{
  "bookId": "chayey",
  "part": "4",
  "torah": "תה",
  "title": "chayey תה",
  "hebrewTitle": "",
  "sourceUrl": "/reader/chayey/4/תה",
  "plainUrl": "/reader-plain/chayey/4/תה/",
  "segments": [
    {
      "index": 1,
      "he": "תה. ענה ואמר, הראש השנה שלי הוא חדוש גדול וכו ', ע\"כ.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 2,
      "he": "שלי בגמטריא נן יוד סמך נן (ניסן – עיין ליקוטי מוהר\"ן תורה מט, שגם ניסן בחי' ראש השנה).",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 3,
      "he": "תז . מספרי החקירות וכו '. בספר עבודת הקודש ג:יב להוציא ממסגר אסיר מבית כלא ישבי חשך (ישעיה מב:ז ) כי ידיעת רצונו המשג בנבואה הוא סבת החפשיות והחרות משעבוד הזמן וקורותיו שהוא המסגר. מבית כלא, הם פתויי השכל והקשיו ומופתיו, שהם מונעים השלמות מבעליו, והפתפתים אחריו בחקירותיו הם היושבים בחשך, כי אור האמת לא ישג כלל כי אם מפי האמת, ומאורו יאירו וישפעו הדברים הרצויים לו ואין תחתבולה להגיע אליהם ולדעתם כי אם בנבואה, ע\"כ.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 4,
      "he": "תז . השמטה לענין הרמב\"ם עמש\"כ בחלק ה' מאומן בערכו.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 5,
      "he": "ואמר מה שכתוב שם בספריהם \"וכי אפשר שיהיה נעשה מהמשלש מרבע?\", אמר רבנו ז\"ל: אני מאמין שהשם יתברך יכול לעשות מהמשלש מרבע, כי דרכי השם נעלמות, עכ\"ל.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 6,
      "he": "שמעתי (התחלת הרעיון והוספתי) מי.ב . שמשולש זה יה\"ו , כי כל דרכיהם הוא נגד האמונה, שהיא השכינה, ה' אחרונה, ורבינו אמר, אני מאמין וכו ', כי על ידי האמונה נשלם שם השם בד' אותיותיה. [ ועד\"ז י\"ל בעוד כמה דרכים, למשל, עיין בשער הכוונות, ענין הציצית דרוש ג', שמוחין דאבא יש ד' אותיות הוי\"ה ואילו של אימא רק ג', ולפי זה לעשות משלוש ארבע, זה לעשות מוחין של אבא ממוחין של אימא].",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 7,
      "he": "וזה גם כן הענין של להביא את השיר פשוט כפול משולש – נ נח נחמ - למרובע – נחמן. כי כבר מבואר אצלינו כמה פעמים שנח\"מ זה מקום קשה של דינים, בחי' צ\"ח קללות וצ\"ח דיינים, בחי' המשפט של אלו הצדיקים שניסו לשם שמים לעסוק בפיליסופיה רחמנא ליצלן. והתיקון שלהם רק על ידי רבינו הקדוש, השיר פשוט כפול משולש מרובע, שהוא שיר האמונה, נ נח נחמ נחמן מאומן. [ואכן גם המרובע – נחמן, בחי' דין, כי מלבד הצ\"ח קללות שבפרשת כי תובא, יש המ\"ט שבתורת כהנים, כמובא ברש\"י ריש פרשת נצבים (פסוק יב ), ועם הכולל, הרי נחמ\"ן ].",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 8,
      "he": "ויש להעיר עוד שבאמת בשם הוי\"ה יש רק ג' אותיות, כי הה' כפולה בו. ועיין בפי' הראבד\"ד לספר יצירה ( א:ב ) כי יש ג' אמות אמ\"ש – אויר מים אש, כאשר תמזגו קצתן בקצתן יתהווה מהם יסוד רביעי הנקרא עפר וזהו טעות הפיליסופים באמרם שיש ד' יסודות ואינו אלא ג' העפר נתהווה מהג ', ע\"ש. הרי א\"ש כמין חומר לשון רבינו שדוקא בענין זה לעשות משלוש ארבע סותרים הטעות של הפילוסיפים והמורה נבוכים.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 9,
