{
  "bookId": "binyamin",
  "part": "1",
  "torah": "99",
  "title": "Binyamin - פרק ה - משנה כג",
  "hebrewTitle": "פרק ה - משנה כג",
  "sourceUrl": "/reader/binyamin/1/99",
  "plainUrl": "/reader-plain/binyamin/1/99/",
  "segments": [
    {
      "index": 1,
      "he": "בֶּן בַּג בַּג אוֹמֵר, הֲפָךְ בָּהּ וַהֲפָךָ בָּהּ, דְּכֹּלָּא בָהּ. ובָהּ תֶחזֵי, וְסִיב וּבְלֵה בַהּ, וּמִנַּהּ לָא תְזוּעַ, שֶׁאֵין לְךָ מִדָּה טוֹבָה הֵימֶנָּה. בֶּן הֵא הֵא אוֹמֵר, לְפוּם צַעֲרָא אַגְרָא: הרב הגאון משה לוי זצוק''ל פירש באופן נפלא את מאמר הגמרא בברכות דף ח ''גדול הנהנה מיגיעו יותר מירא שמיים'': יש רב שבאים לשאול אותו בהלכה פוסק תמיד להחמיר, וזה שאלה בהלכה, וזה אסור, וההוא שב ואל תעשה. לא רוצה ''להסתבך'' עם ההלכה.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 2,
      "he": "לעומתו יש רב שבאה לפניו שאלה, אינו נח ואינו שוקט עד שימצא בכל הפוסקים ראשונים ואחרונים מקום להתיר. מפני שכח דהיתירא- עדיף. לא מונע וחוסך מעצמו מאמץ עד שיוציא הלכה נקייה ובהירה מתחת ידו, זה נקרא נהנה מיגיעו והוא גדול יותר מירא שמיים שנוטה תמיד להחמיר, ודברי פי חכם חן.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 3,
      "he": "התנא בן הא הא מסכם בזאת את מסכת אבות כיוון שיש במסכת זו ענינים נשגבים ומדות חסידות, ומאד יקשה על האדם להשיגם כראוי לכן מדרבן התנא ומעודד כל אדם שלא יאמר מה לי ולמילי דחסידות, כי לפום צערא- אגרא, ואדם פותח מעט מלמטה פותחים לו הרבה מלמעלה. אנו אומרים בסיום מסכת: אנו עמלים והם עמלים, אנו עמלים ומקבלים שכר על העמל עצמו, לא על התוצאה וההצלחה, בעולם הבא אדם מקבל שכר לא לפי כמות הלימוד שלמד ולא לפי מספר הדפים אלא לפי המאמץ וההשקעה.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 4,
      "he": "ולכאורה קשה מהו הם עמלים ואינם מקבלים שכר? הרי עינינו הרואות שכל בעל מקצוע וכל עובד מקבלים משכורתם שלימה בסוף החודש, א''כ מהו עמלים ואינם מקבלים שכר? מיהו זה ואיזה הוא שיסכים לעבוד ולא לקבל שכר? התירוץ הוא פשוט אם נקח לדוגמא טכנאי אלקטרוניקה שמקבל מכשיר חשמלי לתיקון, עמל ומתאמץ כמה שעות לתקנו ולהחזירו ולמוטב ולא עולה בידו, המכשיר עדיין נשאר בקלקולו- האם בעל המקצוע יקבל שכר על אותן שעות שעמל ויגע לתקן? ודאי שלא. או לדוגמא בימים עברו כשהיו נותנים הזמנה לחייט לתפור חליפה.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 5,
      "he": "אם יעסוק באומנותו שבוע או חודש ימים יקבל שקל אחד יותר על הזמן? האם מקבל שכר על העמל? מובן שלא, כל אלו מקבלים שכר על התוצאה בלבד! ואם הזמננו ארון במידה מסויימת והנגר עמל במשך שבועיים לייצר את את הארון ונתן לנו ''במתנה'' עוד כמה סנטימטרים של עץ ופורמיקה וכו' וכעת הארון לא נכנס אחר כבוד למקומו, האם יקבל שכר על כך? הם עמלים ומקבלים שכר רק על התוצאה הרצוייה.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 6,
      "he": "אולם בלימוד התורה אין זה כך, ישב תלמיד ואימץ מוחו במשך כמה ימים על תוספות מסויימים שהוקשו לו, או התעמק במשך שבועים על דיבור אחד במהרש''א הקדוש- ולא הצליח להבין, שכר הוא יקבל על כל שנייה של לימוד, על כל מאמץ קטן שחיפש בספרים יבוא על שכרו.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 7,
