Binyamin - פרק א - משנה ו פרק א - משנה ו Source: https://ajew.org/reader/binyamin/1/8 Segment 1 HE: יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה וְנִתַּאי הָאַרְבֵּלִי קִבְּלוּ מֵהֶם. יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה אוֹמֵר, עֲשֵׂה לְךָ רַב, וּקְנֵה לְךָ חָבֵר, וֶהוֵי דָן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַּף זְכוּת: על כל אדם לעשות רב לעצמו, שממנו יבקש עצה ותבונה. אורח חיים וכל פעולה שלו תהיה עפ''י דעת תורה. לא יסור ממנו ימין ושמאל. אפילו יאמר לו הרב על ימין שהוא שמאל - ידע נאמנה שהראיה של הרב לאין ערוך זכה וברא יותר ממנו. ומשקפי הרב הרבה יותר נקיות וחסרות פניות משלו. וממילא צדיק גוזר והקב''ה מקיים. Segment 2 HE: אולם צריך האדם להאמין שהרב הוא שליחו הנאמן של הקב''ה ולא פועל ישועות ובעל נפלאות בפני עצמו. מסופר על שתי נשים שהלכו להגה''צ רבי מרדכי שרעבי זצוק''ל ובקשו ממנו שיברך אותם בזרע קודש של קיימא. בירך אותם הרב. האחת האמינה באמונת אומן בדברי הרב. הלכה וקנתה מיטה ועגלה ושאר הציוד לתינוק. השנייה האמינה אבל לא בכל ליבה. בבחינת אם ברכת הצדיק לא תועיל ממילא גם לא תזיק. לתקופת הימים ילדה הראשונה בן זכר, ואילו השנייה נשארה ללא פרי בטן. Segment 3 HE: הלכה לרב ואמרה לו מדוע חברתה זכתה והיא לא? אמר לה הרב מפני שבשעה שיצאת ממני לא האמנת כ''כ לדבריי. ואילו חברתך האמינה בכל ליבה לכן הברכה חלה עליה. ראש הישיבה מו''ר ועט''ר הגר''ח רבי שליט''א מגדיר מה נקרא דעת תורה: הצדיק יורה חץ כלומר יורה את דברו והקב''ה עושה עיגול סביב הפגיעה שפגע החץ היפך מדרך העולם שקודם יש מטרה ואח''כ קולעים למטרה ומתקרבים אליה מי פחות ומי יותר!! וכבר כתב הרב שליט''א בספרו המלא באמונת ה' צרופה ''עבד לעבדי ה''' איך צריך לשאול. מתיי צריך לשאול. כמה שאלות, ועוד. Segment 4 HE: עיין שם ותהנה! חכמי ישראל שבכל דור נקראו צופים שנאמר ''צופה נתתיך לבית ישראל'', (יחזקאל ג, טז) אדם שעומד על מגדל ורואה למרחק עצום, הרבה יותר מאדם שעומד על הקרקע. כך חכמי ישראל. ולא נחשוב ח''ו שאדם רואה וחכם רואה יותר טוב, אלא ההבדל בין ראיה טהורה של חכמי ישראל לראיית אדם מן השורה כהבדל בין אור הנר המאיר לארבע אמות לבין אור החמה המאיר לעולם כולו. והבן זאת! כתב הגה''צ רבינו בן ציון אבא שאול זיע''א בספרו הנפלא אור לציון (דף קעט) וז''ל לכל דבר בחיים צריך פסק הלכה. Segment 5 HE: ואי אפשר לעשות כלום בלי להתייעץ ולדעת מה קובעת ההלכה. ואפילו בדברים הנראים לנו פשוטים כמו למשל לילך לבית למנוחה בשעה מסויימת וכן אם יש שמחת מצווה או חס ושלום לוויה. צריך פסק אם מותר ללכת. או צריך ללכת או מצווה או איסור. ועל כל פרט ופרט יש הרבה הלכות, ובכל צעד שאדם צועד אי אפשר בלי להתייעץ. ומשום שכל אחד מחשיב את עצמו לפוסק מתרבים המכשולות. ואפילו בדבר מצווה צריך בינה לדעת אם כדאי לעשות. עכת''ד. מור ועט''ר הגר''ח רבי שליט''א כתב בספרו ''עבד לעבדי ה''': Segment 6 HE: אל תעשה דברים על דעת עצמך מבלי שתקבל אישור מחכם גדול כיצד להתנהג, שהרי ידוע שהלכה הכתובה במפורש בשולחן ערוך ובספרי הפוסקים אין בה בעיה ומותר לעשות כן לכתחילה ואין צריך לשאול רב. אבל הלכה שיש בה שיקול הדעת ויש צדדים לכאן ולכאן וצריכים לדון בכובד ראש בנושא בין אם זה בענייני