Binyamin - פרק ב - משנה יג
פרק ב - משנה יג
Source: https://ajew.org/reader/binyamin/1/33

Segment 1
HE:
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, הוֵי זָהִיר בִּקִרִיאַת שְׁמַע (וּבִתְפִלָּה). וּכְשֶׁאַתָּה מִתְפַּלֵּל, אַל תַּעַשׂ תְּפִלָּתְךָ קֶבַע, אֶלָּא רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (יואל ב) כִּי חַנּוּן וְרַחוּם הוּא אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וְנִחָם עַל הָרָעָה. וְאַל תְּהִי רָשָׁע בִּפְנֵי עַצְמָךְ: חז''ל אמרו במסכת ברכות על הפסוק ''מעוות לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להימנות'' (קהלת א.

Segment 2
HE:
טו) זה מי שלא קורא קריאת שמע בזמנה, וכן כשלא מתפלל בזמן אלא קם באיחור ומתפלל אחר שעה רביעית וללא מניין וההפסד מרובה, ללא קדישים קדושה אמנים איש''ר הוצאת ס''ת בשני וחמישי. על אותם חסידים שוטים שמצדיקים מעשיהם ומתפללים מנחה בלילה ושחרית בצהריים ואומרים שהאדמו''ר שלהם הוא מעל הזמן, אומר מרן שליט''א פאר הדור שהצטדקותם גרועה יותר מהחטא, ה''ה לאדם שמאחר בתפילה בבוקר וכשמגיע לביהכנ''ס כשהציבור נמצאים בחצי התפילה וצריך לדלג על ההרים ולקפץ על הגבעות ותפילתו בחטף ומהפך העולמות (לפי הקבלה עדיף שאדם יתפלל ביחיד לפי סדר התפילה ולא במניין כשהוא מדלג ומהפך

Segment 3
HE:
הסדר), ומרן שליט''א המשיל זאת לאדם שלבש קודם המעיל ולאחר מכן הציצית ולאחר מכן את הגופיה וכו', כך האדם שמתחיל מברוך שאמר, וקפץ לישתבח ואחר כך חוזר להשלים קורבנות, ומה עוד שעפ''י הקבלה הוא בבעיה רצינית שכן מהפך הוא בעולמות העליונים כידוע ליודעי ח''ן. הגמרא בברכות אומרת כל הקורא קריאת שמע בדקדוקיה ומפריד בין הדבקים, זוכה ומצננים לו גיהנם. (במקום שיהיה לו בגהינם 15 מליון מעלות יהיו לו 13 מליון בלבד:

Segment 4
HE:
) ולאו מילתא זוטרתא היא, בק''ש יזהר לקרותה באימה וביראה ברתת ובזיע, לדקדק באותיותיה שלא יבלע אפילו אות אחת, וכן צריך להשמיעו לאוזנו. צריך בקריאת שמע להמליך את הקב''ה על השמיים והארץ וארבע רוחות העולם וגם על עצמו לא ישכח: הכוונה בק''ש בפסוק הראשון מעכבת, באומרו ''שמע ישראל'' יכוון: קבל והבן ישראל. ''ה''' אדון הכל היה הווה ויהיה. אלוקינו תקיף, בעל היכולת ובעל הכוחות כולם בהשגחה פרטית.

Segment 5
HE:
ה' - אדון הכל היה הווה ויהיה, אאחד יחיד ומיוחד, חשולט בשבעה רקיעים ובארץ, דמושל בארבע רוחות העולם ומקבל עליי ארבע מיתות בית דין. אם לא כיוון בפסוק זה לא יצא ידי חובתו, ועוד לפני קריאת שמע יכוון לקיים מצוות עשה של קריאת שמע ומצוות יחוד ה'. ובתפילה עצמה מיותר להזכיר שיתפלל במורא גדול, באימה וברתת כעומד לפני הקב''ה, ויכוון לפני שמתחיל שמונה עשרה כמה כוונות: מצוות עשה מן התורה להתפלל. יכוון ליבו לירושלים, לבית המקדש, ובית קדשי הקודשים על הכפורת. יכוף ראשו ועיניו למטה וליבו למעלה.

