Binyamin - פרק ג - משנה טז
פרק ג - משנה טז
Source: https://ajew.org/reader/binyamin/1/52

Segment 1
HE:
הוּא הָיָה אוֹמֵר, הַכֹּל נָתוּן בָּעֵרָבוֹן, וּמְצוּדָה פְרוּסָה עַל כָּל הַחַיִּים. הַחֲנוּת פְּתוּחָה, וְהַחֶנְוָנִי מַקִּיף, וְהַפִּנְקָס פָּתוּחַ, וְהַיָּד כּוֹתֶבֶת, וְכָל הָרוֹצֶה לִלְווֹת יָבוֹא וְיִלְוֶה, וְהַגַּבָּאִים מַחֲזִירִים תָּדִיר בְּכָל יוֹם, וְנִפְרָעִין מִן הָאָדָם מִדַּעְתּוֹ וְשֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ, וְיֵשׁ לָהֶם עַל מַה שֶּׁיִּסְמוֹכוּ, וְהַדִּין דִּין אֱמֶת, וְהַכֹּל מְתֻקָּן לַסְּעוּדָה:

Segment 2
HE:
ידוע שכל מה שיש לאדם הכל נתון לו בעירבון מוגבל, כלומר יש סיכוי שיום אחד יבוא בעל הפקדון ויקח את פקדונו. רבינו עובדיה מברטנורא זצוק''ל פירש שרגליו של אדם עריבות לו, למקום שיתבקש לשם הם מוליכות אותו. מסופר על שלמה המלך ע''ה שראה פעם את מלאך המוות שהוא בדיכאון, אמר לו מה קרה? גם אצלך יש מיתון? אמר לו המלאך אדרבא בקושי מספיקים להוציא לפועל את הרשימה השחורה. אמר לו שלמה אם כן מדוע פניך רעים היום? ענה לו המלאך פלוני כיוון ששני עבדיך המובחרים נמצאים ברשימה ואיני מוצא דרך לקחתם מידך.

Segment 3
HE:
ומששמע שלמה שנגזרה מיתה על שתי עבדיו, שלח אותם לעיר לוז ששם אין אדם מת, רצה להערים בכך על מלאך פלוני. לאחר כמה זמן ראה את מלאך פלוני שהוא שמח וטוב לב, לאחר שנטל נשמותיהם של עבדיו, אמר לו שלמה ולשמחה זו מה עושה? אמר לו המלאך במקום שאני אצטרך ללכת אליהם -הם באו אלי, כי שם הייתי באותו זמן. מכאן הבין המלך שלמה שרגליו של אדם עריבות בעדו. ילדי ישראל ערבים בעדם, במתן תורה ביקש הקב''ה ערבים טובים בעד מתן התורה, לאחר שעם ישראל הציע את אבות האומה דחה הקב''ה הצעה זו, הערבים האלה צריכים ערבים בעצמם.

Segment 4
HE:
אמרו ילדינו יהיו ערבים לנו, והסכים לכך הקב''ה. ופעמים חלילה שגובים את מחיר החטאים מהערבים שהם הבנים והבנות של האדם בעוון נדרים מתים בניו כשהם קטנים ומתה אשתו של אדם. שנאמר למה יקח משכבך מתחתיך. (שבת דף ל''ג ע''א) וכן בעוון ביטול תורה. ציצית, מזוזה וכו', עיין שם ותתחלחל! כספו ועושרו של אדם הוא בערבון מוגבל, פעמים לוקח הקב''ה את הכסף מהאדם ופעמים שלוקח את האדם מכספו. הכסף נשאר כאן והאדם הולך. ומצודה פרוסה על כל החיים: יש ששתי אופנים לדוג דגים:

Segment 5
HE:
ע''י חכה שבה נתפס רק פיו של הדג וכל גופו באויר, ואפשרות שנייה ע''י רשת. כשהדג תפוס בחכה הוא מרגיש שנתפס, אבל במצודה הרשת רחבה ובתוכה פתיונות והוא חושב שעדיין הוא חופשי, רק אחרי שיוציאוהו מהמיים ירגיש שהוא לכוד. אומר התנא המצודה פרוסה על כל החיים לפעמים אנו לא מרגישים שאנו כבר לכודים, הפתיונות שהעולם הזה מציע לבני אדם גורם ללכידתם ברשת יצר הרע, שמא תאמר ומה בכך שאנו לכודים הרי עוברות חולפות להן השנים ועדיין לא קורה כלום??!! עלינו לדעת שכל שנה יכולה לשנות.

