{
  "bookId": "binyamin",
  "part": "1",
  "torah": "97",
  "title": "Binyamin - פרק ה - משנה כא",
  "hebrewTitle": "פרק ה - משנה כא",
  "sourceUrl": "/reader/binyamin/1/97",
  "plainUrl": "/reader-plain/binyamin/1/97/",
  "segments": [
    {
      "index": 1,
      "he": "הוּא הָיָה אוֹמֵר, בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים לַמִּקְּרָא, בֶּן עֶשֶׂר לַמִּשְׁנָה, בֶּן שְׁלשׁ עֶּשְׂרֵה לַמִּצְוֹת, בֶּן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה לַתַּלְמוּד, בֶּן שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה לַחֻפָּה, בּן עֶשְׂרִים לִרְדּוֹף, בֶּן שְׁלשִׁים לַכֹּחַ, בֶּן אַרְבָּעִים לַבִּינָה, בֶּן חֲמִשִּׁים לָעֵּצָה, בֶּן שִׁשִּׁים לַזִקְנָה, בֶּן שִׁבְעִים לַשֵּׂיבָה, בֶּן שְׁמוֹנִים לַגְּבוּרָה, בֶּן תִּשְׁעִים לָשׁוּחַ, בֶּן מֵאָה כְּאִלּוּ מֵת וְעָבַר וּבָטֵל מִן הָעוֹלָם:",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 2,
      "he": "בא התנא להדריכנו בעבודת השם איך צריך לנהוג בכל תקופה מתקופת החיים. ועל פי התפקידים שניתנים לאדם בכל תקופה כך גם הכוחות שניתנים לו ומתגלים בו שבהם יקיים את תפקידו עלי אדמות. חסד עשה הקב''ה עם הבריות שלא נתן להם את כלי השכל מעת לידתם שאז היו רואים בפחיתותם עד שהיו מבקשים נפשם למות!! כשנולד האדם הריהו חסר ישע, אינו מדבר ומתבטא, אין הוא שולט בעצמו ואין בו דעה ותבונה, בן חמש הוא מקבל את היכולת להבין מקרא. עד אז הוא יכול לקרוא ולפטפט בפסוקים מבלי להבין.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 3,
      "he": "בהיותו בן עשר נוסף בו כח אחר של הבנת השכל בדברי חכמים וחידותם שהיא המשנה. בגיל שלוש עשרה שנה ויום אחד נעשה מחוייב במצוות ומצטרף אליו היצר הטוב במאבק איתנים נגד יצר הרע שטמון בו מיום לידתו. בגיל שמונה עשרה מקבל את האחריות לבנות ביתו ולהעמיד דור נוסף לעשות לו שם וזכר בארץ. בגיל עשרים הוא מקיים את החובה שהתחייב כלפי אשתו לזון ולפרנס אותה ואת ילדיו ''יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב''. בגיל שלושים הוא בשיא כוחותיו הגשמיים, ובגיל ארבעים עומד על דעת רבו ומתיישב בדעתו.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 4,
      "he": "מכאן ואילך חל פיחות בכוחות הגוף ונוסף כח בכוחות הנפש, דיעה ובינה נוספות לו, וכך הלאה ככל שמזדקן יותר - מחכים יותר. בן חמש למקרא: הבסיס הנכון והאיתן שילווה את האדם לכל חייו הוא המקרא, זה היסוד לכל החכמות והמקצועות שבתורה, כפי שהתורה היא הבסיס והיסוד לעולם כולו. האדם שהוא עולם קטן הבסיס שמחזיקו הוא תורה שבכתב אין מציאות וקיום לאדם ללא התורה הקדושה. נאמר במדרש: מפני מה מתחילים ללמד את התינוקות בתורת כהנים (חומש ויקרא) ואין מתחילים בבראשית? אלא שהתינוקות טהורים ונקיים ללא חטא.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 5,
      "he": "והקרבנות טהורים, יבואו טהורים ויתעסקו בטהורים. ומשום כך האות אלף שבויקרא קטנה לרמז שהקטנים יתחילו מכאן ולמוד זה יהיה בראש כפי שהאות א' היא ראש לאותיות ה- א-ב. הגמרא במסכת שבת (דף קיט ע''ב) אומרת: אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל תינוקות של בית רבן, אמר אביי לרב פפא דידי ודידך מה הוא? אמר לו אינו דומה הבל שיש בו חטא להבל שאין בו חטא!!! הפסוק אומר: ''מראשית עריסותיכם תתנו תרומה לה'''. (במדבר טו, כא) ופירש החתם סופר זצוק''ל את הפסוק:",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 6,
      "he": "בעוד הילד נמצא בעריסה בראשית חייו צריך לדאוג לנטוע בליבו אהבת תורה ויראת שמים! אסור לדחות זאת לזמן קרוב או רחוק כי בחינוך הילדים תופס הכלל: יפה שעה אחת קודם וככל שמקדימים לפעול ולהשפיע על הילד בעודו רך בשנים הסיכויים טובים שיתן פרי הילולים. מסופר על הרב בני יששכר זצוק''ל שהיה לוקח את נכדו בן הארבע מושיבו בחיקו ואומר לו דברי תורה עמוקים כאחד הגדולים, לפליאתם של אנשי הבית אמר הרב:",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 7,