Segment 6
HE:
ירגיש שהוא עומד בשמיים לפני הש''ת. ויחשוב גדולת הקב''ה ישתבח שמו שהוא גדול ונשגב ואנו קטנים ושפלים. וישמח שמחה גדולה שניתנה לו זכות לעמוד בתפילה לפני הקב''ה. ויצייר בליבו אילו היו נותנים לו אפשרות לעמוד לשיחה חטופה עם מלך בשר ודם שהיום כאן והיום בקבר, ולא תמיד הוא יכול לעזור לו, ק''ו בן בנו של ק''ו פי אלף אלפי אלפים שהיא עומד לפני הקב''ה ומדבר עימו כמה זמן שרוצה ועוד פונה להקב''ה בלשון נוכח אתה גיבור: ברוך אתה. ועוד שהקב''ה ישתבח שמו אין לו הנבלה לתת לאדם מה שרוצה ואף על פי שלא מגיע לו.

Segment 7
HE:
ומתאווה לשמוע תפילתם של בניו האהובים. ותמיד הקו זמין אצלו שנאמר (דברים ד. ז): ''מי כה' אלוקינו בכל קוראינו אליו'', ישמח ויגל ליבו שהרי יש מלאכים שפעם ביום אומרים קדוש קדוש קדוש. ויש מלאכים שפעם בשנה ויש מלאכים שפעם בחמש מאות שנה אומרים קדוש ונשרפים מייד, ואילו אנו עמו וצאן מרעיתו יכולים לעמוד לפניו תמיד בתפילה ובקשה על כל הצרכים: פרנסה, בריאות, רפואה, סליחה, כפרה, זיווג, פרי בטן, שיבה טובה.

Segment 8
HE:
ומאחר שכך הוא, לא מובן איך אדם עומד בתפילה ליבו במזרח ומחשבתו במערב, ומתפלל ומגבב כמה הברות לא מובנות ומסיים בחטף את תפילתו כאילו משאוי יש לו על כתפיו שממהר להסירו, היכן התחנונים? היכן הכוונה?? היכן חיתוך המילים?? נביאים אחרונים ואנשי כנסת הגדולה חיברו תפילה שיש בה הכל מכל כל: בקשה על חכמה, בינה, ודעת בקשה להתקרב לה' ע''י תשובה וסליחה וכפרה לכל העוונות, ברכה על הצרות והבעיות המתרגשות בכל יום ויום בעולם בגואל ישראל. רפואה שלימה, פרנסה טובה, גאולה שלימה, והחזרת העטרה ליושנה, בניין ביהמ''ק וירושלים.

Segment 9
HE:
גאולה ע''י משיח צדקנו, הודאה על העבר וצעקה על העתיד ולבסוף בקשה (באלוקי נצור) על מידות טובות שנזכה לקיימן. ראיתי לנכון לכתוב ע''פ הגמרא במסכת מגילה (דף י''ז ע''ב), בקצרה את מבנה התפילה היא תפילת שמונה עשרה שתקנו מאה ועשרים זקנים ומהם נביאים אחרונים כגון עזרה נחמיה מרדכי חגי זכריה ומלאכי. התפילה מורכבת משלוש ברכות ראשונות שהם שבח לה'. שלוש עשרה אמצעיות שהם בקשת היחיד והרבים ושלוש ברכות אחרונות שהם הודיה להשם יתברך. ובסה''כ 19 ברכות.

Segment 10
HE:
על הסודות שבנוסח התפילה כתב הרב ''נפש החיים'' רבי חיים מוולוז'ין זיע''א: תקנה זו של נוסח התפילה היתה בהשראת הנבואה העליונה ורוח קודשו יתברך אשר הופיעה עליהם הופעה עצומה בעת תיקון נוסח מטבע התפילה והברכות. ושם הוא יתברך שמו בפיהם מילים אלו, ספורות וגנוזות בתוכם כל התיקונים שייעשו ע''י תפילת עם ישראל בכל הדורות (שער בן יג). עכ''ל. אנשי כנסת הגדולה תיקנו את התפילה ע''פ מזמור כט בתהילים שיש בה שמונה עשר פעמים הזכרת שם ה': * הברכה הראשונה:

Segment 11
HE:
מגן אברהם, נתקנה ע''פ הפסוק הראשון ''הבו לה' בני אלים'' אל פירושו חוזק, עצמה, כמו ''יש לאל ידי'' (בראשית לא כט) כלומר אתם בני הזכירו לפניי את אילי הארץ האבות הקדושים שהיו שרים וחזקים בעבודת השם ובאמונה, גיבורי התורה והמצוות, והיו מושגחים בהשגחה פרטית וקשר מתמיד עם הבורא. * הברכה השנייה: מחייה המתים, שנאמר בהמשך הפסוק ''הבו לה' כבוד ועוז'' עוז זו גבורה, ובמה מתבטאת גבורתו של בורא עולם שלא כדרך בני אדם שגבורתם היא להמית חיים.

