Plain reader index · Human reader page · TXT · Markdown · Raw JSON

Binyamin - פרק ג - משנה ב

פרק ג - משנה ב

Segment 1

רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים אוֹמֵר, הוֵי מִתְפַּלֵּל בִּשְׁלוֹמָהּ שֶׁל מַלְכוּת, שֶׁאִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ, אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ חַיִּים בָּלָעוּ: רבי חנינא סגן הכהנים היה כל הזמן סגן : אף פעם לא זכה להיות כהן גדול מפני שבימיו בסוף ביהמ''ק השני קנו את הכהונה בכסף, וכיוון שהוא היה אברך ללא אמצעים לא זכה לקנות את הזכות להיות כהן גדול. והוא היה אומר: התפלל בשלומה של מלכות, אפילו של הגויים, שלמרות שכל מה שעשו לא עשו אלא בשביל עצמם ולטובתם, בכ''ז דבר אחד טוב יש בהם:

Segment 2

הם גורמים לאדם להיות ירא חטא במובן מסויים, לא לעשות ככל העולה על רוחו, ביודעו שיש דין ויש דיין. ויש מי שאוכף את החוק. אכן אנו מתפללים שמלכות שדי תתגלה בארץ בקרוב וימלוך ה' לבדו ויקבלו כולם את עול מלכותו של הקב''ה. מכל מקום כל זמן שעדיין לא זכינו להשבת שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה אימת המלכות מוטלת על האדם שלא יגלה את הצד האפל שלו. שהרי ''עיר פרא אדם יוולד'' (איוב יא. יב). וכיון שטבע האדם רע מנעוריו וטמונים בו כוחות רשע למינהם, יש כנגד זה אכיפת החוק ושלטון חזק שמתווה דרך התנהגות נאותה.

Segment 3

ושהאחד לא יקפח זכותו של השני. רבינו עובדיה מברטנורא מפרש עפ''י הפסוק בחבקוק (א. יד): ''ותעשה אדם כדגי הים'' מה בים דג גדול טורף את הקטנים אף בין אדם לחבירו כך. ורבי יוחנן בן זכאי ציווה לתלמידיו יהי מורא שמיים עליכם כמורא בשר ודם. ואם ישאל השואל וכי אפשר שיבלע אדם את רעהו בחיים חיותו?? יש כמה אפשרויות לכך: אם אדם מלבין פני חברו בפני קהל ועדה ואין פוצה פה ומצפצף הרי זה הורגו חי. האדם מוכן שתפתח האדמה תחתיו ותבלע אותו ובלבד שלא יתבייש.

Segment 4

כידוע המעשה עם קמצא ובר קמצא שגרם לחורבן ביהמ''ק בעוונותינו (גיטין). אפשרות אחרת: אומר המשגיח רבי ירוחם ממיר זצ''ל כשאחד לא משתתף בצרת השני ולא נושא עימו בעול, כשהוא אדיש כלפי השני ולא אכפת לו מה נעשה עם חבירו, יכול להגיע למצב שאחד יבלע את השני, כיוון שהלבבות אטומים וסתומים וחתומים ואין רחמים בין אחד לשני. ואם אין רחמים חלילה יש אכזריות.

Segment 5

אומר רבינו יוסף חיים זצוק''ל בעל ''הבן איש חי'' השכינה נקראת בשם מלכות ואמרו רבותינו זכרונם לברכה במסכת מגילה (כט) כל מקום שגלו ישראל שכינה עימהם, כדי להצילם מן האומות, אומר המדרש שפעם ראה טיטוס הרשע בשוק אלפי גויים מאומות העולם ובניהם יהודי אחד, ואין פוצה עליו פה, אמר לרבי עקיבא ראיתי היום פלא עצום: מאלף אלפי אריות ונמרים וזאבים עוברים וכבשה אחת עוברת ביניהם ולא הזיקו לה. אמר לו רבי עקיבא לא מחמלתם עליה לא הזיקוה רק מפחד הרועה גדול הוא הרועה שמצילנו מידם.

Segment 6

וזה שאמר הוה מתפלל בשלומה של מלכות שהיא השכינה הקדושה ששומרת ומגינה עלינו שאלמלא מוראה על שבעים אומות העולם היו בולעים אותנו חיים. והוא שאמר דוד המלך עליו השלום ''לולי ה' שהיה לנו בקום עלינו אדם אזיי חיים בלעונו בחרות אפם בנו'' (תהילים קכ''ד ב ג). רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן תְּרַדְיוֹן אוֹמֵר, שְׁנַיִם שֶׁיּוֹשְׁבִין וְאֵין בֵּינֵיהֶן דִּבְרֵי תוֹרָה, הֲרֵי זֶה מוֹשַׁב לֵצִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים א), וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב.

Segment 7

אֲבָל שְׁנַיִם שֶׁיּוֹשְׁבִין וְיֵשׁ בֵּינֵיהֶם דִּבְרֵי תוֹרָה, שְׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵינֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג), אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי יְיָ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וַיַּקְשֵׁב יְיָ וַיִּשְׁמָע וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי יְיָ וּלְחשְׁבֵי שְׁמוֹ. אֵין לִי אֶלָּא שְׁנָיִם. מִנַּיִן שֶׁאֲפִלּוּ אֶחָד שֶׁיּוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹבֵעַ לוֹ שָׂכָר, שֶׁנֶּאֱמַר (איכה ג), יֵשֵב בָּדָד וְיִדֹּם כִּי נָטַל עָלָיו: רבי חנניה מחדש חידוש נפלא:

Segment 8

תדע שאם שני בני תורה יושבים יחד במקום מסויים ודוממים, אין ביניהם דברי תורה. דע לך שבמקום הזה ישבו ליצים שדברו לשון הרע ורכילות או שיחקו בקוביה וכיוצא בזה והשרו על המקום הזה אוירה של טומאה וטמטום הלב שמונעת מהיושבים אחריהם באותו מקום לשאת ולתת בתורה. ואל יפלא הדבר בעינך שהרי כמו שאדם חולה בר מינן נגוע במחלה מידבקת מזיק לכל הסובבים אותו.

