Binyamin - פרק ג - משנה יד
פרק ג - משנה יד
Source: https://ajew.org/reader/binyamin/1/50

Segment 1
HE:
הוּא הָיָה אוֹמֵר, חָבִיב אָדם שֶׁנִּבְרָא בְצֶלֶם. חִבָּה יְתֵרָה נוֹדַעַת לוֹ שֶׁנִּבְרָא בְצֶלֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ט), כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם. חֲבִיבִין יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקִרְאוּ בָנִים לַמָּקוֹם. חִבָּה יְתֵרָה נוֹדַעַת לָהֶם שֶׁנִּקִרְאוּ בָנִים לַמָּקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יד), בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם. חֲבִיבִין יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּתַּן לָהֶם כְּלִי חֶמְדָּה.

Segment 2
HE:
חִבָּה יְתֵרָה נוֹדַעַת לָהֶם שֶׁנִּתַּן לָהֶם כְּלִי חֶמְדָּה שֶׁבּוֹ נִבְרָא הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ד), כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם, תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ: אומר התנא הקדוש רבי עקיבא זיע''א חביב אדם שנברא בצלם כלומר האדם שהוא נזר הבריאה, ואת כל העולם כולו על כל נפלאותיו וצפונותיו ברא בשביל האדם להנאתו ולשימושו. ארבע דרגות בבריאה וסימנם דצח''ם: הדומם שזה הקרקע משמש את הצומח הגדל בו. והצומח משמש את החי שהן חיתו יער, בהמות וכו'.

Segment 3
HE:
והחי משמש את האדם לצורך אכילה, שתיה, כסות, ושאר דברים כגון רכיבה סחורה, מלאכה ועוד. ואילו האדם הוא נזר הבריאה נברא לשמש את קונו, אומר לנו התנא שהדברים האלה מחייבים את האדם ביתר שאת וביתר עוז בעבודת ה'. בדברים מסויימים האדם עולה בחשיבותו על מלאכי מרום שעליהם נאמר (תהילים קג. כ): ''גיבורי כוח עושה דברו'', והחשיבות של האדם על המלאכים בזה שהוא נברא בצלם אלוקים, ונקרא בן למקום ב''ה, וגם קיבל התורה הקדושה שהוא כלי חמדה בכדי שיקיים אותה תמיד, מה שלא זכו מלאכי השרת.

Segment 4
HE:
הרב אילן קדוש שליט''א הביא בספרו זיכוי הרבים משל בענין זה: בתערוכה גדולה שהייתה במוזיאון הגדול בפריז ''עיר החושך'' הציגו ארון עץ נפלא, מעשה אומן, פיתוחי חותם, גילופים וחיטובים, והחשוב מכל: התאים והמגירות בארון נפלא זה היו עשויים בחכמה גדולה, כל מיני תאים נסתרים וסודיים שאיש לא ידע בקיומם (למעט האומן שעשאו) שבו ניתן לאחסן כלי כסף וזהב יהלומים ואבני חן יקרים. היתה מכירה פומבית וזכה בארון גביר אחד בעל עושר עצום שקנה את הארון בדמים מרובים.

Segment 5
HE:
ויהי היום והעשיר הזה ירד מנכסיו, הלוך וירוד עד כי נאלץ למכור את כל מטלטליו ובתוכם הארון הזה. בשעת דחקו מכר את הארון בשוק הפשפשים והג'וקים במחיר פרוטות וזה התגלגל מיד ליד עד שקנה אותו סנדלר אחד, ואיחסן בתוכו כל כלי אומנתו, פטישים, מסמרים, חתיכות עור, וסוליות, וכו'. יום אחד נצרך העשיר לשעבר לתקן נעליו, הלך לאותו סנדלר וישא עיניו וראה את הארון שלו שוכן אחר כבוד בבית הסנדלר רגליו שבורות, מלא מסמרים וכלי עבודה, איך שראה זאת נתעלף.