Segment 12
HE:
הקב''ה ישתבח שמו מחיה מתים, רופא חולים, מלביש ערומים, מוריד טל ומטר לברכה לעולם כולו וליושביו. * הברכה השלישית: האל הקדוש, כנגד הפסוק במזמור שאומר ''הבו לה' כבוד שמו השתחוו לה' בהדרת קודש'' כלומר כאשר תקרבו להדרת קודשו שהוא מקום שכינתו השתחו לה' בהדרת קודש. תפלו על פניכם ותכנעו תכרעו ותדומו. * הברכה הרביעית: חונן הדעת, מסמיכות הפסוקים בנביא ישעיה (כט כב כד) שאומר ''והקדישו את קדוש יעקב ואת אלוקי ישראל יעריצו'', וסמיך ליה ''וידעו תועי בינה ורוגנים ילמדו לקח'' מכאן שבינה באה אחרי קדושה.

Segment 13
HE:
* הברכה החמישית: הרוצה בתשובה. לומדת הגמרא מהפסוק ''ולבבו יבין ושב ורפא לו'' (ישעיה ו. י) אחר שאדם מתבנון על דרכיו ומעשיו שב בתשובה ומוצא רפואה לתחלואי נפשו. * הברכה השישית: חנון המרבה לסלוח: לומדת הגמרא את מיקומה של ברכה זו ע''פ הפסוק ''יעזוב רשע דרכו ואיש אוון מחשבותיו וישוב אל ה' וירחמהו ואל אלוקינו כי ירבה לסלוח'' (ישעיה נה. ב) וכן מהפסוק ''הסולח לכל עוונכי הרופא לכל תחלואכי הגואל משחת חייכי'' (תהילים קג ב) כלומר סליחת העוונות של האדם היא הרפואה לכל תחלואי הנפש! * הברכה השביעית: גואל ישראל.

Segment 14
HE:
למספר 7 יש חשיבות מיוחדת לכן תיקנו בברכה השביעית ענין הגאולה מפני שבשנה השביעית שנת השמיטה עתידים ישראל להיגאל (ע''פ סנהדרין צז) וכל זאת בעיתה אבל יש אפשרות להחיש הגאולה לפני זמן זה אם יחזרו ישראל בתשובה וירבו בלימוד תורה ובגמילות חסדים, יתקיים בהם בע''ה אחישנה. * הברכה השמינית: רופא חולי עמו ישראל: ברכת הרפואה נקבעה לברכה השמינית מפני שהספרה 8 היא מעל הטבע, לכן ניתנה תורה לאחר ספירת שבע שבתות תחילת שבוע שמיני. לכן ברית מילה עושים ביום השמיני. לכן נס חנוכה נקבע לשמונה ימים.

Segment 15
HE:
וכן שמונת בגדי כהן גדול שהוא מורם מעם ומובדל מכולם, ולכן גם הרפואה שבידי שמיים היא על טבעית מעל הטבע האנושי המוגבל, ובמקום שבו נגמר כוחה של הרפואה הטבעית והאנושית מתחיל כח הרפואה של הקב''ה ישתבח שמו הרופא הגדול שרפואתו רפואת עולם בלי תופעת לואי. * הברכה התשיעית: מברך השנים שנתקנה כנגד מפקיעי השערים המנצלים מחסור בתבואה כדי לפגוע בשכבות החלשות של החברה. עליהם התפלל דוד המלך ע''ה ''יארוב לחטוף עני יחטוף עני במשכו ברשתו: שבור זרוע רשע ורע תדרוש רשעו ובל תמצא'' (תהלים יט טו). * הברכה העשירית:

Segment 16
HE:
מקבץ נדחי ישראל. ולומדים סמיכות הברכות של קיבוץ גלויות לברכת השנים ע''פ הפסוק ''ואתם הרי ישראל ענפיכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא (יחזקאל לו. ח) כלומר ברכת האר. ץ ושנים מבורכות בגשמים וביבולים דשנים הם סימן לקיבוץ גלויות הקרב ובא. * הברכה האחת עשרה: מלך אוהב צדקה ומשפט. מכיון שמתקבצים הגלויות לארץ ישראל נעשה דין ברשעים המסרבים לשמור תורה ומצוות שנאמר ''ואשיבה ידי עלייך ואצרוף כבור סיגייך ואסירה כל בדילייך'' (ישעיה א. כד).

