{
  "bookId": "binyamin",
  "part": "1",
  "torah": "43",
  "title": "Binyamin - פרק ג - משנה ז",
  "hebrewTitle": "פרק ג - משנה ז",
  "sourceUrl": "/reader/binyamin/1/43",
  "plainUrl": "/reader-plain/binyamin/1/43/",
  "segments": [
    {
      "index": 1,
      "he": "רַבִּי אֶלְעָזָר אִישׁ בַּרְתּוּתָא אוֹמֵר, תֶּן לוֹ מִשֶּׁלּוֹ, שֶׁאַתָה וְשֶׁלָּךְ שֶׁלּוֹ: וְכֵן בְּדָוִד הוּא אוֹמֵר (דברי הימים א כט) כִּי מִמְּךָ הַכֹּל וּמִיָּדְךָ נָתַנּוּ לָךְ. אנו אומרים בכל בוקר בשבח ''ויברך דוד'' לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמיים ובארץ לך ה' הממלכה והמתנשא לכל לראש והעושר והכבוד מלפניך ואתה מושל בכל ובידך כוח וגבורה לגדל ולחזק לכל. דוד המלך ע''ה שאסף אוצרות כסף וזהב כחול אשר על שפת הים עד כי אין מספר ידע שהכל שייך להקב''ה ישתבח שמו.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 2,
      "he": "העושר והכבוד, ה' משפיל ומרים, מוריד שאול ויעל מעשיר ומעני, ממית ומחיה, מחליש ומרפא, ואין עוד מלבדו. מסופר על אדם אחד שעבר בבית החיים והיה צועק שקרנים. רמאים. לפליאתם ולתמהונם של האנשים שהיו שם הסביר: פלוני זה אמר לי יש לי מפעלים ועסקים ופועלים. והנה הוא שוכב כאן דומם כאבן שאין לה הופכין. אלמוני התפאר לפני שיש לו נכסים, נכסי דניידי ודלא ניידי, והנה הוא נח על משכבו: א''כ מה יתאונן אדם חי?? הרי הכל רק ממנו יתברך כפיקדון ביד האדם והכל בערבון מוגבל ביותר.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 3,
      "he": "משל למה הדבר דומה? לפקיד או גזבר שהולך להפקיד בבנק את הפדיון היומי של המפעל שבו הוא עובד, האם נטעה לחשוב שהכסף שלו?? הכסף בחזקתו עד שיפקידנו בבנק. הנמשל: כל אשר הקב''ה נותן לאדם: כסף, פרנסה, בנים, חכמה, בינה ודעת, הכל פיקדון בידו. ועל הכל עתיד ליתן דין וחשבון היאך נהג ואיך השתמש בכל אלו. לכן אומר לנו התנא הקדוש דע לך שהכל שלו יתברך, והפקיד בידך להשתמש בהם בתבונה ובהשכל לטוב לך בזה ובבא. זמן - אמרו חז''ל אין אבידה כאבידת הזמן.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 4,
      "he": "ובשמיים דנים את האדם על כל רגע ורגע, אפילו על שיעור זמן של בליעת רוק דנים את האדם. כדכתיב ''לא תרפני עד בלעי רוקי'' (איוב ז. יט). הגר''א מפרש מהו דין וחשבון שעתיד האדם לתת לאחר צאתו מן העולם, לכאורה היה צריך לומר חשבון ודין, קודם מחשבים מצוות ועבירות ולפי זה קובעים הדין?? אלא תירץ הגאון זיע''א. דין על העבירות מאזן של כל מה שעשה בימי חלדו. וחשבון על הזמן, שבזמן שעשה עבירה יכול באותו זמן לקיים מצווה.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 5,
      "he": "ומסופר שפעם ביום שבת ראה הגר''א אדם שרוכב על סוס ומעלה עשן כל שהוא במקטרתו, צעק לו הגאון ביטול תורה! ביטול תורה! אמר לו מה ביטול תורה הרי אני מעשן בשבת ורוכב על הסוס?. אמר לו הרב זה פשיטא שידונו אותך, אבל חוץ מכך ידונו אותך גם על ביטול תורה, שבזמן שרכבת על הסוס במקום זה יכלת ללמוד תורה ולקיים העולם!!! ממון: הא דאמרן, ידוע הדבר ומפורסם הענין שכל הכסף שיש לעשירים ממונם ונכסיהם, חלק מזה הוא של העניים, וידע בורא עולם שהעני לא יוכל להתארגן עם הממון, לכן הפקיד אותו אצל העשיר המורגל בכסף רב.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 6,