Segment 6
HE:
מאחר ואיננו יודעים חשבונות שמיים אין אנו יודעים מתי תתמלא הסאה. על כן אשרי אדם מפחד תמיד ומקשה ליבו יפול ברעה. ומצודה פרוסה על כל החיים - שכבר בחיים חיותו נפרעים במעט מן האדם באמצעות יסורים וחולאים טובים שבזה מנקים הרבה מחטאיו של האדם. אין לך מכונת כביסה שמכבסת עוונות יותר מייסורים, וכמו שאמר פעם הגר''א זצוק''ל לולא היסורים בעולם הזה לא היינו מוצאים את ידינו ואת רגלינו בעולם הבא! החנות פתוחה והחנווני מקיף: כיוון שהחנות תמיד פתוחה אדם חושב שהכל שלו, הכל הפקר, אין לו את ההרגשה שהוא לוקח מאחרים.

Segment 7
HE:
משל למה הדבר דומה לאדם שנכנס לסופר מרקט ענק מצדו אחד ורואה מדפים עמוסים לעייפה בכל מכל כל, ואת הכל הוא רוצה, והכל לרשותו. אין מי יאמר לו מה תעשה ואין מי יאמר לו מה תפעל, ממלא עגלות וסלים ומזוודות ודוחף בכיסים, אבל הפטנט בסופר הזה שאדם לא הולך ברגליו, אלא מדרגות נעות שבהם הוא נע בין המדפים עד שלבסוף מגיע לקצה השני של החנות. שם מחכים לו בקופה קופאים אנשי ביטחון והנהלת החנות, שם כבר צריך לפרוע את החשבון, אין אפשרות לחזור לאחור או להחזיר מצרכים.

Segment 8
HE:
כאן צריך לשלם, אלא מאי? המנהל של הסופר הענק הזה מוכן גם לתת בהקפה, להמתין לתשלום. הקב''ה נושא את העוונות שהאדם עושה על כתפיו, ממתין לאדם לרגע שיבוא ויפרע חובותיו. שום דבר לא נעלם, הכל רשום מתועד וממוספר, כל רגע בחייו של אדם מצולם ומוקלט וחתום ביד האדם שנאמר ''וביד כל אדם יחתום''. ויש עדים - ''משוכבת חיכך שמור פתחי פיך'' - זו הנשמה. קורות ביתו של אדם מעידים עליו שנאמר: ''כי אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה'', אבריו של אדם מעידים בו ליום פקודה אין דבר נעלם מנגד עיניו של הקב''ה ישתבח שמו.

Segment 9
HE:
הגבאים נפרעים מהאדם מדעתו ושלא מדעתו והדין דין אמת: וההנהגה של אותו מנהל סופר מרקט אדיר היא פשוטה ביותר: מ. כ. מ - מידה כנגד מידה, כמו שנאמר ''ה' צילך על יד ימינך'', מידה כנגד מידה לא בטלה, וזהו העיקרון של בעל הבית. מעשה במלך אדיר שמתוך כל שריו ועבדיו קירב אליו משפחה אחת שאותה אהב משאר השרים, נתן לבני המשפחה הזו נחלת אדמה גדולה לאחוזה, לכולם חילק משרות נכבדות והפקידם להיות שרים ופקידים גדולים בממלכתו, לא היה דבר שביקשו ולא נתן להם והם עבדו אותו בנאמנות.