      "he": "תח . כמבואר בספרים שצועקים מרה על שאמר שבארבעה פרקים הראשונים שלו מבאר כל מעשה מרכבה ומעשה בראשית. אוי לעינים שכך רואות, אוי ללב שנכנס בו שום סברא רעה כזאת שהיא כנגד כל ספרי אמת שקבלנו וכו' ע\"ש.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 10,
      "he": "כעת ראיתי בריש ספר הרזים ז\"ל ומה מאד הפליא החכם השלם רבינו משה ז\"ל בפירוש הדמיון הזה וכו' וכו' כידוע מדבריו בספרו הנכבד המפורסם במורה [נבוכים] אעפ\"י שפנימיות פסוק זה רומז לענין נכבד ועליון שבעליונים וכו' וכו' וכו' וגם רבינו משה ז\"ל כבר הביא ראיה בספרו הנכבד מפסוקים אלה שהגלגלים בעלי נפש ודעה ומכירים את בוראם ומשתוקקים למניעם תנועתם הסבובית , מה שאין צריך עתה להאריך בו והוא אמת, אולם כוונתינו בזה גבוה מכוונתו כגובה שמים על הארץ, ואל יחשדני שומע ויחשביני כמפליג וכו' וכו' אעפ\"י שאנחנו מודים לרב ז\"ל בקצת דברים ממה שכתב באותו פרק בענין הגלגלים והתחלתם ובפרק אחר במספרם וכו' ע\"ש.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 11,
      "he": "תט . ואמר שיכולין להכיר בהפנים של האדם אם למד (מורה נבוכים) כלומ שהפנים של זה הלומד זה הספר נשתנה להרע. כי בודאי הוא אובד צלם אלקים פנים דקדשה על ידי זה ,ע\"כ.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 12,
      "he": "שמעתי מש.א.ד . לפרש כי בספר מורה נבוכים הוא התרחק מכל תיאור אנתרופומורפי – דמוי אדם – של ה'. במקום לראות בה' ישות בעלת תכונות יזיות או רגשות, הוא מתאר במונחים של תארי שלילי , קובע מה ה' אינו, ולא מה שכן הוא. ולכן מובן שהלומד בו מאבד הצלם אלקים שהוא כולו ענין של מדותיו יתברך.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 13,
      "he": "תי : ... אשר כל ההקדמות שלהם לקחו מאריסטו היון ימח שמו ונמח זכ ר ו, ושאר האפיקורסים המפרסמים שהיו קצתם קדם חכמי התלמוד וקצתם בימיהם... וכל מקום שזכרו רבותינו ז\"ל אפיקורס, כונתם על מי שנמשך לדרכיהם ולסברותיהם. אשר על כן גם שאר רשעים גמורים שיש להם כפירה כל שהוא נקרא גם כן אפיקורוס, כי תולין הקלקלה במקלקל. כי היה פילוסוף אחד ששמו הרע היה אפיקורוס כשמו כן הוא ימח שמו וזכרו, ודעתו הרעה מפרסם בספריהם הרעים, עכ\"ל .",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 14,
      "he": "והנה בפרשת דברים ( ג:יד ) כתיב יאיר בן מנשה לקח את כל חבל ארגב עד גבול הגשורי והמעכתי - ותרגם אונלקוס והמעכתי - ואפקירוס . והנה בפרשת אמור ( כב:כד ) אונקלוס תרגם ומעוך - ודי מריס. והיה נראה בזה שהשם האמיתי של המעכתי היה אפקירוס (כמו שמצינו למשל שאונקלס מתרגם כל פעם צוען מצרים - טנס דמצרים - עיין במדבר יג:כב ), ואם כן האיש הזה שפירוש שמו הוא מעיכה וכתישה (ובפרט בביצים רחמנא ליצלן מפגמי הברית כאלו), היה חי עוד הרבה לפני תקופת חז\"ל (וכן בדברים ג:טו ו בהרבה מקומות בתנ\"ך התרגום של המעכתי הוא אפקירוס , אכן בסוף פרשת וירא, ראומה פיל ג ש נחור הולידה את מעכה, ושם התרגום הוא מעכה, הרי שזה היה שמו העצם) . ואולי אחר כך בזמן תקופת חז\"ל היה עוד אחד שהיה נקרא על שמו, וכשמו כן הוא שהיה פגום בברית קודש. אכן קצת קשה בכלל על דברי רבי נתן, כי מאחר שרואים שכן הוא פירוש המילה של אפיקורס, מנא ליה להוקים שהיה איש אחד בשם זה ועל שמו חז\"ל קראו כל הכופרים, אולי חז\"ל קראו כל האפקירוסים בשם זה כי מתאים להם מאד, ולאו דוקא שהיה אחד אב לכולם. וצריך לומר שמסורה בידו היתה.