      "he": "אם ישכיל העשיר לתמוך בעני ולפרנסו הרי הוא מקיים את שליחותו. הוא גבאי וגזבר טוב. ואם לא, הקב''ה יקח ממנו את החלק של העני שהיה מופקד אצלו - ויעבירו לרעהו הטוב ממנו. לכן ידע העשיר שיותר ממה שהוא עושה חסד עם העני העני מזכה אותו. כ''ש ''האיש אשר עשיתי עמו היום בועז''. (רות ב. יט). וידע כל פעול שבממון אפשר לקנות עולם הבא. אם ידע להשקיע את ממונו במצוות וצדקות. הגמרא במסכת בבא בתרא (דף יא) מספרת על מונבז המלך שהיה מפזר ממון מאוצר המלך לעניים יתומים ואלמנות ואמר לבני ביתו אבותיי גנזו למטה ואני גונז למעלה.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 7,
      "he": "אבותיי גנזו במקום שיד אדם מגעת ואני גונז במקום שאין אדם מגעת. אבותיי גנזו בעולם הזה ואני גונז לעולם הבא, אדם שנותן צדקה בעולם הזה הקב''ה לוקח אותה וזורע אותה אצלו. ומקבל פירי פירות לעולם הבא כדכתיב ''זורע צדקות מצמיח ישועות''. בנים: בנים הם פיקדון אצל האדם. מעשה ברבי מאיר כשמתו שני בניו בערב שבת ולא הודיעה לו ברוריה אשתו עד מוצאי שבת, ואז אמרה לו משל לבעל הבית שהפקיד אצלך שתי אבנים טובות ולאחר זמן בא לקחת הפקדון האם תסכים להחזיר לו?? לכן צריך האדם לכלכל דבריו בתבונה.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 8,
      "he": "ואת עמלינו אלו הבנים לשמור מכל משמר לחנכם בדרך ישראל סבא, כ''ש (שיר השירים א. ח): ''צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיותייך על משכנות הרועים'' אלו האבות הקדושים, וחנוך לנער עפ''י דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה. רש''י כתב על הפסוק ''ולימדתם אותם את בניכם לדבר בם'' (דברים יא. יט) וכו', משעה שהבן יודע לדבר למדהו ''תורה ציווה לנו משה מורשה קהילת יעקב'' שיהיה זה לימוד דבורו, מכאן אמרו כשתינוק מתחיל לדבר אביו מסיח עמו בלשון הקודש ומלמדו תורה.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 9,
      "he": "ואם לא עשה כן הרי הוא כאילו קוברו, שנאמר ולמדתם אותם את בניכם וכו'. חכמה: צריך האדם לעבוד את בוראו בכל הכשרון והמעלות שנתן לו, כי זו מטרת בואו לעולם, הרב אליהו דסלר זצוק''ל בספר ''מכתב מאליהו'' מפרש מהו מזלו של אדם: התכונות והכשרון העושר והנכסים החכמה והבינה והדעת הם כלים שבאמצעותם אדם עובד את בוראו, אלה הם כלי אומנותו בכדי לקיים את התכלית שלשמה בא לעולם הזה, לעבוד את בוראו ולהשלים את תיקונו בעולם. לכן אם רואים אדם עשיר ובעל נכסים רבים ושלם בכמה חכמות אין צורך לקנא בו.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 10,