Segment 17
HE:
ובהמשך כתוב ''ואשיבה שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחילה אחרי כן יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה''. * הברכה השתים עשרה: שובר אוייבים ומכניע זדים, כיוון שישבו שופטים (אמיתיים ולא מדומים כמו בזמנינו) נעשה דין עם הרשעים ומייד יכלו המינים שהם הכופרים בתורה מן השמיים וגם הזדים העושים עבירות במזיד ובמרידה. שנאמר ''ושבר פושעים וחטאים יחדיו ועוזבי ה' יכלו''. * הברכה השלוש עשרה: משען ומבטח לצדיקים.

Segment 18
HE:
אם המינים והאפיקורסים המרימים יד בתורת משה נופלים וכלים מעליהם ממילא עולה כח התורה וקרנם של הצדיקים מתרוממת שנאמר ''וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק'' (תהילים עה. יא), ומסמיכות הפסוקים ''והדרת פני זקן'' וסמיך ליה ''וכי יגור אתך גר בארצכם לא תוננו וכו' (ויקרא יט. לב) לכן כללו גם את הגרים, ועוד יש להוסיף שהרי הצדיקים עצמם מרגישים גרים בעולם הזה שנאמר ''גר אנוכי עמך תושב ככל אבותיי'' (תהילים טל. יג). * הברכה ארבע עשר: בונה ירושלים. היכן מתרוממת קרנם של הצדיקים? בעיר הצדק ירושלים.

Segment 19
HE:
שנאמר ''שאלו שלום ירושלים ישליו (כלומר ישבו בשלווה) אוהבייך'' (תהילים קכב. ו). * הברכה החמש עשרה: מצמיח קרן ישועה. תפילה זו היא לביאת משיח צדקנו במהרה בימנו. כיוון שמיד כשנבנית ירושלים בא משיח שנאמר ''אחר ישובו בנ''י ובקשו את ה' אלוקיהם ואת דוד מלכם'' (הושע ג. ה). * הברכה השש עשרה: שומע תפלה. כיוון שבא בן דוד ובונה בית הבחירה ממילא מקריבים קרבנות ומתפללים ועולה תפילתם של עם ישראל ללא מניעות שנאמר ''כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים'' (ישעיה נו. ז). * הברכה השבעה עשרה: המחזיר שכינתו לציון.

Segment 20
HE:
כיוון שבבנין בית המקדש באה תפילה שהיא עבודה שבלב. יחד עימה באה עבודת הקרבנות שנאמר ''עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי'' (ישעיה נו. ז). * הברכה השמונה עשרה: (מודים) הטוב שמך ולך נאה להודות, אחת המטרות של הקרבת הקורבנות היא ההודאה ולכן אחר עבודת הקורבנות באה ברכת ההודאה שנאמר ''זובח תודה יכבדנני'' (תהילים נ. כב) כלומר המביא לי זבח של תשובה והודאה על עוונותיו הוא יכבד את ה'. * הברכה האחרונה:

Segment 21
HE:
המברך את עמו ישראל בשלום, חתימת הברכות שבאה (בשחרית) אחרי ברכת הכהנים שמסיימים ברכתם לעם ישראל ''וישם לך שלום'' שהשלום הוא הגדול שבברכות שלא מצא הקב''ה כלי מחזיק ברכה אלא השלום שנאמר ''ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום''. ואל תעש תפילתך קבע אלא תחנונים: שמעתי פעם רעיון נחמד על מאמר הגמרא בברכות: כל העושה תפילתו קבע אין תפילתו תחנונים. כשאדם מתפלל בכל יום שחרית ומנחה בשעה קבועה לדוגמא כל יום שחרית בשבע בבקר הרי זו תפילת קבע, זמן קבוע לתפילה. אבל כשאדם מתפלל שחרית בנ.

