Binyamin - פרק ד - משנה ז
פרק ד - משנה ז
Source: https://ajew.org/reader/binyamin/1/61

Segment 1
HE:
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ אוֹמֵר, הַחוֹשֵׂךְ עַצְמוֹ מִן הַדִּין, פּוֹרֵק מִמֶּנּוּ אֵיבָה וְגָזֵל וּשְׁבוּעַת שָׁוְא. וְהַגַּס לִבּוֹ בְהוֹרָאָה, שׁוֹטֶה רָשָׁע וְגַס רוּחַ: כתב הרב ''פלא יועץ'' זצוק''ל וזיע''א בערך ''משפט ודין'' שראוי לכל תלמיד חכם להיות מצטמק ויפה לו לברוח מן הרבנות הרחק מאד, אולם אם מפצירים בו ביותר וידע שבאותו מקום אין אנשים א''כ ישתדל להיות איש, ולדעת שמה' היתה זאת, ויפעל בכמה אופנים: א.

Segment 2
HE:
יקדים תפילה לצרה שיציל אותו ה' מכל טעות ומכל תקלה שלא תצא תחת ידו, ויתקנהו ה' בעצה טובה מלפניו. ב. ילמד היטב את הדינים וההלכות עד שיהיה בקי בהן, ולא ידמה מילתא למילתא, ואם יש תלמידי חכמים אחרים בעיר יתייעץ איתם ולא יהיה דן יחידי שאם לא כן הרי זה בכלל גס ליבו בהוראה, חס ושלום. ג. יעשה תנאי עם אנשי המקום ועם מנהיגי העיר שיהיו מרוצים על כל אשר יורה ואשר ידין, ואפילו אם יהיה טועה בדבר משנה שהם מוחלים לו וזה מועיל לעניין הפסד ממון.

Segment 3
HE:
ובכל זאת יחפש בכל דין עד היכן שידו מגעת שלא יהיה גזל על ידו שיחייב את הזכאי ויפטור את החייב. והתנאי הזה מועיל שאם פעם יטעה - לא יענש בסיבתם. ועוד יש גדר גדול לעניין ממונות שהם מקצוע גדול בתורה, שלא יעמיד דבריו על דין תורה, אלא ישתדל בכל כוחו לפשר בפשרה הקרובה לדין בדרך הטוב והישר בעיני אלוקים ואדם באופן שאיש על מקומו ישוב בשלום.

Segment 4
HE:
ואף גם זאת לא יעשה הוא לבדו, אלא יצרף עימו את ממוני הזמן טובי העיר אנשים סוחרים אנשי אמת הבקיאים בטיב המשא ומתן ובטיב אנשי העיר, ומתוך כך יצא משפטם מתוקן דין אמת לאמיתו, ובאמת אמרו טובים השניים מן האחד. והגס ליבו בהוראה שמקבל עליו דין ואין לו את הכלים ואת הכישורים לשפוט ולדון, או שלא מעיין מספיק בדין וממהר לחרוץ הדין הרי זה שוטה רשע וגס רוח. שוטה מפני שמכניס ראש חולה למיטה חולה, ומה לו ולצרה הזו, כיוון שלא מבין היטב בדבר יכול לדמות מילתא למילתא ולסבך עצמו.

Segment 5
HE:
וכיוון שכל דיין צריך לראות שחרב מונחת לו בין ירכותיו וגהינם פעורה מתחתיו הרי נכנס לסכנה זו בחינם ולא רואה הסכנה המרחפת מעל ראשו. נחשב לרשע - שהרי מעוות את הדין, מתיר את האסור ואוסר את המותר, מרחיק את הקרוב ומקרב את הרחוק וכו'. ועוד שמכשיל את בעלי הדין באיסורים גוזל מזה ונותן לזה, וכיוון שלא מתמצא בכל הפרטים והדינים הרי זה נחשב כמזיד, ונחשב כגס רוח גאותן ובעל שאיפה להראות לכולם את חכמתו.

Segment 6
HE:
הדברים לא אמורים רק אל הדיינים אלא בכל אדם שלא מסוגל לשתוק אלא בכל עניין או שאלה העומדים על הפרק אם זה בענין מדיני או בהנהגת הציבור או בכל בעיה המתעוררת פוערים פיהם לבלי חוק ומביעים את חוסר דעתם הרבה פעמים לא מבינים את הנושא ומגדילים לעשות אלו שבהבל פיהם הטמא מבטלים דברי גדולי הדור ומרשים לעצמם לחלוק עליהם ולמתוח ביקורת על דברי קודשם, עפרא לפומייהו, תלמידים שלא שימשו מימיהם. הרי המשנה קוראת להם שוטים וגסי רוח בעלי גאווה סרוחה. כתב מו''ר ועט''ר הגר''ח רבי שליט''א בספרו הנפלא עבד לעבדי ה':

Segment 7
HE:
חז''ל אומרים לא חרבה ירושלים אלא בעוון שהשוו בה קטן כגדול, שנאמר ''והיה כעם ככהן''. את הכהנים הורידו ועשאום כעם ואת העם העלו ועשאום ככהן. וה' ירחם על שיבוש הדעת שיש לבעלי בתים ועמי הארץ שאינם יודעים מהו תפקידם של גדולי ישראל ומרביצי התורה ומנהיגיו האמיתיים, ומהו תפקידם של שאר העם. ולפעמים זועקים וכועסים על דברים שאינם מבינים בהם כלל ועיקר, ומשווים כקטן כגדול, בעוונותינו הרבים.