Segment 10
HE:
ברבות הימים אחרי שזיקני אותה משפחה הלכו לעולמם החל הדור הצעיר להקל ראש בכבוד המלך ואף קשרו קשר להדיחו ולמרוד בו, מרוב אהבה למשפחה שלח אליהם שליחים שיבררו מדוע השיבו במטבע זו למיטבם שהרי אך טוב וחסד עשה עמם ולמה משיבים לו רעה תחת טובה?? אולם השליחים העלו חרס בידם, שליחותם לא צלחה ושבו למלך כלעומת שהלכו. לא נותר למלך אלא לשלוח את חיילותיו כדי שידכאו את המרד, המרד דוכא, הקושרים נעצרו ונחרץ דינם למוות. אולם פסק הדין נדחה לזמן מה.

Segment 11
HE:
פעם אחת שלח המלך כמה מעבדיו שיראו מה מצב המורדים בכלא וכיצד הם מתנהגים, חזרו השליחים ואמרו למלך שמענים את האסירים בעינויים קשים בצמא וברעב בעירום ובחוסר כל, האם לא די בעונש המוות המרחף מעל ראשם?? האם לא כדאי שיבלו את שארית ימיהם עד גזר הדין ברווחה במאכל ובמשתה?? אמר המלך לשליחיו אמנם נכונים דבריכם: מרוב אהבתי את המשפחה הזו וכל הטוב שהשפעתי עליהם תמיד גם עתה ידאב ליבי לגורלם אעפ''י שכולם היו שותפים למרד, בכ''ז לא כולם היו אוייבי באמת, לכן רק אלו שקשרו את הקשר והיו מראשי המורדים אחת דתם להמית.

Segment 12
HE:
השאר שרק נגררו ונסחפו באווירה שנוצרה ועתה ודאי הם מתחרטים על מעשיהם אחון אותם ואשלחם לחופשי. לכן זאת עשו, אלו שנגזר דינם למיתה תנו להם בימים שנותרו להם עד גזר הדין מכל טוב, אוכל בשפע, פעילות ספורט ובידור, בריכות, סאונות, הכל, ואת אלו שייצאו לחפשי תענו קצת תנו להם לחם צר ומים במשורה וחיי מצוקה יחיו עד שירצו את עוונם. ואכן כך עשו המורדים הנידונים למוות היו רואים את הקבוצה השנייה והיו מלגלגים עליהם, תראו איך אתם סובלים איך אתם אומללים, ואנו להיפך שמחים ומתענגים אוכלים מעדני מלכים.

Segment 13
HE:
השיבו להם האסירים טפשים אתם, הלזה תענוג יקרא?? לאכול ולשתות לפני שתוצאו להורג?? האם זה נקרא תענוגות, הלא ימיכם ספורים ושעותיכם קצוצים, המלך דואג לא לכם כי אם לתולעים שיהיה להם מה לאכול: הנמשל מובן: יצחק אבינו מברך את יעקב בנו: אוררך ארור ומברכך ברוך, ואילו בלעם ימ''ש מברך את ישראל מברכך ברוך ואררך ארור. והלא דבר הוא? אלא צדיקים תחילתם יסורים וסופם שלווה, (איוב ח. ז): ''והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאוד'', ואילו הרשעים להיפך: תחילתם תענוגות, עושר וכבוד, אבל לעתיד לבוא אחריתם רע ומר, ראש ולענה.

Segment 14
HE:
הוא הדין בין ישראל לעמים, אצל הגויים היום מתחיל מהבוקר ואח''כ לילה בתחילה זורח מזלם אבל סופם שבר ואבדון, אצל היהודים היום מתחיל מהלילה. בתחילה גלויות צער ויסורים אבל לאחר מכן אור זורח לגאולתנו ופדיון נפשנו. משה רבינו ע''ה שאל מאת הקב''ה הודעיני נא את דרכך-אמר לו משה להקב''ה למה צדיק ורע לו רשע וטוב לו?? השיבו הקב''ה צדיק ורע לו צדיק בן רשע, רשע וטוב לו רשע בן צדיק וכו', גם ירמיה הנביא שאל כזאת למה דרך רשעים צלחה ולמה דרך צדיקים תקשה?? וגם איוב שאל כזאת. תשובות רבות לשאלה זו.

