# שאלו את ריב"ק-סימן נ"ז

<div dir="rtl">שאלו את ריב"ק-סימן נ"ז</div>

Source: https://ajew.org/reader/biur-halikutim/1/37


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

אות א'.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

בראייתו להמשכת אורות האבות על ידי הנדר, מאותיות וסופי תיבותיהם ב'ק'ם'. עדיין אינו מבואר הנדר, זולת בראשי תיבות ב'שמן ק'דשי מ'שחתיו, וגם מזה, עדיין מוכרח לסובב לענין השמן שבנדר יעקב. ואין זה דרכו הקדושה בשאר ראייותיו שבספרו הקדוש, אבל בסובבו בהשגתו הזאת על אודות המפלה ונפילת שער ארם, זה לעומת זה בתקומת שער הקדושה, [כי כשזה קם זה נופל], יש לבאר בכוונתו הקדושה על עצם התיבה הזאת, שהוא (ב'ק'מ'ה) [ב'ק'ם'] הנ"ל, שזוכים בנדר. ובלשון ההקמה לשער הקדושה, [שהוא זה לעומת זה, כנגד שער ארם, שמוכרח להפילו, ומבאר גם כן יותר באותיות ב'ק'ם' שבסופי תיבות האבות, [שהם הם העומדים בראשי השער, כמוב"פ בדבר הכתוב שאו שערים ראשיכם, כי כשזה קם זה נופל כמוב"פ]:

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

אות ב'.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

שגם לפי זה, מבאר יותר בענין הנדר, שכתוב בו לשון הקמה. [וגם במה שכתב על אודות האמונה, שהיא בסוד הבת. מבאר יותר בהפלאת הכתוב להקמת נדר הבת, בכח האבות]:

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

אות ג'.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

שגם לפי זה, מבאר יותר בלשון הכתוב יקום וכו'. וגם במה שמבאר לשון ההקמה שבכתוב הזה, על הקמת האמונה [שבאמצעות הנדר הנ"ל] על נפש האדם בעצמו, שבפגם האמונה וההכאה המוב"פ, יפול חס ושלום למשכב, ולהיפוך בתיקונו, יקום [ויתהלך וכו']. מבאר יותר בהבאתו על זה לשון המאמר חז"ל, יהב ליה ידא, ואוקמיה:

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

אות ד'.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

בסיבוב כלליות השגה הזאת על אודות בן דוד. מבאר יותר בהבאתו ענין הכתובים, [מצאתי דוד עבדי], בשמן קדשי משחתיו, [אשר ידי תכון עמו, אף זרועי תאמצנו וכו'], וכתותי מפניו צריו וכו', [ואמונתי וכו']:

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

אות ה'.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

במה שכתב על אודות יצחק שהוא בשמאל, [מבאר יותר] לדבר התגברות האדמוני, ושער עשו המוב"פ, שיצא מיצחק העומד בשמאל, שמשם ההכאה [כלשון חז"ל, ומכה אותו וכו']. ובמה שממילא מובן, שעיקר ההסתרה והפגם, הוא לשמאל, [בהתגברות האדמוני, שנאחז ויוצא משם כנ"ל]. מבאר יותר בלשון הכתוב מכה אשר לא כתובה וכו', שמביא לעונש ההסתרה הזאת, [שהיא פגם אמונת חכמים], ובהבאתו אחר כך לדוגמא את הכתוב, ארבעים יכנו וכו':

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

אות ו'.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

על אודות הידים העומדים באברהם ויצחק. מבואר ונודע , שיד ימין הוא באברהם, ויד שמאל הוא ביצחק. ובצירוף המבואר מדבריו הקדושים על אודות האדמוני ושער עשו [שיצא מיצחק העומד בשמאל, המכה בהכאה ואומר גדל]. מבאר יותר על אודות העונש בלשון הכתוב, מכה אשר לא כתובה וכו'. ובהבאתו אחר כך לדוגמא [באזהרתו, להשמר מפגם אמונת חכמים] את הכתוב ארבעים יכנו וכו':