      "he": "משל למה הדבר דומה? לנגר שיש לו כלים מיוחדים שבאמצעותם הוא יוצר ומפתח ובונה. הייתכן שיבוא אדם שאינו מן הישוב ויקנא בכלי אומנות של האומן, ויאמר מה שפר חלקו של זה שיש לו פטיש, מסמרים ודבק טוב? הרי ללא אלו אין הוא פועל ולא כלום. כל אדם ניחן בכשרונות מסויימים מי פחות ומי יותר. ואת כל כשרונותיו הוא צריך להפנות לתכלית שלשמה הגיע לעולם הזה. ולטבוע כאן חותם ותוכן מסויים, מי שמנצל את כל התכונות הנ''ל לעבודת ה' הרי זה צדיק.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 11,
      "he": "אבל מי שלוקח את היתרונות והמעלות שחנן אותו בורא עולם ומנצל אותם לתכלית אחרת, לא לתורה ולמעשים טובים הרי זה מעל בתפקידו ורשע שמו, ואת פושעים נמנה. הקב''ה אומר (איוב מא. ג): ''מי הקדימני ואשלם לו'' את מי חייבתי במזוזה קודם שנתתי לו בית? ואת מי חייבתי בברית מילה לפני שנתתי לו בן? ואת מי חייבתי בצדקה לפני שנתתי לו ממון? כללו של דבר: הקב''ה קודם נותן ומשפיע ואח''כ מבקש שתועיל בטובך להפריש חלק ממה שקיבלת.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 12,
      "he": "ועוד תקבל על כך שכר מושלם ממי שהכל שלו!!! רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, הַמְהַלֵּךְ בַדֶּרֶךְ וְשׁוֹנֶה וּמַפְסִיק מִמִּשְׁנָתוֹ וְאוֹמֵר, מַה נָּאֶה אִילָן זֶה וּמַה נָּאֶה נִיר זֶה, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ: רבינו עובדיה מברטנורא פירש חידוש גדול יותר: אעפ''י שהוא מברך ברוך שככה לו בעולמו או מברך ברכת האילנות, כיוון שהפסיק ממשנתו כאילו מתחייב בנפשו.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 13,
      "he": "והדברים מפליאים וחודרי כליות ולב!! לא מבעיה שאינו מפסיק לשיחה בטלה או לדברי הבאי, אלא אפילו עומד ומברך את הקב''ה על מעשה ידיו הנפלאים - אפילו הכי, כיוון שהפסיק ממשנתו מתחייב!!! ומסתמא מדובר בבן תורה ששונה בדרך ומקיים מצוות לימוד תורה ''בלכתך בדרך'', ודווקא עליו התביעה גדולה יותר מפני שהוא אמור להבין ולהכיר את ערך התורה וגודל מעלתה. ואסור היה לו להרשות לעצמו להפסיק ממשנתו.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 14,
      "he": "וכל כך למה? אומרים בעלי המוסר שאדם שיושב ועוסק בתורה ושוקע בה ברמ''ח ושס''ה שלו מרותק אליה ומתפעל ממנה כל כך שהוא כבר ''לא רואה בעיניים'' ואיך יכול להתפעל מדבר אחר, חוץ מהתורה?? אם מתרשם ממשהו אחר חוץ מהתורה משמע שיש בו חסרון גדול בהערכת התורה וערכה!! וצריך האדם לצייר לעצמו בשעה שהוא לומד שהוא מחובר למכשיר הנשמה ח''ו, שאם רק לרגע קט יסירו ממנו את הצינור מיד יגווע וימות. כך התורה שהיא צינור החמצן של כל יהודי ואפילו אם לרגע מסיר בידיים את התורה ממנו - מותו בחייו. כפי שאומרים:",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 15,
      "he": "תורה לנשמה כאויר לנשימה!! כתיב ''כל חפציך לא ישוו בה'' (משלי ג. טו), וע''ז אמרה הגמרא בירושלמי מסכת פאה כל העולם כולו אינו שווה לדבר אחד מהתורה. ואפילו כל המצוות אינם שווים לדבר אחד מן התורה. ומבואר במסכת מגילה דף ט''ז שגדול תלמוד תורה יותר מהצלת נפשות ויותר מכיבוד אב ואם. ויותר מבנין ביהמ''ק ויותר מהקרבת הקורבנות, תמיד של שחר ותמיד של בין הערביים. וידוע כשהאדם שונה בדברי תורה הוא מדבר לפני המלך.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 16,