הלכה. ובין אם זה בענייני הנהגה בחיים למשל: אם כדאי לעבור דירה לעיר אחרת. או אם כדאי להחליף עבודה, וכן מה לעשות כשאחד מבני הזוג לא מוכן לחזור בתשובה, מתי מצווה להתגרש, ומתי עדיף שלום בית עם כל הקשיים הכרוכים בכך. Segment 7 HE: כל זה נקרא ''עשה לך רב''. והכוונה, עשה דברים על דעת הרב ולא על דעת עצמך בשום אופן שבעולם. כמו שכתוב בספר משלי (משלי ג ה) ''בטח אל ה' בכל לבך ואל בינתך אל תשען'' ופירש רש''י במקום: ופזר מעותיך לבקש לך רב ללמוד ממנו. ומשמע מהפסוק שאם שואל את החכם זה סימן שיש לו בטחון בה' שיודע שהחכם מבין מה לעשות עפ''י דעת התורה הקדושה. וכשאינו שואל את החכם וסומך על דעת עצמו, יתבעו אותו בשמיים על כך. למה עשית את הדברים על דעת עצמך?! והרי אפילו אם היה לך ספק בכשרות של עוף, היית רץ אצל הרב. Segment 8 HE: וכל העוף הזה עולה הכי הרבה 20 שקל ולעניינים גדולים ובפרט רוחניים סמכת על דעת עצמך ולא חששת?? ועל אחת כמה וכמה לעניין חינוך הילדים שיש להזהר מאוד שזה עסק עם נשמות. באיזה מקום לרשום אותם, וכיצד לדאוג לעתידם. אם על ידי שימשיך בתיכון או בישיבה קדושה שיהיה ת''ח גדול בתורה וביראת שמיים. וכל זה אחריות גדולה וכבדה מאוד. Segment 9 HE: ובזה ביארו את דברי המדרש שהובא בבעל הטורים (פרשת יתרו) שיתרו עשה תנאי עם משה שיתן לו את ציפורה בתו בתנאי שהבן הראשון יהיה כומר לעבודה זרה, וזה פלא כיצד הסכים משה על כך? אלא הכוונה שיתרו ביקש, את הבן הראשון אל תחנך אותו לדרך האמונה והתורה אלא תעזוב אותו שיחליט לעצמו. וזה נקרא דרך עבודה ''זרה''. מפני שאם לא עושים עפ''י התורה הרי זה נקרא דרך עבודה זרה, והדברים נוראים, עד כמה יש להזהר שיהיה הכל עפ''י דעת התורה הקדושה. עוד בעניין עשה לך רב: Segment 10 HE: בסתם הלכה שאפשר לעשות כמו קולא של חכם פלוני או חומרא אחרת של חכם אלמוני (בתנאי שאין קשר בין הדברים להלכה) כגון: לפתוח פקק מבקבוק שתיה בשבת יש אוסרים משום תיקון כלי, ואילו דעת מרן שליט''א ועוד פוסקים להתיר לכתחילה. או להשתמש בסבון מוצק בשבת, יש מחמירים ואוסרים בכל תוקף ומרן שליט''א פסק בספרו ''יחווה דעת'' שמותר לכתחילה. וכן שקית תה או קפה נמס מרן שליט''א פסק להחמיר לכתחילה אף בכלי שני (יבי''א ח''ח סימן לה) ויש מתירים לכתחילה. Segment 11 HE: ועוד כהנה רבות ובפרט בדברים שאין גילוי מפורש בשו''ע להתיר או לאסור בכל הדברים האלה לא יפסוק על דעת עצמו אלא יעשה אדם רב לעצמו, ותשועה ברוב יועץ. עוד יש ללמוד מהמשנה ''עשה לך רב'' שצריך להזהר מאוד לשמור על מסורת אבותינו הספרדים ולשמור מנהגים וסייגים שהעבירו לנו מדורי דורות, כדכתיב ''אל תיטוש תורת אמך''. כגון: Segment 12 HE: ללבוש טלית קטן תחת הבגדים ולא להוציא הצציות החוצה מפני שלקיים מצוות ''וראיתם אותו'' אפשר להוציא הצציות להביט בהם ולהחזיר למקומם וספרדי שאינו נוהג כך, הרי הוא כמוציא לעז על רבותינו הספרדים מדורי דורות שלא נהגו כך. ובפרט שלפי הקבלה אין להוציא צציות. ושמירה כזו יפה על מסורת אבותינו היא בגדר עשה לך רב. דהיינו אל תעשה חדשות והקפד לשמור על הערכים הנפלאים של רבותינו הספרדים. וכן כיסוי ראש לנשים שנהגו הספרדים מדורי דורות ע''י מטפחת או כובע ולא פאה נכרית שהוא נגד מסורת רבותינו הספרדים. עוד נכלל במשנה זו: Segment 13 HE: שעדיף לאדם ספרדי לשאול חכם ספרדי. ולאשכנזי לשאול רב