      "he": "דעו כי מה שאמרתי לילד הקטן הזה הוא בבחינת חקיקה ושרטוט, ומה שאומרים לילד שהוא גודל בשנים הוא בבחינת כתיבה!!! ישנם הורים הטועים לחשוב שלעת עתה הילד עודנו קטן ורך בשנים וכשיגדל יטפלו בחינוכו וישקיעו מאמצים עבורו, טעות בידם! אדרבא, עליהם לחנך את בניהם מזמן הוולדם ואף קודם לכן: אמר החכם באדם (משלי כבץ ו) ''חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה'', וכבר אמר התנא בפרקים הקודמים המלמד ילד קטן למה הוא דומה? לדיו הכתובה על נייר חלק.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 8,
      "he": "הורים שמניחים לילדיהם לבחור לבד את החינוך והמסגרת המתאימה עליהם ראוי להמשיל את המשל לאדם שעמד על מעקה בקומה השלושים ומבקש לשלוח יד בנפשו, אמרו לו מדוע אתה רוצה לעולל כך לנפשך? אמר להם הגעתי למסקנה שכל עוד אני מרחף באויר זה טוב ונחמד, כל הבעיה תהיה רק בסנטימטרים האחרונים: האם צריך להתרגש מנפילה של כמה סנטימטרים? הנמשל ברור: הורים שחושבים שכל זמן שילדיהם קטנים זה לא נורא, וכשיגדלו הם יקבלו. שכל והכל יסתדר על הצד היותר טוב ולא צריך להתרגש, מחכה להם הפתעה כלל לא נעימה בהמשך הדרך, ודי לחכימא.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 9,
      "he": "כאמור העולם כולו עומד בזכות הבל פיהם הטהור של תינוקות של בית רבן ובזכותם מתבטלים גזירות קשות ורעות, כנרמז בפסוק (משלי כה, טו) ''לשון רכה תשבר גרם'' תשב''ר גר''ם נוטריקון תינוקות של בית רבן גזירות רעות מבטלים. בן עשר למשנה: אחר שקיבל את הבסיס והיסודות בתורה שבכתב חייב הוא לקבוע עצמו לתורה שבעל- פה. ותחילה במשנה, שהיא קשה יותר מהמקרא. במשנה נרמז הציווי ''ועשית ככל אשר יורוך''. ''לא תסור ימין ושמאל''.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 10,
      "he": "ופירושו שאין לאדם לזוז כמלא נימא מחכמי התורה, ורק הם יכולים לפרש דברי התורה שבכתב, ורק מהם יש דעת וידיעת רצון הבורא יתברך בכל שאלה ובכל עניין מעשי. וזו היא אמונת חכמים. על רבקה כתוב ''ותלך לדרוש את ה''' (בראשית כה, כב) ופירש רש''י שהלכה לשאול בבית מדרשו של שם בן נח. פלא פלאים: אשה שיש לה בעיות בהריון הולכת לבית מדרש לשאול דעת תורה ולא לבית הרפואה! וזה יסוד גדול: התורה שבעל פה שמקורה במשנה מחוברת חיבור אמיץ לתורה שבכתב ובלעדיה אי אפשר להבין את הציוויים בתורה הקדושה.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 11,
      "he": "וכל יסודה של המשנה הוא משום עת לעשות לה' הפרו תורתך. ובידי החכמים התנאים והאמוראים קדושי עליון נתנה אפשרות לבטל מצוות מסויימת בשב ואל תעשה כגון לולב, ושופר בשבת תקנת פרוזבול, וכן תקנות להוסיף מצוות והלכות גדרים וסייגים וכל הנהגת היום יום של כל יהודי מבוססת רק עפ''י חכמי התורה. בן שלוש עשרה למצוות: אחר הלימוד היסודי התיאורתי מגיע האדם לבגרות ומתחיל להבין מה חובתו בעולמו ולמה צריך שישים כל מגמתו. עד כה היה בבחינת שאינו מצווה, אם קיים תורה ומצוות הרי הן נזקפות לזכות אביו.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 12,
      "he": "אולם מגיל יג' ומעלה הרי הוא מצווה ועושה ושכרו גדול יותר. עד עכשיו הכל היה אצלו בגדר של רצון טוב והתנדבות, אולם מעתה נכנס באופן אמיתי לחיי תורה ומצוות. כמו שמצינו במעמד הר סיני, לפני שקיבלו תורה והקדימו נעשה לנשמע גם כן קיימו מצוות, אולם לאחר קבלת התורה הרי הם מחוייבים ועומדים לא להוסיף דבר ולא לגרוע אלא לקיים את התורה והמצוות ככתבם וכלשונם למען יטב להם. בדומה לכך, גם נער הבר מצווה צריך לקבל עליו עול מלכות ועל מצוות בדומה למעמד הר סיני.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 13,