Segment 15
HE:
הבן איש חי זיע''א תירץ אחת מהם: הכל עניין של גלגולים, אין אדם יודע מה בא לתקן, כל אחד בא לתקן דבר מסויים שלא תיקנו בגלגול הקודם. תירוץ שני: הקב''ה נותן שכרם של הרשעים פה בעולם הזה: בנים, עושר, מעמד, כדי לטורדם מהעולם הבא בבחינת משלם לשונאיו אל פניו (כאן בעולם הזה) להאבידו מחיי העולם הבא.

Segment 16
HE:
הקב''ה ישתבח שמו אל אמונה ואין עוול צדיק וישר הוא, ומשפטי ה' אמת צדקו יחדיו, בספר לקח טוב הביא מעשה שהיה בימי האר''י ז''ל זיע''א באלמנה אחת שהייתה יושבת בערב שבת ליד שולחן השבת ובכתה, באו בניה ואמרו אמא למה את בוכה?? הרי בשבת אסור לבכות ואסור להצטער?? אמרה להם היום בדיוק מלאו שנתיים לפטירת אביכם, ואיך לא אבכה?? אמרו לה הבנים היום יש לך סיבה לבכות, אבל בכל יום למה את בוכה?? הרי אבא בטוח בגן עדן ואם את בוכה יותר מדי ח''ו את מראה שאינך מסכימה עם גזירת הבורא, כאילו ח''ו עשה לך עוול?? האם נרגעה, ישבו לאכול סעודת השבת בשיר ושבחה ודברי תורה, לאחר מכן

Segment 17
HE:
הלכו כולם לישון, האם חלמה באותו לילה שרואה אנשים רצים והיא רצה איתם, נכנסו כולם ליער עבות והיא בעקבותיהם עד שהגיעו לגן גדול מלא פרחים נפלאים, מפלי מים כחולים ויפים וריח נפלא בגן. והנה היא רואה אדם זקן בעל הדרת פנים נפלאה לבוש בבגד לבן ארוך, הזקן התקרב אליה ושאל אותה האם את רוצה לראות את בעלך?? מיד הלכה אחריו וליבה פעם בחזקה, הם עמדו ליד חצר גדולה מוקפת בגדר זהב ובה יהודים שיושבים לומדים תורה ועליהם עומד יהודי צעיר ומלמדם תורה, אמר לה הזקן חכי קצת, עוד מעט יגמר השיעור ותוכלי לראות את בעלך.

Segment 18
HE:
השיעור הסתיים והיא ראתה את הרב שהיה מלמד מתקרב אליה וזהתה שזה בעלה. אברהם! נפלטה צעקה מפיה והיא נפלה על הארץ, מיד בא בעלה ואמר לה הירגעי נא אני בעלך. כשהתאוששה שאלה למה הלכת ממני בגיל כה צעיר?? אמר לה תדעי לך שהעולם שאת נמצאת בו הוא כמו ארץ גזירה, לשם שולחים אנשים כדי לקבל את עונשם ולחזור, אני כבר הייתי בעולם הזה פעם אחת, הייתי גאון גדול וצדיק ועסקתי בתורה כל חיי, כשנפטרתי מהעולם הזה קיבלתי בגן עדן זכות להיות ראש ישיבה וללמד תורה לתלמידים, אבל כיוון שלא נשאתי אישה ולא הולדתי ילדים, חזרתי שוב לעולם הזה כדי לשאת אישה וללדת ילדים, כשנולד ילדינו

Segment 19
HE:
השביעי גמרתי את תיקוני בעולם הזה וחזרתי לעולם הבא אל מקומי המוכן לי, אבל תדעי לך שטוב לי כאן, וכשתפטרי מהעולם נחזור שוב להיות ביחד. אבל: אמרה האישה מעולם לא ידעתי שאתה כזה גאון שהרי כאן בעולם הזה לא הייתה לך אפשרות ללמוד כל כך. אמר לה בעלה תדעי לך שגם אני לא ידעתי זאת, רק כשנפטרתי נתמלא ראשי בכל התורה שלמדתי לפני שחזרתי בגלגול.