      "he": "אם יעבור שם אדם ופוסק מלדבר עם המלך ומדבר עם אחר הרי זה מורד במלכות וחייב מיתה!! הרב יעקב ישראל קנייבסקי הלא הוא הסטייפלר זצוק''ל אמר פעם כאשר יבואו לבית הדין של מעלה ושם דנים כל אדם לפי מעשיו. כגון אדם שמתפרנס מיגיע כפיו, וטורח במלאכתו במשך שעות היום, אבל כאשר הוא גומר לעבוד מיד הוא רץ לבית המדרש ומנצל שם כל רגע ללמוד ולהתעלות, וכאשר דנים אותו לא מוצאים בו עוון ביטול תורה, והרי הוא זוכה לגן עדן.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 17,
      "he": "ולעומתו יתכן בחבירו שיושב כל היום בבית המדרש ואף מעמיד תלמידים ומחבר ספרים, אבל אין הוא מנצל כל רגע, מצוי שהולכים אצלו זמנים בבטלה, וכאשר דנים אותו בבית דין של מעלה הרי הוא נענש על כל רגע שהלך לבטלה, וזהו עליונים למטה ותחתונים למעלה. והדברים הם נוראים. ואשרי השם על לב!!! ועוד שההולך בדרך ומפסיק ממשנתו הרי זה כמתחייב בנפשו משום שמפסיק את הרציפות שהיא העיקר בלימוד התורה. שהרי אדם שלומד ומפסיק ממשנתו לדברים בטלים צריך ממידת הנימוס לומר לו ''בתיאבון'' שהרי מאכילים אותו גחלי רתמים:",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 18,
      "he": "אומר הגר''ח שמואלביץ זצ''ל בענין המעשה עם רבי עקיבא שחזר לביתו ושמע שאשתו אומרת לאותה שכנה הלואי והיה שומע לי ללמוד עוד שתים עשרה שנה, ומייד חזר רבי עקיבא ללמוד עוד שתים עשרה שנה ולא נכנס לביתו לעשות הפסקה קטנה, משום שרצה ללמוד 24 שנים רצופות. ואילו היה מפסיק היה נחשב הלימוד לשתיים עשרה שנה חדשים ולא כהמשך לראשונים, והבן.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 19,
      "he": "החפץ חיים זצוק''ל היה ממשיל דבר זה לאדם שמרתיח מים על האש וכל פעם לפני הרתיחה הוא מכבה את האש לכמה רגעים עד שמצטנן, ואח''כ מדליק שוב את האש, וחוזר ומכבהו באמצע, הרי ברור שהמים לא ירתחו לעולם. כנ''ל דברי תורה שנמשלה פעם לאש ופעם למים. כתב ''פלא יועץ'' בערך תורה: כתיב ''לא תרפני עד בלעי רוקי'' ופירשו חז''ל הקדושים אשר אנו מאמינים אשר הם אמת ודבריהם אמת שאפילו על זמן מועט כדי בליעת הרוק אדם עתיד ליתן דין וחשבון. ושואלים דין וחשבון במה הוציאו. אוי לנו מיום הדין ומעומק הדין.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 20,
      "he": "ועל זה לבבות יכאבו איך הותרה הרצועה ואיך נשתכחה תורה ונעשה כהיתר אפילו לקצת תלמידי חכמים, ורבים מעמי הארץ, להיות מאבדים הזמן היקר כמה שעות בשחוק ובדברים בטלים ואסורים, ועל כן עבר קציר כלה קיץ ואנחנו לא נושענו, צדיק הוא ה' שהרי אמרו חז''ל על הפסוק ''בפשע יעקב כל זאת''. שכל הצרות והרעות הבאות לעולם על הכלל ועל הפרט ועכבות משיחא הכל הוא בעוון ביטול תורה.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 21,