      "he": "המדרש אומר שצריך אדם לטפל בבנו עד שלוש עשרה שנה, מכאן ואילך צריך שיאמר ברוך שפטרני מעונשו של זה. רבי אהרון מבעלז זצ''ל דרש בדרשת הבר מצוות שלו את הפסוק ''הלוך ילך ובכה נושא משך הזרע, בא יבוא ברינה נושא אלומותיו'', וכך אמר: בשנות ילדותו של הילד הרי אביו הלוך ילך ובכה, מפני מה? מפני שהוא נושא משך על שכמו את עוונות זרעו בנו. אולם כאשר בא יבא - כשהבן מגיע לגיל יג (יבא בגימ' יג) או אז האב במצב רינה האב שמח שהוא משתחרר מעונשו של בנו, שכן מעתה הבן בעצמו הוא נושא אלומותיו. בן יח' לחופה:",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 14,
      "he": "תרי''ג מצוות יש בתורה הקדושה ומכולן לא פתח הקב''ה אלא במצוות פריה ורביה שהקדימה לשאר מצוות ''ויברך אותם אלוקים ויאמר להם אלוקים פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה'' (בראשית א, כח), כיוון שכל כך חשובה וגדולה מצוות הנישואין שהיא ראש וראשונה לשאר מצוות והיא הנותנת לאדם ישוב הדעת בתורה. שמחה וברכה, טובה, חומה ושלום, ומביאתו על תיקונו והשלמתו הגופנית והנפשית.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 15,
      "he": "מלפנים בישראל היה מנהג כשר וטוב להשיא את הבנים והבנות בעודם צעירים ורכים לימים, ומסייעים להם במזונותם לאחר נישואיהם, עד עת שיוכלו לבדם לשאת עליהם עול פרנסתם. ואפילו מי שפרנסתו דלה ודחוקה אינו נמנע מלקיים מנהג זה בבניו ובנותיו, אלא מרבה עליו דוחק ועול קשה כדי להשיא בניו ובנותיו סמוך לפרקם. ומנהג זה אות הוא שהנישואין אצלם דבר שבקדושה ראשון במעלה, ונקל בעיניהם כל טורח ומשא, ויפה שעה אחת קודם. וכל המשיא בנו וביתו סמוך לפרקם הרי הוא מצילם מן החטא ומהרהור רע ומכל שאר מבוכות הנפש שאורבים לאדם להכשילו.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 16,
      "he": "כתוב במדרש תלפיות רמז למה שאמרו חז''ל בן י''ח לחופה מהפסוק ''והוא אישה בבתוליה יקח'' והוא גימ' יח'. וכן פסק מרן להלכה בשולחנו הטהור (סימן א סעיף ג) בהאי לישנא: מצווה על כל אדם שישא אישה בן שמונה עשרה שנה, ובשום עניין לא יעבור מעשרים שנה בלי אישה, אבל אם עוסק בתורה וטרוד בה ומתיירא לישא אישה כדי שלא יטרח במזונו ויתבטל מן התורה מותר להתאחר, (משמו של החפץ חיים זיע''א אמרו לא יותר מ כה' שנה) ומכל מקום אין להתאחר הרבה. ובפרט בדור יתום ופרוץ כשלנו שקשה להשמר ולהינצל מהרהורי עבירה.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 17,
      "he": "ולכן עפ''י הדין מצווה להקדים אם האפשרות בידו. ואין להתחכם הרבה, אלא האישה שמוצאת חן במראיה ובמשפחתה ושמועתה טובה שהיא שומרת דת, יש לסמוך ולישא אותה בתקווה שהיא המזומנת לו מן השמיים. וכמו שכתוב ''תמים תהיה עם ה' אלוקיך''. הגמרא בברכות (דף ח) דורשת על הפסוק ''על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא רק לשטף מים רבים אליו לא יגיעו''. לעת מצוא זו אישה, שנאמר ''מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מה'''. זאת אומרת כשבא החתן לחפש אישה לא יחשוב על דברים אלו שסימנם מ'י'ם, לא ישא אישה לשם ממונה. או בעבור יופיה.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 18,
      "he": "או בגלל יחוס משפחתי וכדו'. על כך אמר שלמה המלך ע''ה ''שקר החן והבל היופי, אשה יראת ה' היא תתהלל''. אם יש בה יראת שמיים - יש בה הכל, ועל כך דרשו חז''ל בשעה שהכלה עיניה יפות אין כל גופה צריך בדיקה, כלומר אם יש בה מידות טובות אין צריך לבדוק באחיה או במשפחתה, ונרמז הדבר באבני החשן: לשם שבו ואחלמה, כשהכלה היא לשם ושבו אח למה, למה לבדוק באחיה? אומרת הגמרא במועד קטן (דף יח ע''ב) שיש הוכחה מהתורה מהנביאים ומהכתובים שהאיש נושא אישה רק ברצון הקב''ה ישתבח שמו:",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 19,