Segment 22
HE:
ץ החמה הרי אין לו שעה קבועה ועוד שאדם שמתפלל בשעה קבועה הוא עצמו קובע זמן תפילתו. מה שאין כן בנץ החמה הקב''ה בעצמו קובע זמן התפילה ע''י זריחת החמה. ואומר לך היום תתפלל בשעה כזו ומחר בשעה פלונית שאני בעצמי אקבע לך, והבן. ועוד פירוש: אדם שמתפלל כל הזמן תפילת עמידה במשך שתיים שלוש דקות זו תפילת קבע וממילא אין תפילתו תחנונים. הוא מתפלל תפילה סטנדרטית לא מוסיף ולא גורע משלוש דקות. אבל אדם שמרבה בתחנונים בשומע תפילה, ולא חסר דברים שצריך להתפלל ולהאריך עליהם כגון גאולה קרובה, רפואה שלימה לכל החולים.

Segment 23
HE:
ברכה והצלחה לכל חיילי ישראל שמוסרים נפשם על הגנת המולדת. זיווג כשר לכל הרווקים. זרע קודש של קיימא לכל החשוכי בנים. עליה רוחנית בתורה ובמצוות חיזוק ביראת שמיים, כל הדברים האלו לא ישובו ריקם בע''ה. ואם זוכה להוריד דמעה בתפילתו קדוש יאמר לו אשריו ואשרי חלקו. אנו אומרים בתפילה שהקב''ה ''קונה הכל'', והיום במיוחד בזמן הקשה בו אנו נמצאים כל בקשה על רוחניות שלנו ועל גשמיות של חבירנו מתקבלת באהבה וברצון לפני הקב''ה. וע''י התחנונים הקב''ה מרחם עלינו.

Segment 24
HE:
כתב הגה''צ הרב בן ציון אבא שאול זצוק''ל בספרו הבהיר אור לציון (דף ק) וז''ל: חסד גדול שעשה הקב''ה עימנו שנתן לנו את האפשרות לבקש ממנו כל מה שיחסר לנו ולא כמידת בשר ודם שהשרים וכל שכן המלכים יש להם מזכיר וכל מכתב שנשלח אליהם עובר ביקורת תחת ידו של המזכיר. ואת הדבר שנראה לו חיוני מגיש לפני השר ואת השאר זורק אבל מלך מלכי המלכים הקב''ה ישתבח שמו כל מה שאדם חפץ מבקש ממנו. ומהוא האדם?? עפר ואפר רימה ותולעה, ובכ''ז נותן לו בורא עולם את הזכות לבקש, וזו באמת ההרגשה שצריכה להיות לאדם בעומדו לפני בוראו.

Segment 25
HE:
העומד בתפילה לפני בורא עולם וחושב על דברים אחרים, דומה בזה לאנשי עיר אחת שסידרו וערכו את עירם ברוב פאר והדר לקראת בואו של המלך לעירם, ומינו אדם שבכוא המלך יקבל את פניו וישבחו ויפארו ויאמר אתה רם ונישא וכו' ובאמצע דבריו קרא לחבירו וביקש ממנו שיקנה לו דבר מסויים, ואח''כ המשיך לשבח את המלך ושוב פנה לחבירו בשאלה על עסקיו, הרי בוודאי שיש בזה ביזיון גדול. ואם אדם יתבונן יראה שהוא עושה כך.

Segment 26
HE:
עומד לפני הקב''ה ומתחיל את התפילה פתאום חושב איך לסדר עניין פלוני, ממשיך את התפילה ושוב חושב על דבר אחר, ואפילו לחשוב על דברי תורה בתוך התפילה זה לא טוב כי תורה לחוד ותפילה לחוד. יצייר האדם לעצמו שכיבדוהו לדבר במסיבה דברי תורה ובאמצע דבריו שואל את האחראים האם יש מספיק אוכל לכולם::

Segment 27
HE:
הלא יהיה לבוז! ואם בפני בשר ודם כך, בפני הקב''ה על אחת כמה וכמה!! פעם אמר מישהו שכשאדם מתפלל קורה שבהגיעו לחונן הדעת מסיח דעתו מהתפילה, ונזכר בכך בברכת השיבה שופטינו ואומר בליבו מה עשיתי?? הלא לפני התפילה החלטתי לכוון בכל התפילה ומדוע לא עלתה בידי?? ומצטער על כך עד שמגיע להמחזיר שכינתו לציון ואז כבר מתייאש לגמרי ורוצה כבר לגמור את התפילה. על כן צריך לדעת שבמקרה כזה אסור להתחרט באמצע התפילה אלא תיכף יעמוד ויפסיק מהמחשבות הזרות וישיב מחשבתו לכוונת התפילה.

