{
  "bookId": "binyamin",
  "part": "1",
  "torah": "86",
  "title": "Binyamin - פרק ה - משנה י",
  "hebrewTitle": "פרק ה - משנה י",
  "sourceUrl": "/reader/binyamin/1/86",
  "plainUrl": "/reader-plain/binyamin/1/86/",
  "segments": [
    {
      "index": 1,
      "he": "אַרְבַּע מִדּוֹת בָּאָדָם. הָאוֹמֵר שֶׁלִּי שֶׁלִּי וְשֶׁלְּךָ שֶׁלָּךְ, זוֹ מִדָּה בֵינוֹנִית. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, זוֹ מִדַּת סְדוֹם. שֶׁלִּי שֶׁלָּךְ וְשֶׁלְּךָ שֶׁלִּי, עַם הָאָרֶץ. שֶׁלִּי שֶׁלָּךְ וְשְׁלְּךָ שֶׁלָּךְ, חָסִיד. שֶׁלִּי שֶׁלִּי וְשֶׁלְּךָ שֶׁלִּי, רָשָׁע: התנא הקדוש בא ללמדינו איה הדרך המובילה לחסידות, ואיה הדרך המובילה לרשעות. וכן דרך המובילה למידת עם הארץ שלגביה יש מחלוקת. יש האומרים שזו מידת כל אדם ויש האומרים שזו מידת עם הארץ מדרבנן.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 2,
      "he": "ויש עוד מידה שגם לגביה יש מחלוקת האם היא מידה בינונית או מידה המתקרבת לסדומיים הרשעים. החסיד מחפש דרכים רק איך לעזור לזולת ומאידך משתדל שלא להזדקק לעזרת בני אדם אלא להנות רק משלו. הגמרא בברכות אומרת הרוצה להנות יהנה כאלישע הנביא שהיה מתארח בביתה של האשה השונמית. והרוצה שלא להנות משל אחרים לא יהנה כשמואל הרמתי שמעולם לא נהנה מאחד מישראל, כפי שמעידה הגמרא ''ותשובתו הרמתה כי שם ביתו'', לכל מקום שהלך היה לוקח את האוהל שלו וכליו ומזונו ומעולם לא לקח מישראל מאומה בעבור זאת.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 3,
      "he": "הפסוק אומר (שמואל א יב, ג) ''הנני ענו בי נגד ה' ונגד משיחו את שור מי לקחתי וחמור מי לקחתי ואת מי עשקתי ואת מי רצותי ומיד מי לקחתי כופר ואעלים עיני בו ואשיב לכם? ויאמרו לא עשקתנו ולא רצותנו ולא לקחת מיד איש מאומה''. זו דרגת החסיד המושלם שמטרתו רק לתת ולא לקחת מיד איש. הגמרא בחולין (דף ז' ע''א) מספרת על רבי פנחס בן יאיר שלא הסכים לאכול אצל רבינו הקדוש מפני שמעולם לא נהנה מסעודת אחרים אפילו כזית. ומיום שעמד על דעתו לא נהנה מסעודת אביו. וזו הנהגה של לפנים משורת הדין.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 4,
      "he": "הרשע - מידתו הפוכה, לא רק שאינו נותן משלו לזולת אלא עסוק כל היום במחשבה איך לנצל את הזולת, ומה לעשות כדי שלא ינצלו אותו. ואיך לשמר את ממונו. ודרך זו גורמת לו להיות נוטל בלבד, רע לשמיים ורע לבריות, מעלים עיניו מן הצדקה ונחשב כעובד עבודה זרה רח''ל. האומר שלי שלך ושלך שלי- זו מידת עם הארץ אמנם ניחא לו שיקחו משלו, אבל דא עקא שאינו נזהר בממון חבירו. ויש מפרשים אחרת: מפני שאינו מבחין בין שלו לשל חבירו ומפני כך נקרא עם הארץ.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 5,
      "he": "והמידה הרביעית שלי שלי ושלך שלך אינו מהנה אחרים מממונו ואין רוצה שאחרים יהנו ממנו, זו מידת אדם בינוני, אינו חסיד אבל גם רשע איננו, ויש אומרים שמידה זו שלא להנות לאחרים היא מידת אנשי סדום. הפסוק אומר (בראשית יב, יד) ''ואנשי סדום רעים וחטאים לה' מאד''. הפסוק היה צריך להיכתב ואנשי סדום רעים וחטאים מאד לה', מהוא לה' מאד? מאד הוא הממון שנאמר ואהבת את ה' אלוקיך בכל נפשך ובכל מאודך, ו. אחד הפירושים לכך הוא בכל ממונך. איך התבטא הרעה והחטא שלהם? במאודם, כלומר בכספם.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 6,
      "he": "הפסוק ביחזקאל אומר ''הנה זה היה עוון סדום אחותך, גאון שבעת הלחם ושלות השקט היה לה ולבנותיה ויד עני ואביון לא החזיקה'', כלומר אפילו בדבר שחברו נהנה והוא לא חסר- לא רצו להנות את הזולת.",
      "en": ""
    }
  ]
}