      "he": "מן התורה דכתיב (בראשית כד, נ) ''ויען לבן ובתואל ויאמרו מה' יצא הדבר''. מן הנביאים כתיב בשמשון (שופטים יד ד) ''ואביו ואימו לא ידעו כי מה' היא'', מן הכתובים דכתיב (מ משלי יט, יד) ''בית והון נחלת אבות ומה' אישה משכלת''. הגמרא שם ממשיכה ומספרת על רבא ששמע מאדם אחד שהתפלל וביקש מהקב''ה לשאת לאישה את פלונית, אמר לו רבא אל תתפלל כך, מפני שאם היא ראוייה לך מהשמיים היא תהיה רק שלך, ועליך להתפלל לזכות לאשת חיל ותו לא מידי, כלומר אל תתן עצות להקב''ה מאיפה תבוא הישועה.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 20,
      "he": "וכן פרש מרן שליט''א פאר הדור והדרו בספרו מאור ישראל שהובא בשם ספר חסידים שאם אותה אשה אינה ראוייה לו, והתפלל הרבה והפציר וקיבל, הוא לא יהנה ממנה ולא יסתדר איתה. לכן צריך אדם להתפלל אבל לא להציע להשם יתברך את מי, אלא להשאיר זאת בידי הבורא. ולבקש שיהיה בהצלחה. והוא הדין בכל עניניו הגשמיים.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 21,
      "he": "כשהוא רואה שדבר מסויים לא הולך ולא מתקדם, יבין שזה מהשמיים ולא יבקש מהשם יותר מדי, אלא יאמר ריבונו של עולם, בקשתי והתפללתי לפניך ואם נראה לך כעת שעדיף אחרת, אני מקבל את זאת באהבה ומסכים בלב שלם ובנפש חפצה עם מה שאתה עושה, ואני רוצה אך ורק את מה שאתה רוצה! לאחר שרכש האדם את קנייני התורה שבכתב ותורה שבעל-פה, חייב להשתלם בעשיית מעשים טובים, בזמן שאדם מתחתן הוא הופך ממקבל לנותן ומשפיע לזולת, לאישה, לילדים וכו', וללא חיי הנישואין אינו יכול להגיע למימוש האמיתי של ביטול רצונו העצמי.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 22,
      "he": "לבטל רצונו מפני רצון אחרים וכל שכן מפני רצון השם יתברך. רק כשהאדם מתחתן הוא נאלץ לשמוע ולהאזין לאחרים, ולהשתדל ולתת לאחרים ולא לו בלבד, עד עכשיו היה אסור במאסר היצר שלו, ומעכשיו משהתחתן יצא ממאסר יצרו ''אלוקים מושיב יחידים ביתה ומוציא אסירים בכושרות'' (תהילים סח, ז). השל''ה הקדוש זיע''א (שני לוחות הברית) כתב בספרו על מנהג רע שהתפשט בדורו שבחור מאורס יוצא עם בחירת ליבו הרבה זמן עד החתונה ובזמן הזה גורמים לעצמם כמה רעות כגון:",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 23,
      "he": "שמחפשים ומוצאים מומים ופגמים אחד אצל השנייה, ומגיעים לידי שנאה ופירוד לבבות. וכן בזמן הזה מגיעים לידי קלות ראש, שחוק והרהורים רעים, והרבה פעמים מגיעים לידי נגיעה אחד בשני, וסופו מי ישורינו. לכן צריכים החתן והכלה להפגש מספר פגישות ואם רואים שהם מסתדרים ביחד ומוצאים חן אחד בעיני השני צריכים להזדרז ולהתחתן, וכמה שיותר מהר- ויפה שעה אחת קודם.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 24,
      "he": "בהרבה פעמים נתקלים בתופעה שהבחור או הבחורה יוצאים פעם אחת ומחליטים מייד זה לא בשבילי, זו נמוכה מדי והשנייה גבוהה מדי, זו אפה ארוך, והשלישית אין לה ''בגרות'', ופלוני לא משכיל מספיק, או שלצערינו מחפשים ''קליק'' ''וכימיה'' ''ואהבה ממבט ראשון'' שבהרבה פעמים הם סגולה בדוקה לגרושין ממבט שני: כל הנ''ל צריכים לשים על ליבם ומול עיניהם את מאמר החכם מכל אדם ''שקר החן והבל היופי אישה יראת השם היא תתהלל'' (משלי קלו, יג). ולהבין עוד כמה נקודות חשובות ויקרות: א. קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 25,
      "he": "נשאלת השאלה וכי אצל הקב''ה ישתבח שמו שייך לומר קשה? אלא אומרים בעלי המוסר כשם שאי אפשר לחתוך מים בסכין או במספריים וצריך לשם כך לשדד מערכות הטבע ולהפוך סדרי בראשית, שהרי הפסוק אומר ''לגוזר ים סוף לגזרים''. כך לחבר שתי לבבות, שתי עולמות שונים אחד מהשני שגדלו והתחנכו בתנאים ובמקומות שונים, זה כעין הפיכת סדרי בראשית, וזה רק בידי הקב''ה ישתבח שמו. ב. אברהם אבינו ע''ה משביע את אליעזר עבדו, זקן ביתו, שילך ויקח אישה לבנו מארם נהריים, מקום הולדתו ולא מארץ כנען.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 26,