      "he": "הנה על כן אליכם אישים אקרא בני אל חי, חזק ונתחזק בעד אלוקינו ונחוס על כבוד קוננו, ועל נפשנו רוחנו ונשמתינו, לא נאבד עצמינו לדעת, ונאמין בתורתינו הקדושה ובדברי חז''ל הקדושים, ומכאן והלאה לא נאבד זמן יקר הערך לבטלה, רק בשכבינו ובקומנו נשיח בתורה הקדושה ונשמח ונעלוז בדברי תלמוד תורה ומצוות ובהם נהגה יומם ולילה אולי יתעשת האלוקים לנו. עד כאן לשונו הטהור.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 22,
      "he": "יתבונן האדם וישיב הדברים על ליבו חומר השיחה הבטלה באמצע הלימוד שהרי התנא מדבר על אדם שהיה שונה בדרך ולא מפסיק לדבר בדברים בטלים אלא שיבח את הקב''ה על מעשה הבריאה, ובכ''ז הרי זה מתחייב בנפשו, קל וחומר בן בנו של קל וחומר כשאדם לוקח את היקר מכל שזה זמן, ואין אבדה כאבדת הזמן, ובידיים משחית ומכלה שעותיו וימיו להבל וריק. בצפיה במכשיר הטמא או בקריאת העיתונים המלאים שינאה עצמית ארס והרס.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 23,
      "he": "האם לשם כך בא האדם לעולם?? האם לשם כך נופחה בו נשמה טהורה חלק אלוקה ממעל ? וכי הנשמה שהיא בת מלך יש לה הנאה מכל הבלי העולם הזה?? ומה נשאר לאותם אנשים מכל זה מכל הסרטים (יש איסור (ויקרא יט. כח): ''וסרט לנפש לא תתנו בבשרכם:",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 24,
      "he": ") מכל העיתונים מכל הרפש והחלאה והזוהמה?? חוסו על נפשותיכם בני ישראל ולמה יקצוף ה' על עמו וצאן מרעיתו?? ידוע שהגמרא בכמה מקומות אומרת בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בשעה אחת, ולא נודע למה בכה רבי, ואם עוד אדם זוכה לעולם הבא למה רבי בוכה?? להיפך צריך לשמוח? אכן מבואר אחר שראה רבינו הקדוש שרגע אחד כממריה יקר כ''כ עד שיש קונה עולמו, עולם הבא ברגע, בכה על ביטול הזמנים והעתות השונות אשר לדעתו לא קנה בהם עולמו. ואם רבינו בכה.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 25,
      "he": "איזובי הקיר כמונו מה יאמרו?? בברכת השחר אנו אומרים בכל יום ''והערב נא ה' אלוקינו את דברי תורתך בפינו'', ובתפילה אנו אומרים ''ותן בליבנו להבין ולהשכיל לשמוע ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך באהבה, והאר עינינו בתורתיך'' וכו' אבל בפועל כמה רגעים ושעות וימים עוברים עלינו בבטלה ובחוסר מעש. האם לא נכלם לאמר לפני הבורא שקרים וכזבים?ועל זה נאמר ''בפיו ובשפתיו כבדוני - וליבו רחק ממני'', (ישעיה כט. יג).",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 26,
      "he": "המשנה הראשונה במסכת פאה אומרת אלו הם דברים שאין להם שיעור וכו' ותלמוד תורה כנגד כולם, אולם המשנה בירושלמי גורסת אחרת: וביטול תורה כנגד כולם. שהרי ויתר הקב''ה על עבודה זרה גילוי עריות ושפיכות דמים ולא מחל על עוון ביטול תורה, שנאמר (ירמיה ט. יא): ''על מה אבדה הארץ? על עוזבם את תורתי''. כיוון שיודע היצר הרע שמעלת התורה והתפילה גדולות עד אין חקר לכן דווקא באלו הוא מכשיל ביותר את האדם בדיבור או בהירהור להסיח דעתו ולטרדו מן התפילה, ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבולות יקנה.",
      "en": ""
    }
  ]
}