{
  "bookId": "binyamin",
  "part": "1",
  "torah": "46",
  "title": "Binyamin - פרק ג - משנה י",
  "hebrewTitle": "פרק ג - משנה י",
  "sourceUrl": "/reader/binyamin/1/46",
  "plainUrl": "/reader-plain/binyamin/1/46/",
  "segments": [
    {
      "index": 1,
      "he": "הוּא הָיָה אוֹמֵר, כֹּל שֶׁרוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ, רוּחַ הַמָּקוֹם נוֹחָה הֵימֶנּוּ. וְכֹל שֶׁאֵין רוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ, אֵין רוּחַ הַמָּקוֹם נוֹחָה הֵימֶנּוּ: רבינו עובדיה מברטנורא זצוק''ל פירש כל שהוא אהוב למטה בידוע שגם אהוב הוא למעלה.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 2,
      "he": "מי שמשתדל להתחבב על הבריות, לא להיות יוצא דופן בהתנהגותו ובמעשיו בחברת האנשים, משאו ומתנו ביושר ובנחת עם הבריות הרי מקדש שם שמיים ועליו הבריות אומרים אשרי פלוני שלמד תורה אשרי ההורים שזכו לבן כזה, אשרי רבותיו שלמדו אותו תורה, יהי רצון שירבו כמותו בישראל. אבל חלילה אם אין הבריות מרוצים ממעשיו ומהנהגותיו. הרי שגם בשמיים אין הוא מקובל ומרוצה. הגמרא במסכת קידושין (דף מ) אומרת על הפסוק ''אמרו צדיק כי טוב'' וכי יש צדיק טוב ויש צדיק שאינו טוב? אלא טוב לשמיים וטוב לבריות זה צדיק טוב.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 3,
      "he": "התנא נקט בלשון רוח הבריות לומר לך שכל זמן שהרוח קלה עד מתונה הרי בני אדם מסתגלים ומסתדרים איתה. משב רוח רענן עוד יותר טוב. רוח קרירה בקיץ יותר משיב את הנפש, אבל רוח עזה וסוערת, רוח קיצונית זו כבר סופה והיא מזיקה לאנשים ולרכוש. וזה אף אחד אינו אוהב. כך דעתו וטבעו של האדם צריכים להיות נוחים לבריות ואז הוא אהוב ומקובל ורצוי, אבל אם דיעותיו והנהגותיו ומעשיו קיצוניים - גם בשמיים אינו ראוי ומקובל.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 4,
      "he": "הרמב''ם זיע''א כתב במשנה תורה שלעולם יהיה אדם מעורב בדעתו עם הבריות ולא ינהג בקיצוניות לכאן או לכאן אלא יבחר לו את שביל הזהב, הדרך האמצעית, שינהג האדם בכל ענייניו ובכל מעשיו בין באכילה ושתיה, בין במשא ומתן, בין בתפילה בין בשיחה ובכל דבר הדרך הטובה והממוצעת, ולא יתרחק אל קצוות לעולם, ויחשוב בענייניו לעשות אותם על דרך הממוצע והיושר. אפשר לפרש מאמר זה עפ''י הגמרא במסכת יומא (דף כג), ''כל המעביר על מידותיו מעבירין לו על כל פשעיו''. כלומר כפי שאדם מעביר על מידותיו, מעביר ראשון ראשון.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 5,
      "he": "מוחל לחבירו שפגע בו כדי שלא יענש חבירו בעבורו. שלא יגרם לשום אדם בסיבתו עונש, גם הוא ישולם שכרו שבשמיים יעבירו ממנו כל פשעיו ולא ישאר בידו שום עוון ופשע. רַבִּי דוֹסָא בֶן הַרְכִּינָס אוֹמֵר, שֵׁנָה שֶׁל שַׁחֲרִית, וְיַיִן שֶׁל צָהֳרַיִם, וְשִׂיחַת הַיְלָדִים, וְישִׁיבַת בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת שֶׁל עַמֵּי הָאָרֶץ, מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם:",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 6,