Segment 28
HE:
החפץ חיים זיע''א הביא משל בזה (בהקדמה לספרו שמירת הלשון) לנערה אחת שעמדה בשוק למכור ירקות ופגע בה אנס אחד והתחיל לחטוף מהסל שהיו בו פירותיה, נבהלה הנערה ולא ידעה שום עצה איך לעשות. פיקח אחד שהיה שם אמר לה מה תעמדי ועל מה תמתיני עד שיחטוף הכל?? הנה הוא חוטף חטפי גם את וכל מה שיעלה בידך יהיה שלך. והנמשל ברור הוא: היצר מתגבר על האדם במיוחד בזמן התפילה ומפיל עליו מחשבות זרות ועצלות שעל ידי זה מפסיד ולא מכוון בכמה ברכות מהתפילה.

Segment 29
HE:
מה יעשה? יזדרז בכל כוחו לכוון בברכות שעדיין נותרו ובכך יציל את התפילה כולה. ולאחר התפילה יתחרט על שלא כיוון באתה חונן לאדם דעת אולי ע''י זה יהיה לו עוד קצת דעת. וכן חבל שלא כיוון בהשיבינו אבינו לתורתיך אולי היה לו עוד חשק ללמוד תורה. וכן על זה הדרך. עיין שם שהאריך בזה, ודבריו קילורין לעיניים. כתב המשנה ברורה בשם מדרש הנעלם בקריאת שמע רמ''ח תיבות כמניין איבריו של אדם והקורא קריאת שמע כתיקונה כל איבר ואיבר נוטל תיבה אחת ומתרפא בה, עכ''ל.

Segment 30
HE:
וכן כתב בספר תיקון הברית (פרק ט) הקורא קריאת שמע בכוונה זה הוא עצם תיקון הנפש ואין לך בכל תיקוני הנפש כדוגמתא ומתרפאים בה כל איברי האדם. עכ''ל. הגמרא במסכת מנחות (דף קי) אומרת: נאמר בעולת בהמה ''אישה ריח ניחוח'', ובעולת העוף'' אישה ריח ניחוח''. לומר לך אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון ליבו לשמיים. עכ''ל. ומשגילנו מארצנו והתרחקנו מעל אדמתינו ואין לנו מקדש ולא כהן שיכפר בעדנו לא מזבח ולא קרבן הרי שהתפילה היא במקום קרבן, כמו שנאמר: ''ונשלמה פרים שפתינו'' (הושע יד.

Segment 31
HE:
ג), וכשם שהעיקר בהקרבת הקרבן הוא כוונת הלב כך גם בתפילה העיקר הוא כוונת הלב. כדאיתא בגמרא: ''ולעבדו בכל לבבכם'', אזוהי עבודה שבלב?? הווי אומר זו התפילה, היגוי מילות התפילה ללא כוונת הלב בוודאי שאינה יכולה להיקרא עבודה. כאשר אדם בא להתפלל אומרים חז''ל באים כנגדו מלאכי השרת ומברכים אותו, גם הקב''ה מברך אותו ממקומו, נתאר לעצמינו את כל פמליה של מעלה מתכוננים לשמוע קול תפילתו של האיש היהודי באומרו ה', שפתיי תפתח ופי יגיד תהילתך, כל מלאכי מרום מתרגשים ומתפעלים בטח איזה שבחים יאמר אותו יהודי.

Segment 32
HE:
כולם מצפים לקרבן אישי ריח ניחוח, ובמקום זה שומעים מלאכי השרת גיבוב של דברים, חצאי מילים מבולבלים ושבורים, וליבו בל עימו, הוא במזרח וראשו ורובו במערב, ולפלא הוא שהראש צונח אוטומטית בהגיעו למודים אנחנו לך:: והרגליים למודות משכבר הימים לפסוע שלוש פסיעות אחורנית באומרו עושה שלום: אוי לה לאותה בושה, אוי לה לאותה כלימה. הלזה יקרא תפילה??? אין כאן לא טעם ולא ריח, לא עבודה ולא תפילה, רק פטפוטי דברים ודיבור מתוך שינה. השם יצילנו מאלו שנאמר בהם ''בפיו ובשפתיו כבדני וליבו רחק ממני'', (ישעיה כט. יג).

