Binyamin - פרק ה - משנה ב
פרק ה - משנה ב
Source: https://ajew.org/reader/binyamin/1/78

Segment 1
HE:
עֲשָׂרָה דוֹרוֹתּ מֵאָדָם וְעַד נֹחַ, לְהוֹדִיעַ כַּמָּה אֶרֶךָ אַפַּיִם לְפָנָיו, שֶׁכָּל הַדּוֹרוֹת הָיוּ מַכְעִיסִין וּבָאִין עַד שֶׁהֵבִיא עֲלֵיהֶם אֶת מֵי הַמַּבּוּל. מתעוררות שתי קושיות במשנה זו: א. ממה נפשך, אם הקב''ה היה מאריך אפו לשמונה דורות או לשבעה לא היה נקרא ארך אפיים? וא''כ למה לא האריך אפו ליותר מעשרה דורות? ב. למה לא שלח הקב''ה נביא כדוגמת יונה הנביא שיעוררם לתשובה? נראה לומר שעשרה דורות היו מכעיסין את הקב''ה בעבודה זרה, כמו שכתוב ''אז הוחל לקרוא בשם ה''' הוחל מלשון חולין.

Segment 2
HE:
היו עובדים לעבודה זרה וקוראין לה אלוהות. ולאחר שהציף הקב''ה את מי האוקיינוס ומחק שליש מהעולם (רש''י פרק י' פסוק ד') את כל דור אנוש, לא למדו לקח ולא נכנע דור המבול ללמוד מאזהרה חמורה זו, ומטעם זה לא שלח הקב''ה נביא להוכיחם.

Segment 3
HE:
הפסוק אומר ''ואל זועם בכל יום'', ועל מה זעמו? על מלכי אומות העולם שעובדים עבודה זרה ומשתחווים למעשי ידיהם, בכל זאת האריך אפו עמהם אולי ישובו ממעשיהם הרעים אבל בדורו של נח כיוון שהגיעו לדרגה של רק רע כל היום והקב''ה כביכול נתאבל על מעשי ידיו שברא, ומאחר שכל העולם כולו נברא לכבוד ובשביל האדם, ונזר הבריאה הגיע לתכלית ההשחתה, מה צורך עוד בעולם? הגמרא בסנהדרין פרק חלק דף קח אומרת דור המבול לא נתגאו אלא בשביל טובה שהשפיע להם הקב''ה, היו זורעים אחת לשבעים שנה וכולם חיו מאות שנים והיו גיבורים.

Segment 4
HE:
הפסוק באיוב אומר ''ישלחו כצאן עויליהם וילדיהם ירקדון''. מעשה בתינוק אחד שנולד בבית ואימו נחלשה מהלידה, אמרה לתינוק לך לחדר השני והבא מספרים כדי שאוכל לחתוך את הטבור, הלך התינוק לחדר השני וראה שם שד, אמר לו השד מה אתה עושה פה? אמר התינוק ואתה מה עושה כאן? התחילו להתאבק עד שעלה עמוד השחר, התינוק מפליא בו מכות קראטה כמו שנאמר ''ולפני קרתו מי יעמוד'':: אמר לו השד כשהוא פצוע וחבול לך אמור לאימך שיש לך מזל שעלה השחר ולנו השדים אין רשות להיות כאן יותר, שאילולא כך הייתי נותן לך מכה ושובר ראשך לשניים.

Segment 5
HE:
אמר לו התינוק לך אמור לאמא שלך שיש לך מזל שאני עדיין מחובר בטבור שאלמלא זאת הייתי נותן לך מכה ומפצח את ראשך לארבע: בדור המבול היה שפע טובה וברכה - ובכ''ז עשו רעות רבות וצרות. גזל, חמס ''אמרו לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו מה שדי כי נעבדנו ומה נועיל כי נפגע בו'', בעטו בטובתו ואמרו כלום צריכים אנו לטיפה של גשמים הרי לנו נהרות ומעיינות שאנו מסתפקין מהן, ובסאת עוונותיהם הגזל קטרג בראש, עד שבא המלאך ששמו קץ כל בשר לקטרג על אותו דור שלא הייתה לו תקנה.

Segment 6
HE:
אומרת הגמרא שנוח בנה במשך מאה ועשרים שנה את התיבה והיה מוכיח אותם והיו מבזין אותו, בכל שנה היו באים אליו ואומרים סבא נח מתיי יהיה המבול? והיה אומר להם עוד מאה ועשרים, עוד מאה ותשע עשרה, עוד מאה ושמונה עשרה: והיו מלגלגין עליו. אם מבול של אש יביא יש לנו פטנט רשום ששמו עליתה, שכל המורח עצמו בדם שלה לא שולט בו האור. ואם מבול של מים הוא מביא יש לנו עששיות של ברזל. אומרת הגמרא בכל הזמן הזה של מאה ועשרים שנה האריך ה' אפו עמהם.