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

אות ז'.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

בביאורו לאותיות צום, ושבזה נמשך גם כן הארת השלום, רק שהעיקר הוא שלום העונג שבת וכו', [ושהחמץ והמצה רומזים על אלו השני מיני שלום, ואין מחולקים רק באותיות החית וההא שבהם]. מבאר גם כן באותיות צם הנ"ל, שבזה ובזה מחוברים הם לאותיות החית וההא הנ"ל:

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

אות ח'.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

בהסרת הכעס מורא וחתת האדם על הבהמות והחיות, עד שבתכלית ההיפך מתגברים ושולטים עליו. מבאר יותר בהבאתו ענין הכתוב למה חרה לך וכו', [שנאמר בקין], אשר ברוב והתגברות חמתו וכעסו אחר כך, לשנאת והריגת אחיו, נתיירא ואמר כל מוצאי יהרגני:

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

אות ט'.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

בדבר הצלם אלקים [שבהסרת הכעס והשנאה הנ"ל], שזוכים על ידו לצאת מגדר בהמה לגדר אדם. מבאר יותר בהבדלתו אחר כך גם במדריגת הקדושה, בין שלום השבת לשלום הצום, כמעלת ורוממות האדם המדבר על החי:

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

אות י'.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

בדבר ההפלאה שבשורש החכמים, לתיקון האמונה. נראה מבואר, שזה מחמת שהאמונה אין שייך, רק בהעלמת והפלאת הדעת והחכמה, והיא למטה מכל מדריגות החכמים, ונמשכה מהשורש, ולמעלה (שמכל) [משכל] מדרגותיהם. וגם על ידי זה בעצמו, יש ביכולת להתעלות על ידה לשם:

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

אות י"א.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

בפליאות הנדר והחכמה הנ"ל, שזה לעומת זה, הפלאת אבידת החכמים. מבאר יותר בהבאתו ענין הכתוב [והפלא וכו'] מכה אשר לא כתובה בתורה, זה מיתת תלמידי חכמים [כפירוש הפשוט]:

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

אות י"ב.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

בדבר האהבה שמזכיר בעונג שבת, ובביאורו לעונג הזה את הכתוב [ותנוח וכו'], שנאמר להסתלקות דניאל. יש לבאר בכונותו הקדושה, שסובב בכל זה על היסורין וחולת אהבה שמבאר תחלה, על אהבת הצדיק להשם יתברך. שכמו כן, גם אהבת השם יתברך להצדיק. וממילא מובן, שגם המחלה הזאת, היא ברוב קלקולי ההמון, בפגם אמונה. כי כמו שבפרטיות בפגם....:

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

אות י"ג.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

שנראה מדבריו הקדושים, שההפלאה העליונה הזאת, [שהיא השורש ולמעלה מכל חכמות התורה כנ"ל באות י'], הוא העיקר עונג השגת אלקותו יתברך, שהוא עונג השבת המוב"פ, שיסובב על זה הכתוב אז תתענג וכו':

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

אות י"ד.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

בהמבואר מדבריו הקדושים, שבעונג הזה נשלם הדיבור. מבאר גם בסוף ענין הכתוב הנ"ל, אז תתענג וכו', כי פי ה' דיבר. [ועיין מזה לקמן בסוף אות כ']:

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

אות ט"ו.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

שגם בדבר הדיבור ושורש התורה שנמצא באמצעות הנדר, מבאר גם בפרטי ענין הנדר, שהוא בפה לבד, וממשיך על ידו מצוות התורה בכל דבר שבעולם [כמובא מזה בדברי מורנ"ת ז"ל]:

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

אות ט"ז.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

שממילא מובן, וממה שכתב שהאבות הן הראשים וכו', שמחמת זה זוכים באמונת חכמים לאור האבות, כי הם בעיקרי החכמים שמוכרח להאמין בהם, והם הכלולים מכולם כנודע:

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

אות י"ז.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

שגם אם תעמיק בדבר ההפלאה וההעלמה הנ"ל, מבאר יותר בלשון הכתוב, הנני יוסף וכו', ואבדה חכמת חכמיו, כפשיטת הפירוש, על אבידת והסתלקות החכמה בעצמה. כי ממילא מובן, שבהעדר הכלים לקבל עונג ההפלאה שלמעלה מהחכמה הנ"ל, נהפך מההארה הזאת, להפלאה והסתלקות החכמה לגמרי חס ושלום:

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

אות י"ח.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

בהמבואר מדבריו הקדושים, שכל הקמת האמונה לעונג השבת, הוא על ידי יעקב, ראש הנודרים, [ונתתקן ממילא גם ידי אברהם ויצחק]. מבאר יותר במפלת עשו שזוכים בזה העונג, כי הוא עיקר האויב זה לעומת זה, כנגד יעקב כידוע:

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

אות י"ט.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

שגם בהנ"ל, מבאר יותר בהסתלקות החכמה שנמשך מכעס עשו הנ"ל. כי הוא הסתלקות והפלאת החכמה, שנמשך מקילקול האמונה הנ"ל חס ושלום:

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

אות כ'.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

שבהתהוות המלאכים מתיקון הדיבור שלמעלה, מבאר יותר בהשלמת ידיהם, על ידי הקמת האמונה ועונג השבת שבתיקון הדיבור הנ"ל, [כי באתערותא דלתתא, איתער ממילא גם למעלה, פי ה' דיבר הנ"ל]:

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

אות כ"א.

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

שגם בדבר ההפלאה שבאמונת חכמים, מבאר ענין הכתוב [כי יפלא וכו'] לא תסור וכו', שמביא על זה:

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

אות כ"ב.

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

בביאורו להכתוב ודבר דבר שבענין זה. מבאר בזה אגב אורחא, גם לחיבורו וסמיכתו להכתוב, אז תתענג וכו' הנ"ל:

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

אות כ"ג.

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

שבהכרח האכילה וההשלמה שזוכים בנחלת יעקב הנ"ל [שהוא העיקר בהקמת הנדר והאמונה כמוב"פ], מבאר יותר בלשון הכתוב לנחלת יעקב הנ"ל, והאכלתיך וכו':

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

אות כ"ד.

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

בדבר השונאים והצרים שנתעוררים [בהסתלקות החכמה] בכעס עשו הנ"ל. נראה מבואר, שהם זה לעומת זה כנגד מלאכי יעקב, שבתיקון הדיבור והנדר כנ"ל:

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

אות כ"ה.

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

במה שכתב על אודות עשו, שהוא האדמוני, בד'ם' הכבד, מבאר יותר בענין הכתוב והתחלתו הנ"ל [כי יפלא וכו', בין דם לדם וכו', דברי ריבות וכו'], לא תסור וכו'. ובהכנעתו מחמוץ בגדים [שביז נצחם הדם] שמביא על זה:

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

אות כ"ו.

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

שבהשלמת הפה [מאורות השבת המוכרחים בתיקון זה], מבאר יותר בהמבואר מדבריו הקדושים על אודות ההכרח להשלמת התורה [שבכתב, להיות גם] בעל פה:

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

אות כ"ז.

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

בדבר הגדולה [והכבוד והממשלה] והמלכות, שחוזר להמוח והחכמה, [שהוא מלכות החכמים כנ"ל]. מבאר יותר בביאורו אחר כך למלכות בן דוד, שיבא על ידי התיקונים הנ"ל:

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

אות כ"ח.

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

בהמבואר מדבריו הקדושים, שעיקר התיקון, הוא בהמשכת המזון והחיות מהחכמה [והחכמים] הנ"ל, לכל החלקים והאברים שבצלם האדם. תבין מרחוק, שכעין זה, היא ההמשכה הכלליות מחכמת תורתו יתברך, לכל החיות [ויניקת האילנות וכל הצמחים] לחיות, ורפואת והבראת כל החלקים והאברים שבצלם האדם. [והעיקר בתיקוני דברי הפה, שבחכמת התורה כנ"ל]:

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

אות כ"ט.

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

בתיקון הכבוד [ומלכות ההשפעה] שמגיע להמוח, וזה לעומת זה מתגבר עשו בהלעטתו ואכילתו, להיות כל ההשפעה מאתו חס ושלום. מבאר יותר בכל ענין יעקב ועשו הנ"ל, שהתחכם והתגבר באכילתו והלעטתו בעצמה, ליקח מאתו את הבכורה, [שהיא כעין המלכות כידוע, ומובן מזה בדבריו הקדושים בעל פה]. ואם שבהשפעת החיות מחכמת יעקב, ומח התורה הנ"ל, זוכים לחיים ורפואה. ממילא מובן, שזה לעומת זה, הנמשך באכילתו כעשו חס ושלום, בכבד הנ"ל, הולך למות:

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

אות ל'.

