Binyamin - פרק ה - משנה ג פרק ה - משנה ג Source: https://ajew.org/reader/binyamin/1/79 Segment 1 HE: עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת נִתְנַסָּה אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְעָמַד בְּכֻלָּם, לְהוֹדִיעַ כַּמָּה חִבָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם: מצינו כמה דיעות בין המפרשים כיצד מונים את עשרה הנסיונות שהתנסה אברהם אבינו ע''ה ובין כולם יש חמש עשרה נסיונות ואלו הן: א. נרדף ע''י נמרוד (שהכריז על עצמו שהוא אלוה) במשך שנים, ושלוש עשרה שנה נטמן באדמה. Segment 2 HE: הניסיון בזה כי אברהם אבינו נרדף בגלל אמונתו בבורא עולם, ונסתר שנים מתחת לאדמה, אעפ''י שעדיין לא התגלה אליו הקב''ה ולא דיבר איתו, ללמדנו שלחיות על קידוש ה' קשה יותר מאשר למות על קידוש ה'. באשר הנסיון הוא בכל רגע בפני עצמו. ב. הושלך ע''י נמרוד לכבשן האש, זהו נסיון אור כשדים, מוכן היה למסור את חייו על אמונתו בבורא עולם, אמונה שהשיג מדעתו שיש אלוה אחד בעולם, והוא עילת העילות ומסובב הכל, כי אי אפשר לגלגל שיסובב עצמו, לפני שהקב''ה דיבר איתו או נגלה אליו, באמצעות שתי כליותיו שהיו יועצות ומחכימות אותו. Segment 3 HE: ג. לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך- עצם עקירת מקום ישובו ומחיתו, משפחתו והסביבה הקרובה, ללכת אל הבלתי נודע, כתוב ''וילך אברהם כאשר דיבר אליו ה''', עזב הכל והלך, לא בגלל ההבטחות, אלא אך ורק מחמת ציווי ה', וגלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שאם לא היה מבטיח לו מאומה גם כן היה הולך באותה הרגשה ובאותה זריזות. ועיקר הנסיון שאברהם עשה בגלל שהקב''ה מצווה, ותו לא. ד. Segment 4 HE: ויהי רעב בארץ- בכל העולם היה שובע, ורק בארץ ישראל היה רעב, והנה לאחר כל ההבטחות שהבטיח הקב''ה לאברהם, אין לו מה לאכול, עד כדי כך שנאלץ לעזוב את ארץ ישראל שהובטחה לו ולזרעו. אברהם שלם באמונתו ולא מתרעם על הנהגת הקב''ה כלפיו. Segment 5 HE: בספר ירמיה מצאנו ויכוח בין ירמיה הנביא לבין נשים שעבדו עבודה זרה, שהיו מקטרות ומזבחות לצבא השמיים, ''כי עשה נעשה את כל הדבר אשר יצא מפינו לקטר למלאכת השמיים והסיך לה נסכים אשר עשינו אנחנו ואבותינו מלכינו ושרינו בערי יהודה ובחוצות ירושלים, ונשבע לחם ונהיה טובים ורעה לא ראינו, ומן אז חדלנו לקטר למלאכת השמיים והסיך לה נסכים חסרינו כל ובחרב וברעה תמנו'', לאחר שירמיה הנביא הוכיח את עובדי האלילים על מעשיהם, ואף הצביע על כך שנענשו בחרב וברעב, ענו לו הנשים המקטרות שדווקא שהתרפו במעשיהם הביאה עליהם את החרב והרעב, ומשום כך עליהן לשוב ולהתחזק בעבודתן: גם Segment 6 HE: בזמנו של אברהם אבינו