{
  "bookId": "binyamin",
  "part": "1",
  "torah": "94",
  "title": "Binyamin - פרק ה - משנה יח",
  "hebrewTitle": "פרק ה - משנה יח",
  "sourceUrl": "/reader/binyamin/1/94",
  "plainUrl": "/reader-plain/binyamin/1/94/",
  "segments": [
    {
      "index": 1,
      "he": "כָּל הַמְזַכֶּה אֶת הָרַבִּים, אֵין חֵטְא בָּא עַל יָזוֹ. וְכָל הַמַּחֲטִיא אֶת הָרַבִּים, אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה. משֶׁה זָכָה וְזִכָּה אֶת הָרַבִּים, זְכוּת הָרַבִּים תָּלוּי בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג), צִדְקַת ה' עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל. יָרָבְעָם חָטָא וְהֶחֱטִיא אֶת הָרַבִּים, חֵטְא הָרַבִּים תָּלוּי בּוֹ, שֶׁנֶּ. אמַר (מלכים א טו), עַל חַטֹּאות יָרָבְעָם (בֶּן נְבָט) אֲשֶׁר חָטָא וַאֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל:",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 2,
      "he": "רבינו עובדיה מברטנורא זיע''א פרש אין חטא בא על ידו כדי שלא יהיה הוא בגהינום ותלמידיו בגן עדן. ולכאורה קשה, וכי אין מציאות שמזכה הרבים חוטא? והרי אין צדיק באר. ץ אשר יעשה טוב ולא יחטא? מתרצים זאת שמשמיים שומרים שהחטא לא יבוא אליו, ותלוי בו אם הוא שומר את עצמו שלא יפול לידיו של היצר הרע ! ועוד יש לפרש כגון רב שהחזיר בתשובה את פלוני, ואותו אדם נכשל אח''כ בחטאים. או רב שהעמיד תלמידים ואחד מהם הקדיח תבשילו ברבים. או שדכן שעשה לש''ש (שדכן שאינו לשם שמיים ר''ת שקר דובר כסף נוטל:",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 3,
      "he": ") ואח''כ נכשלה האישה בעבירה רח''ל והכשילה אחרים. כל אלו העבירות לא יזקפו לחובת מזכה הרבים, שאין הוא נחשב כלפי שמים כאחראי לחטאים אלו ואינו נענש על ידיהם. מעלת מזכה הרבים: כתב המאירי בספר המידות: ''מתכסיס החכם להשפיע מחכמתו לבני אדם. וכל שכן במקום שאין שם זולתו''. וכבר אמר התנא רבי יוחנן בן זכאי בפרק ב' דאבות אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרת. ופירש מדרש שמואל:",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 4,
      "he": "אם למדת תורה הרבה והשגת תורה הרבה אל תחזיק טובה שהיא התורה לעצמך, לך לבדך, ולא תרצה ללמדה לאחרים, רק יפוצו מעיינותיך חוצה ואל תחזיק אותה לעצמך לבד, כי לכך נוצרת- ללמוד וללמד, ומחוייב אתה ללמדה לאחרים. כתב מרן החיד''א בספר עבודת הקודש: ילמד פושעים דרכיו יתברך וחטאים אליו ישובו והיה תמורת אשר פיזר ניצוצי הקדושה, עתה יחבר נפש החוטאים אליו יתברך, ואין קץ לשכרו. כתב החפץ חיים זיע''א:",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 5,
      "he": "הנה ידוע כי רבה העזובה בארץ, היצר מתהפך בתחבולותיו מאד לנתק הבנים מתורת השם, וכאשר נתבונן בדורינו את מצוקות הזמן שהוא נורא מאד כידוע לכל, וגם מחלות ודלות ושאר צרות גברו מאד, על כן כל איש אשר יראת אלוקים נוגע בליבו בעת הזאת וצרת עמו הגיע לנפשו, אין לחשות כעת ועליו לחזק ידיים רפות ולאמץ ברכיים כושלות שיתחזקו בעיקר הזה שבו תלוי הכל. והוא ללמוד תורה שע''י אורה וקדושתה יחזור הכל למוטב.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 6,
