{
  "bookId": "binyamin",
  "part": "1",
  "torah": "67",
  "title": "Binyamin - פרק ד - משנה יג",
  "hebrewTitle": "פרק ד - משנה יג",
  "sourceUrl": "/reader/binyamin/1/67",
  "plainUrl": "/reader-plain/binyamin/1/67/",
  "segments": [
    {
      "index": 1,
      "he": "רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר; הֻ וִי זָהִיר בְּתַלְמוּד, שֶׁשִּׁגְּגַת תַּלְמוּד עוֹלָה זָדוֹן: פירש רבינו עובדיה מברטנורא זיע''א הוי זהיר שתלמודך יהיה בדקדוק וכהלכה שאם לא כן תבוא להתיר את האסור, והקב''ה מעלה על ידך כאילו היית מזיד. ונשאלת השאלה? וכי זה דומה לחילול ה' שבו מצינו אחד שוגג ואחד מזיד דין אחד להם? תשובה לכך מצינו במסילת ישרים שם כותב הרמח''ל זיע''א דברים נכוחים שעליהם אין להוסיף, וזה לשון קודשו:",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 2,
      "he": "אמר שלמה המלך ע''ה במשלי ''גם מתרפא במלאכתו אח הוא לבעל משחית'' כי אעפ''י שאין המשחית העושה את הרעה בידיו לא תחשוב שהוא רחוק ממנו, אלא אחיו הוא ובן גילו, והמשיך שלמה הע''ה (במשלי כ''ד) לאמר ''על שדה איש עצל עברתי ועל כרם אדם חסר לב והנה עלה כולו קמשונים כסו פניו חרולים וגדר אבניו נהרסה, ואחזה אנוכי אשית ליבי ראיתי לקחתי מוסר מעט שנות מעט תנומות מעט חיבוק ידיים לשכב ובא מתהלך רישך ומחסוריך כאיש מגן'', הנה דרשו בו חכמים מדרש נאה: והנה עלה כולו קמשונים שמבקש פירוש של פרשה ואינו מוצא.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 3,
      "he": "כסו פניו חרולים מתוך שלא עמל בהם הוא יושב ומטמא את הטהור ומטהר את הטמא ופורץ גדרן של תלמידי חכמים. מה עונשו של זה?? ופורץ גדר ישכנו נחש. הנה בתחילה אינו אלא מחסיר הטורח אשר היה ראוי לו. נמשך מזה שלא ילמד בתורה ככל הצורך. ומפני חסרון הלימוד כשיבוא אח''כ ללמוד- תחסר לו ההבנה. והנה אילולי הייתה גומרת רעתו בזה כבר הייתה רבה. אך עוד מתרבה והולכת במה שברצותו על כל פנים ליישב הפרשה והפרק ההוא, הנה יגלה בה פנים שלא כהלכה, וישחית האמת ויהפכהו. ויעבור על תקנות ויפרוץ את הגדרים.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 4,
      "he": "וסופו כליה כמשפט כל פורץ גדר. עד כאן לשון קודשו ודבריו קילורין לעיניים. כתב מו''ר ועט''ר בספרו הנפלא עבד לעבדי ה': הגמרא בקידושין (דף מ''ד) מספרת שלא רצו להאמין ולסמוך על חכם מסויים שאולי לא מדייק בשמועתו ועלול לשכוח. ומאידך בברכות (דף לג) סמכו על חכם מסויים שידעו שהוא מדייק היטב בשמועותיו ובשמות החכמים. מכאן שאין לסמוך על מה שאומרים בשם חכם אפילו אם אמר שהיה אצל החכם ושמע או ששמע בשיעור תורה, מפני שכלי כלי ראשון מבשל, כלי שני אינו מבשל. ודי לחכימא ברמיזא.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 5,
      "he": "ועוד שרק בן תורה מובהק מבין את דברי הרב בדיוק נמרץ ושם לב על ניגון הדברים, ורמיזותיו וקריצותיו הם חלק מהענין. ועיין פרש''י במסכת ביצה (דף ל''ג) שכתב: מפי רבי שמואל המכונה ''חסיד'' שמעתי, רש''י דייק מכונה משום שלא הכירו ממש אם הוא חסיד אלא שהציבור קרא לו חסיד, צא ולמד עד כמה צריך לדייק, והבן.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 6,