      "he": "בפרק הקודם אמר רבי יהושע עין הרע ויצר הרע ושנאת הבריות מוציאין את האדם מן העולם אם כן מה בא לחדש לנו במשנה זו רבי דוסא? ועוד מה הקשר בן ארבעת המינים שמנה כאן ?? התירוץ הוא שלמרות שכל ארבעת הדברים האלו טובים לגוף יערבים עליו, ואין דינם כמו השלושה שמנה רבי יהושע, מכל מקום לנשמה הם קשים כחרבות. והקשר שלהם שכולם גורמים לאדם לאבד עולמו במו ידיו. המשתקע בהם ומתרגל בהם הריהו נטרד מן העולם הזה וגם לעולם הבא לא שפר עליו חלקו:",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 7,
      "he": "שינה של שחרית אנו אומרים בכל בוקר משנה במסכת פאה אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא ואלו הן: והשכמת בית הכנסת וכו', לא רק שכר גדול לעולם הבא, אלא גם בעולם הזה מקבל שכר של אריכות ימים. המשכים ומעריב לבתי כנסיות ולבתי מדרשות זוכה שהקב''ה יאריך ימיו בטוב ושנותיו בנעימים. הגמרא בברכות (דף ח ע''א) מספרת שאמרו לרבי יוחנן איכה סבי בבבל, תמה.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 8,
      "he": "אמר הייתכן?? הרי כתוב ''למען ירבו ימיכם וימי בנכם על האדמה'' וכו' דווקא בארץ ישראל שייך אריכות ימים ושנים?? אמרו לו כיוון שמקדמי ומחשכי לבי כנישתא זוכים לאריכות ימים ושנים. יהודי בכל לילה אומר סמוך מיטתו קריאת שמע על המיטה: ''ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך'' ופירשו אפילו הוא נוטל נפשך. ומקבל עליו את זה באהבה, והקב''ה אומר המבחן שלך אם אתה אוהב אותי באמת הוא הזריזות לקום בבוקר השכם לעבודתי, מי שמתעצל על מיטתו מעיד כאלף עדים שהקדוש ברוך הוא רחוק מליבו וכליותיו.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 9,
      "he": "העצל ענייניו מקולקלים מאד בעולם הזה, ועליו אמר שלמה בחכמתו (משלי כד. ל): ''על שדה איש עצל עברתי ועל כרם אדם חסר לב, והנה עלה כולו קמשונים כסו פניו חרולים וגדר אבניו נהרסה''. כיוון שהעצל אוהב מנוחה מתוך כך קיום המצוות ולימוד התורה קשים עליו, לכן מי שישן עד הצהרים או עד שעות הבוקר המאוחרות ממילא מפסיד זמן ק''ש ותפילה בזמנה וגם שמתפלל יחיד ליבו בל עימו והתפילה כמשאוי כבד עליו שממהר להיפטר ממנה. ויין של צהרים מביא לידי שכרות וממילא לביטול תורה ותפילה.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 10,
      "he": "מי שמתרגל בזה ועושה כל ימיו משתה, זלילה ושביעה לא רק שזו ברכה לבטלה ובזבוז זמן שהרי כל מה שאוכל ושותה הולך לסיטרא אחרא, אלא שביין יש תקלות ומכשולים רבים. שהרי אדם הראשון לפי שיטה אחת נכשל ביין. נח חטא ביין, ולוט קלקל ביין ואף בני אהרון נדב ואביהו נכנסו שתויי יין, ובשלשה דברים אדם ניכר: בכיסו כוסו וכעסו.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 11,
      "he": "ושיחת הילדים שיחת הילדים שאדם נמשך אחריה מוליכים אותו לאותו כיוון של הפסד זמן יקר בידיים, לשבת ולשמוע פטפוטים ריקים מתוכן במקום שישב וילמד תורת חיים שנותנת חיים לעושיה ולומדיה, (וכשיושב וצופה בטמבלביזיה גרוע עשרות מונים משיחת ילדים). וישיבת בתי כנסיות של עמי הארצות אמר שלמה המלך ע''ה (משלי י. יט): ''ברוב דברים לא יחדל פשע'' מי שכל מאוויהם הוא העולם הזה וענייניו. שיחת דברים בטלים שלא יועילו.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 12,