Segment 6
HE:
לאחר ששב לאיתנו הראשון סיפר לאנשים שהתאספו שם את קורותיו של אותו ארון, את התאים הסודיים שיש בו, את כל הפטנטים והמבואות הנעלמים שבו, וכמה הון ויקר עלה לו, ואילו כעת מונח שבר כלי בבית הסנדלר, ואיך לא יבכה ויאנח בשברון מתניים?? והנמשל הוא שהנשמה חלק אלוקא ממעל כמו שנאמר ''ויפח באפיו נשמת חיים'' ואונקלוס תירגם רוח ממללא, ברא בו מוח משוכלל שאף מדען (מדען מדביק מודעות) בעולם לא יפענח את סודו.

Segment 7
HE:
בתוכו מצבור של חכמה תבונה ודעת, זיכרון, דיבור, הבעה מידות ענווה, חן, בושה, הכנעה, מחשב אנושי אדיר שכל המחשבים של נאס''א נחשבו כאין לעומתו, לא יגיעו לחלק טרליון שבו, זו היתה המטרה שלשמה נברא האדם בחכמה נפלאה כזו, ואדם מאבד בידו את האוצר האדיר שהפקיד בורא עולם בידיו. במקום להניח בחדרי המוח חכמה, בינה, דעת, יראת שמיים, ומידות טובות, הוא מניח בהם שקר ומירמה, הרהורים רעים, גאווה, עזות, קשיות עורף, וכו'. צועקת שכינה ואומרת קלני מראשי, קלני מזרועי.

Segment 8
HE:
והקב''ה אמר כמה עמל עמלתי שהרי כל העולם כולו נברא במאמר פי, כ''ש (תהילים לג. ו): ''בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם'' אבל האדם עשה במו ידיו שנאמר ''בצלם אלוקים ברא אותו'' (בראשית א', כז). חביבים ישראל שנקראו בנים למקום: הפסוק אומר (דברים ח. ה): ''כי כאשר ייסר איש את בנו ה' אלוקיך מיסרך'', חז''ל הביאו משל למה הדבר דומה: לאדם שהלך עם בנו בדרך ונכנס ליער, אמר לבנו, בני אל תוציא את ידך מידי שלא תלך לאיבוד שכאן ישנם חיות שמשחרות לטרף, ראה שלא תלך לבדך לאף מקום.

Segment 9
HE:
בתחילה אמנם הלכו יחדיו, אולם בהמשך הדרך הסתקרן הילד ועזב את אביו והלך, כיוון שראה שאין אביו איתו החל לבכות ולצעוק אבי אבי. החלה החשיכה לרדת וקולות של חיתו יער בוקעות מתוך היער, פתאום מרגיש הבן סטירה מצלצלת מאחור, הסתובב וראה את אביו, החל הבן לצהול ולשמוח, אבא יקר שלי!! למרות שקיבל סטירה - שמח שראה מי המכהו. עם ישראל הוא בן של הקב''ה וכיוון שכך גם כשמקבל יסורים וגזירות קשות ורעות - אהבתו מתחזקת, כמו שאומר הפסוק ''מצאוני השומרים הסובבים בעיר היכוני פצעוני נשאו את רדידי מעליי שומרי החומות.

Segment 10
HE:
השבעתי אתכם בנות ירושלים אם תמצאו את דודי מה תגידו לו? שחולת אהבה אני''!! (שיר השירים ה). האומה היחידה בעולם שבניה מוכנים למסור נפשם למען קיום התורה והמצוות הוא העם היהודי, שום אומה ולשון לא סבלו כ''כ הרבה פרעות ושמדות יסורים ועלילות כמו העם היהודי, וראה זה פלא - כל האימפריות האדירות: בבל, אשור, רומי, יוון, פרס, כולם לא נשאר מהם זכר, אבל העם שכולם אהבו לשנוא אותו ולרדות בו, היחיד שנשאר קיים.

Segment 11
HE:
וזאת בעקבות ההבטחה האלוקית ''ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי איתם-כי אני ה' אלוקיהם'' (ויקרא כו. מד). חביבים ישראל שניתן להם כלי חמדה: התורה הייתה כלי אומנותו של הקב''ה שאיתה היה משתעשע בכל יום שנאמר ''ואהי אצלו אמון'', התורה נקראת כלי חמדה גם מפני שחמדו אותה המלאכים.