Segment 20
HE:
שאלה האישה את בעלה מדוע יוסף שלנו לא מצליח בעסקיו?? אמר לה הבעל מפני שיוסף עשה דין תורה ליהודי אחד וזכה בו, אבל היהודי הזה נפגע קשות, וכלל הוא שכל הנענש בסיבת חברו גם חבירו נענש. לכן גזרו עליו דין קשה מאוד ואני התחננתי שיתנו לו רק ארבע שנים רעות של חוסר הצלחה בעסקים, בעוד שנה יגמר העונש והוא יצלח בעסקיו. הוסיפה האישה לשאול את בעלה ומדוע בננו דוד עדיין לא מצא את זיווגו, הרי הוא בו 24 כבר?? ענה לה בעלה הזיווג שלו נמצאת בארץ אחרת בעוד חמש שנים היא תבוא ותביא עימה את כל צרכי החתונה.

Segment 21
HE:
הוסיפה האישה לשאול ולמה קרה לנו האסון הנורא שבננו הקטן בן השלוש מת ע''י גוי שיכור?? לקח אותה בעלה אל מקום אחד בו ראתה כמין חופה גדולה עשוייה אבנים טובות ומרגליות, והנה יורד מלאך קטן והרגישה שזה בנה, מייד התעלפה האישה, בעלה נתן לה עלה אחד להריח והכרתה שבה אליה, ראתה את בנה הקטן בן השלוש שנהרג ע''י ערבי ימ''ש, שאלה אותו מדוע הלכת בגיל כה צעיר?? ענה לה הבן תדעי לך אימי שהייתי כבר בעולם הזה, ובעיר שהיינו גרו גויים ועשו פרעות ביהודים, ולקחה אותי גויה אחת וגידלה אותי, ובמשך שלוש שנים הניקה אותי, גדלתי ונהייתי גאון גדול בתורה וכשנפטרתי לבית עולמי אמרו

Segment 22
HE:
לי שאני צריך לרדת ולינוק שלוש שנים מחלב יהודיה כדי לכפר מה שינקתי מהגויה, ואת זכית להניק אותי שלוש שנים וכשנסתיימו חזרתי למקומי בגן עדן, שאלה האם אבל מדוע נהרגת בצורה קשה כל כך?? אמר לה הבן הייתה גזירה רעה על כל העיר רח''ל והיו צריכים כולם למות, ובזה שהגוי הרג אותי הייתה זו כפרה עבור כולם והתבטלה הגיזרה. אז אמר לה בעלה את רואה שלכל דבר יש תשובה, תדעי לך שהקב''ה לא בורא ולא מוריד דבר רע בעולם, ''מפי עליון לא תצא הרעות והטוב'' (איכה ג.

Segment 23
HE:
לח), הקב''ה ישתבח שמו הוא טוב כ''ש ''טוב ה' לכל רחמיו על כל מעשיו'' (תהילים קמה), והכל לפי הצדק והאמת והכל נמדד בצדק וביושר ''צדיק וישר הוא'', ע''כ המעשה. אנחנו אומרים הראנו ה' חסדיך, תראה לנו שמה שאתה עושה בעולם זה לטוב לנו, לא תמיד אנו חושבים שדברים שקורים הם טובים ומועילים לנו, חלק מהדברים מתגלה רק אחר זמן כמו אותו חסיד שנכנס לו קוץ ברגלו ואיחר את הפלגת האוניה בה היה צריך להפליג, לאחר כמה זמן נודע לו מדוע נכנס הקוץ ברגלו, ואמר להקב''ה אודך ה' כי אנפת בי.

Segment 24
HE:
ופעמים הטובות והחסדים שעושה הקב''ה עם האדם לא יתגלו לו לעולם, והוא אפילו לא ידע איזה ניסים ונפלאות וחסדים עשה עימו בורא עולם, שאין בעל הנס מכיר בניסו. לכן יאמין באמונה שלימה שאם עברו עליו המים הזדונים קדמו להם שלוש עשרה נפות של רחמים, ומאבן גדולה שהיתה אמורה ליפול עליו נשאר אחרי כל הניפויים רק איזה חצץ דק אחד. והכל לטובתו של האדם, והבן זאת.