      "he": "בארם נהריים היו עובדי עבודה זרה אבל לא היו דבוקים בה ממש, כמו שמצינו אצל לבן הרמאי שאמר ואנוכי פיניתי הבית מעבודה זרה, כך פירש רש''י במקום. אולם בארץ כנען היו בנות בעלות מידות רעות. אומר אברהם אבינו יסוד גדול בפרק ''הנושא אישה'':",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 27,
      "he": "עדיף לקחת נערה שהוריה עובדים ע''ז ולשקם אותה, לחזק אותה בתורה ומצוות ויראת שמים מאשר לקחת נערה בעלת מידות רעות שזה בבחינת מעוות לא יוכל לתקון וכן אמר ''החזון איש'' זיע''א שעדיף לקחת בת לא חרדית כל כך אבל בעלת מידות טובות, מאשר לקחת בת של ראש ישיבה שהיא בעלת חוצפה! וכן התבטא פעם רב דרבנן הגה''צ רבי עזרא עטייה זיע''א שאמר ''תחפשו אישה שתהיה מבית טוב של תורה ומצוות, ושיהיה לה יראת שמיים, וכל שאר הדברים של כסף וכיוצא בזה, ה' יעזור'', ג. הגמרא במסכת קידושין אומרת:",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 28,
      "he": "בן שמונה עשרה לחופה ועד גיל עשרים מחכה ומצפה הקב''ה שהאדם יתחתן, כיוון שעבר אדם גיל עשרים ולא התחתן, אומר הקב''ה תיפחנה עצמותיו רח''ל, כלומר הקב''ה מקללו ומשליך אותו למקרי הזמן. כתב הרמב''ם בפירושו על המשניות שמה שנאמר בן שמונה עשרה זה שמתחיל שמונה עשרה כלומר שבע עשרה ויום אחד. ד. הנושא אישה צריך שיעשה זאת לשם שמים דהיינו שהוא נושא אישה כדי להקים בית לשכינה, כפי שאומרת הגמרא איש ואשה שזכו שכינה ביניהם.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 29,
      "he": "ולא ישא אישה בגלל דברים שוליים כגון ממון, דירה, או מכונית, או בגלל שיש לה שתים עשרה שנות לימוד או מקצוע חשוב וכו', שהכל הבל ורעות רוח, והרי זו אהבה התלויה בדבר, שאם יתבטל הדבר ביום מן הימים, תתבטל האהבה. ה. טבע קבע הקב''ה בבריאה:",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 30,
      "he": "שום דבר אינו זז ללא תפילה, צריך לשפוך שיח לפני הקב''ה שיזווג לו את הראוייה לו משורש נשמתו, ושיהיה זה בנין עדי עד, ולשם שמיים, לקיים מצוות פריה ורביה ושאר מצוות, ולהקים בית נאמן בישראל, יפנה אדם למי שהרחמים שלו וישתדל לפשפש במעשיו ובהנהגותיו שבהרבה פעמים דברים אלו מעכבים את הזיווג. כתב במנורת המאור: חייב האב בבנו להשיאו אישה, כדי למונעו מן החטא ולחנכו בישוב דעת ולהכניסו במצוות קיום המין. וסמך לזה מהפסוק בירמיה (כט, ו) ''קחו נשים והולידו בנים ובנות וקחו לבניכם נשים ואת בנותיכם תנו לאנשים''.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 31,
      "he": "וזמן הראוי לזיווג הוא הטוב כל מה שיוכל להקדים קודם שיתגבר עליו יצרו. הגמרא בקידושין (דף כט ע''ב) מספרת על רב חסדא שהיה משבח את רב המנונא לפני רב הונא שאדם גדול הוא, אמר לו רב הונא כשיבוא לביתך הביאו לכאן, כשבא רב המנונא לפני רב הונא ראהו שאינו חבוש סודר בראשו כדרך הנשואים, אמר לו רב הונא מה הטעם שאינך חובש סודר לראשך? ענה לו רב המנונא כיוון שעדיין לא נשאתי אשה. אמר לו רב הונא כל ימיו בהרהורי עבירה.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 32,
      "he": "ובזה היה רב חסדא משתבח בפני חבריו על שנשא אישה בגיל שש עשרה אמר להם אילו הייתי מתחתן בגיל ארבע עשרה הייתי יכול להתגרות בשטן מפני שלא היה יכול לשלוט בי! ובידוע כל הנושא אשה לשם שמיים בקדושה ובטהרה כל עוותנותיו מתפקקין, כלומר מסתתמין. ואעפ''י שתלמוד תורה כנגד כולם וגדול מכל המצוות פסק רב יהודה בשם שמואל הלכה: נושא אשה ואח''כ לומד תורה. וכן אומרת הגמרא על הפסוק ''יראת ה' טהורה עומדת לעד'' אמר רבי יוחנן: זה הלומד תורה בטהרה, וסמך לזה: והוא אישה בבתוליה יקח, והוא גימטריה שמונה עשרה.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 33,