Segment 7
HE:
ועוד שבעה ימים ימי אבלו של מתושלח הצדיק שנתן להם ארכה נוספת אולי ישובו בתשובה, והטעימן בשבעה ימים אלו מעין העולם הבא כדי שידעו מה טובה מנעו מעצמם וכמה קלקלו בחטאם. ואח''כ ירדו הגשמים של המבול במשך ארבעים יום ברחמים, שאם יחזרו בהם יהיו גשמי ברכה. וכשלא חזרו היו למבול ששטף את העולם כולו, ואף בשעה שנכנס נח לתיבה רצו לשבור את התיבה ולהרוג את נוח. רשעים אפילו על פתחה של גהינום לא חוזרים בתשובה, ואף שרואים שדרכם מובילה אותם לבאר שחת- מקשים ערפם.

Segment 8
HE:
עֲשָׂרָה דוֹרוֹת מִנֹּחַ וְעַד אַבְרָהָם, לְהוֹדִיעַ כַּמָּה אֶרֶךְ אַפַּיִם לְפָנָיו, שֶׁכָּל הַדּוֹרוֹתּ הָיוּ מַכְעִיסִין וּבָאִין, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם וְקִבֵּל (עָלָיו) שְׂכַר כֻּלָּם: אומר הפסוק (בראשית ב, ד) ''אלה תולדות השמיים והארץ בהיבראם''. ודרשו חז''ל אל תקרי בהבראם אלא באברהם. שעד אברהם אבינו ע''ה היה כל העולם בבחינת תוהו עד שבא אב האומה והחל לקרוא בשם ה', לעשות נפשות ונשמות לתורה. הגמרא במסכת ראש השנה (דף לא) אומרת:

Segment 9
HE:
שית אלפי שנין הוה עלמא, אלפיים ראשונים תוהו, ואלפיים אחרונים ימות משיח. אלפיים שנות התוהו היו עד שנולד אברהם אבינו ע''ה, שבא אברהם אבינו וקיבל שכר כולם. ונשאלת השאלה איזה שכר מגיע להם אם הכעיסו לפני בורא עולם? שלוש תשובות בענין: 1. תשובת רבינו עובדיה מברטנורא זיע''א שפירש שאברהם אבינו עשה מעשים טובים כנגד מה שהיה ראוי שיעשו כולם, לפיכך כולם נצלו בזכותו. 2. תירוץ שני:

Segment 10
HE:
אעפ''י שהיו עובדי עבודה זרה לא מן הנמנע שהיו אנשים שקיימו מצוות, צדיקים דוגמת שם ועבר וכו', ומאחר וחיו בזכות אברהם כל אלפיים שנות קיומו של העולם, הרי נזקפים מצוות ומעשים טובים אלו לזכותו. 3. אברהם אבינו קיים את כל התורה כולה, כ''ש (בראשית כו, ה) ''עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצוותי חוקותיי ותורותיי'', וכיוון שתלמוד תורה כנגד כולם- כך קיבל שכר כנגד כל מי שלא למד באותם שנים. כתוב בבראשית רבה פרשה יד: האדם הגדול בענקים זה אברהם.

Segment 11
HE:
ולמה קורא אותו גדול שהיה ראוי להבראות קודם אדם הראשון, אלא אמר הקב''ה שמא יקלקל ואין מי שיבוא לתקן אחריו. אלא הריני בורא אדם תחילה שאם יקלקל יבוא אברהם ויתקן תחתיו, הקב''ה ברא את אברהם אבינו באמצע הדורות כדי שיתקן את הדורות שלפניו ואת הדורות שלאחריו. להודיע כמה ארך אפיים לפניו: שאם היה נפרע מתרח הרשע, לא היה בא אברהם אבינו לעולם ועושה נפשות לתורה ולאמונה באל אחד.

Segment 12
HE:
לאחר המבול שוב חודש העולם ובהמשך לכך החל יסודו של העם היהודי ע''י אברהם אבינו ע''ה שהרי אמר לו הקב''ה ''אב המון גויים נתתיך'' (בראשית יז, ה), וממנו מתחילה השרשרת עד היום הזה. כוחות נפש עצומים אנו מוצאים באברהם העברי שנקרא כך ע''ש שעמד מעבר אחד של העולם וכל העולם מעברו השני, והוא יוצא בכל מקום ומכריז שיש אל יחיד ומיוחד שבידו העוז והממשלה ורק בו יש להאמין. כולם לועגים לוו ויוצאים כנגדו, דעת הקהל העולמית נגדו, והוא הולך נגד הזרם. זרם ר''ת זורו רשעים מרחם.

Segment 13
HE:
לא מתחשב בדעותיהם הנפסדות ובהגיונם המוטעה, אברהם אבינו יודע את האמת והולך איתה ''עד הסוף'', נגד כל באי עולם. ובזה זכה להעמיד אומה קדושה אשר עומדת וקיימת נגד הזרם העולמי למרות כל הרדיפות והשמדות. מסירות הנפש זו המידה שהטביע אב האומה בבניו עד סוף הדורות, מוסרים נפשם על אמונתם ועל דתם, בזכותו של אברהם שעמד איתן כנגד כל העולם הטועה. הקב''ה שהוא צופה אחרית מראשית יודע שאמנם יש עשרה דורות מחידוש העולם שגם הם יעבדו עבודה זרה ושאר תועבות אבל רואה שבעוד עשרה דורות יקום צדיק שיעשה מהפיכה בעולם להעביר גילולים מן הארץ ולהקים את עם ישראל עם הנצח, ולכן מאריך אפו לתכלית הזו.