ע''ה היו עורכים צורות ועושים פולחנים לצבא השמיים וכדו', ואז בא אבי המאמינים אברהם אבינו ולימד והשריש בבני דורו להמנע מללכת בדרך זו שסופה כליה ואבדון. ואומנם רבים הלכו אחריו ושמעו לו, אבל כעת שהגיע רעב בארץ ומצבם התדרדר לרעה, מדרך הטבע היו צריכים לבוא ולטעון כל אלו שהתגיירו שכל זמן שהיו עובדים עבודה זרה היה להם שפע ברכה והצלחה במעשי ידיהם, אבל עכשיו דווקא אחרי שחזרו מדרכם הרעה- הורע להם ויש רעב בארץ, ואפילו אברהם שהוא המאמין הגדול עוזב בשל כך את הארץ, ויורד למצרים. Segment 7 HE: הרי זה מעיד כאלף עדים שדרכם עד לפני שהתגיירו הייתה נכונה וסוגה בשושנים, וזה אחד הנסיונות הקשים. ה. לקיחת שרה ע''י פרעה- ניסיון נורא, מי יכול לעמוד בכך, שלוקחים את אשתו, והרי היה יכול לשאול איך הקב''ה נותן שיקרה כזאת? ובפרט אצל אברהם ושרה שהיו מופלגים בצניעותם, ובכ''ז אברהם היה שלם באמונתו ולא התרעם, וקיבל דין שמיים באהבה. ו. לקיחת שרה ע''י אבימלך- כנ''ל ויש בזה נסיון נורא כי הדבר קורה בשנית ואין לתלות בשום מקרה ואמתלא. ז. Segment 8 HE: לוט נלקח בשבי- הנסיון בזה שלוט היה בן אחיו של אברהם וקלסתר פניהם היה דומה, כפי שאמר ללוט ''אל נא תהי מריבה ביני ובינך ובין רועי ובין רועיך כי אנשים אחים אנחנו'' כלומר אנשים טועים לחשוב כי אחים אנחנו- שהיה דומה לוט לאברהם מאד. וכששבו את לוט היתה זו פגיעה באברהם אבינו, ובכ''ז לא התרעם כלפי שמיה. ח. מלחמת ארבעת המלכים את החמישה- הנסיון בזה שאברהם אבינו הלך למלחמה על דעת למסור נפשו כ''ש ''ואנוכי עפר ואפר'', ופרש''י שם ''הייתי ראוי להיות אפר במלחמת ארבע המלכים''. Segment 9 HE: ועוד שהלך בלא ציווי מהקב''ה להציל את לוט וסיכן את עצמו. (עוד רואים מכאן שאברהם אבינו לא ''עשה חשבונות'' ללוט על המריבה שהייתה ביניהם ועל כך שלוט שהיה תלמידו נטש אותו והלך בעקבות עושרו לגור עם רשעים ונלכד בשחיתותם, והבן). יש מקשים: מי התיר לאברהם לסכן עצמו וליהרג על מנת להציל את לוט, והרי חייך וחיי חברך- חייך קודמים? תשובה לכך: אברהם אבינו ע''ה הלך למלחמה כדי ששם שמיים לא יתחלל על ידו, כי בשעה שנפרד מלוט ואמר ''אם השמאל ואמינה ואם הימין ואשמאילה'' (בראשית יג, ט) ופרש''י שם: Segment 10 HE: לא אתרחק ממך ואהיה לך לעזר ולמגן, ועתה הלך לקיים הבטחתו. ט. ברית בין הבתרים- הנסיון בזה שאברהם אבינו שומע שזרעו עתידים להשתעבד שעבוד מלכויות ביסורים נוראיים, סבל של דורות, והוא לא מתרעם ומאמין בה'. ונשאלת שאלה איך יתכן שכשאברהם שומע על כוונת ה' להשמיד את סדום ועמורה הוא עומד ומתמקח עם ה' על כך למרות שהיו רשעים, והיו גויים והכעיסו ביותר את הקב''ה. ואילו כששומע על גלות של ארבע מאות שנה לבניו ועינוי