      "he": "וכן כתוב באיכה (ג כז) ''טוב לגבר כי ישא עול בנעוריו'' ודרשו חז''ל עול זה אישה רוצה לומר טוב לגבר שיסבול עול האישה מנעוריו וינצל מן החטא טרם יפול ביד יצרו שאורב לו. קודם שישא האיש אישה אינו קרוי אדם, וכן אומרת הגמרא ביבמות דף ס''ב ע''ב אמר רבי תנחום בר חנילאי כל אדם שאין לו אישה שרוי בלא טובה, שנאמר ''לא טוב היות האדם לבדו''. שרוי בלא שמחה שנאמר ''ושמחת אתה וביתך''. שרוי בלא ברכה דכתיב ''להניח ברכה אל ביתך''. שרוי בלא תורה דכתיב ''האם אין עזרתי בי ותשיה נדחה ממני''.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 34,
      "he": "שרוי בלא חומה דכתיב''נקבה תסובב גבר''. שרוי בלא שלום דכתיב ''זכר ונקבה בראם ויברך אותם ויקרא את שמם אדם''. בן עשרים לרדוף: לאחר שהתחתן ועבר את פרק הנושא אישה, מוטלת על האדם החובה לרדוף, והרדיפה מתבטאת בכל החזיתות, בלימוד תורה ובניית עצמו, בפרנסת המשפחה ודאגה לכל צרכי הבית. האחריות הגדולה המוטלת עליו מחייבת לתכנן ולכלכל צעדיו במשפט, ויחד עם זאת מרץ הנעורים והזירוז במעשים. ועל כך נאמר ''כחיצים ביד גיבור כן בני הנעורים''. בן שלושים לכח:",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 35,
      "he": "בתקופה זו האדם בשיא כוחותיו הגופניים והנפשיים, הפסגה של יכולת הלימוד והחידוש, פיתוח האישיות והכושר, מכאן ואילך תתחיל ירידה מסויימת. על האדם לדעת לנצל תקופה זו היטב כי מה שיוכל להשיג בשנים אלו לא יוכל להשיג יותר כל ימי חייו. בן ארבעים לבינה: שלב הבינה כולל כמה עניינים: ראשונה היא יכולת ההבנה של דבר מתוך דבר, יכולת למידה וקליטה והחדרת הדברים בצורה הטובה ביותר.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 36,
      "he": "אין אדם עומד על דעת רבו אלא לאחר ארבעים שנה, עד עתה היה עסוק ברדיפה בהשגת הדברים במהירות וחיפזון מתוך רצון לדספיק מה שיותר, מעתה מתחיל תהליך של התגברות הרוח על הכח. החלשות הגוף וירידה בתיפקוד הגופני ולעומת זאת מתחילה הנשמה להאיר יותר באדם המתיישב בדעתו. עד הגיל הזה היה הדמיון חזק מאוד ובעל תפקיד מכריע בחיים, מעתה מתחיל להבין האדם דבר מתוך דבר ולדמות מילתא למילתא ויכול להפיץ מעיינותיו חוצה אחר שלמד חכמה ורכש ידיעות. שנותיו של אדם נחלקות לשלושה חלקים: ימי עליה, ימי עמידה, ימי ירידה.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 37,
      "he": "עד גיל עשרים הם ימי עליה משום שעד גיל זה יש דברים נעלים. מקרא, משנה, מצוות, גמרא, חופה מצוות ומעשים טובים. מגיל עשרים עד תשעים חם ימי עמידה. שהרי יש בהם כח, זקנה, שיבה, גבורה. ואח''כ הם ימי ירידה עד מאה שנה! משל למה הדבר דומה? לשלושה שותפים ששכרו דירה בקומה ה 60 בבנין גורד שחקים. ביום היו עובדים ובערב היו מבלים. יום אחד לאחר בילוי משותף חזרו בשעת לילה מאוחרת לדירתם ולתמהונם הודיעו להם שהמעלית מקולקלת. הברירה היחידה היא לעלות 60 קומות ברגל.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 38,
      "he": "ענה השותף הראשון אני מוכן בעשרים הקומות הראשונות לבדח אתכם וכך לא נרגיש במאמץ. השני אמר אני מוכן לשיר לכם שירים ולהנעים זמנכם בעשרים הקומות הבאות. השלישי אמר אני מוכן לספר לכם סיפורי מתח ועלילה בקומות הנותרות. ברוך אומר ועושה. עשרים קומות ראשונות עברו חיש מהר, מרוב צחוק ובידור. עשרים הבאות עברו בקול נעימה קדושה, איזה פיוטים ומאקמים. את הקומות האחרונות עברו עם סיפורים מסמרי שיער. כשהגיעו לקומה ה 59 הודיע להם השותף: רבותיי יש לי הודעה שתצליח להוריד לכם דמעות מרוב צער ויגון והיא אמיתית:",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 39,
      "he": "שכחנו את המפתח של הדירה באוטו!!! הנמשל ברור ונוקב חדרי בטן: עשרים שנים ראשונות עוברות על האדם בצחוק וקלות ראש. עשרים שנים הבאות בשירה וזמרה. השנים הבאות מתחת וחרדה, ולאחר אריכות ימים ושנים נוכח אדם לדעת את האמת המרה: את המפתחות לעולם הבא שכח כאן למטה בעולם הזה. אוי לה לאותה בושה אוי לה לאותה כלימה!!! בן חמישים לעצה: עוד שלב בהפיכתו של האדם לאיש של הכלל, כיוון שאין חכם כבעל הניסיון וכעת אחר שעבר את כל השלבים בחיים, השתלם בכל מקרי הזמן ותהפוכותיו, מגיע הזמן לתרום מניסיונו וידיעותיו לזולת.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 40,