מעדתו. וכן מצינו כתוב בספר מנחת יצחק להגר''י וייס שליט''א (בסימן פד חלק ד) בתשובה על שאלה מסויימת שהוא מציע לשאול חכם ספרדי הבקי במנהגי הספרדים והלכותיהם. ובפרט שיש להזהר ולדעת לשאול גדול בתורה שמכיר את האדם אישית ואת מצבו הרוחני וע''י זה התשובה ברורה יותר ומדוייקת יותר ובפרט שמכירים את העדה ואת חיי המשפחה. חז''ל הקדושים אומרים במסכת ע''ז (דף הע''ב) אין אדם עומד על דעת רבו עד ארבעים שנה. Segment 14 HE: ואם על דעת רבו כך, על דעת הקב''ה קל וחומר בן בנו של קל וחומר שאין אנו יכולים לעמוד. מי לנו גדול ממשה רעיה מהימנה שבפרשת דברים כתב שטעה בענין שלוח המרגלים ''ויטב הדבר בעיניי''. ואמרו חז''ל על כך (סוטה לד) בעיני ולא בעיני המקום. מה משה לא עומד על דעת המקום, אנו כ''ש שאין לנו לעשות שום דבר על דעת עצמנו כלל ועיקר. לכן אדם שעושה עפ''י דעת התורה הקדושה ועל פי גדולי ישראל, אפילו אם חלילה טעו או לא דייקו, משמיים מכוונים העניינים היטב שיהיה הכל על הצד היותר טוב וכדי שלא תצא תקלה מתחת ידיהם. Segment 15 HE: וידע האדם נאמנה שכל דבר היוצא מפיהם של גדולי ישראל מסכימים איתם משמיים כי כל מעשיהם לשם שמיים בלבד. הרמב''ן זיע''א בפרשת וישלח (לג טו) מביא בשם המדרש כשגדולי ישראל היו צריכים להפגש עם הגויים, היו מסתכלים בפרשת וישלח, כיצד התנהג יעקב אבינו ע''ה עם עשו הרשע. ועל ידי זה הצליחו. והוסיף הספורנו שם: אם הבריונים, בזמן חורבן בית המקדש השני היו שומעים לגדולי ישראל בהתאם למה שאמרו להם, לא היה נחרב בית המקדש. כי כל מעשיהם של חכמי ישראל על פי דעת התורה הקדושה ולא עפ''י דעת הרחוב ודעת הקהל ח''ו. Segment 16 HE: כמו שכתוב על ירמיה הנביא (פרק מג) שאמר לעם ישראל לפני חורבן הבית לא לרדת למצרים פן ימותו שם בחרב, אלא יכנעו למלך בבל ולא ימותו. ואדרבא יהיה להם רחמים וישובו לארץ ישראל. העם לא שמע בקול ירמיה משום שמצד השכל לא הובנו דבריו, ואעפ''י כן היו צריכים לשמוע בקולו מבלי להבין. וכשהגיעו למצרים למעלה ממליון יהודים נהרגו כולם על ידי אלכסנדר מוקדון בגלל שלא שמעו לקול הנביא. כתב החפץ חיים זיע''א על התורה (פרשת כי תשא) שמשה רבינו אמר ליהושע בן נון במעשה העגל ''קול ענות אנוכי שומע''. Segment 17 HE: ויהושע לא ידע וחשב קול מלחמה במחנה. ומכאן לומדים שכשגדולי ישראל רואים עצרת או כינוס או הפגנה וכן כל אסיפה, או אירוע שקשור לקרן מסויים או אזכרה לצדיקים וכיו''ב יודעים האם זה לשם שמיים או לשם כסף וכבוד. כי מנהיג העדה יש לו חוש דק מן הדק בשביל להפריש ולהבחין בין כינוס לכינוס. בין קול לקול. בין דם לדם. בין דין לדין. כי הם עומדים תמיד על המשמר ואינם מתרשמים מהלבוש או הברק החיצוני של בעלי האסיפות, אלא יורדים ונוקבים לתוך תוכם של הכוונות הנסתרות של בעלי הכינוס ומכריזים על הסכנה שבדבר להשתתף עמהם. Segment 18 HE: וזה החוש המיוחד של גדולי ישראל שמריחים את הכוונה האמיתית שבלב, וכמה פעמים הזהירו ומזהירים גדולי ישראל לא ללכת לפלוני לבקש ברכה, ולא להתייעץ עם אלמוני בעניין שלום בית. ולא להגרר אחר הרצאה של פלמוני שמספר את סיפורו האישי. כי גדולי ישראל מבינים ורואים כמה תורה וכמה יראת שמיים יש לאותם אנשים ומה התועלת היוצאת מהם. כתוב בתורה בפרשת שופטים ''תמים תהיה עם ה' אלוקיך'' ואמרו חכמי המוסר עם ה' אלוקיך ולא עם בשר ודם. שאחד מעיקרי האמונה לא