      "he": "ומשל למה הדבר דומה לאדם שנפל לבור עמוק ונחבל בכל גופו, על מיטת חוליו עמדו רופאים רבים, כירוג, ואורטופד, ורופא עיניים, ורופא אא''ג וכו', עמד שם גם קרדיולוג מומחה ואמר להם מדוע אתם מחפשים תרופות לפצעים ולמכות? הלא אתם רואים שכמעט לבו פסק מלפעום, אם כן חובה להחיש רפואה לליבו שלא ימות חלילה ואז לא יהיה שייך להמשיך בטיפול בשאר איבריו. הנמשל ברור: ישנם הרבה מאחינו שהם פצועים וחבולים באיברי הנפש, קודם כל יש לתת טיפול נמרץ ללב, ממילא יתרפאו גם שאר איברי הנפש.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 7,
      "he": "* אין חטא בא על ידו, כלומר השם יתברך ישמור לשונו וישים דבריו בפיו ולא יטעו השומעים וגם בהוראותיו- שלא יורה אשר לא כדת: * המלמד מוסר לרבים ומחזיק בכל עוז בלימוד המוסר- זכות הרבים תהיה תלויה בו וממילא לאט לאט לימוד המוסר ידריכהו בנתיב הצדק ויועיל לו ומזכה הרבים לרפואה גשמית וגם רוחנית:",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 8,
      "he": "* כל המרחם על הבריות מרחמים עליו מן השמיים, ואין לך רחמנות גדולה יותר מאשר להזכיר ולעורר הלבבות ללמוד יראת השם עד שיראו באוזניהם ויראו בעיניהם גודל המכשלה אשר לפניהם וינהמו על אחריתם לשוב אל השם יתברך להיות סרים מרע ועושים טוב.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 9,
      "he": "אדם המעורר לזה יזכה להתעדן בעולם הבא אשר עין לא ראתהו כמעלת רבי חייא שאת מקומו אי אפשר להכיר בעולם הבא מגודל מעלת זיכוי הרכים שלו שגרם שלא תשתכח תורה מישראל; * נחשב לו כאילו ברא את האדם שזיכה אותו שנאמר באברהם ושרה ''את הנפש אשר עשו בחרן'', וכן באהרון כתיב ''רבים השיב מעוון ולכן בריתי הייתה איתו החיים והשלום''. * כל המלמד את בנו מעלה עליו הכתוב כאילו למדו לו ולבנו ולבן בנו עד סוף כל הדורות שנאמר ''והודעתם לבניך ולבני בניך'', וכל המלמד את בן .",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 10,
      "he": "בנו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו קבלה מהר סיני שנאמר ''והודעתם לבניך ולבני בניך'' וסמיך ליה ''יום אשר עמדת לפני ה' אלוקיך בחורב'' (דברים ד, ט). * אמר רבי שמואל בר נחמני כל המלמד בן חבירו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו שנאמר ''ואלה תולדות אהרון ומשה'', לומר לך אהרון ילד ומשה לימד, לפיכך נקראו על שמו. * מנין שכל השונה פרק אחד לחבירו מעלה עליו הכתוב כאילו הוא יצרו ורקמו והביאו לעולם שנאמר ''אם תוציא יקר מזולל כפי תהיה'', באותו פה שזרק נשמה באדם הראשון.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 11,
      "he": "* אמר רבי שמואל בר נחמני כל המוכיח את חברו לשם שמיים זוכה לחלקו ולמחיצתו של הקב''ה שנאמר ''מוכיח אדם אחרי'', כלומר עימי. * ''לכן כה אמר ה' אם תשוב ואשיבך לפניי תעמוד ואם תוציא יקר מזולל כפי תהיה'', רש''י פירש אם תוציא מאדם רשע אדם הגון, שתחזירינו למוטב כפי תהיה שאני גוזר גזירה ואתה מבטלה.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 12,