      "he": "לאחר שעבר את שלב החכמה והבינה, מקבל דעת נכונה ואמיתית וממילא נהנים ממנו עצה ותושיה. ומייעץ עצות הוגנות על פי התורה ועל פי השכל הישר. ואם כך בשאר אדם כל שכן וקל וחומר תלמיד חכם שהוא נאמן רוח ודעתו דעת תורה צרופה ואמיתית. מסופר על סוחר. אחד שבא לחזון איש זיע''א וסיפר לפניו את צרתו, פרנסתו באה לו מיבוא סחורות ממדינות שונות, אבל במדינה שבה התגורר תעריף המיסוי והמכס על סחורות מיובאות הוא גבוה מאוד וכמעט לא נשאר לו למחייתו.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 41,
      "he": "שאל אותו הצדיק ומה אוכל לעשות? אמר לו הסוחר יתן לי הרב עצה איך לחמוק מהמכס שלא יתפסו אותי, אמר לו הרב וכי מכיר אני את המדינה בה אתה מתגורר, את חוקיה ואת דרכיה? ואיך אוכל להשיא לך עצה? התעקש האיש ואמר אם הרב ירצה מאד ודאי יוכל לעזור, חשב הרב כמה רגעים ואחר ביקש מהסוחר שיתאר לו את כל הפרטים, מסלול הנסיעה. המקומות שבהם הוא עולה לרכבת, התחנות שבהן היא מוצהרת, וכיוצא בזה. מסר הסוחר את כל הפרטים ואז הורה לו החזון איש את סדר הנסיעה שיעשה.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 42,
      "he": "דהיינו שיעלה ברכבת פלונית עם סחורתו, ירד כתחנה פלונית, ושוב יעלה לרכבת אחרת, וכן פרט לו את כל מסלול הנסיעה שעליו לעשות עד שיגיע למחוז חפצו. יצא האיש מרוצה וחזר אל מדינתו. בנסיעתו הראשונה לרכישת הסחורות פעל כמו שאמר לו הרב, עלה בדיוק לאותה רכבת שעליה הורה לו, והנה ראה שהמוכסים עלו לרכבת אבל דילגו עליו ולא בדקוהו.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 43,
      "he": "משראה כי צלחה דרכו חשב בדעתו שאם כך עדיף שלא ירד מהרכבת ויעביר סחורותיו לרכבת אחרת כי כבר חלפה הסכנה וכבר אינו צריך לקיים את שאר הפרטים והמסלול שאמר לו הרב, והנה באותה תחנה שאמר לו החזו''א לרדת ולא ירד, עלו מוכסים אחרים, בדקו את סחורותיו, ונתנו לו קנס גבוה ביותר. לימים שב אותו סוחר לחזון איש וסיפר לו את כל קורותיו, שעד שנסע כפי שהנחה אותו הכל הצליח, אבל ברגע ששינה ממה שאמר הצדיק לא צלחה לו הדרך יותר. ואם כך הדבר ודאי שרוח הקודש נצנצה ברב.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 44,
      "he": "ענה לו החזו''א לא כן הדבר, אחרי שפרטת לי את כל מסלול הנסיעה, ניתחתי את הסיבות והגורמים שלפניהם מחליטים המוכסים מתי ואיפה יקיימו את בדיקותיהם, ולפי זה ערכתי לפניך את עצתי, וכל זמן שעשית כדבריי הייתה לך סייעתא דשמיא, א''כ אמר החזון איש לא רוח הקודש פעמה בי כשיעצתי לך, אלא היה זה שיקול דעת באורח המחשבה ובדעת בני אדם. מסופר על פאר הדור מרן החזון איש זצוק''ל שפעם באו אליו בענין אישה חולת לב שהיא בחודשי הריון מתקדמים והרופאים קובעים כי המשך ההריון מסוכן לאם וקובעים בצורה הד משמעית שצריך להפיל את העובר.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 45,
      "he": "הלכו לחזון איש ושאלו לדעתו ואמר להם שלא יעשו כלום והקב''ה יעזור שהכל יבוא על מקומו בשלום. הוסיף הרב ואמר אם לא ישמעו לו אין הוא יודע אם האשה תחיה. בסופו של דבר לא עמדה המשפחה בלחץ הרופאים, עשו את הנתוח והאישה חלתה מאוד. כשבאו וסיפרו לחזון איש את הדבר ספק כפיו מרוב צער, ובסוף נפטרה האישה. בן שישים לזיקנה: הגמרא אומרת שעד אברהם אבינו לא הייתה זקנה. הנער היה כבן מאה והזקן כנער צעיר לימים בא אברהם וביקש זיקנה כדי שיבדילו בין נער לזקן וכדי שיחלקו כבוד לזקנים. הקב''ה שמע לבקשתו ואכן זקנה ירדה לעולם.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 46,