להאמין לאף אחד: Segment 19 HE: רק לה' לבדו ומי שזוכה להגיע לדרגה הגבוהה הזו לא הולך לכל מיני מגלי עתידות וצדיקים בעיניהם ומקובלים למינהם הצצים כפטריות לאחר הגשם. וישנם כאלה שהרהיבו בנפשם לפרסם עצמם בעיתון חולני שהם פועלי ישועות, משנים עיתים ומחליפים את הזמנים: ואנשים תמימים נוהרים אחריהם למרבה הצער והכאב. רבינו הסטייפלר זצוק''ל הזהיר כמה וכמה פעמים שלא ללכת אחריהם ולא להאמין לכל מיני מקובלים בעיניהם שמחשבים חשבונות ומטילים גורלות לראות אם השמות של החתן והכלה מתאימים או לא. כי הם מקלקלים הרבה מאוד. Segment 20 HE: וכן רבותינו בעלי המוסר הזהירונו מאוד שלא לפנות לכל מיני צדיקים בעיניהם, אפילו אם מספרים עליהם ניסים ונפלאות אותות ומופתים, ואפילו שהכל אמת! כי יתכן שזה מצד הסטרא אחרא. צדיק אמיתי הוא זה שעמל כל ימי חייו מבטן ומלידה בתורה הקדושה, מילא כרסו ש''ס ופוסקים ומרביץ תורה ברבים. או ראש ישיבה קדושה שרבים השיב מעוון שעליו נאמר ''אם תוציא יקר מזולל כפי תהיה'' (ירמיה טו, יט), והכלל בזה לימדונו חז''ל במסכת מועד קטן (דף יז): Segment 21 HE: אמר רבי יוחנן מאי דכתיב ''כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא'' (מלאכי ב) אם דומה הרב למלאך ה' - יבקשו תורה מפיו, ואם לאו אל יבקשו תורה מפיו. מספרים על חסיד אחד שבא לאדמו''ר מצאנז זיע''א וביקש ממנו ברכה לזרע קודש של קיימא, הרב בירך אותו, אל תדאג יהיה לך בן. אותו חסיד היה בטוח כל כך בברכתו של הרב הקדוש, מייד הלך למשרד הפנים של רוסיה ואמר להם מזל טוב נולד לי בן ושמו בישראל - יצחק. Segment 22 HE: רשמו אותו במשרד הפנים בתעודת הזהות, אחרי תשעה חודשים התברר שזו בת, אחרי שנה נולד במז''ט עוד בת ולאחר כשנה נולד בשעה טובה, עוד בת: ועוד בת: ועוד בת. חמש בנות, בן פורת יוסף, חמש סימנים לבן. בסוף נולד לו בן, קרא שמו יצחק, לעגו לו שכניו מה הרווחת מהאמונה שלך?? מה הרווחת מהברכה של הרב? מה הרוויח? עולם הבא!! אחרי שלוש עשרה שנה הגיע צו גיוס של הצבא הרוסי ליצחק הקטן, חשבו שהוא בן 18, הלך הבחור יצחק ללשכת הגיוס ראו אותו כזה קטן ורזה חשבו שהוא חולה, ושחררו אותו מהצבא, הלך והשקיע עצמו בתורה עד שנהיה מגדולי הדור!! אדם לא מפסיד לעולם מאמונת חכמים!! מסופר על Segment 23 HE: סוחר אחד באמריקה שהיה לו בית מסחר לשקיות ניילון, לתקופות הימים החלה זרש אשתו להסיתו מדרך הישר באומרה לו אולי תשים 5 שקיות פחות מהכמות, במקום חבילה של מאה תשים תשעים וחמש. מי יספור שקיות ניילון. ויהי כדברה אליו יום יום התפתה לבסוף ושמע בקול אשתו, לאחר זמן שאף אחד לא בא להתלונן אמרה לבעלה אולי תפחית עוד חמש שקיות. תשים תשעים בחבילה אף אחד לא ירגיש ואתה תרוויח עשר שקיות על כל חבילה, ''רווח'' של אלפי דולרים. אכן עשה כרצונה. ואף הוריד עוד חמש שקיות עד שמכר חבילה בת שמונים וחמש שקיות. Segment 24 HE: אולם סוף סוף יהודי הוא אעפ''י שחטא הציק לו מצפונו ויום אחד ללא ידיעת אשתו בא לרב וסיפר לו את כל המעשה. הרב אמר לו שכתשובת המשקל ישים מעתה מאה וחמש עשרה שקיות בכל חבילה ולה' הישועה. אכן קיבל על עצמו הסוחר הנ''ל לחזור בתשובה ממעשיו הרעים ומעושק ידיו והחל מאותו יום לשים מאה וחמש עשרה שקיות בכל חבילה. Segment 25 HE: יום אחד החליט אחד הקונים לבדוק מתוך סקרנות כמה שקיות יש בחבילה והנה אורו עיניו, במקום מאה שקיות