Binyamin - פרק ד - משנה ג
פרק ד - משנה ג
Source: https://ajew.org/reader/binyamin/1/57

Segment 1
HE:
הוּא הָיָה אוֹמֵר, אַל תְּהִי בָז לְכָל אָדָם, וְאַל תְּהִי מַפְלִיג לְכָל דָּבָר, שֶׁאֵין לְךָ אָדָם שֶׁאֵין לוֹ שָׁעָה וְאֵין לְךָ דָבָר שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם: הגמרא במסכת סנהדרין (דף קח ע''ב) אומרת: שלושה שימשו בתיבה: חם, העורב, והכלב. יש רמז בתורה על האיסור לשמש בזמן המבול שהרי בכניסה לתיבה הפריד הפסוק בין הגברים לנשים, שנאמר (בראשית ו יח): ''ובאת אתה ובניך ואשתך ונשי בניך איתך'', אבל ביציאה חיברם שוב, (בראשית ח, טז): ''צא מן התיבה אתה ואשתך ובניך ונשי בניך איתך''.

Segment 2
HE:
העורב שעבר על הצווי ובתגובה לכך רצה נח לגרשו מהתיבה אמר לו הקב''ה עדיין לא הגיע זמנו של עורב זה למות, עדיין יש לו תפקיד בעולם, שהרי בזמן שאליהו הנביא יתחבא מפני איזבל ואחאב, העורב יקח אוכל ומשקה ויפרנס את אליהו במערה, וזה נרמז בפסוק ''ויצא העורב יצוא ושוב עד יבשת המים'' - יבשת בהיפוך אותיות תשבי שהוא אליהו, עדיין לא תם תפקידו בעולם, כל אחד בעולם החל מהאדם שהוא נזר הבריאה ועד הכינים והתולעים הקטנים ביותר יש להם תפקיד בעולמו של הקב''ה.

Segment 3
HE:
דוד המלך ע''ה שאל את הקב''ה כל מה שברא הקב''ה בעולמו הכל לכבודו ולצורך היקום כולו ברא, אבל למה צריך עכביש ולמה צריך משוגעים בעולם?? במה הם מועילים בעולם?? הרי היה אפשר להסתדר טוב גם בלעדיהם? אמר לו הקב''ה חייך שהם יצילו אותך ביום מן הימים אותם יצורים שלא יחסת אליהם חשיבות. ואכן העכבישים הצילו את דוד המלך כשהיה מתחבא במערה מפני שאול, וכשראו עבדי שאול על פתח מערה כורים שלמים של עכביש היו בטוחים שלא נכנס אדם לכאן, ולכן לא נכנסו לחפשו.

Segment 4
HE:
כשברח דוד אל אכיש מלך גת אמרו שריו לאכיש נהרוג את מי שהרג את אחינו באותה שעה נתיירא דוד וביקש רחמים מלפני הקב''ה, ריבונו של עולם תן לי מעט מהשטות, עשה עצמו כמשוגע. אמר המלך אכיש אל שריו הנה תראו איש משתגע החסר משוגעים אני כי הבאתם את זה להשתגע עלי?? וגירש אותו משם שמח דוד שמחה גדולה באותה שעה וחיבר מזמור בתהילים: ''לדוד בשנותו את טעמו לפני אבימלך ויגרשהו וילך אברכה את ה' בכל עת תמיד תהילתו בפי'' (תהלים לד, א ב). הפסוק אומר (בראשית א, לא):

Segment 5
HE:
''וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד'', וכן כתוב (קהלת ג, יא): ''את הכל עשה יפה בעיתו''. ומשלו בעלי המוסר את העולם הזה למשחק הרכבה שקוראים לו בפרסית פאזל, וכל אחד מבאי עולם מאז בריאתו ועד סוף האלף השישי הוא חלק זערורי בפאזל הזה, וכולם ביחד יוצרים את התמונה שהרכיב בורא עולם.

Segment 6
HE:
הגמרא ירושלמי מסופר על יהודים שהציקו לגוי אחד בשם דיקלוט שהיה רועה צאן היו פוגעים בו ומעליבים אותו ובא רבי יהושע והצילו מידם והוכיח אותם על מעשיהם, לימים גדל הנער הגוי וגלגל הוא בעולם והחל לעלות בדרנות עד שהתמנה למושל העיר, זכר המושל את מסכת היסורים שגרמו לו היהודים בעבר והוציא גזירה לגרשם מתחומי מדינתו.