      "he": "* זוכה לברכות כיוסף הצדיק שנאמר ''וברכה לראש משביר'', יוסף הצדיק שהקב''ה שלחו למחיה בשנות הרעב-זכה לברכות, קל וחומר למי שמלמד לאחרים תורה וגורם להם היי עולם ומפרנס מחייה נפשות ע''י תורתו שמלמד להם- ראוי לברכות אלו כיוסף. * כתב הגה''צ רבי יצחק בלאזר זצוק''ל:",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 13,
      "he": "נלמד קל וחומר מעוון חילול ה', ומה בעבירה של חילול ה' שגורם בזה להחטיא את הרבים עונשו גדול כל כך שאין כח בתשובה ולא ביום הכפורים, ולא ביסורין למרק עוון זה רק מיתה רח''ל, קל וחומר במידה טובה המרובה פי חמש מאות פעמים בקידוש השם ומצדיקי הרבים על אחת כמה וכמה שאין די לשלם לו שכרו בעולם הבא ולכן מובן הכתוב ''ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד'' הרי הם ככוכבים לעולם הבא, לנצח עולם ועד:",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 14,
      "he": "* הגמרא בכתובות (דף נ) אומרת על הפסוק ''הון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד'' רב הונא ורב חסדא, חד אמר זה הלומד תורה ומלמדה, וחד אמר זה הכותב תורה נביאים וכתובים ומשאילן לאחרים. * מי שמרביץ תורה בתלמידים והוא מזכה את הרבים, זוקפים את תורתם ומצוותיהם של התלמידים לזכותו של הרב כאילו עשה הוא את כל אלה. ואפילו לאחר מיתתו כפי שאומרת המשנה משה זכה וזיכה את הרבים - זכות הרבים תלויה בו, לכן כל התורה והמצוות שיקיימו ישראל עד סוף כל הדורות תיזקפנה לזכותו של משה רעיה מהימנה, וממילא הוא מוסיף להיות עבד ה' גם .",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 15,
      "he": "לאחר מותו. * כל המרבה כבוד שמים וממעט כבוד עצמו- כבוד שמיים מתרבה וגם כבוד עצמו מתרבה. וכל הממעט כבוד שמיים ומרבה כבוד עצמו כבוד שמיים במקומו עומד וכבוד עצמו מתמעט, (תנא דבי אליהו פרק יג). * יודע היה אהרון הכהן שאם היה מתבודד בעצמו היה עולה מעלה עד אין סוף, ובכל זאת היה מחזר על כל פתחי ישראל ללמדם תורה. ולא אהרון בלבד, אלא כל תלמיד חכם המלמד תורה ברבים לשם שמיים ואינו נושא פנים לעשיר ולעני אלא מקרא הוא מקריא את כולם כאחת, מתוך כך הקב''ה מרחם .",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 16,
      "he": "עליו ונותן בו חכמה ודיעה בינה והשכל ונותן לו חלק עם הצדיקים אברהם יצחק ויעקב, ועליו הכתוב אומר ''מעמל נפשו יראה ישבע בדעתו יצדיק צדיק עבדי לרבים ועוונותם הוא יסבול'' (ישעיה נג, יא). * אם נוהג טובת עין ואינו כובש את תורתו אלא מלמדה לאחרים, מספיקים ללמוד עוד וללמד לאחרים שיעשה כמעיין המתגבר שאינו חסר מאומה מכל מה ששואבים ממנו. וכשם שהנר שהוא דולק ואפילו אלף אלפים מדליקים ממנו אינו חסר - כך מי שמלמד לאחרים אינו מחסר משלו כלום.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 17,