      "he": "וביותר שעמי הארץ אנשים לא מפותחים רח''ל ברוב המקרים מגיעים לידי לשון הרע, רכילות, הלבנת פנים, דברי בלע על רבנן ועל תלמידיהן, אשר גדול עונשם בשמיים. הופכים את בית הכנסת למועדון חברים ולמושב ליצים. ואוי לאדם שיעיר להם על כך. במקום הופכים אותו לגל עצמות בהבל פיהם הטמא. התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי זיע''א כתב בזוהר הקדוש בהאי לישנא: ''כל מאן דמשתעי בבי כנישתא לית ליה חולקה בעלמא דאתי'', וזאת מפני שבהיותו במקום מקדש מעט, מקום השראת השכינה מעיז פניו כנגדה ומזלזל בה.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 13,
      "he": "ולא רק שמדבר אלא עושה את מקום מקדש מעט למושב לצים, הרמ''ק רבי משה קורדובירו זצוק''ל והאר''י ז''ל זיע''א היו נזהרים שלא לדבר דברי תורה בבית הכנסת! ואם ראשונים הדומים למלאכים חששו ומנעו עצמם מלדבר דברי תורה בביהכנ''ס פן יבואו ח''ו לזלזל במלכו של עולם, קל וחומר בן בנו של קל וחומר אנן יתמי דיתמי שאפילו לדרגת חמורו של רבי פנחס בן יאיר לא נגיע, ולא יודעים להבחין בין ימין לשמאל, כל שכן שעלינו לבלום פינו בביהכנ''ס הן בשעת התפילה וקריאת ספר תורה, והן בחזרת השליח ציבור, והן בזמן שבן תפילה לתפילה, לפני התפילה או לאחריה. אדם שבא לביהכנ''ס ומדבר שם עליו",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 14,
      "he": "הכתוב אומר (ישעיה א. יב): ''מי בקש זאת מידכם רמוס חצריי'', שרומסים ברגל גסה חצרות בית אלוקינו. הפסוק אומר (ויקרא יט. ל): ''שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו'' שצריך אדם להתנהג במורא ובפחד, ובכובד ראש מאימת האל הגדול הגיבור והנורא השוכן בבית הכנסת, ועונש העובר על זה גדול מאד מאד. אמרו חז''ל על הפסוק (ישעיה נו. ז):",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 15,
      "he": "''והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפילתי'', אימתיי?? ''כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים'', ופירושו כשאתם תעשו השתדלות לכבד בעיניכים את בית התפילה, בתי כנסיות ובתי מדרשות, וע''י זה יתייקר כבודם גם בעיני שאר העמים שרואים איך עם ישראל נוהג בתוך ביהכנ''ס. באימה ביראה וברתת, ואז כל העמים יקראו לו בית תפילה, ממילא אז אביא אתכם אל הר המוריה אל בנין בית המקדש ואשמח אתכם שם לעולם לעיני כל העמים. כתב בספר החרדים: אפילו השח בין ישתבח ליוצר עבירה היא בידו וחוזר עליה מעורכי המלחמה. הגמרא בברכות אומרת:",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 16,
      "he": "אמר רבי אלעזר ב''ר יוסי פעם אחת הייתי מהלך בדרך, ומצאני אליהו הנביא זכור לטוב ועימו ארבעת אלפים גמלים טעונים באף וחימה לעשות נקמה באף וחימה למי שמדבר בין קדיש לברכו ובין ברכה לברכה בחזרת השליח ציבור, ולא עוד אלא שאין תפילתו נשמעת לפני הקב''ה שנאמר ''לא אותי קראת יעקב''. ובפלא יועץ באות ב כתב באיסור שיחה בביהכנ''ס וז''ל:",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 17,
      "he": "ואחר כוונת הלב הן הן הדברים, שצריך להיות ירא וחרד רועש ורועד איך יכנס להיכל המלך, כלי מלא בושה וכלימה, ויכוון באומרו ואני ברוב חסדיך אבוא ביתך, והוא אינו ראוי וכדאי להיכנס להיכל המלך אם לא כגודל חסדו ובזכות אבות ראשונים. ומתוך כך החי יתן אל ליבו לעמוד שם ביראה ואימה שלא לשוח שם שיחת חולין ח''ו מאימת השכינה השורה שם.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 18,
