Binyamin - פרק ג - משנה ו
פרק ג - משנה ו
Source: https://ajew.org/reader/binyamin/1/42

Segment 1
HE:
רַבִּי חֲלַפְתָּא בֶן דּוֹסָא אִישׁ כְּפַר חֲנַנְיָה אוֹמֵר, עֲשָׂרָה שֶׁיּוֹשְׁבִין וְעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה, שְׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵינֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פב), אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל. וּמִנַּיִן אֲפִלּוּ חֲמִשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (עמוס ט), וַאֲגֻדָּתוֹ עַל אֶרֶץ יְסָדָהּ. וּמִנַּיִן אֲפִלּוּ שְׁלשָׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פב), בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט. וּמִנַּיִן אֲפִלּוּ שְׁנַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג), אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה' אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וַיַּקְשֵׁב ה' וַיִּשְׁמָע וְגוֹ'.

Segment 2
HE:
וּמִנַּיִן אֲפִלּוּ אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ), בְּכָּל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ: המשנה הנ''ל מעוררת כמה שאלות: א. הרי כבר שנינו בפרק הזה במשנה השלישית ר''ח בן תרדיון אומר שניים שיושבים ויש בינהם דברי תורה שכינה שרוייה ביניהם וכו'?? ועוד ששם במשנה אמר רבי חנניא בן תרדיון שאחד שיושב ועוסק בתורה הקב''ה קובע לו שכר ואין שכינה כנגדו. ואילו כאן במשנה אמר רבי חלפתא שאף שכינה כנגדו ביחיד, לכאורה סתירה בין המשניות?? ב.

Segment 3
HE:
אם התנא נקט שבאחד ושתיים שרוייה השכינה כ''ש בחמישה וכל שכן בעשרה?? ג. הגמרא בברכות אומרת מיום שחרב ביהמ''ק אין לו להקב''ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה א''כ מה החידוש של רבי חלפתא?? ודאי שהשכינה נמצאת במקום תורה?? אלא התירוץ לכך הוא שלעולם מצד ידיעת התורה או עמל התורה של האדם אין כל כך נפקא מינה אם ילמד עם עוד אחד או שלושה או עשרה אנשים, מצד עצם ידיעת התורה והפלפול לא תמיד הוא מרוויח מכך.

Segment 4
HE:
אולם מצד השראת השכינה יש לו רווח עצום אם יצטרף הוא לעוד ארבע אנשים ובכך יעשו אגודה ואז השכינה שורה בקביעות גדולה יותר בבחינת ''אלוקים ניצב בעדת אל''. וכל שכן בעשרה שאלוקים ניצב עמם ומברכם. אומר ''המדרש רבה'' משל למה הדבר דומה? למלך שהיתה לו בת יחידה ובאו בני מלכים לבקש את ידה, לישא אותה לאישה ולקחת אותה למדינתם. המלך אמר להפרד ממנה איני יכול לכן אבקשכם שתכינו לי חדר קטן לידם סמוך מאד לארמון שלהם כדי שבכל רגע שארצה אוכל לראות את ביתי האהובה.

Segment 5
HE:
כך הקב''ה שנתן לעם ישראל את החמדה הגנוזה שהיתה איתו קרוב לאלף דור מבקש מעם ישראל שיעשו לו בית קטן שיוכל לדור ביניהם ולא יפרוש מן התורה חמדתו. הה''ד ''ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם'', עד כאן דברי המדרש. דהע''ה אומר בתהילים (נה): ''פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי'' בזכות מה היה הקב''ה מצילני בקרבות ובמלחמות וברדיפות שהייתי נרדף ע''י אוייבי מבית ומחוץ?? בזכות שרבים היו עימדי לומדים תורה ומתפללים. וברוב עם הדרת מלך.

Segment 6
HE:
ולמה אמר בכל מקום אשר אזכיר את שמי היה צריך לומר תזכיר? מתרצים חז''ל שבהיות אדם בחברת יראי ה' קל לו להגות בתורה יותר. ובפרט שאמרו קנאת סופרים תרבה חכמה. מה שאין כן כשהוא לבד ומתרשל יותר ומתעצל בעת לימוד התורה ובכ''ז הקב''ה בעזרו, למרות שהשכר והסייעתא דשמיא באים לו משמיים, מחשיבים לו כאילו היה זה מצידו בלבד, וזה שאמר אף כי אני (הקב''ה) אזכיר את שמי בכל זאת אבוא אליך וברכתיך!!