      "he": "* מובא בספר הקדוש ''נועם אלימלך''- דברים היוצאים מהלב נכנסים ללב, פירוש חוזרים ונכנסים בלב המדבר בעצמו לעוררו לעבודת הבורא. ועוד כי בוש יבוש למרוד במלך מלכי המלכים הקב''ה אם הוא עוסק להוכיח אחרים. * אומרת הגמרא (בעירובין נד ע''ב) אמר רבי אליעזר מאי דכתיב ''לחייו כערוגת הבושם''- אם משים אדם עצמו כערוגה זו שהכל דשין בה וכבושם זה שהכל מתבשמים בו (כלומר שמלמד תורה לתלמידים פרש''י) תלמודו מתקיים, ואם לאו- אין תלמודו מתקיים, וכתב המאירי בספר המידות:",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 18,
      "he": "ממדרגות החכמה והאחרונה שבהם היא להשפיע מחכמתו לזולתו, והיא היא המעמדת והמקימת תורה ולומדיה, לעולם יהיה החכם משתדל להשפיע חכמתו לזולתו, שבזה לימודו מתקיים ומצליח. * האומר הריני לומד כדי שתלמוד זה יבאני לידי מעשה, לידי מידות ישרות, מספיקין בידו ללמוד- שחכמתו מתקיימת, וללמד שיזכה גם ללמד לאחרים, לשמור ולעשות, וזוכה ומזכה את הרבים שדבריו נשמעים לבריות וערבים על שומעיהם. * ניצל מתחבולות היצר וממוקשיו כדכתיב ''פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי'' (תהילים נה).",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 19,
      "he": "ופירושו הקב''ה פדה בשלום נפשי מן היצר הרע כיוון שזכות הרבים תלוי בו. * כתב המקובל האלוקי רבי יצחק אלפייה זצוק''ל בספר שיח יצחק שהתרופה הראשונה למלחמת היצר- לדרוש ברבים מחומר איסור העבירות הרגיל לעשותם, ועל ידי זה יועיל לו לצאת מרשת יצרו. * כתב החפץ חיים זיע''א:",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 20,
      "he": "המשתדל ללמד תורה לבניו של הקב''ה הוא חביב להקב''ה מכל באי עולם, שהתורה מונחת בקרן זווית, ונמצא שהוא מכריע את בניו של מקום לכף זכות ומחנכן במצוות ומביאן לחיי העולם הבא ע''י התורה שלומד עמם, ועוד שזוכה לבנים גדולי תורה שמזכין את ישראל בתורה ומצוות. * אדם שמקבל עליו אחריות על הרבים הרוצים לעבוד את ה' בחבורה זוכה ע''י זה לסייעתא דשמיא להצילו מכל נסיון הן ברוחניות והץ בגשמיות הן בכח והן במח. וגם זוכה לראות השגחה פרטית גדולה מאד וניסים רצופים.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 21,
      "he": "* ''ויפק רצון מה''' כל מי שהוא מפיק בדברי תורה ומלמדו ברבים הקב''ה מפיק לו בעת רצון כל צרכיו, ומזונותיו מוכנים לו תמיד בלא שום עמל ויגע מועטת עליהם. * ארבעה דברים פועלם מזכה הרבים: העולם נידון על ידם לכף זכות. על ידם הקדושה מתגברת, כבוד הקב''ה מתעלה ומתרומם, וגדול שכרן בעולם הזה ובעולם הבא. כל המקיים נפש אחד מישראל- כאילו קיים עולם מלא. ירבעם בן נבט חטא והחטיא את ישראל- חטא הרבים תלוי בו: החפץ חיים זיע''א נשא משלו ויאמר:",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 22,