      "he": "וכן נפסק בהלכות שבת שאדם שהלך לשאול הלכה מפי רב שמוחזק שאינו בקי בהלכות שבת, ועשה כהוראתו ולאחר מכן התברר לו שטעה בהלכה דינו כמזיד ולא כשוגג, מפני שהיה לו לשאול רב המוחזק כבקי בהלכות אלו, לא יוכל לבוא ולטעון שהטעו אותו או שהורו לו הלכה מוטעית שכן אותו רב ידוע שאינו בקי בהלכות הנ''ל. וכ''ש שאדם שאינו בן תורה ולומד בעצמו מהספר יכול להכשל ולשגות כמה שגגות באין מבין, והנסיון יוכיח פעמים אין מספר או מצד שפעמים יש טעות סופר בספר, ומי ירגיש בו אם לא ת''ח הבקיא ורגיל בסגנון ובלשון.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 7,
      "he": "ופעמים רבות ישגה ההמון בפיסוק הדברים כראוי (כאותו ''חכם'' ששאל למה נאסר חלב נחום: שבת פרק במה מדליקין) ויאסור את המותר ויתיר את האסור, ולפעמים קשה בספר עצמו מדיוק לדיוק וצריך לבאר דבריו, כמו שמרן הבן איש חי סיפר סיפור על שני אנשים שלמדו שיש לאכול בסעודת שבת שיעור ביצה בקלפתה, והיו אוכלים כל סעודה ביצה עם קליפתה, רח''ל. או שלפעמים הספר סותר את עצמו מיניה וביה ממקום למקום וצריך לעשות אוקימתא בדבר, או שהמחבר חזר בו בהשמטות וכו', או שחלקו עליו הבאים אחריו.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 8,
      "he": "כהנה וכהנה תקלות ומכשולות הנתונות לפני ההמון הרוצה לעמוד בעצמו ולהורות מתוך הספר כסומא בארובה, וצריך אומן מיוחד ומומחה אשר ניסה באלה ויודע איך לברר הסולת, עד כאן תמצית דבריו. אומרת הגמרא במסכת בבא בתרא (דף כ''א) ''שבשתא כיוון דעל על'' כלומר כיוון שהטעות נשתרשה בליבו של התלמיד שבשעה שלמד מהרב, קשה מאד להוציאה ממנו. אפילו עד זיקנה ושיבה. וזאת כיוון שהרושם שמשאירים הדברים הוא חזק, קשה להוציאם ממנו.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 9,
      "he": "לכן צריך המלמד להסביר לתלמידיו הדק היטב, להקפיד ולהכין את השיעור בכל הכוחות עד היכן שידו מגעת, וכן לומר דברים ברורים שלא ישתמעו לשתי פנים או שיתפרשו באופן אחר. מסופר על רבי יחזקאל אברמסקי זצוק''ל שהיה מכין שיעור לתלמידים החדשים היה לומד חמישים דפים קדימה כדי שיהיה הכל ברור ונהיר לו, למרות שלמד מסתמא את הדברים מאות פעמים, בכ''ז בכל פעם מחדש היה חוזר ומשנן.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 10,
      "he": "ומצאנו בדוד בדוד המלך ע''ה ששלח את יואב בן צרויה להילחם בעמלק והרג יואב את כל הזכרים מעמלק, כשאמר לו דהע''ה מדוע לא הרגת את כולם? אמר לו יואב כך לימד אותי הרב שלי שצריך להרוג את הזכרים שנאמר תמחה את זכר עמלק, והטעות כיוון שהשתרשה גרמה לטעות קשה מאד. כתב המגן אברהם זיע''א שיש לומר בכל בוקר וערב תפילה להינצל מטעות בלימוד ובהוראה. יהי רצון מלפניך ה' אלקי ואלוקי אבותי שתאיר עיני במאור תורתך ותצילני מכל מכשול וטעות הן בדני אסור והיתר, הן בדיני ממונות הן בהוראה והן בלימוד.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 11,
      "he": "''גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך''. ומה ששגיתי כבר העמדני על האמת ואל תצל מפי דבר אמת, כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה והובא להלכה בשו''ע סי' ק''י, ע''ש. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, שְׁלשָׁה כְתָרִים הֵם, כֶּתֶר תּוֹרָה וְכֶּתֶר כְּהֻנָּה וְכֶתֶר מַלְכוּת, וְכֶתֶר שֵׁם טוֹב עוֹלֶה עַל גַּבֵּיהֶן: נראה לפרש ששלושה כתרים אלו כנגד שלושה עמודים שעליהם עומד העולם: כתר תורה כנגד עמוד התורה. כתר כהונה כנגד עמוד העבודה, וכתר מלכות כנגד עמוד החסד. שכן על המלך לדאוג לפרנסת עמו לכל צרכיהם.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 12,