      "he": "וישנם כאלה שרוצים להיזהר ולא לדבר בבית הכנסת אבל כשמדברים אליהם אחרים לא כל כך נעים להם לא לענות ומתביישים לומר לשני שאינו מדבר בביהכנ''ס, ומתוך כך גם הוא מדבר בכאב לב עד שנעשה לו במשך הזמן כהיתר, והאיש הירא את ה' באמת לא יבוש מפני כל ויאמר בפירוש: איני מדבר בביהכנ''ס, שהרי זה דומה למי שרוצים לאבד ממנו הון רב שלא יחוש לבושה ולא לשום דבר.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 19,
      "he": "על אחת כמה וכמה שצריך לחוש לכבוד קונו, וזה כלל גדול שלא לעבור שום עבירה, ושלא להימנע מקיום שום מצווה מפני הבושה, ועל זה אמרו הווי עז כנמר לעשות רצון אביך שבשמיים, עכ''ל. והנזהר שלא לדבר בביהכנ''ס מקבל שכר מצווה, שמקיים מצוות ומקדשי תיראו. וילמד האדם ק''ו בעצמו שאם הולך ח''ו לבית משפט או עומד בהיכל של שרים או של מלך בשר ודם שהיום כאן והיום בקבר וכמה הוא ירא וחרד מפניהם. על אחת כמה וכמה שצריך לירא מפני מלכו של עולם שהוא חי וקיים לנצח. ואם הוא מתנהג בביהכנ''ס בקלות ראש סימן שאין לו ראש:",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 20,
      "he": "וזה מורה שח''ו הקב''ה לא נמצא שם ואין לו ממי לירא. וגם הגויים ימ''ש נוהגים בבית תפילתם בכובד ראש במורא גדול, והם מתפללים להבל וריק. וכי יהודי הוא חלילה פחות מגוי? אם כן למה מתנהג שם בעזות ובחוצפה לפני הקב''ה? והשכינה זועקת אם אב אני איה כבודי ואם אדונים אני איה מוראי. (מלאכי א. ו). לצערינו ישנם בתי כנסיות של עמי הארצות שאם לא רבים שם וצועקים ומתגרים אחד בשני מרגישים שבאותו יום לא יצאו ידי חובתם, ומה שהתפללו זה רק בדיעבד: ולפני שנכנסים הם לא שוכחים לנשק המזוזה לשהות בפתח כמה שניות ולומר (תהילים ה.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 21,
      "he": "ח): ''ואני ברוב חסדיך אבוא אל ביתך ואשתחווה אל היכל קדשך ביראתך'': עליהם ועל כיוצא בהם נאמר אם אין את הסיפא של הפסוק ''ביראתך'', עדיף שלא יהיה גם הרישא ''ואני אבוא'': כתוב בפסוק ''ויקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש ה' במקום הזה ואנוכי לא ידעתי, וירא ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי בית אלוקים וזה שער השמיים'', (בראשית כח. טז). ואומרים המפרשים דבר נורא, כשיעקב אבינו שלא ישן 14 שנה לפני כן, מתעורר ומגלה שנרדם במקום מקודש, בבית אלוקים, אומר לו ידעתי לא הייתי ישן שם.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 22,
      "he": "מוותר על ההתגלות האלוקית, מוותר על ההבטחה לדורות, מוותר על הכל ובלבד שלא לנהוג קלות ראש במקום מקודש!! רבינו יונה בשערי תשובה כותב שתיקון לאדם שדיבר דיבור חול בבית הכנסת 40 יום תענית. וכולי האי ואולי, בתי כנסיות של עמי הארץ לו יחיו שנין אלפין לא יספיק להם תעניות וסיגופים לכפר על עוון המר והנמהר הזה. לכן הכלל הוא: ''כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו'' אדם שנוהג כבוד בבתי כנסיות ובתי מדרשות ה' מכבד אותו. ואם להיפך חלילה הרי הוא שנאוי ומשוקץ ומתועב ועם רשעים נמנה. רח''ל.",
      "en": ""
    }
  ]
}