Binyamin - פרק ב - משנה טו
פרק ב - משנה טו
Source: https://ajew.org/reader/binyamin/1/35

Segment 1
HE:
רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר, הַיּוֹם קָצֵר וְהַמְּלָאכָה מְרֻבָּה, וְהַפּוֹעַלִים עֲצֵלִים, וְהַשָּכָר הַרְבֵּה, וּבַעַל הַבַּיִת דּוֹחֵק: הפתגם אומר: ''בחיים הכל עובר והשנים חולפות מהר'', ימנו כצל עובר, לא כצל בית או כצל אילן אלא כצל עוף הפורח באויר. ''ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה''.

Segment 2
HE:
ואדם להבל דמה כמו הבל היוצא מהקומקום שנמוג בין רגע, ומאידך רצה הקב''ה לזכות את ישראל לזכות מבחינת זכויות, להרבות זכותיהם וגם לזככם כפי שאנו אומרים אשר קידשנו במצוותיו, המצוות מקדשות את האדם ומטהרות אותו, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות, התורה ארוכה מיני ארץ ורחבה מיני ים, וככל שאדם לומד רואה עד כמה הוא חסר. והפועלים עצלים שהאדם לפעמים מהפך לו את היוצרות, לדבר שבקדושה תורה מצוות ומעשים טובים הוא עצל וכבד, ואילו לדבר עבירה הוא קל כצבי וגיבור כארי. ותפקידו של האדם בעולמו להפך היוצרות:

Segment 3
HE:
במצוות ומעשים טובים צריך להיות קל כנשר ורץ כצבי וגיבור כארי, ואילו לעבירות הוא צריך להיות עצל וכבד. משל לזה אומר הבן איש חי זצוק''ל לסוחר אחד שקבע לאחר התפילה זמן ללימוד תורה לפני שהולך לעסקיו. פעם אחת בא סוחר אחד לביתו לסחור עימו אמרה לו אשת הסוחר שבעלה עסוק כעת ואי אפשר להפריע לו, אמר לה הסוחר שרוצה לקנות מבעלה הרבה סחורה אבל זמנו דחוק ולא הסכימה לקרוא לבעלה, כשבא הסוחר לביתו ספרה לו אשתו אמר לה פעם הבאה תבואי לקרוא לי. למחרת באו ''החברים הטובים'', חוליה 4 של מס הכנסה.

Segment 4
HE:
שאלו את האישה היכן בעלך, מיד רצה לקרוא לו. בא וחשכו עיניו לראות אותם. לאחר שהלכו אמר לאשתו אוי פתיה, החלפת היוצרות כשהיית באמת צריכה לקרא לי לא באת עכשיו כשלא היית צריכה לקרוא לי, קראת לי? והנמשל ברור ומובן. הפסוק במשלי אומר ''לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם'' ולכאורה קשה:

Segment 5
HE:
שלמה מדבר כאן אל האדם העצל אם כן היה צריך לומר ראה דרכיה והזדרז מהו ראה דרכיה וחכם?? מתרצים שהנמלה כמו כל חסרי החוליות אינה חיה אלא שישה חודשים ופעם בדקו במחילה שלה ומצאו 300 כור חיטים, כמות עצומה, וכל מאכלה בימי חלדה גרגיר חיטה וחצי, א''כ למה היא טורחת כל הזמן ?? ומעולם לא תראה אותה יושבת ונחה אלא תמיד היא בפעולה רצה הלוך ושוב שאלו אותה למה לך לאסוף ולצבור כל כך הרבה אם את לא נהנית מכל זה?? אמרה הנמלה אם הקב''ה יהפוך שוב את העולם לתוהו ובוהו ויברא מחדש ויקצוב חיים לכל חי אולי יקצוב לי יותר משישה חדשים לכן היא אוספת הרבה שאולי הקב''ה ישנה סדרי

Segment 6
HE:
בראשית וכולי האי ואוליי. אומר שלמה המלך בן אדם התעורר מהבלי הזמן תדע לך לא לעולם חוסן ולא באת להתנחל בזה העולם לנצח נצחים. תלמד ממנה ותתחכם לאסוף ולקבוץ עוד מצוות ומעשים טובים ויראת שמיים כי זה כל האדם. והשכר הרבה: ידוע שכל מה שאדם מקבל בעולם הזה בני חיי מזוני וכו' הכל בבחינת תנאי שירות שבאמצעותם הוא עובד את הקב''ה, כמו שלבעל אומנות מסויימת יש כלי אומנותו שבלעדיהם אינו יכול לעבוד. אולם בעולם הזה אין שיעור ומידה לשכרה של כל מצווה שאדם עושה.

Segment 7
HE:
כמו שפירשה הגמרא ''למען יאריכון ימיכם'' - ליום שכולו ארוך, לחיי העולם הבא. ולכן שכר מצוות בהאי עלמא ליכא מפני שאי אפשר לשלם שכר גשמי בשביל דבר רוחני. אין אפשרות לשלם שכר של מצווה הכי קטנה בעולם הזה. משל למה הדבר דומה? לילד שנותנים לו צי'ק של מליון דולר בשביל ללכת ולקנות סוכרייה אחת. וכי יש עודף לדבר כזה?? אפילו בבנק שודדי ישראל אין. ובעל הבית דוחק: הקב''ה ישתבח שמו עשה את היום קצר במטרה לתת מירב השכר על העבודה בחינת ביומו תתן שכרו. והדחיקה שהוא דוחק לתת את השכר.

Segment 8
HE:
ולכן אנו מחוייבים לעשות רצונו ולא להסתפק במועט כי זוהי פגיעה בבעל הבית שהוא חפץ לתת כמה שיותר. הקב''ה טוב שנאמר (תהילים קמה) ''טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו'', ומדרך הטוב להטיב. ומקום ההטבה הוא העולם הבא יום שכולו ארוך, והדרך להגיע לעולם הבא היא העולם הזה. עולם הע, שייה, לכן עשה אותו קצר לתת את ההטבה בהקדם וה' חפץ למען צדקו, ואנו צריכים בעולם הזה להכשיר עצמינו להיות כלי ראוי לקבלת ההטבה. וזה כל האדם.