Segment 8
HE:
וזהו הקלקול הגדול שבדור שלא יודעים כל אחד את תפקידו ואת המשבצת המתאימה לו, ובמשנה באבות מבואר אחד מקנייני התורה הוא ''המכיר את מקומו'', ומרומז בפרשת במדבר במסעות הדגלים כולם באיזה סדר נפלא, צפון דרום מזרח ומערב, סביב לאוהל מועד, והלוואי שנעמוד תמיד על כך להשלים חובתינו ואת המשבצת המתאימה לנו מבורא עולם. ובמקום אחר כתב הרב שליט''א:

Segment 9
HE:
בספר מלכים ב מסופר על יאשיהו המלך שהיה צדיק גדול והיה אמור להיות מלך המשיח וכשהכניס עצמו למלחמה נגד פרעה נכה נפל במלחמה ועשו גופו ככברה, וביארו חז''ל מפני מה נענש יאשיהו? מפני שהיה לו להימלך בירמיה הנביא ולא נמלך, ואפילו שקיבל על עצמו אחריות גדולה שכזאת על כלל ישראל בלי להתייעץ עם גדולי הדור, היתה עליו תביעה גדולה שכזאת מהשמיים ולכן נענש.

Segment 10
HE:
ומכאן לומדים את גודל האחריות כשמגלים דעתינו הענייה בדברים הנוגעים לכלל ישראל וההנהגה הטובה ביותר היא לאמר ''אין לי דיעה בעניין'' כי זה מסור לגדולי ישראל דווקא, וזכר לדבר מאמר חז''ל: למד לשונך לומר איני יודע. ובפרט בענינים שנוגעים לכלל ישראל. מפני שבדרך כלל לא כל אדם יודע כל הפרטים הקשורים לעניין, וכיצד יחווה דעתו בעניין?? ובפרט שזה לא שייך אליו כלל, אלא רק לאנשים גדולים שעול הציבור מוטל עליהם ולגדולי הדור יש סייעתא דשמייא מהשמיים לכוון לאמת בגודל האחריות שלוקחים על עצמם.

Segment 11
HE:
ואילו אדם לא יכול לקחת אחריות על בני ביתו ואיך יקח אחריות על שישה מליון איש?? ולכן פשוט וברור שדברים גדולים הנוגעים לכלל ישראל או דברים שאינם קשורים אליו שצריך לומר איני יודע, ואין לי דיעה בעניין, עד כאן דבריו.

Segment 12
HE:
מובא בספר ''שאל אביך ויגדך'' שפעם התבקש הרב שבדרון זצ''ל ע''י משפחה מסויימת להיכנס לחזון איש זצוק''ל מופת הדור ולקבל עצתו בקשר לאישה חולת לב שהרופאים קובעים שהמשך הריונה מסוכן לה והיא צריכה להפיל את עוברה רח''ל, תשובת החזון איש הייתה שלא לעשות כלום, והכל יבוא על מקומו בשלום, לאחר שחזר הרב ומסר תשובת מרן למשפחה עדיין לא נרגעו והתקשו לעמוד בלחץ הרופאים, שהזהירו בצורה חד משמעית שצריך לעשות ההפלה, ויפה שעה אחת קודם.

Segment 13
HE:
בינתיים הזדמן למקום רבי אליהו לופיאן זצוק''ל ושאלו גם לדעתו, ותשובתו הייתה שאם ישמעו לדעת החזון איש מובטח להם שהכל יהיה לטובה, אולם אם יעשו נגד דעת החזו''א אין הוא יודע אם האשה תחיה. בסופו של דבר לא עמדה המשפחה בלחץ הרופאים, עשו את הניתוח והאישה חלתה מאד, ולבסוף נפטרה רח''ל. מסופר על המשגיח של ישיבת פ''ת שהציעו לו לבוא לכהן בישיבה כשעדיין היה גר בירושלים, כיוון שהיה זה סוף זמן חורף בישיבה ההצעה נראתה כבלתי מתאימה מבחינת הזמן, וחשב הרב שלא תצלח שליחותו.

Segment 14
HE:
הלך למרן החזו''א ושאל לעצתו, אמר לו פאר הדור זצוק''ל שכדאי לו לעבור כבר עכשיו שהרי בכך יציל כמה נפשות מישראל. המשגיח עדיין התלבט ושאל את הרב שמא לא כדאי כל העניין עתה, ענה לו הרב ומה אעשה לך אם כך אני מרגיש?? בשובו לירושלים הלך המשגיח וסיפר את כל העניין לראש ישיבת חברון ומה אמר לו החזו''א, תשובתו של הרב סרנא זצ''ל הייתה שכיון שתשובתו של החזו''א הייתה בהרגשה ולא בשכל לכן כדאי מאד לקיים את דבריו. אמנם כך עשה המשגיח מכר דירתו בירושלים ועבר לפ''ת. והנה אחרי כמה ימים התברר שהיה לו נס גדול, לאותה דירה בירושלים נכנסו ערבים ורצחו את יושביה רח''ל!!!