      "he": "כוחותיו של האדם ההולכים ונחלשים מעוררים אותו על כך שעומד הוא להפרד מהעולם ועליו להכין את עצמו לכך. חייב להעביר לדורות הבאים את מה שקיבל הוא, צריך לשמש דוגמא ודמות ראוייה להתלמד ממנה לדור הצעיר. ועליו להקדיש את שארית ימיו רק לעבודת השם יתברך. ידוע שמגיל שישים מעלה יוצא אדם מכלל כרת רח''ל ומיתתו בידי שמיים שנאמר ''תבוא בכלח אלי קבר'', בכלח גימטריה שישים. בגיל כזה מאחר שאין מוטל על האדם עול הפרנסה כל כך עליו להשלים את חוקו ואת מה שלא הספיק ללמוד כל העת שהיה טרוד בפרנסה ובעבודה.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 47,
      "he": "וב''ה שזכינו בדור הזה לכוללים מיוחדים למבוגרים בהם לומדים תמידין כסדרן גמרא ש''ס ופוסקים עם נושאי כליהם, הלכה ואגדה ומשלימים בזה מה שהחסירו במשך השנים. הלומדים תורה ככל שמזדקנים חכמה ותבונה מתוווספת בהם והולכים מחיל אל חיל והקב''ה שמח בהם ובתורתם. ואוי להם לאותם אנשים שמזדקנים ויושבים כל היום בחוסר מעש בגינות ציבוריות בשווקים וברחובות ועוסקים בדברים בטלים רח''ל.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 48,
      "he": "והיה מקרה שרבו שני זקנים, אחד צועק חמישים והשני צועק חמישים ושתיים, זה בכה וזה בכה, כשבאו ושאלו על מה המהומה אמרו יש כאן מחלוקת אחרוני האחרונים, איכא דאמרי חמישים אוטובוסים אגד עברו מהבוקר, ואידך סבירא ליה חמישים ושתיים: אלו הם יושבי קרנות שמבלים בהבל את ימיהם. אשרי המזרז עצמו ללמוד בכל יום כל זמן שנותנים לו משמים את האפשרות לעשות זאת, ואשרי המבין. בן שבעים לשיבה: דהע''ה אומר (בתהילים צ, י) ''ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה ורהבם עמל ואוון''.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 49,
      "he": "כיוון שהגיע אדם לגיל שבעים צריך לברך שהחיינו וקיימנו והגענו לזמן הזה. שיבה לשון שביעה כלומר שלם בימים, שבע בימים שעפ''י הקבלה מספר שבע הוא שלם בימים ובשנים וחוזר חלילה תמיד. ונוהגים לעשות אז סעודה וזו נחשבת סעודת מצווה שזכה להשלים את ימיו. ואולי זו הסיבה שאדם הראשון נתן לדוד המלך שבעים שנה משנותיו דווקא, משום ששבעים זה שלימות. וע''ז אמרו בעלי המוסר על הפסוק ''מפני שיבה תקום'' ופירושו עוד לפני שהגעת לגיל שיבה תקום ותחלץ חושים לחזור בתשובה בטרם יגיעו ימי הרעה, שתאמר אין לי חפץ בהם.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 50,
      "he": "בן שמונים לגבורות: זוכה אדם למתנה לגיל כזה וכל יום שהוא חי זו מתנה מבורא עולם שנותן לו חיות וגבורה. וכן מצינו בברזילי הגלעדי שאמר לדוד המלך ע''ה ''בן שמונים שנה אנוכי היום האדע בין טוב לרע''. גם בן שמונים צריך אדם להתגבר ברוב עוז ותעצומות נגד יצרו למרות חלישות הגוף, שהרי מצינו שיוחנן כהן גדול שימש בכהונה גדולה שמונים שנות גבורה ולבסוף כשל, שנים אלו נקראים גבורות מפני שהקב''ה נותן בו כח ובריאות מעושר מתנות חינם ונחשב כמו גשמים, טל ומטר, רפואת חולים וכו' שכולם נחשבים גבורות, וכל רגע של מתנת חינם שניתן לו ינצל לתורה ולתפילה ככל יכולתו. בן תשעים",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 51,
      "he": "לשוח: בגיל כזה נלקחים מהאדם כל הכוחות ולא נשאר עימו אלא כח הדיבור בלבד, תפילה, תורה, מה שהרגיל עצמו מצעירותו מלווה אותו בשנים אלו. בגיל כזה מרגיש אדם את הכל כטפל וכלא חשוב, ומרגיש שיש לו רק את הקב''ה. בן מאה כאילו מת ועבר ובטל מן העולם: נותנים לו הרגשה כאילו שהוא כבר מת ועבר ובטל מן העולם ובטלו כל כוחותיו ופעולותיו. אם עסק כל ימיו בתורה בתפילה בעזרה לזולת, במעשה צדקה וחסד עליו יהיה נכון לומר ותשחק ליום אחרון. ואז יתקיים אצלו מאמר התנאים:",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 52,
      "he": "עולמך תראה בחייך, ואחריתך לחיי העולם הבא ותקוותך לדור דורים, אשרי ילוד אישה שיזכה להגיע לימים אלו מתוך ישוב הדעת ודיעה צלולה כמו שנאמר במשה רעיה מהימנה ''לא כהתה עינו ולא נס ליחו'' (דברים לד, ז).",
      "en": ""
    }
  ]
}