{
  "bookId": "binyamin",
  "part": "1",
  "torah": "56",
  "title": "Binyamin - פרק ד - משנה ב",
  "hebrewTitle": "פרק ד - משנה ב",
  "sourceUrl": "/reader/binyamin/1/56",
  "plainUrl": "/reader-plain/binyamin/1/56/",
  "segments": [
    {
      "index": 1,
      "he": "בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר, הֱוֵי רָץ לְמִצְוָה קַלָּה (כְּבַחֲמוּרָה), וּבוֹרֵחַ מִן הָעֲבֵרָה. שֶׁמִּצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה, וַעֲבֵרָה גוֹרֶרֶת עֲבֵרָה. שֶׁשְּׂכַר מִצְוָה, מצְוָה. וּשְׂכַר עֲבֵרָה, עֲבֵרָה: התנא בן עזאי מלמדינו שבמצווה שייך לומר מצווה קלה או מצווה חמורה, שהרי ישנם מצוות קלות כמו צדקה, חסד, ציצית, וכו'.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 2,
      "he": "אולם בעבירה לא שייך לומר עבירה קלה, שכל עבירה היא חמורה והאיסור שווה בכולם, עוד מחדש התנא שבקיום המצוות הכלל הוא לרדוף אחריהן ולא לחכות שיבואו לידו, כמו שנאמר ''נרדפה לדעת את ה''' (הושע ו, ג), להיפך מן העבירות שבהם אנו אומרים אל תביאני לידי עבירה, אל תביאני לידי ניסיון כלומר לידים של העבירה. החפץ חיים נשא משלו בענין קיום המצוות בעולם הזה ויאמר: משל לגביר אחד שירד מנכסיו והגיע עד לפת לחם.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 3,
      "he": "עזב את עירו והלך למקום שלא מכירים אותו מחמת בושתו והיה מכתת רגליו מבית לבית להשכיר עצמו לעבודה ולהחיות את עצמו תמורת שקלים בודדים, לימים פגשו אחד ממכריו שאלו לשלומו ולמעשיו, סיפר לו היורד כי הוא משכיר עצמו תמורת שקלים בודדים ליום עבודה, תמה חבירו, הכיצד?? אדם חכם וברוך כשרונות כמוך משכיר עצמו תמורת שכר מועט כזה?? אמר לו היורד וכי מה יכולתי לעשות?? כבר הגיעו הדברים לידי כך שסבלתי חרפת רעב ממש, וכי היתה לי ברירה אחרת?? הלא טוב שכר מועט כזה מאשר לשבת באפס מעשה. והנמשל ברור ונוקב:",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 4,
      "he": "חייב אדם לעשות חשבון מעשיו בעולם הזה עולם התמורה, אל לו להיות בררן במצוות, כל מצווה ומצווה שבאה לידו, אף אם היא נראית לו קלת ערך ופשוטה - אל יחמיצנה, ואל יחכה שהיא תבוא אליו ותחזר על פתחו, אלא יהיה הוא משכים לפתחה, מהר ימהר לקיימה מיד בלא שהיות. כי גם מצווה קלה של חיוך או מילה טובה לחבר, לעודד את רוחה של אשתו או לשאול ולהתעניין בשלום קרוביו לא דבר פשוט הוא. הגמרא בברכות (דף סא) אומרת לא יהלך אדם אחרי אישה בדרך ואפילו אשתו, נזדמנה לו בדרך יסלקנה לצדדין.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 5,
      "he": "וכל העובר אחרי אישה בנהר שמגבהת בגדיה מפני המים וזה מסתכל בה אין לו חלק לעולם הבא. וכן המרצה מעות מידו לידה כדי להסתכל בה, אפילו יש בידו תורה ומצוות כמשה רעיה מהימנה לא ינקה מדינה של גהינום. אם יש דרך אחרת ולא עובר בה הרי זה נקרא רשע. ולא יאמין אדם בעצמו ויאמר לי זה לא יקרה, אני חסין קדוש, אני שומר על עצמי ויכניס עצמו למצב של נסיון, מפני ש''צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו'' (תהלים לז, לב), והוא היצר מאש ואנו מבשר ודם. לכן יברח מהעבירה כבורח מפני אש ממש.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 6,
      "he": "ואם האדם בעצמו אינו שומר על עצמו הקב''ה גם הוא אינו שומרו. שאם לא חס על חייו מי יחוס עליו? ולכאורה קשה מה הלשון בורח מן העבירה וכי העבירה רודפת אחריו?? אלא נראה לומר לעניות דעתי בורח מן העבירה- במחשבה. צריך לברוח ממחשבות לא טובות, ע''י שלומד תורה ועסוק כל הזמן בתורה, ממילא בורח בצורה הטובה והמועילה ביותר מן העבירה. יהודי שלומד תורה וגם כשיוצא מבית המדרש או מבית הכנסת חושב ומשחזר ומעסיק עצמו בדברי תורה, שגם אם מסתכל הוא לא רואה, וגם מסיר ממנו ע''י התורה מחשבות רעות ומרעין בישין. והא בהא תליא.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 7,
      "he": "וממילא כשבורח מן העבירה הוא עושה מצווה. בפרשת צו כתוב (ויקרא ו, ב) ''צו את אהרון ואת בניו'', ואין צו אלא לשון זירוז, ביותר יש לזרז במקום שיש חסרון כיס, מהו חיסרון כיס?? אלא ידוע שלכל השערים בגוף האדם יש כיסוי, לעיניים יש עפעפיים, לאוזניים יש אליה וכו' לדבר אחד אין כיס, כלומר כיסוי: למחשבה, מחשבה באה בעל כורחו של האדם ואין שער לנעול אותה. אעפ''כ אם עסוק בדברי תורה וראשו תפוס בלימוד-ממילא שוכנת בליבו ובמחשבתו רק מחשבת מצווה.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 8,
