Binyamin - פרק ה - משנה יט
פרק ה - משנה יט
Source: https://ajew.org/reader/binyamin/1/95

Segment 1
HE:
כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ שְׁלשָׁה דְבָרִים הַלָּלוּ, מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ. וּשְׁלשָׁה דְבָרִים אֲחֵרִים, מִתַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע. עַיִן טוֹבָה, וְרוּחַ נְמוּכָה, וְנֶפֶשׁ שְׁפָלָה, מִתַּ. לִמִידָיו שֶל אַבְרָהָם אָבִינוּ. עַיִן רָעָה, וְרוּחַ גְּבוֹהָה, וְנֶפֶשׁ רְחָבָה, מִתַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע. מַה בֵּין תַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ לְתַלְמִידיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע.

Segment 2
HE:
תַלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, אוֹכְלִין בָּעוֹלָם הַזֶּה וְנוֹחֲלִין בָּעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח), לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ, וְאֹצְרֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא. אֲבָל תַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע יוֹרְשִׁין גֵּיהִנָּם וְיוֹרְדִין לִבְאֵר שַׁחַת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים נה), וְאַתָה אֱלֹהִים תוֹרִידֵם לִבְאֵר שַׁחַת, אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחצוּ יְמֵיהֶם, וַאֲנִי אֶבְטַח בָּךְ: א. צריך להבין למה נקט התנא הקדוש דווקא את אברהם אבינו ע''ה למה לא אמר מתלמידו של משה רבינו ע''ה? ב.

Segment 3
HE:
לכאורה יש אריכות יתר במשנה, מה בין תלמידיו של אאע''ה וכו', הרי כבר אנו יודעים מה ההבדלים. כרחוק מזרח ממערב וכהבדל האור מן החושך. ג. מה ההשוואה בכלל בין צדיק יסוד עולם לבין גוי רשע ומושחת כזה? תשובה לכך בס''ד: אדם שמתקבצים בו שלוש מעלות אלו: עין טובה כלומר אין לו שום חמדה בקנייני העולם הזה כלל. כי מעט שלו נראה הרבה בעיניו. אינו מסתכל על מה שיש לאחרים. ורוח נמוכה היא הענווה שהיא שלימות הרוח, המידה הגבוה והנעלה שבמידות. ומה שעשתה חכמה עטרה לראשה עשתה ענווה עקב לרגלה.

Segment 4
HE:
שנאמר ''עקב ענווה יראת ה''', ונפש שפלה כלומר ההסתפקות במועט ובהכרחי ביותר. מי שמסגל לעצמו מעלות אלו ודאי שהוא שוחה נגד הזרם והולך נגד מה שהעולם הזה מציע. על כרחך שיש לו את התכונות של אברהם אבינו ע''ה שהיה מעבר אחד וכל העולם כולו מהעבר השני. ולכן דווקא מתלמידיו של אברהם ולא מתלמידיו של משה מפני שהוא הולך בדרכיו ולומד מהנהגותיו של אברהם אבינו עליו השלום. ידוע ששלושה מידות אלו: עין טובה, רוח נמוכה, ונפש שפלה הם שלושה מידות הפוכות לקנאה, תאווה, וכבוד, שמוציאים את האדם מן העולם.

Segment 5
HE:
מי שיש לו עין טובה אינו מקנא באחר ושמח בחלקו. ורוח נמוכה- אינו מבקש כבוד, ונפש שפלה אינו מתאווה תאוות גופניות. שלושה מידות נעלות אלו נובעות מאהבת השם יתברך אמיתית וכנה. ולכן שייכים לאברהם שנקרא אברהם אוהבי. ומובן שגם השכר על המידות אלו- גדול הוא: ''להנחיל לאוהבי יש ואוצרותיהם אמלא''. יתרה מכך: שייך לומר דווקא אברהם ולא משה או צדיק אחר מפני שאברהם אבינו ע''ה התנסה בעשרה נסיונות קשים ועמד בכולם להודיע שבחו של בורא עולם בפני כל באי עולם, להפיץ האמונה באל אחד וכנגד עבודת האלילים.

Segment 6
HE:
וזו למעשה תשובה גם לשאלה השנייה מדוע האריכות במשנה מה בין תלמידיו של אברהם אבינו לתלמידיו של אותו רשע, מפני ששתי גדולי עולם אלו אברהם מצד אחד צד הקדושה, ובלעם הרשע מצד הסט''א, ההבדל בינהם כהבדל האור מן החושך: הראשון עבד על מידותיו, התנסה בכור המבחן, לאחר שהגיע להכרה באמונתו היה מוכן למסור נפשו עליה.

Segment 7
HE:
בעל מידות נעלות של הכנסת אורחים גמילות חסדים, מאהיב את השם יתברך על הבריות, ומאידך בלעם שכל גדולתו נתנה לו במתנה כדי שלא ליתן פתחון פה לגויים לעתיד לבוא שלא יאמרו אילו קיבלנו נביא כדוגמת משה גם אנו היינו מקיימים ציווי השם. הלימוד הגדול ביותר הוא לתלמידים, ללמוד ענין גדול ונשגב: כי לא יוכל האדם להגיע לשום מידה ומעשה טוב אם לא יעבוד על עצמו ועל מידותיו.