Segment 7
HE:
היהודים הרגישו שהאדמה בוערת תחתיהם ושלחו משלחת ובראשה רבי יהושע שילכו וינסו להעביר את רוע הגיזרה, ואכן זכר המושל את רבי יהושע ואמר לו בזכותך אני מוחל, שאילולא אתה הצלת אותי מידם אז, לא הייתי מוחל להם, ואין מידי מציל. כתב הרב ''פלא יועץ'' זצוק''ל: צא ולמד עד היכן גדר מנהג הבזיון שהרי כתוב (שמות כ, כו): ''לא תעלה במעלות על מזבחי אשר לא תגלה ערוותך עליו'', אם כך הקפידה תורה על כבוד אבני המזבח שאינן רואות ואינן מקפידות, על אחת כמה וכמה שצריך להיזהר בפני אביו ואימו ורבו ותלמידי חכמים וכדו'.

Segment 8
HE:
ועוד שהרי משה רעיה מהימנה לא היכה את היאור ואת העפר, ולא נלחם במדיין לתת נקמת ה' במדיין מפני שגדל שם והיה מלך עליהם, קל וחומר בן בנו של ק''ו שאסור לזלזל בכבודן של ישראל שנקראו בבת עינו של הקב''ה, והמבזה את ישראל כאילו מבזה את השכינה. וכל שכן אם הישראל הזה הוא תלמיד חכם או רב, וכ''ש אם הם רבותינו הקדושים כת הקודמים אשר קטנם עבה ממתנינו וכשאינו מבין דבריהם הקדושים אשר שכינה דברה מגרונם, יתלה את החסרון בעצמו, שאין אנו יורדים לסוף דעתם, ומימיהם אנו שותים ומפיהם אנו חיים.

Segment 9
HE:
מעשה בתלמיד שאמר פעם באמצע השיעור אולי רש''י טעה, אמר לו הרב חמור!! התלמידים ששמעו תמהו על רבם היאך מלאו ליבו לפשוע כך בתלמידו? הסביר הרב את דבריו: הלא גמרא ערוכה ומפורשת היא: אם ר. אשונים כמלאכים- אנו כבשר ודם, ואם ראשונים כבשר ודם אנו כחמורים לעומתם, ולא כחמורו של רבי פנחס בן יאיר שלא היה טועם מתבן שאיננו מעושר, ואם אתה אומר על רש''י שאילולא הוא לא היינו מוצאים ידנו ורגלינו בכל הש''ס התורה הנביאים והכתובים שהוא טועה כלומר שהוא אדם, אם הוא אדם אנו כחמורים. ואל תהי מפליג לכל דבר:

Segment 10
HE:
כלומר אל תרחיק דבר שיש לחוש עליו ואל תאמר שאין חשש ממנו, אלא לעולם תאהב את השמא, ולמיחש בעי. והיסוד הזה נכון לגבי כל הנושאים בחייו של יהודי, אם זה בענין התשובה למשל, אמרו חז''ל שוב יום אחד לפני מיתתך, אל תאמר לי זה לא יקרה ועדיין צעיר אני לימים שהרי כל אלו שמתו אתמול רח''ל לא האמינו שזה יקרה להם, והיו להם תוכניות לעוד שנים רבות, ויפה שעה אחת בעולם הזה בתשובה ומעשים טובים, כי לא תדע מה ילד יום. לכן יש לחשוש ולא לשבת על מי מנוחות.

Segment 11
HE:
כששואלים יהודי נו מה יהיה אתך? הוא עונה יהיה בסדר, מה הפירוש לכך? הוא למעשה משכנע את עצמו שכרגע הוא עושה ככל העולה על רוחו, פעמים הוא מקיים מצוות ופעמים הוא עובר עבירות וחי את חייו בהרגשה שלגבי העבירות אפשר להסתדר עם הקב''ה, הקב''ה ישתבח שמו ארך אפיים ורב חסד ומרבה להטיב, וודאי שיתחשב בו ויסלח לו. הוא מנחם את עצמו שהוא לא איזה פושע או עבריין, והרי יש רעים ממנו.