      "he": "מעשה בעשיר שנטע פרדס הדור ורחב ידיים ובו פרחים ועצים נדירים ומשובחים, יום אחד רואה הוא מחלונו שנכנס אדם לפרדס, התקרב לאחד העצים והחל לקטוף הפירות המשובחים: המתין העשיר ולא אמר כלום, למחרת ראה את אותו אדם תולש ענפים שלמים מלאים פירות ועורם מהם ערמה, גם הפעם הבליג העשיר בעל הבית ולא הגיב. למחרת כשראה את אותו אדם נכנס לפרדס והפעם בידו כלי משחית לעקור בנטיעות היקרות, כאן כבר לא עצר ברוחו, רץ ובא אל הגנב, תפשו בבגדו והפליא בו מכותיו. הנמשל:",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 23,
      "he": "יש רשעים הסרים מדרך התורה והמצוות בתחילה פורצים גדרים וסייגים שגדרו חכמינו ז''ל, אולם באיסורים מהתורה עדיין אינם נוגעים, ישנם המרשיעים יותר ועוברים לתיאבון אף איסורים המפורשים בתורה, אולם ישנם רשעים ביותר שעוקרים נטיעות הקודש. רומסים ברגל גסה את התוה''ק, מחללים כל קודש, מעשים כאלה ודאי וודאי שלא יוכל בעל הכרם הוא הקב''ה לראות ולחשות, הוא יפרע מהרשעים האלה בכל חומר- הדין.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 24,
      "he": "רמז לזה מצאנו בפירוש אור החיים הקדוש בפרשת משפטים (שמות כב, ה) ''כי תצא אש ומצאה קוצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה שלם ישלם המבעיר את הבערה''. אומר הרב הקדוש זיע''א: כי תצא אש היא מידת הדין, וכשירשיעו בני האדם הנה הרשות נתונה לאש לבער בהם. ונאכל הגדיש אלו תינוקות של בית רבן שהיו ערבים לעם ישראל במתן תורה. ולפעמים חרב עד צוואר מגיע ונלקחים מופתי הדור יסודי עולם שהם הקמה. כ''ש ''זאת קומתך דמתה לתמר''.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 25,
      "he": "ולפעמים יגדל החטא ולא יצילו הצדיקים לבד ואז חימה שפוכה על כלל עם ישראל רח''ל וזהו השדה שהם כללות ישראל. והודיע הכתוב כי יש יום לאל איום לבוא במשפט עם הרשעים שגרמו למיתתם של הצדיקים והוא שכתוב שלח ישלח המבעיר את הבערה. כלומר עתיד הקב''ה להפרע מהרשעים על שהיו גרמא בנזיקין וגרמו למידת הדין להשתלח בעם ישראל.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 26,
      "he": "הגמרא בסנהדרין פרק חלק (ק''ב ע''ב) אומרת על אחאב את הפסוק ''ויהי הנקל לכתו בחטאת ירבעם בן נבט'', אמר רבי יוחנן קלות שעשה אחאב כחמורות שעשה ירבעם, ומפני מה תלה הכתוב בירבעם? מפני שהוא היה תחילה לקלקלה. רש''י פירש שהיה מלך ראשון שהקדיח תבשילו, וקיימא לן שהקב''ה שונא את הראשונים לעשות רע, עמלק היה הראשון שהתגרה בישראל לאחר צאתם ממצרים שכל העולם היה נפחד ונרעש מעוצמת הניסים שנעשו להם במצריים ועל הים, כיוון שהוא התקדים לרעה שבא והתגרה בישראל, אמרו משל למה הדבר דומה? לאמבטי רותחת שקפץ לתוכה משוגע אחד וצינן אותה מעט. כך עמלק צינן את ההתלהבות של אומות",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 27,
      "he": "העולם שנכנס לליבם פחד ואימה מהקב''ה. לכן הציווי העולמי הוא לא להחיות כל נשמה מעמלק ולמחות זרעו מתחת השמים. בלשאצר המלך הרשע היה הראשון שהשתמש בכלי בית המקדש- ונהרג. וכן מסופר על ממית השפה העברית אליעזר בן יהודה שר''י שהיה הראשון בתל אביב שלפני מאה שנה שיצא עם סיגריה ביום שבת בפרהסיה, הרי כל מי שיחלל שבת בפרהסיה בתל אביב עד סוף האלף השישי יזקף הדבר גם לחובתו של אותו רשע.",
      "en": ""
    }
  ]
}