כפי שמפורסם על גבי האריזה יש מאה וחמש עשרה!! ובאמריקה כמו באמריקה הסיפור צבר תאוצה ותהודה אדירה בכל הרשתות והעיתונים המקומיים ותוך יום הוצף בית החרושת של היהודי הגיבור בקונים פי כמה מאשר בכל יום רגיל והרווחים עלו באחוזים מדהימים. על כך אמר שלמה המלך ע''ה ''הולך בתום ילך בטח'' (משלי י, ט). וקנה לך חבר: Segment 26 HE: איתה בירושלמי על הפסוק ''חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך'' רבי פנחס בשם רבי אלעזר ב''ר מנחם אמר, מה היה עושה דוד? היה נוטל כינור ונבל ונותן מראשותיו ועומד בחצי הלילה ומנגן בהם וקורא בתורה. והיו חברי ישראל שומעין את קולו ואומרים ומה אם דוד המלך עוסק בתורה, אנו על אחת כמה וכמה. נמצא חברי ישראל עוסקים בתורה. עכ''ל. רואים מכאן שטבע האדם להתעורר ממה שרואה אצל חבריו ורבותיו רצונו להדבק במעשיהם ומידותיהם. Segment 27 HE: לכן עצה טובה לשקידה שיקבע לו האדם מקום ללמוד במקום שיש שם חברים שוקדים על התורה ומכל שכן אם הם בני גילו וילמד מהם מידות טובות ויראת שמיים טהורה, כמו שאמר דוד המלך ע''ה ''חבר אני לכל אשר יראוך ולשומרי פקודיך'' (תהילים קיט). שלמה המלך ע''ה אמר ''דאגה בלב איש ישחנה'' (משלי יב) יש אומרים יסיחנה מדעתו ויש אומרים ישיחנה לאחרים ואז יקבל עצה או על כל פנים אוזן קשבת וירווח לו. ורצוי שהחבר הנ''ל יהיה בר-אוריין שיש לו חכמת התורה ונסיון בחיים שאיתו יוכל לחלוק רגשותיו ולשפוך ליבו לפניו ותשועה ברוב יועץ. Segment 28 HE: לכאורה מה הקשר בין הדברים עשה לך רב וקנה לך חבר והוי דן את כל אדם לכף זכות? התירוץ הוא כשאין לאדם רב רואה את עצמו שלם. אינו מרגיש בחסרונותיו, ומאידך רואה נגעי אחרים בלבד. כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו (נגעים ב, ה) כיצד בכל זאת ידון אדם את חבריו לכף זכות? התשובה היא עשה לך רב. כשעושה אדם רב לעצמו הרב מעוררו על חסרונותיו וליקוייו: Segment 29 HE: ואז ידע האדם את מקומו, ויראה את חבריו באור נכון וידון אותם לכף זכות ולא רק לראות נגעיהם, ולזאת צריך דווקא רב ולא מספיק חבר טוב, שהרב רשאי להעיר לאחרים ודבריו ודאי עושים רושם יותר על שומעיהם! מסופר על עשיר אחד ששאל את בנו, בני כמה חברים יש לך. אמר לו הבן 80 - 70. אמר לו האב אני שכבר זקנתי יש לי בקושי 2 חברים וחצי ואתה יש לך 80? תדע לך שכל רצונם רק בכספך. ברגע שלא יהיה לך כסף גם חברים לא יהיו. אמר לו האב בוא ואוכיח לך: Segment 30 HE: קח לך כבש אחד ותחתוך את ראשו ושים בשק אחד ותטנף את בגדיך וידיך בדם הכבש ותלך בשעה 2.00 בלילה לחבר שאתה מחזיק ממנו הכי הרבה. תדפוק על דלתו בבהלה ותגיד שבטעות הרגת מישהו והראש שלו נמצא אצלך בשק ואתה מבקש ממנו מסתור לכמה ימים. ברוך אומר ועושה. לא איחר הנער לעשות רצון אביו, הלך באמצע הלילה לחבירו דפק על דלתו החבר פתח הדלת בקושי ושמע את הסיפור אמר לו אני פוחד מהמשטרה גם לי יש עסקים איתה ומחפשים אותי, תעשה לי טובה אל תסבך אותי. הלך לשני דפק על דלתו אמר לו החבר רחצתי את רגליי איככה אטנפם. Segment 31 HE: וכן לשלישי לרביעי ולשאר. חזר הבן אל אביו בבושת פנים, אמר לו האב תלך עכשיו לחצי אהוב שלי ותאמר לו אותם הדברים. עשה כך והחצי אהוב קיבלו בסבר פנים יפות. עודד אותו, נתן לו אכילה ושתייה ומחסה עד יעבור זעם. אמר לו אל תדאג אני אעשה הכל שהמשטרה לא תשים ידה עליך. לכן