Segment 33
HE:
יש עוד לפרש עפ''י מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה כמה גדולה מעלת התפילה בציבור עשרות מונים על התפילה שאדם מתפלל יחידי בביתו. מפני שכשמתפלל בציבור תפילתו תחנונים ורחמים לפני בוראו ולא כתפילת קבע שהוא בביתו ועוד יש לדאוג כשאדם מתפלל בינו לבין עצמו פותחים לו פנקסים שלו ויתכן שיהיה כרשע מפני שהוא בפני עצמו. והבן. ואל תהי רשע בפניך עצמך:

Segment 34
HE:
הגמרא בנדרים (דף ט' ע''ב) מביאה מעשה שפעם בא אל רבי שמעון הצדיק נזיר מן הדרום וראה שהוא יפה עיניים וטוב רואי וקווצותיו סדורות לו תלתלים, אמר לו בני מה ראית להשחית את שערך זה הנאה?? אמר לו רועה הייתי לאבא בעירי, הלכתי למלא מים מן המעיין והסתכלתי בבואה שלי ופחז עלי יצרי ובקש לטורדני מן העולם, אמרתי לו רשע למה אתה מתגאה בעולם שאינו שלך? במי שהוא עתיד להיות רימה ותולעה, העבודה שאגלחך לשם שמיים. מיד עמד ונשק אותו שמעון הצדיק על ראשו ואמר לו בני, בני ירבו כמותך בישראל.

Segment 35
HE:
לכאורה איך החזיק הצדיק את עצמו לרשע?? אם נזיר זה שהיה צדיק גמור החזיק עצמו לרשע א''כ מה יגידו אזובי הקיר?? מתרצים בעלי המוסר: אותו צדיק אמר זאת כתריס בפני הפורענות, מאחר וראה שהיצר עומד להחטיא אותו בגאווה שהיא אבי אבות הטומאה. כיוון שהיה בסכנת חיים, לכן היה מותר הדבר בשביל להכניע יצרו. אולם בלאו הכי ההנהגה של האדם כפי שמלמדינו התנא רבי שמעון היא אפילו שחטא ושנה בחטאו, ואפילו הוא מלא עוונות לא יחזיק עצמו לרשע, שזו סגולה בדוקה לנפילת רוחו ולמחשבה כי אין לו תקנה עוד.

Segment 36
HE:
ונותנת לאדם דחיפה לעבור על כל התורה כולה, שעצת היצר לומר אם כבר עשית כך וכך כבר אין לך תקנה לכן תמשיך במעשיך ובדרכיך הרעים. יזכור האדם שאין דבר העומד בפני התשובה, ולמרות שהרבה חטא ופשע יאמר לעצמו מרגע זה ואלך אני פותח דף חדש, ומעתה חושבנא לטב, וכאילו היום נולדתי. הגמרא מספרת (חגיגה דף טו ע''א), על אלישע בין אבויה הנקרא ''אחר'', שהחזיק עצמו לרשע וכמי שאין לו תקנה. ושמע שלוש עשרה תינוקות שכל אחד פסק לו פסוק שממנו השתמע שאין לו תקנה יותר.

Segment 37
HE:
עד שהגיע לילד האחרון שאמר לו את הפסוק ''ולרשע אמר אלוקים מה לך לספר חוקיי'' ואותו תינוק שהיה מגמגם בלשונו נשמע כאילו אמר ולאלישע אמר אלוקים. כיוון ששמע כך התייאש מלשוב בתשובה, ואומרים חז''ל שאם היה מתעקש לשוב בתשובה היו מקבלים אותו למרות ששמע מבת קול שאמרה שובו בנים שובבים חוץ מאחר!! אלא ידע האדם שאין צדיק אשר יעשה טוב ולא יחטא, ולדעת שלכל אדם יש תקנה לשוב בכל עת אל ה', והקב''ה יסלח לו על כל עוונותיו אם יחזור בו וישפר מעשיו לטוב, שנאמר (תהילים צ.

Segment 38
HE:
ג), ''תשב אנוש עד דכא'' ופירשו חז''ל עד דיכדוכה של נפש ועד נשימה אחרונה, ימינו של הקב''ה ישתבח שמו פשוטה לקבל בנים שובבים, ושבע יפול צדיק וקם. לא כתוב שבע יפול ויקום צדיק. אלא שבע יפול צדיק. שאפילו בשעת נפילה הוא צדיק וישראל אעפ''י שחטא ישראל הוא.