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

שבפגם הכבוד והמלכות שבאבר הכבד הנ"ל. מבאר יותר במה שנקרא בשם כבד:

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

אות ל"א.

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

שבדבר הכח וההבראה שזוכים בידי המלאכים הנ"ל, מבאר יותר בקריאת המלאכים בשם אבירים, בעניין הכתוב ומשך אבירים בכחו, ובענין הכתוב מידי אביר וכו':

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

אות ל"ב.

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

בדבר האבן שנזכר בנדר יעקב, [והוא האבן שתיה כנודע ]. מבאר יותר בתיקון הצום [שמדאורייתא הוא יום הכפורים, כנודע], שזוכים בזה ליכנס למקום האבן הנ"ל, על ידי דוד בעצמו, אשר נדר לאביר יעקב וכו', עד אמצא מקום וכו':

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

אות ל"ג.

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

בהכרח הכבוד להחכמים כנ"ל, מבאר יותר בהבאתו תחלה לעונש המבזה תלמיד חכם וכו'. כי ממילא מובן, שהוא זה לעומת זה, בראשי הצרים והאויבים הנ"ל:

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

אות ל"ד.

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

שגם בדבר הכבוד והמלכות הנ"ל, [המגיעים להחכמים והראשים אמתיים כנ"ל]. מבאר יותר בענין הכתוב שאו וכו' שמביא על זה, [מי זה מלך הכבוד וכו']:

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

אות ל"ה.

</div>


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

בהכרח הצדקה לביטול אדום הנ"ל, מבאר יותר בענין הכתוב מי זה בא מאדום חמוץ וכו', [אני מדבר בצדקה], שמביא על זה:

</div>


## Segment 71

<div dir="rtl" lang="he">

אות ל"ו.

</div>


## Segment 72

<div dir="rtl" lang="he">

בדבר הצום והצדקה הנ"ל, מבאר יותר בתחלת ענין הכתוב, ודבר דבר הנ"ל, לא זה צום וכו', פרס לרעב לחמך וכו', אם תשוב משבת ודבר דבר וכו'. כי הן הן השני מיני שלום, שבשבת ובצום המוב"פ:

</div>


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

אות ל"ז.

</div>


## Segment 74

<div dir="rtl" lang="he">

בביאור המאמר אימתי בן דוד בא וכו', מבאר יותר בהבאתו ענין הכתוב שנאמר בקץ דניאל, ותנוח ותעמוד לגורלך וכו':

</div>


## Segment 75

<div dir="rtl" lang="he">

אות ל"ח.

</div>


## Segment 76

<div dir="rtl" lang="he">

בדבר הכתוב ולמוכיח בשער וכו', מבאר יותר בענין הכתוב הנני יוסיף להפליא וכו', שהזכיר תחלה:

</div>


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

אות ל"ט.

</div>


## Segment 78

<div dir="rtl" lang="he">

שבענין השלום, מבאר יותר בענין הכתוב פתחו שערים וכו', שומר אמונים [יצר סמוך תצור שלום שלום], שמביא על זה:

</div>


## Segment 79

<div dir="rtl" lang="he">

אות מ'.

</div>


## Segment 80

<div dir="rtl" lang="he">

שבהכרח הצום לבנין שערי הקדושה, וביאת בן דוד הנ"ל. מבאר יותר בענין הכתוב ומשפט שלום וכו', שמביא על זה [צום הרביעי וצום וכו']:

</div>


## Segment 81

<div dir="rtl" lang="he">

אות מ"א.

</div>


## Segment 82

<div dir="rtl" lang="he">

בתיקון אמונת חכמים [ולשמוע דבריהם], שזוכים על ידי זה לאור השבת, המצורף לתיקון הצדקה. מבאר יותר בתחלת ענין הכתוב, אל תדכא וכו', שמביא על זה, הט אזניך ושמע דברי חכמים:

</div>