מתמשך על לא עוול בכפיהם, הוא מקבל את הידיעה בשלוות נפש ולא שואל על מה ולמה, ולא הופך עולמות על כך. Segment 11 HE: האומנם? ועוד שאלה: אברהם שומע מהקב''ה כי גר יהיה זערך ועבדום ועינו אותם: ואחרי כן יצאו ברכוש גדול. ולא עומד בפרץ לפני הקב''ה לשאול וכי מה חטאו שיקבלו יסורים ועינויים אכזריים כאלו. ומה בצע ברכוש גדול? משל אומרים לדבורה לא מדובשך ולא מעוקצך. כמו שאומרים לאב נכה את בנך מכות נאמנות ואחרי שיזוב זוב דמו נפצה אותו במאה זהובים. Segment 12 HE: הייתכן שיסכים האב לכך?? אתמהה! בספר הנפלא קול יהודה של הגר''י צדקה זצוק''ל יש תשובה נפלאה שתמציתה- הקב''ה עתיד לתת לבני בניו של אברהם אבינו את התורה שהיא תכלית העולם, לשש מאות אלף שורשי נשמות שהם המשובחים ביותר. צריך לעשות פעולת צירוף של כל הסיגים והזוהמה ומתוך כל המיליונים לברר רק את הטובים ביותר לשם מטרה זו. לכן אברהם לא מוליד על גיל מאה, שבן מאה כבר עבר מן העולם בכדי לנתקו כליל מאביו תרח. והוא מוליד שניים יצחק וישמעאל. ישמעאל ינק את כל הטומאה והזוהמה ויצחק נותר עולה תמימה. Segment 13 HE: יצחק מוליד את עשו הרשע שלוקח את כל זוהמת הסטרא אחרא ומאידך יעקב הבן השני איש תם יושב אהלים. יעקב מוליד שתים עשרה שבטים קדושים והם יורדים למצרים מאתיים ועשר שנים להצרף בכור הברזל של מצריים. עשרים אחוז מהם נשארים בעוד ששמונים אחוז מתים במכת חושך, ואף אלו עוברים לאחר מכן ארבעים ותשע יום של יציאה ממ''ט שערי טומאה ונכנסים למ''ט שערי קדושה ואז מקבלים התורה הקדושה שהיא ''הרכוש גדול''. תכלית כל הבירורים, כמו שכתוב ''דבר ציוה לאלף דור''. Segment 14 HE: ולכן אברהם מבין ומקבל כל זאת מבלי להתרעם על בוראו, עיין שם בספר שהאריך בענין ודבריו קילורין לעיניים ומרפא לעצם! י. ברית מילה שנצטווה למול עצמו בזקנותו, ויש בזה משום סכנה גדולה, וחולי, ואעפ''כ לא נתמהמה ומל עצמו בזריזות ובשמחה. יא. לקיחת הגר לאישה - הנסיון בזה שהיה לו מקום לשער שלא יהיו לו בנים משרה הצדקת, ויהיו בניו בני שפחה, ויש בזה משום פגם ביחוס. יב. גירוש הגר ששמע לקול שרה והיה מתבטל כלפיה, שהרי בנו הבכור הוא צריך לגרש שהולידו אחרי תשעים שנות עקרות, וגם שרה נבנתה על ברכי הגר. יג. Segment 15 HE: גירוש ישמעאל שהיה עליו להתגבר על רחמי אב על בנו, ולגרשו לארץ גזירה. יד. עקידת יצחק- הנסיון שלא הרהר אחרי מידותיו של הקב''ה, שאמר לו תחילה ''כי ביצחק יקרא לך זרע'' ואחר כך אמר ''והעלהו לי לעולה''. ויותר מכך: אברהם אבינו במשך מאה שנה מפיץ בעולם את הרעיון שאסור להקריב קרבן אדם לעבודת אלילים, ועכשיו דווקא הוא צריך להקריב את בנו יחידו למען אמונתו, הרי פה הוא סותר כל מה שבנה והטיף ולימד במשך כל