ילמד האדם שלא כל מי שהולך איתו הוא חבירו האמיתי. אמרו חז''ל יש לאדם חברים מקצתם מוכיחים אותו על מעשיו הרעים ומקצתם לא. יאהב את המוכיחים שאלו הם אוהביו ודורשי טובתו באמת (משלי כז, ו) ופסוק מפורש הוא ''נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא''. Segment 32 HE: בספר פלא יועץ כתב כמה טוב חבר עד שאמרו אדם ללא חבר כמו שמאל ללא ימין. לכן יבחר וידקדק שחבריו יהיו יראי ה' וממילא יעזרו לו בעבודת ה', בתיקון המידות, וביראת שמיים. אבל חברים רעים רח''ל יוליכו אותו מדחי לדחי ואי אפשר שלא ילמד מהם ויעשה כמעשיהם. בפרט יש ענין בחבר טוב בלימוד התורה. שנאמר (ירמיה נ, לו) ''חרב אל הבדים ונואלו''. חרב על שונאיהם של ת''ח שיושבים בד ובד ועוסקים בתורה שלא דיין שאין מחדדים זה את זה בהלכה ובסברה אלא שמיטפשים. שאים טעה אחד מהן בהלכה ואמר על טמא טהור או להיפך - חבירו מחזירו. Segment 33 HE: והוי דן את כל האדם לכף זכות: התורה הקדושה מצווה בפרשת משפטים (ויקרא יט, טו) ''בצדק תשפוט עמיתך''. ורש''י במקום אומר הוי דן את כל האדם לכף זכות. התנא מדגיש את כל האדם ולא כל אדם לומר לך אל תשפוט את חברך עפ''י מקרה יחידי או דבר שגגה שנפל לידו אלא תדון אותו עפ''י מכלול מעשיו. אם בדרך כלל הוא נזהר ומקפיד לסור מרע ולעשות טוב תדון אותו לכף זכות. כמו שאומרת הגמרא (ברכות יט) אם ראית ת''ח שעבר עבירה בלילה - אל תהרהר אחריו ביום שודאי עשה תשובה. Segment 34 HE: אלא שהתנא יהושע בן פרחיה מכוון דבריו לאדם שהוא בינוני, מקצת מעשיו טובים ומקצת מעשיו לא ע''ז נאמר ''בצדק תשפוט עמיתך''. תדון אותו לכף זכות [אדם רשע שמטיף נגד תורה ומצוות ונגד ת''ח מצווה לשנאותו, כמו שאמר דוד המלך ע''ה ''הלא משנאך ה' אשנא ובתקוממך אתקוטט תכלית שנאה שנאתים'' (תהילים קלט כב). אומרים בעלי המוסר כמו שאדם מתנהג, גם בשמים מתנהגים איתו באותה דרך שנאמר ''ה' צילך על יד ימינך''. כמו צל שלך. לכן אם ידון כל אדם לכף זכות, גם אם הוא יחטא פעם ידונו אותו מידה כנגד מידה לכף זכות. ואם להיפך להיפך. Segment 35 HE: כמו שבא נתן הנביא לדהע''ה וסיפר לו משל על כבשת הרש דהע''ה חרץ במקום את דינו של האיש בן מוות האיש. אמר לו נתן הנביא אתה הוא האיש. ממילא אם אדם דן לכף זכות, ומהפך במחשבתו למצוא הצדקה למעשה חבירו, ולא חורץ משפטו לכף חובה כך ינהגו כלפיו בשמיים. כי את משפטו הוא חורץ, והבן זאת! ולמדנו שהקב''ה בכבודו מדבר אך טוב על ישראל ולא מוכן לשמוע עליהם קטגוריה כמו שמצינו שאמר אליהו זכור לטוב ''קנא קנאתי לה' אלוהי צבאות כי עזבו בריתך בני ישראל'' (מלכים א, יט) אמר לו הקב''ה לעולם אתה מקנא קנאתי: Segment 36 HE: קנאת בשיטים על גילוי עריות, וכאן קנא קנאתי, חייך שאין ישראל עושין ברית מילה עד שאתה רואה בעינך, וזה עונשו של אליהו הנביא ז''ל שצריך להתחלק לכמה ניצוצות ולבקר בכל ברית שנעשית בעת ובעונה אחת ובזמן זה מפסיד חידושי תורה הנאמרים במתיבתא דרקיעא!! וכפי שמצינו אצל ישעיה הנביא שאמר ''ובתוך עם טמא שפתיים אנוכי יושב'' (ישעיה ו ה) גם הוא נענש. הגמרא בסנהדרין פרק חלק (דף ע''ג ע''ב) מפרש שם הבן יהוידע (ד''ה וגם דם נקי) מנשה שהרג את ישעיה. Segment 37 HE: שרדף אחריו מנשה נכדו להורגו, אמר ישעיה שם המפורש ונבלע בעץ ורק ציציותיו היו יוצאות לחוץ. לקח מנשה מסור והתחיל לנסר מהרגליים ועד שהגיע לפיו