      "he": "כאן התוצאה אינה המטרה אלא האמצעי העיקר הוא עמל התורה כפי שאומר הפסוק ''אם בחוקותיי תלכו'' - שתהיו עמלים בתורה, לימוד התורה אינו נחלתם הבלעדית של בעלי הכשרון והשכל, אינו שטח של בעלי בהירות המחשבה ומהירי התפיסה בלבד, התנא הקדוש פונה אל כל אחד ואחד מישראל שרגלי אבותיו עמדו במעמד הר סיני ואומר להם: טובה אחת בצער ממאה שלא בצער. טובה שעה אחת של עמל וצער וקושי ההבנה בעיניו של הקב''ה יותר ממאה שעות של אדם כשרוני שמבין על אתר את הדברים בלא צער ובלא עמל.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 8,
      "he": "אין הקב''ה חפץ בכמות דפים שאדם לומד אלא בהשקעה, בעמל התורה, ובניצול הזמן. אמר שלמה המלך ע''ה החכם באדם ''מתוקה שנת העובד אם מעט ואם הרבה'' ופירושו: אדם שהתאמץ והשתדל בכל כוחו לעבוד את השם וללמוד תורה, ולא משנה כמה הספיק, אם מעט ואם הרבה, הרי הוא יכול לנוח על משכבו לאחר מאה ועשרים שנה. ומכוון שתורת ה' תמימה משיבת נפש ומחכימת פתי חייב כל אחד להתמיד בלימוד ולא להתיאש גם אם אינו מבין וקולט, יתעקש בזה ולא ירפה, ויתחזק בתפילה למי שהחכמה שלו שיפתח ליבו ושכלו בתורה הקדושה.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 9,
      "he": "כמו שאמר דוד המלך ע''ה ''גל עיניי ואביטה נפלאות מתורתך'' (תהילים קיט יח). כתב הרמב''ם זיע''א בביאור משנה זו וז''ל: ואמר בן הא לפי מה שתצטער בתורה יהיה שכרך, ואמרו שלא יתקיים מן החכמה אלא מה שתלמד בטורח עמל ויראה מן המלמד, אבל קריאת התענוג והמנוחה אין קיום לה ולא תועלת בה. ועל כך אמר שלמה המלך ע''ה ''אף חכמתי עמדה לי'' תורה שלמדתי באף עמדה לי, עכ''ל.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 10,
      "he": "וכן כתב הרמב''ם זיע''א (פרק ג בהלכות תלמוד תורה), אין דברי תורה מתקיימים במי שמרפה עצמו עליהם ולא באלו שלומדים מתוך עידון ומתוך אכילה ושתייה, אלא במי שממית עצמו עליהן ומצער גופו תמיד. ולא יתן שינה לעיניו ותנומה לעפעפיו. עכ''ל. ומקור לדברי הרמב''ם הנ''ל מצאנו בגמרא סנהדרין (דף קי''א) רב ראה את רב כהנה שהיה חופף ראשו ומעדן בעצמו בשעה שהיה לו ללמוד תורה אמר לו ''ולא תמצא בארץ החיים'' אמר לו רב כהנה וכי כבודו מקלל אותי? אמר לו רב פסוק אני אומר, ופירושו לא תמצא תורה במי שמחייה עצמו עליה.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 11,
      "he": "ובזה מבוארים דברי הקב''ה שאמר ליעקב אבינו ע''ה מדוע אתה רוצה לישב בשלווה, הלא אם תלמד תורה ותקיים מצוות ביגיעה ע''י טרדות הזמן בעולם הזה - יגדל שכרך בהרבה מאוד, איך תרצה אם כן להפסיד שכר נורא זה ע''י ישיבה בשלווה בעולם הזה? קפץ עליו רוגזו של יוסף. ועל זה אמר הסבא מקלם זצוק''ל ודאי כדאי לסבול נשיכת זבוב קטן לרגע, בשביל שכר עצום ונורא מאוד אשר אפילו עין נביאים לא ראתהו, וגדול פי כמה השכר המגיע למי שעושה מצווה בעמל. עכ''ד. הגאון רבי אליהו דסלר זיע''א בספרו מכתב מאליהו כותב:",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 12,
      "he": "ככל שהיגיעה מתגברת הולכת גם האהבה גוברת. רואים אנו אדם שעמל לנטוע עץ וטורח בגידולו, נקשר אליו עד שמתחיל לאהוב אותו. הסיבה לכך היא כי על ידי שהשקיע בו את כוחותיו הוא רואה בעץ חלק מעצמו, ולכן הוא מקושר אליו. יסוד זה מבואר בדברי חז''ל ''אדם רוצה בקב שלו יותר מתשעה קבין של חבירו''. ורש''י פירש במקום ''חביבה עליו ע''י שעמל בה''. ואם בדבר גשמי כך, בדבר רוחני, תורה ומצוות על אחת כמה וכמה בתחילה נקראת התורה על שמו של הקב''ה שנאמר ''בתורת ה' חפצו'', ואחרי עמל ויגיעה נקראת על שמו שנאמר ''זכרו תורת משה עבדי''. ^ פרק ו",
      "en": ""
    }
  ]
}