Segment 12
HE:
עוד פירוש אל תהי בז לכל אדם-תלמד מיפתח הגלעדי שהיה גיבור חיל ואנשי עירו גירשו אותו מביתו ומארצו ומנחלת אבותיו, והלך ואסף אנשים ריקים ופוחזים שהלכו אחריֹו, אולם בצר לאנשי יבש גלעד פנו אליו לעזרה שיושיעם ויהיה שופט שלהם, אמר להם כשהיה לכם טוב גרשתם אותי, עכשיו קצת צר לכם אתם קוראים לי וחפצים בי?? ועליו נאמר יפתח בדורו כשמואל בדורו, לכן אל תבוז לאף אדם, ואל תזלזל בבני עניים שמהם תצא תורה.

Segment 13
HE:
אמר פעם ''הסטייפלר'' זצוק''ל שהרבה עילויים ובעלי כשרונות גדולים למדו בצעירותם בישיבות- ולא הגיעו להיות אפילו רבני שכונות, ומאידך דווקא אלה שלא ציפו מהם לגדולות ונצורות, דווקה הם ע''י התמדה ושקידה רבה בתורה זכו להאיר עיני ישראל ונהיו גדולי עולם. כתב הבן איש חי זצוק''ל שאם נגזרה על האדם ברכה או גזירה טובה אפילו אם יברח ממנה היא תרדוף אחריו עד שתשיג אותו.

Segment 14
HE:
והביא הרב ז''ל מעשה בגנב אחד שהיה פותח שערים בתבונה ולא היה דלת או מנעול שעומד בפניו, באחד מפריצותיו הסוחפות כשנכנס לבית אלמנה עשירה וגלמודה והחל למלא שקיות מהשלל החלו הרהורי חרטה ותשובה מקננים בליבו, חשב עד מתי יפחד מבעל הבית שלמטה ולא יפחד מבעל הבית שלמעלה שתמיד רואה אותו. החליט שהוא מחזיר הכל למקומו ויהי מה, אם הקב''ה רוצה לתת לו את העושר בדרך חיובית היד ה' תקצר? היפלא מה' דבר? ברוך אומר ועושה, החזיר הכל למקומו ושב כלעומת שבא.

Segment 15
HE:
למחרת הלך לרב העיר להתוודות בפניו ולקבל עליו תשובה אמיתית, אמר לרב את חטאי אני מזכיר היום, והחל לפרט לפניו את מעשיו מיום עומדו על דעתו, עוד הם מדברים באה אותה אלמנה לרב להתאונן לפניו שאתמול כמעט וגנבו את כל עושרה והיא פוחדת להשאר לבד לכן מבקשת ממנו שימצא לה זיווג כשר והגון. הרב שידך בין החוזר בתשובה לאלמנה והתחתנו ברוב פאר והדר, ומה שלא לקח באיסור לקח כעת בהיתר וברווח. הגמרא (תענית כ''א.

Segment 16
HE:
) מספרת על רבי יוחנן ואילפא שעזבו את הישיבה והלכו להחיות נפשם במלאכה, כיוון שהיתה השעה דחוקה להם, כשישבו לאכול בצד הדרך תחת חומה אחת שמע רבי יוחנן ששני מלאכים מדברים בניהם, האחד אמר לשני בוא ונפיל את החומה הזו על שני האנשים שעוזבים חיי עולם והולכים לעסוק בחיי שעה, אמר המלאך השני עזוב אותם מפני שאחד מהם עתיד לעלות לגדולה ולהתמנות ראש הישיבה, רבי יוחנן שמע את שיחת המלאכים ואילפא לא שמע, אמר רבי יוחנן לאילפא שמעת משהו?? אמר לו לא שמעתי.

Segment 17
HE:
הבין רבי יוחנן כיוון שמשמים השמיעו דווקא לו משמע שהוא עתיד לעלות לגדולה, אמר רבי יוחנן לאילפא אני חוזר לישיבה. וכך היה. רבי יוחנן התמנה במשך הזמן לראש הישיבה ואילפא הלך להחיות נפשו, ועל זה אמרו חז''ל במקומך יושיבוך ומשלך יתנו לך, ואין אדם נוגע במוכן לחבירו כמלא נימא, ומה שמגיע לאדם יקבל בלי להתאמץ ובלי להזיע ואפילו בלי ידיעתו שנאמר ''ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך'' (דברים כח, ב).