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 15,
      "he": "(ועיין במסכת נדה (מח:) אפקריסותן , פרש\"י מעפורת , והוא סודר ותולה על דד הימין אבל בנות עניים אין להן מעפורת ע\"כ . ובמסכת מועד קטן כב : ואפיקרסותו אינה מעכבת – שאבל לא צריך לקרוע אותו, ומבואר שם כמה פירושים איזה מלבוש הוא, יש אומרים סודר על הראש ותלוי על כתפו, והערוך (ערך אפיקרסין ) פירש, שהוא לבוש תחתון הפתוח בכתפיו, וכשלובשו קושרו. והמאירי פירש שהוא מלבוש שעשוי להתכסות בו לצניעות בשעה שיוצא מביתו לילך דרך רשות הרבים, ועוד פירושים ע\"ש )",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 16,
      "he": "והרע\"ב במסכת אבות על המשנה ודע מה שתשיב לאפיקורוס ( ב:יד ) כז\"ל לשון הפקר, שמבזה את התורה ומחשיבה כאילו היא הפקר. אי נמי, משים עצמו כהפקר ואינו חס על נפשו לחוש שמא תבוא עליו רעה על שמבזה את התורה או לומדיה, עכ\"ל.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 17,
      "he": "תיא . גם שמעתי מפיו הקדוש שכשעוסקים בספרים אלו הוא כמו מי שהולך במדבר שמם שאין לו עם מי לפגע, כך כשנכנסין בספרים אלו הנ\"ל אין מוצאין בהם דבר קדשה, והוא כמו הולך במדבר שמם שאין מוצאין עם מי לפגע, ע\"כ.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 18,
      "he": "עיין בתהלים פרק מג, כי אתה אלקי מעוזי למה זנחתני למה קדר אתהלך בלחץ אויב, ובתרגום: למה חקיר איזיל , הרי שתרגם את ההליכה הקדרה שהוא בחי' הליכה בחקירה.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 19,
      "he": "תיב . וזה שהוא ז\"ל בעצמו היה מעין לפעמים באלו הספרים, הוא בחינת סוד שהלכו ישראל במדבר שהוא מקום הס\"א . ואיתא בזהר הקדוש (שמות קנז.) שבשביל זה הלכו ישראל במדבר, כי הם דרכו על הס\"א בהליכתם שם. ובכונה זו הוא מעין בהם בספרים אלו שהם בחינת מדבר, והבן, ע\"ש.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 20,
      "he": "עיין בתקונים חדשים של הרמח\"ל, תקון ע' תצא, שגילה מהות וגנות חכמה חיצוניות, וכתב ז\"ל ואת מאן דאשתדל בהו דאתמר בה לא תלמד לעשות (דברים יח:ט ) אבל אתה למד וכו' (שבת עה .). דדא מאן דאשתדל בהו לתפסא בהו ס\"מ ונוקבא ככלבין דמתפסן בשלשלאה דעל צואריהון . ודא מאן דלא נטיל רגלוי מאוריתא , אלא קביע בה ודאי, ותב ותפס באלין כלבין. אבל מאן דאתפי אבתריהו ושביק אוריתא , אשתביק מסטר קדישא לגמרי, עכ\"ל.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 21,