Segment 12
HE:
כתוב במדרש בשעה שעלה משה לקבל התורה אמרו מלאכי השרת מה לילוד אישה ביננו? צר הקב''ה קלסתר פניו של משה כאברהם אע''ה, אמר להם לא אצלו ירדתם? האם לא אירח אתכם ונתן לכם לאכול ולשתות אצלו?? אמרו לו מלאכי השרת ''ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ אשר תנה הודך על השמים''. חמדה גנוזה לפניך תתעק''ד (947) דורות קודם שנברא העולם אתה מבקש ליתנה לבשר ודם?? אמר הקב''ה למשה השב להם תשובה, אמר משה מתיירא אני שמא ישרפוני בהבל שבפיהם. אמר לו אחוז בכסא כבודי והחזר להם תשובה.

Segment 13
HE:
כלומר אמנם יצר האדם רק רע כל היום, ובכל זאת תאמר להם שהתשובה נבראה הרבה לפני בריאת האדם, וגם אם נכשל האדם בחטא ישוב בתשובה ושב ורפא לו, ואין דבר העומד בפני התשובה. אמר לפניו ריבונו של עולם, תורה שאתה נותן לי מה כתיב בה? אנוכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצריים מבית עבדים, וכי למצריים ירדתם? לפרעה נשתעבדתם? תורה למה לכם? ועוד מה כתיב בה? לא יהיה לך אלוקים אחרים על פניי, וכי בין האומות אתם שרויים שעובדים ע''ז? ועוד מה כתוב בה? ''זכור את יום השבת לקדשו'' וכי מלאכה אתם עושים שאתם צריכים לשבות?? ועוד מה כתיב בה?? ''לא תרצח, לא תנאף, לא תגנוב, וכי

Segment 14
HE:
קנאה יש ביניכם? יצר הרע יש בכם?? תורה למה לכם?? מייד הודו לו ואמרו ''ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ''. וקשה, וכי המלאכים לא יודעים שהתורה מיועדת לבני אדם?? ועל שום מה הוצרך משה לבאר להם העניין? ראיתי בספר הנפלא ''קול יהודה'' של מו''ר ועט''ר הגה''צ יהודה צדקה זצוק''ל שאומר התורה הקדושה מתחלקת לשני חלקים: חלק הלימוד וחלק המעשה. מלבד שאדם חייב ללמוד תורה כדי לדעת איך לקיים את המצוות, יש גם את חלק המעשה.

Segment 15
HE:
גדול תלמוד שמביא לידי מעשה, אולם גם אדם שלומד הלכות סוכה ונאנס ולא עשה את הסוכה - יש לו שכר על עצם הלימוד, כמו כן תינוקות של בית רבן שלומדים תורה הרי לא מקיימים הלכה למעשה, אלא לומדים תורה לשמה גרידה, הרי העולם כולו עומד בזכות הבל פיהם למרות שאין בו מעשה. המלאכים ידעו שהם לא שייכים בחלק המעשי שבתורה אלא רק בחלק הלימוד של התורה ולפיכך דרשו שהחלק העיוני שבתורה ישאר אצלם ואילו חלק המעשה ירד לתחתונים שכבר הביעו הסכמה לכך כשאמרו נעשה ונשמע.

Segment 16
HE:
משה רבינו הבין כוונתם ולכן אמר מתיירא אני שמא ישרפוני בהבל פיהם שאם יקבלו התורה שהיא אש נוסף על מעלתם כמלאכים שמא ישרפוני. אמר לו הקב''ה אחוז בכיסא כבודי ואמור להם שחלק הלימוד גדול ומגיע עד כסא הכבוד, אבל זה דווקא בלימוד על מנת לעשות, שגדול תלמוד המביא לידי מעשה אבל לימוד בלבד ללא מעשה-פחות חשוב שזו תורה שלא לשמה. הגמרא בברכות (דף ה) אומרת על הפסוק (משלי ד. ב): ''כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו''.