Segment 8
HE:
ואילולא זאת יכול להשאר במידות מגונות ביותר אשר מוטבעים בו מאז הוולדו שנאמר ''ועיר פרא אדם יוולד'' (איוב יא, יב), הגויים ובראשם בלעם הרשע הם הסמל לכך, מצד אחד יודע דעת עליון ויחד עם זה מידות מגונות ומושחתות ביותר, ללמדך שחכמה ולימוד וידיעת כל מדע והשכל לא יועילו לתיקון מהותי באדם אלא אם כן יעבוד על מידותיו יום יום ושעה שעה, כפי שאומר ספר החינוך אחר הפעולת נמשכות הלבבות. לגבי השאלה השלישית מה ההשוואה בין אברהם ותלמידיו לבלעם הרשע וגונדא דיליה. התשובה לכך:

Segment 9
HE:
בלעם הרשע ימ''ש, הוא ולא אחר שיבח והתפעל ממידותיהם ותכונותיהם הנעלות של עם ישראל שהורגלו במידותיו הנפלאות של אברהם אבינו: עין טובה, רוח נמוכה ונפש שפלה. כתיב (במדבר כד, ט) ''וירא את ישראל שוכן לשבטיו'', דהיינו כל אחד פתח אהלו נוטה לצד אחד ואין פתחיהן מכוונים זה כנגד זה. ואין אחד מסתכל במה שיש לחבירו זו היא מידת עין טובה.

Segment 10
HE:
כתיב ''הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא לא ישכב עד יאכל טרף ודם חללים ישתה'', ופרש''י שהן עומדין משנתם הם מתגברים כלביא וכארי לחטוף את המצוות, ללבוש ציצית ולקרוא את שמע ולהניח תפילין, לא ישכב בלילה על מיטתו, מפקיד רוחו ביד המקום וכו'- הרי זו התגכרות על התאוות. ועוד אמר ''כנחלים נטיו כגנות עלי נהר'' ואין הולכים אחר ניחוש וקסם אלא שמים כל מבטחם אך ורק בידי הקב''ה הרי זה מידת רוח נמוכה.

Segment 11
HE:
בלעם הרשע רצה לחיות כמו גוי עם תאוות בהמיות, אבל למות כמו יהודי, כדכתיב (במדבר כג, י) ''תמות נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמוהו'', סופו של אדם שהולך בשרירות ליבו בעולם הזה יורש גהינום ויורד לבאר שחת בעולם הבא, ונקרא איש דמים מפני שלא חס על נשמתו. אבל אדם שחי כמו אברהם אע''ה, משתדל לנתב דרכיו ומעשיו לדרך האמת, לחיות עפ''י התורה הקדושה ולקדש שם שמיים ברבים, עליו נאמר ''להנחיל אוהבי יש'' שמקבל בעולם הבא ש''י עולמות.

Segment 12
HE:
ולמה דווקא ש''י עולמות? מפני שישנם תרי''ג מצוות ועוד שבע מצוות בני נח, ביחד שש מאות עשרים. עולם כנגד כל מצווה, כיוון שהאישה מקבלת חצי משכרו של בעלה לעולם הבא הרי שהבעל יקבל שלוש מאות ועשר וכן האישה כסכום הזה. הפסוק שמביא התנא כראיה לאחריתם של תלמידי בלעם הוא ''ואתה אלוקים תורידם לבאר שחת אנשי שמים ומרמה לא יחצו ימיהם'' על המשך הפסוק אומרת הגמרא בסנהדרין (דף קו ע''ב). אנשי דמים ומרמה אלו דואג האדומי ואחיתופל שלא הגיעו למחצית ימיהם.

Segment 13
HE:
כל שנותיו של דואג לא היו אלא שלושים וארבע ושל אחיתופל שלושים ושלוש. אלו שניים מתלמידיו של בלעם הרשע אשר גם נמנים איתו בין הללו שאין להם חלק לעולם הבא. כלומר לא נחשוב שתלמידי בלעם הם איזה קופים שבאו מהג'ונגל באפריקה או איזה לסטים או רוצחים. חס וחלילה.

Segment 14
HE:
חז''ל אומרים שתלמידי בלעם הרשע יכולים לשבת שנים בתור חברותא וללמוד תורה, שהרי דואג ואחיתופל מראשי הסנהדרין היו!!! יכול להיות מצב ששתי בחורים יושבים ולומדים באותו כולל אחד אברמני'ק ושני בלעמני'ק!!! ומעתה לא תמוהה עוד שאלת המשנה מה בין תלמידיו של אברהם אבינו לתלמידי בלעם!! ועוד פירוש: מתלמידיו של אדם ניכר מההוא. רב הלומד עם תלמידיו ומקנה להם אהבת תורה יראת שמים טהורה. מידות טובות תלמידיו מצליחים בדרכי ה' - סימן יפה להם וסימן יפה לרב. וכן להיפך. משוים בין תלמידי אברהם לתלמידי בלעם לומר ראו מה הוציא אברהם אבינו מגויים ומה מוציא בלעם הרשע מתלמידיו הגויים. כהבדל האור מן החושך!