      "he": "הגה''צ יהודה צדקה זצוק''ל אמר על הפסוק ''חשתי ולא התמהמתי לשמור מצוותיך'' (תהלים קיט, ס), שלכאורה חשתי ולא התמהמתי זה כפל לשון?? תירץ הרב זצוק''ל שיש אנשים שאתה שואל אותם למה כבודו רץ לתפילה, הוא עונה לך עוד שתי דקות מנחה לכן אני רץ מפני שהתמהמה עם חבר או בביתו וכבר מאחר לתפילה. אומר דוד המלך ע''ה אני רץ לא מפני שהתמהמתי לפני כן אלא מפני שאוהב אני את מצוותיך הקדושים והטהורים.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 9,
      "he": "ישתדל אדם כל ימיו להזדרז לדבר מצווה ולא ללכת כמי שכפאו שד או כאנוס על פי הדיבור, אלא כל זמן שנותנים לו את האפשרות ואת הבריאות ללכת, יעשה זאת. שמצווה גוררת מצווה ועבירה גוררת עבירה. גורר מלשון גורר את התיאבון, נותנת לו תיאבון לעשות עוד מצווה ועוד מצווה.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 10,
      "he": "ולכאורא אם עבירה גוררת עבירה א''כ לעולם האדם יעשה עבירות ואין לו שום סיכוי לעשות מצווה אף פעם בחייו? וכן במצווה, אם יעשה מצווה אחת הרי לעולם אחת תגרור את השנייה ונמצא שכל חייו רק מצוות, האומנם?? אלא כוונת התנא בן עזאי לומר שאדם עושה מצווה מוריד שפע לעולם, ואופפת אותו אווירת קדושה שמכשירה את הקרקע לקיום עוד מצווה, אולם הדבר תלוי באדם עצמו אם ינצל את ההזדמנות וימשיך לעשות עוד מצווה או שיתעצל וימנע מקיומה! ולכאורה קשה:",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 11,
      "he": "בשלמא במצווה שייך לומר שכר מצווה מצווה, אבל בעבירה מה שייך לומר שכר עבירה עבירה וכי הוא מקבל שכר על עבירה? הלא ענוש יענש?? אלא נראה לתרץ שלא כמנהג הקב''ה מנהג בשר ודם. אדם שלא גונב ולא רוצח ולא נואף אין מציאות ואין הנהגה בשום מקום בעולם לתת לו שכר על זה, אף אחד לא מקבל אות האזרח ההגון או אות מופת או מדליה על זה שלא גנב, להיפך אם יגנוב יענש. אבל הנהגת הקב''ה ישתבח שמו אינה כן, ישב אדם ולא עבר עבירה נחשב לו כאילו קיים מצווה.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 12,
      "he": "היה מסופק בדבר אם הוא אסור או לא ואחז בכלל שב ואל תעשה עדיף מעלה עליו הכתוב כאילו קיים מצווה. וזה הוא שכר עבירה שבפעמים שהתחרט ולא עבר עבירה- יקבל על כך שכר. אבל אם חלילה נטמא בעבירה פעמיים שלוש ולא נזהר בעצמו, הרי הקב''ה מסיר שמירתו ממנו ומשאיר אותו חשוף לפגעי הזמן ואז בנקל עושה עוד עבירה והולך מדחי אל דחי רח''ל. הכי דמי מצווה גוררת מצווה?? כגון אדם משאיל לחבירו קלטת. זה שמע קלטת, דברי מוסר והתעוררות, התחזק מהקלטת והחליט ללכת לסמינר. בעקבות הסמינר קיבל על עצמו עול תורה ומצוות.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 13,
      "he": "חיזק אף את אשתו, הוציא את הבנים מהחינוך החולני והכניסם לחינוך טהור של ילדי ישראל. הגדיים נעשו תיישים, הקימו בית נאמן בישראל ואף את ילדיהם חינכו על ברכי התורה והיראה. וכך כדור השלג החל לצבור תאוצה בזכות קלטת אחת קטנה זיכוי הרבים אדיר ומצוה רודפת מצווה, זוכה לדורות של תורה ויראת שמים. סיפר הרב אשר רוזנפלד שליט''א על רב אחד בישיבת פונוביז' שקיבל הזמנה לחתונה בשוויץ - כרטיס נסיעה הלוך ושוב. על גבי המעטפה הופיע שם וטלפון של אדם שלא הכיר מעולם. חשב הרב ודאי טעות נפלה כאן.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 14,
      "he": "טילפן למספר שהיה מצויין ע''ג המעטפה והקול מהעבר השני הזדהה כאברך לשעבר בישיבת פוניבז' שהיה על סף עזיבת הישיבה. ומילה אחת של עידוד מצידו של הרב נטעה בו רצון וכח להמשיך. ואכן הלך הלוך וגדל עד שהתמנה רב בחו''ל. וכל הזמן חשב איך להודות לאברך שעודד אותו וסידר לו את צווארון מעילו בשעה שהיה שפוף ועצב, ועתה שהוא מתחתן בשעה טובה ומוצלחת החליט לגמול לו כהכרת הטוב כרטיס טיסה לחתונה. אדם לא יודע מה יכולה לעשות מילה אחת טובה או אפילו חיוך שמחייך לחבירו ומרומם את רוחו וממש מחייהו. המצווה הזו גוררת באמתחתה עוד ועוד מצוות ומעשים טובים בבחינת זורע צדקות ומצמיח ישועות.",
      "en": ""
    }
  ]
}