Segment 17
HE:
אמר רבי זירא ואיתימא רבי חנינא בר פפא בא וראה שלא כמידת הקב''ה מידת בשר ודם מידת בשר ודם אדם מוכר חפץ לחבירו מוכר עצב ולוקח שמח, אבל הקב''ה אינו כן, נתן להם תורה לישראל ושמח שנאמר כ. י לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו. שתי פירושים בזה: פירש המהרש''א זיע''א שהפסוק פתח בלשון מקח וממכר של בשר ודם, וסיים בנתינה של הקב''ה, שבשר ודם המוכר עצב והיה רוצה שיתבטל המקח ויחזור אליו החפץ היקר, אבל הקב''ה אינו כן, אלא נתן את התורה בעין יפה, בדרך מתנה שהנותן - בעין יפה הוא נותן, ומבקש מאיתנו שלא נעזבה.

Segment 18
HE:
הפירוש השני של הגר''א זיע''א: שאדם שמוכר חפץ נוטל כסף תמורתו, ואפילו הנותן מתנה עושה כן בדר''כ משום שהייתה לו טובת הנאה מסויימת בעבר מן המקבל, ובכל זאת המוכר עצב אך נתינת התורה היא מתנה גמורה, ללא שום תמורה, ומכל מקום הקב''ה שמח.

Segment 19
HE:
מספרים על רב שמואל שהיה עני מרוד, לא הייתה לו פרוטה שחוקה, יום אחד בא לביתו עני לבקש צדקה, פשפש הרב במגירות ובארונות ומצא טבעת זהב של הרבנית, שקיבלה ירושה מדורי דורות, ונתן אותה לעני, לאחר שעזב העני את הבית הגיעה הרבנית, כששאלה את הרב מה היה, סיפר לה שנתן את הטבעת זהב לעני, ותצעק צעקה גדולה ומרה, וכי הטבעת הזו שעולה כ''כ הרבה כסף, אלף זהובים והיא ירושה מזה עשרות שנים נתת צדקה? לבש הרב את מעילו והחל לרוץ אחרי העני, העני בראותו את רב שמואל רץ אחריו החל לרוץ יותר מהר, חשב שהרב התחרט ובא לקחת חזרה את האוצר, צעק לו רבי שמואל יהודי יקר רציתי רק לומר

Segment 20
HE:
לך שלא תתפתה ותמכור את הטבעת בזול בשוק הפשפשים, הטבעת שווה אלף זהובים אל תמכור אותה בפחות מכך, ופנה הרב לשוב לביתו. הקב''ה אומר לעם ישראל בניי התורה הזו היא לקח טוב, אוצר יקר, חכמה אדירה צפונה בתורה, הפוך בה והפוך בה וכל חכמות שבעולם תמצא בה, תורה שמלאכי השרת חמדו אותה, תורה שבה השתעשתי במשך תתקע''ד דורות לפני בריאת העולם, תזהרו לא למכור את תורתי עבור נזיד עדשים, עבור איזה משחק כדור עגל שעשרים ושש תינוקות מגודלים שעדיין לא התפתחו רודפים אחרי כדור מנופח באוויר, ועד שמשיגים אותו ממהרים להיפטר ממנו:

Segment 21
HE:
: שלא תמכרו את התורה עבור קריאת עיתון או שיחה של עמי הארצות!! כל העולם הנפלא הזה נברא ע''י התורה שהייתה השרטוט המדוייק למעשה בריאתה. אדם שלומד תורה התורה הופכת להיות שלו שנאמר (תהילים א. ב): ''ובתורתו יהגה יומם ולילה'', וכיוון שכך יש לו יכולת וכח לשלוט בכל העולם כולו, וכולם כפופים לו, ויכול לכוף את הטבע לפי רצונו, כמו שמצינו אין ספור מעשים בגמרא על צדיקי עליון שבכח תורתם זכו לשדד מערכות תבל ולעלות בדרגתם על המלאכים והשרפים, לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום (תהילים קמח).