והרגו. פה שדיבר בגנות עם ישראל. למרות שישעיה הנביא היה קדוש וטהור. ואמר הרבה נבואות טובות על עם ישראל ורצה בטובתם. בכ''ז לא ניצל מעונש. עוד מסופר על הנביא הושע בן בארי שהקב''ה אמר לו עם ישראל חטאו אמר לו החליפם באומה אחרת. אמר לו הקב''ה קח לך אשת זנונים ותוליד ממנה ילדים. Segment 38 HE: לאחר שעשה כן ונשא את גומר בת דיבליים אמר לו הקב''ה עכשיו גרש אותה, אמר לו הנביא איך אגרש אותה הרי יש לי ילדים ממנה וכתובתה מרובה? אמר לו הקב''ה הילדים האלה שאתה לא יודע אם הם שלך או לא אתה אומר איך אעזבם ואילו עמי עם ישראל שהם בניי, שנאמר ''בני בכורי ישראל'' איך אפשר להחליפם באומה אחרת? מייד חזר בו הושע והחל לדבר אך טוב על ישראל. Segment 39 HE: הגמרא במסכת שבת דף פט אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן מאי דכתיב (ישעיה סג, ט) ''כי אתה אבינו, כי אברהם לא ידענו, וישראל לא יכירנו, אתה ה' אבינו גואלנו'' לעתיד לבוא יאמר הקב''ה לאברהם בניך חטאו. יאמר לפניו רבונו של עולם ימחו על קדושת שמיך. הולך הקב''ה ליעקב אמר לו בניך חטאו. יאמר לו רבש''ע ימחו על קדושת שמיך. אומר הקב''ה לא בסבי עיצה ולא בדרדקי תבונה. Segment 40 HE: הולך ליצחק ואומר לו בניך חטאו אומר לו יצחק וכי בניי הם לא בניך? בשעה שהקדימו נעשה לנשמע אמרת בני בכורי ישראל, ועכשיו לא בניך הם? הרי גם לי היה בן שהיה עושה לי צרות ועגמת נפש ובכ''ז כתוב בתורה ''ויצחק אהב את עשיו כי צייד בפיו''. ועוד כמה חטאו? כמה ימי חייו של אדם? שבעים שנה. תוריד מהם עשרים שנה שעד גיל 20 לא מענישים בבי''ד של מעלה. תוריד מזה חצי שזה הלילות. תוריד מזה אכילה ושתייה ושאר צרכיו נשארו בקושי 20 שנה אם אתה סובל כולם מוטב. Segment 41 HE: ואם לא חצי עליי וחצי עליך, ואם לא הכל עליי, הלא הקרבתי עצמי קרבן לפניך. אמרו ישראל ליצחק הלא אתה אבינו כי אברהם ויעקב לא ידעונו. ואתה לימדת עלינו זכות גדולה. בהקשר לזה שמענו פעם מהרב יוסף שעשוע שליט''א בשם הבן איש חי שקישר גמרא זו לפסוק בתהילים ''אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם''. כלומר הנהגה זו של חשבון השנים שעושה יצחק אבינו ע''ה עם כלל עם ישראל, כגון אנו הבינוניים. אבל ישנם אנשים שלא יזכו להנחה המשמעותית הזו בחשבון ימיהם: אנשי דמים ומרמה, אנשי דמים הם המלוים בריבית, ודוברי מרמה הם בעלי לשון הרע. Segment 42 HE: אצל שניהם בטל דין זה מפני שאצלם הכסף והדיבור עובדים תמיד, בין שהם ישנים או אוכלים או עובדים. בימי החול ובימי השבת והחג ממשיכים הם לצבור עוד ועוד עבירות. להם לא יחצו את הלילות והימים שבהם עסקו בפשעים הללו. הרמב''ן כותב באגרת ששלח לבנו ''וכל אדם יהיה גדול ממך בעיניך. אם חכם או עשיר הוא עליך לכבדו, ואם רש הוא ואתה עשיר או חכם ממנו, חשוב בליבך כי אתה חייב ממנו והוא זכאי ממך, שאם הוא חוטא הוא שוגג ואתה מזיד'' והדברים מדברים בעד עצמם. Segment 43 HE: מסופר על רבי סעדיה גאון שפעם נכנס לבית המדרש שלו אדם זקן ופשוט, קם הרב מלא קומתו לכבודו. לאחר שהלך שאלוהו תלמידיו, רבינו מה ראית לקום מפני אדם זה שהוא עם הארץ? אמר להם הרב הוא זקן יותר ממני, בטח כמה מצוות וצדקות הספיק לעשות יותר ממני, ואיך לא אקום מפניו? לאחר כמה דקות נכנס ילד קטן לבית המדרש שוב קם הרב מלא קומתו, תלמידיו המה ראו כן תמהו מה ראה עכשיו הרב לקום מפני זאטוט