Segment 9

והגישה אליו רק עם בגדים סטריליים מיוחדים כפפות ומסיכה מיוחדת מפני שהוא מרעיל את האוויר בחיידקים ובבקטריות מזוהמות אף אדם לץ שיושב ושורף זמנו משחק בקוביה ומנבל פיו לבלי חוק משרה אווירת טומאה באותו מקום עד שאין יכולת לקדושה לשרות שם. המשגיח הגה''צ רבי אליהו לופיאן זצוק''ל בספרו לב אליהו מספר על בית חולים אחד ברוסיה שהיתה שם תופעה מעניינת ומסתורית, אנשים שהיו מתאשפזים שם בגלל מחלות קלות יחסית מצבם היה מחמיר לאחר שהות של כמה ימים. אדם מתאשפז בגלל מיחושים בבטנו ולאחר כמה ימים מתגלית בגופו מחלה אחרת.

Segment 10

בדקו וחקרו את התופעה הזו חוקרים ומדענים מכל העולם והגיעו למסקנה שכיוון שבית החולים עשוי מעץ, העץ סופג לתוכו את כל הנגיפים ואת החיידקים ואלו מוצאים להם מנוחה נכונה וישיבה עליונה בגופם של החולים וגורמים להם להדבק במחלות קשות יותר. החליטו להרוס את בית החולים הישן ובמקומו לבנות אחר מאבנים, ואכן חלפה עברה לה התופעה. כמו שיש חידקים גשמיים שנוצרים בעקבות מחלות וזיהומים והם מרעילים את האוויר כך יש חיידקים רוחניים שנוצרים בהבל פה של כת הליצים ומספרי לשון הרע שגורמים להזיק לסביבה. עוד פירוש אחר למשנה:

Segment 11

שניים שיושבים ואין ביניהם דברי תורה כלומר יושבים ודוממים, כל אחד מהרהר בעניניו ולא נותנים לב ללמוד יחד, הרי זה מושב לצים. שהרי אם היו עוסקים יחד בדברי תורה הייתה השכינה שורה ביניהם מייד, כיוון שנמנעו מלהוריד את השכינה ע''י שתיקתם נחשב להם כמושב לצים שהם מרחיקים את השכינה! חכמינו זכרונם לברכה אומרים בכל דור שלא נבנה ביהמ''ק בימיו כאילו חרב בימיו, גם כאן אותו עיקרון.

Segment 12

עד כמה כוחה של תורה שבזכותה יש השראת שכינה, ומצינו פעמים רבות בגמרא שהגמרא אומרת רב פלוני ורב אלמוני הוו אזלי ושקליה, כלומר גם בלכתם בדרך היה בדברי תורה ועיקר שיחתם בתורה כפי שאמר דוד המלך נעים זמירות ''מה אהבתי תורתיך כל היום היא שיחתי'' (תהילים קיט צז). אבל החידוש של רבי חנניה בן תרדיון הי''ד וזיע''א שגם אחד שיושב ועוסק בתורה בקול רם ובחשק גדול הקב''ה קובע לו שכר כאילו כל התורה במעמד הר סיני הייתה בעבורו בלבד. הקב''ה יושב כנגדו ושונה את אותו הלימוד שלומד האדם עצמו.

Segment 13

ראיה לכך ששאלו את אליהו הנביא זכור לטוב מה עשה הקב''ה בשעה שהיה מחלוקת בן רבי אליעזר לחכמים בתנורו של עכנאי אמר להם הקב''ה ניצחוני בניי נצחוני בניי. (כלומר עשאוני נצחי). (בבא מציעא דף נט). הגמרא בעירובין (נ''ד) אומרת: אמר רבי יהושע בן לוי המהלך בדרך ואין איתו לוויה יעסוק בתורה שנאמר ''כי לווית חן''. חש בראשו יעסוק בתורה שנאמר ''כי לווית חן הם לראשך''. חש בגרונו יעסוק בתורה שנאמר ''וענקים לגרגרותיך''. חש במעיו יעסוק בתורה שנאמר ''רפאות תהיה לשרך'' חש בעצמותיו יעסוק בתורה שנאמר ''ושיקוי לעצמותיך''.

Segment 14

חש בכל גופו יעסוק בתורה שנאמר ''ולכל בשרו מרפא''. פירוש נוסף: ידוע שלכל דבר רוחני יש ראשית ואחרית, יש התחלה ויש סוף, התורה מזהירה ומקפידה על דבר הגורם להפסד כבר בתחילתו, כבר בתחילת התפתחותו התורה מתייחסת אליו כהפסד גמור. מידת הליצנות כה גרועה היא מתועבת ומשוקצת עד שמונעת מבעליה חלק לעולם הבא!! תחילת התפתחות מידה זו בישיבה של שניים ללא דברי תורה, כך זה מתחיל, סופה מובילה לבאר שחת, מושב לצים גמור עם כל המשמעויות שלו שגורם לאיבוד העולם הבא!!!