השנים. טו. Segment 16 HE: קבורת שרה והנסיון בזה למרות שהקב''ה הבטיח לו את כל ארץ ישראל, ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה - לא יכל לקבור את אשתו מבלי לנהל מו''מ עם בני חת ולשלם ארבע מאות שקל שזה סכום עתק בשביל אדמה ששייכת לו, ומובטחת לו ולזרעו! מעשה אבות- סימן לבנים, אברהם אבינו ע''ה הטביע בעם ישראל את הכח לעמוד בכל הנסיונות, ונסיון האמונה הוא הקשה שבכולם. את המסירות נפש של כל יהודי בעבור קיום התורה והמצוות. Segment 17 HE: אין בכל שאר האמונות כח של מסירות נפש עד כדי מיתה כמו באמונת היהודי, לכן ראינו בכל הדורות ובכל התקופות גילויים של עמידה בניסיונות ומסירות נפש בבחינת ''מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה'' (שיר השירים ח). אנו אומרים בתפילה אלוהי אברהם אלוהי יצחק ואלוהי יעקב, מדוע לא אומרים אלוה אברהם יצחק ויעקב? מתרצים זאת שכל אחד מאבות האומה עבד את הקב''ה וסלל דרך משלו בעבודת ה', יצחק עבד את הקב''ה בכל כוחו ובדרך המאופיינת לו לא בגלל שאברהם היה אביו. אלא בפני עצמו. Segment 18 HE: וכן יעקב סלל דרך משלו בעבודת ה' והיה צדיק בפני עצמו לא בגלל שיצחק היה אביו, אלא בזכות עצמו. הפסוק בישעיה אומר (נא, ב) ''הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם''. מסופר שפעם ברח האריה מגן החיות המלכותי של אנגליה, והטיל אימה ופחד על כל הערים, אנשים נשים וטף הסתתרו בבתים מפחד האריה האימתני, אריה ישאג- מי לא יירא? הלכו לגיבור הלאומי שהיה אחראי על בטחון הממלכה למען יציל אותם מהאריה, שלח הגיבור את בנו בן השמונה להשיב את האריה למקום רבצו, הלך הבן בשליחות אביו, התקרב אל הארי הזועם תוך סיכון נפשו והחל להאבק עימו, במהלך המאבק שרט האריה שריטה במצחו של הנער Segment 19 HE: האמיץ אך לבסוף נכנע לעוז גבורתו, והובל אחר כבוד אל מקומו לקול תשואותיהם והשתאותם של הקהל שנאסף לראות את המחזה המופלא, כמובן שהילד הפך מייד לנערץ ע''י הקהל שנשא אותו על כפיים לבית הוריו, בראות האב את הבן עם שריטה על פניו כעס על כך וסטר על לחיו, האנשים שראו המה תמהו, זו תורה וזו שכרה? כך מתנהגים לגיבור לאומי שמסר נפשו למען הכלל? הסביר האב את מעשיו התמוהים: Segment 20 HE: פעם אחת נכנסו לעיר חבורה של ליסטים, ואני נלחמתי עימם והתגברתי על כולם, ורק האחרון ראש הכנופיה לא יכולתי להתגבר עליו, מעולם לא נלחמתי נגד גיבור כה חזק ואמיץ, התחלנו להאבק ותוך כדי מאבק הצלחתי להסיר מפניו את המסכה וראיתי כי הגבור הגדול הזה אינו אלא אשה, תמהתי איזו גבורה יש באשה הזו שאיני יכול לנצחה והבטחתי לעצמי שהיא ראויה להיות אישתי, שנינו איננו מנוצחים, התחתנו יחד וזכינו לבן הזה, עם אב ואם כאלה חזקים