זה? אמר להם הרב הוא נשמה טהורה שלא טעם טעם חטא ואילו אני זקן ואין צדיק שיעשה טוב ולא יחטא בטח כמה עוונות יש לי יותר ממנו, ואיך לא אקום מפניו? אי אפשר לסיים משנה זו בלי סיפור על Segment 44 HE: סניגורם של ישראל, רבי לוי יצחק מברדיצ'וב זצוק''ל שרבו למעלה ראש הסיפורים על הנהגתו הקדושה ללמד זכות על ישראל בכל מצב. פעם ראה רבי לוי יצחק יהודי עם טלית ותפילין מתקן את גלגלי המרכבה וידיו מאוד מלוכלכות התקרב אליו ושמע שאומר ברכת המזון, נשא עיניו לשמיים ואמר: אשריהם ישראל. אפילו בשעת העבודה הוא לא שוכח להתפלל!! עוד מסופר עליו ששמע על יהודי בן 70 שהמיר את דתו. אמר רבי לוי יצחק כמה קדושים ישראל. Segment 45 HE: במשך 70 שנה התגבר על יצרו ולא כפר באלוקי ישראל!! פעם בערב פסח הלך רבי לוי יצחק בעירו שם יצא חוק שאסור להחזיק משקאות משכרים וכל הנתפס צפוי לעונשי מאסר. עבר ליד גוי אחד ולחש לו יש לך מעט יי''ש למכור לי? אמר לו הגוי כמה שתרצה, תבוא לביתי תקח. הלך לגוי שני קיבל אותה תשובה וכן לשלישי ולרביעי. הלך ליהודי אחד שעמד ברחוב אמר לו יש לכבודו מעט עוגיות או לחם? אמר לו ח''ו וכי מה רבי חושב אותי לגוי?? שרפתי מזמן את החמץ! אמר הרב: רבש''ע, ראה עד היכן מגיע צדקתם של עם ישראל. הקיסר הוציא חוק. Segment 46 HE: ובחיים חיותו אף אחד לא מתייחס לחוקים שלו. ולמרות שיש לו שוטרים ושופטים שיכולים לאכוף החוק - בכ''ז לאף אחד לא אכפת. ואילו עמך ישראל הקדושים שציווית אותם לפני 3000 שנה ''לא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך'' שומרים בדקדוק על כל ההלכות והסייגים ללא צורך בשוטרים ופקחים!!! עוד ציור בענין החובה שכל אדם יחשוב גם על הצד שכנגדו וידונו לטובה: אדם עמל כל היום למחייתו. טרוד בפרנסה ובכלכלה. לפעמים עובד בעבודת פרך שמשברת גוף ורוח, אחרי העבודה ר. Segment 47 HE: ץ להתפלל מנחה ערבית, משם רץ לעוד שיעור תורה, מגיע הביתה בסביבות 9 בלילה. בדרך באוטובוס הוא חושב בטח כשאגיע הבייתה אשתי מחכה לי עם חיוך רחב. איזה אבטיח קר. תכין לי גיגית מים קרים לשים רגליי העייפות. תעודד אותי בדברים טובים וכו'. כל אחד לפי הדמיון הפורה שלו. מאידך האישה בבית עם כמה זאטוטים כל היום מתרוצצת אחריהם להאכיל. להלביש. לקלח. לנקות. לשטוף לכבס חושבת לעצמה בטח בעלי יבוא מוקדם ויתן לי אפשרות ללכת לנוח. יקח את הילדים איתו, יקלח אותם יתן להם לאכול. ישכיב אותם לישון. גם היא לפי הדמיון העשיר שלה. Segment 48 HE: אבל במציאות המצב שונה. כל אחד בא עם רצונות ושאיפות משלו. במקום שיקבלו את פניו בחיוך מרגיע ובמילות עידוד הוא שומע אנחה כבידה: הו סוף סוף הגעת! קח את הילדים! אני הולכת לישון. זה מה שחסר לו עכשיו אחרי יום עבודה מפרך. וכל כך למה? כיוון שכל אחד חושב על עצמו ולא על זולתו. אדם לא חושב איך אישתו מרגישה כעת. מה היא צריכה יותר מכל ברגע זה. מה עבר עליה כל היום. איך הסתדרה כל היום עם כמה תינוקות שאנו הגברים לא יכולים להסתדר עמם יותר משעה אחת. Segment 49 HE: וכן להיפך האישה לא מבינה מה עובר על בעלה במשך היום עם כמה דברים הוא צריך להסתדר ולהתארגן בבת אחת. לקנות, ולהכין, ולשלם ולהחזיר. ולתקן ולסדר. לכן אומר לנו התנא הקדוש הוי דן את כל האדם ב הא הידיעה. האדם עם כל הטרדות והמגבלות שלו ותנסה להיכנס לראש שלו ולחשוב כמוהו ולנסות להבין את השני ולא רק את עצמך!!