      "he": "כמו שמצינו בדוד המלך ע''ה שהיו חכמי ישראל באים אליו ואומרים לו עמך ישראל צריכים פרנסה. ולמרות ששלושה דברים אלו הם היסוד והסובב שעליהם נשען העולם - ללא הכתר הרביעי שמקים את כולם כתר שם טוב - אין חשיבות לכל הכתרים הללו. כתר שם טוב כמו שפירש רבינו עובדיה מברטנורא זצ''ל כלומר מי שיש בידו מעשים טובים ושמועתו טובה מחמת מעשיו. שאילו חסר למלך או לכהן או לתלמיד חכם שם טוב הרי כתרו אינו נחשב לכתר כלל. מלך שאינו הולך בדרך הישרה נאמר ביחזקאל ''ואתה חלל רשע נשיא ישראל''.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 13,
      "he": "כהן שאינו נוהג כשורה עליו נאמר בגמרא ביומא שלא יהיה שלום לזרעו של אהרון הכהן שאינם הולכים בדרכיו. ואם תלמיד חכם הוא דסני שומעניה - שרי לבזוייה. כלומר שתלמיד חכם שהשמועות עליו רעות שיצא לו שם רע - מותר לבזותו. עוד יש לומר כי כתר שם טוב הוא ענין קידוש ה'. כי בהיות לו שם טוב אומרים עליו הבריות פלוני שלמד תורה מה נאים מעשיו, אשרי אביו ואימו שגידלו אותו. אשרי רבותיו שלימדוהו תורה, ירבו כמותו בישראל, ואם להיפך - להיפך ח''ו. (עיין יומא פ''ו).",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 14,
      "he": "וכן מצינו בשלמה המלך ע''ה שאימו היתה מלקה אותו ברצועה שבידה על העמוד באומרה אם יהיו מעשיך רעים ומגונים יתלו את האשם באמך שחינכה אותך. עוד יש לומר כי הכתרים הנ''ל מרמזים על קבלת התורה, שבשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע במעמד הר סיני קשרו לכל אחד ואחד מהם עוד שתי כתרים, חוץ מכתר תורה שבו נכתרו כבר, קיבלו עוד שתי כתרים. כתר כהונה וכתר מלכות. כ''ש (שמות יט, ו) ''ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש''. כל מלאך נשא שתי כתרים לעטר בהם כל אדם מישראל. (עיין שבת פח.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 15,
      "he": ") מימינו כתר כהונה שהיא מידת חסד ובשמאלו כתר מלכות שהיא מידת הדין. וכשחטאו עם ישראל בחטא העגל ירדו מאה ועשרים ריבוא מלאכי השרת ונטלו מכל אחד את שתי הכתרים הנ''ל שנאמר ''ויתנצלו את עדיים מהר חורב'' (שמות לג, ז) דהיינו שנפרקו מהכתרים שהם כהונה ומלכות. נמצא שבזמנינו יכול כל איש אשר מלאו ליבו לקרבה אל העבודה ולהיות בן תורה אמיתי, נושא בעול התורה להיות מוכתר גם הוא בשלושה כתרים הנ''ל. כתר מלכות מנלן? שנאמר ''בי מלכים ימלוכו'', ומאן מלכי? רבנן.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 16,
      "he": "כתר כהונה מנלן? שנאמר ''כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו''. כתר תורה מנלן? ''ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש'' נמצא שכולם מתקיימים בתלמיד חכם. ואם אין התלמיד הנ''ל מוכתר בכתר הרביעי החשוב ביותר שהוא כתר שם טוב, ממילא גם שלושת הכתרים האחרים בטלים ומבוטלים ואין בהם שום חשיבות כלל. אם אינו מקיים את תכלית הבריאה שהיא קידוש שם שמיים; שיהיה שם שמיים מתאהב על ידו, ממילא מחלל את ה', רח''ל. (מחלל מלשון חלל - מקום ריק. כביכול מסלק את השכינה ואת הקדושה מאותו מקום ועושה חלל או חולין).",
      "en": ""
    }
  ]
}