובה שגם אנו צעירים כמותם ובכ''ז שומרים תורה ומצוות, למרות סיבות אלו ועוד אחרות שהייתה להם כוונה טהורה לשם שמים בכל זאת נשרפו נשמותיהם הקדושות של נדב ואביהו.

Segment 28
HE:
שמשה רבינו העיד עליהם בפני אהרון עכשיו ידעתי שהם גדולים ממני וממך. יש עוד דוגמאות רבות למעשים לש''ש שבעקבותם נענשו עושיהם. לכן כל דבר מצווה שאדם עושה ישאל לפני כן רב מובהק שידריך אותו ויכוון אותו לאותה מצווה האם באמת היא לש''ש או לשם דבר אחר. משל למה הדבר דומה? לאדם שמזמין אומן לבנות לו בית, צריך הוא לעמוד על גביו ולהשגיח עליו תמיד למרות שאין לו שום ידיעה בבניה, הוא לא יודע או מכיר את המקצוע.

Segment 29
HE:
מכל מקום כיון שהבנין מיועד עבורו לשימושו צריך הוא לפקח שהכל יהיה מתאים בשבילו, כגון שלא יהיה סדק ביציקת הקירות וכו', שאז יחדרו לתוכם מים וכו', דווקא בעל הבית שהוא יהיה זה שיצטרך לשבת בביתו ולסבול מן הסדקים או מגרעות העבודה האחרות הוא המבחין ככל דבר קטן. הנמשל הוא חובת האדם בעולמו, שהוא צריך לבנות את עצמו וכמה פשוט שהוא צריך להשגיח שכל פרט ופרט יהיה בנוי כראוי. ולכן אמרו שכל מעשיך יהיו לשם שמים.