ולא מנוצחים, אסור שיהיה בן חלש, שמקבל סריטה מאריה!! לכן סטרתי לו ללמדו תראה מי אביך ומי אימך ולא תבייש אותם במעשיך. הנמשל: כשיש לנו אבות קדושי Segment 21 HE: עליון, כאלה שרצים כסוסים אבירים בין בצעי המים ומקדשים שמו בעולם, התביעה על הבנים תהיה קשה שבעתיים אם לא ילכו בדרכי אבות, לכן לעולם ישאף אדם מתיי יגיעו מעשיו למעשה אבותיו. ונלמד מכאן דבר נוסף: יסורים ונסיונות בונים את האדם. ובכדי שאדם יתעלה חייב לעמוד בנסיונת שהם מלשון נס להתנוסס, הנסיון מרומם את האדם למעלות גבוהות שבזה הוא שובר את יצרו, אינו מתפתה ללכת אחר ההמון הטועה, מזכך ומצרף את האדם מכל הפסולת ומקשר אותו בקשר אמי. Segment 22 HE: ץ לבורא עולם, לזה הגיע אברהם אבינו ע''ה שנקרא ''אברהם אוהבי'', לזה הגיעו יצחק ויעקב שנעשו מרכבה לשכינה, לזה הגיעו יוסף הצדיק, דוד המלך ע''ה וכל קדושי עליון, עמדו בנסיון וסללו לנו את הנתיב למען נלך בו. כתב הרמח''ל זיע''א במסילת ישרים ''כי ענייני העולם בין לטוב בין לרע הנה הם נסיונות לאדם, העוני מצד אחד והעושר מצד אחד, כענין שאמר שלמה פן אשבע וכחשתי ואמרתי מי ה', ופן איוורש וגנבתי'', השלווה מצד אחד והיסורים מצד אחד, עד שנמצאת המלחמה אליו פנים ואחור. Segment 23 HE: לכן מי יהיה לבן חיל וינצח המלחמה מכל הצדדים, הוא יהיה האדם השלם אשר יזכה לידבק בבוראו, ויצא מן הפרוזדור הזה ויכנס בטרקלין לאור באור החיים. וכפי השיעור אשר כבש את יצרו ותאוותיו ונתרחק מן המרחיקים אותו מהטוב ונשתדל לדבק בו כן ישיגהו וישמח בו''. Segment 24 HE: על האדם לדעת שכל המידות כולם המה נסיונות קשים, התאווה והחמדה, הכבוד והגאווה, וכו' וזוהי תכלית ירידת נשמת האדם לעולם הזה- לנצח במלחמת היצר, כמו שכתוב (דברים יג, ד) ''כי יקום בקרבך נביא או חולם חלום ונתן אליך אות או מופת לאמור נלכה אחרי אלוקים אחרים וכו' לא תשמע אל דברי הנביא ההוא או אל חולם החלום ההוא כי מנסה ה' אלוקיכם אתכם לראותכם הישכם אוהבים את ה' אלוקכים בכל לבבכם ובכל נפשיכם'' אם האדם אוהב את הקב''ה ודבוק ביראת שמיים ובאמונה טהורה הרי שיעמוד בנסיון קשה זה. Segment 25 HE: רבינו בחיי בחובת הלבבות נשא משלו ויאמר: מעשה במדינה אחת שמנהגם היה בכל שנה להמליך עליהם איש נכרי, ובסוף השנה היו מסלקים אותו, והיו המלכים סכלים ובהיותם מלכים כל הונם ואונם השקיעו בממלכה עצמה ובביצורה והגדלתה והאדרתה, ובסוף השנה שלחו אותם ריקם, ופעם אחת המליכו עליהם איש חכם שכינס את כל הממון ושלח לביתו שמחוץ למדינה, ובסוף השנה ששלחוהו לא בא אל ביתו ריקם והיה עשיר גדול בכבוד והדר, זהו נסיון האדם בחיים חיותו בעולם הזה שעובר וחולף, האם ישכיל לחסוך ולסגל תורה ומצוות שיהיו קניינו בעולם הבא.