      "he": "תטז . פעם אחת דברנו עמו וגלה לנו שיש מופת על חדוש העולם, כי אם לא כן חס ושלום היכן היה מקום להחזיק את כל באי עולם וכו' ע\"ש. לעולם לא הבנתי ההוכחות האלו, כי לטענה הא' יש לומר שהרגו זה את זה במלחמות או מגפות וכדומה. והטענה הב' הלוא הבני אדם באו מן הארץ והאדמה עצמה, אז במיתתם הם לא מוסיפים כלום ממה שהיה, ואדרבה, הרי שאכלו מפרי האדמה כל חייהם וחסרו ממנה. ועיין בסיפורי מעשיות משנים קדמוניות, מהשבעה בעטלירס , יום חמישי שאחד התפאר שיש לו בחינת מועט מחזיק את המרבה, כי יש לו חתיכת מדינה שהיא מוציאה פרות הרבה, ואחר כך כשמחשבין את הפרות שהוציאה המדינה, רואין שהמדינה אינה מחזקת מקום כל כך כמו הפרות, כי אין בה מקום כל כך להחזיק כל כך פרות, נמצא שהיא בחינת מועט מחזיק את המרבה, ע\"ש. הרי שמן הטבע לא יוציא הארץ יותר ממה שיכול להחזיק. אכן על זה י\"ל שזה רק לשנה אחת , אבל בכל שנה יתוסף.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 22,
      "he": "תכ . שטוב מאד מי שזוכה לכנס ולטיל עצמו באמונה, ושם יש היכלות וחדרים, והוא נכנס ומטיל עצמו מחדר לחדר ומפלטין לפלטין. ויש שם דרכים כבושים נפלאים מאד, ומשם נכנסין ומטילין בבטחון וכו' ואחר כך נכנסין יותר ויותר, אשרי הנכנס ומטיל שם, עכ\"ל.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 23,
      "he": "ענין לטיל מהיכל להיכל, עיין ריש ספר המדות , ערך אמת אות א'. ועיין בליקוטי מוהר\"ן תורה רמה, שכתב כעין מש\"כ כאן לענין התורה.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 24,
      "he": "תכא . שוב אמר שגם הצדיקים של עכשו הם גם כן בבחינת התערבות עמהם (-הגוים), כי הם מנהיגים בביתם כמו מנהגי השרים וכו' ועל ידי זה אינם יכולים לומר תורה וכו' וכו' ומאחר שאינם יודעים תורה על ידי זה הם מנהיגים עצמם במנהגי השרים. כי מאחר שאינם יודעים תורה, הם מכרחים על כל פנים לנהג עצמם במנהגים הנ\"ל. (כי בלא זה במה יהיה נכר מעלתם וחשיבותם מאחר שאינם בני תורה) ע\"ש.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 25,
      "he": "עיין השמטות לספר חיי מוהר\"ן (הוספות מספרי כוכבי אור ואבניה ברזל) אות רעט ז\"ל פעם אחת היה רבנו ז\"ל אצל דודו רבי ברוך ז\"ל ואמר אז דודו ז\"ל תורה, ורבנו ז\"ל לא נתפעל מהתורה שלו וספרו להרב ר' ברוך ז\"ל. ואמר הר' ברוך ז\"ל ואם אין יכולים לומר תורה ( איז מען שוין קיין גוטער יוד ניט) אז הוא כבר לא אדמו\"ר. הלא המגיד ז\"ל ממעזריטש לא ידע מהו ענין אטר יד ( איז ער שוין קיין גוטער יוד ניט גיווען ) אז הוא לא היה אדמו\"ר. שמע רבנו ז\"ל ואמר אם כן נתנו לי ליינען [לקרא משימה] שצריך אני לידע מהו ענין אטר יד. ובקרוב אמר התורה סו ושם מדבר מענין אטר יד, ע\"כ. ועמש\"כ על זה בשיחות הר\"ן קנב.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 26,
      "he": "תכד ( יח ). בענין השמטות שיש ספרי מקבלים שסוברים ענין זה כמבאר ב ספרים, אמר רבנו ז\"ל שאינו כן וכו '. וגם דעת האר\"י ז\"ל אינו מסכים כלל לענין השמטות וכו ', עכ\"ל. ועיין בהשמטות כאן ז\"ל ועין בספר שבחי האר\"י ז\"ל הגדול המחבר לספר לקוטי הש\"ס, וזה לשונו שם בדף לא. לאפוקי מהסוברים שיש שמטות ומקדם היה שמיטת החסד ועכשו הוא שמיטת הפחד, כל זה אינו אמת. ושמע מרבו, והוא הביא מדעתו סברת השמטות, והאמת אינו כך, וכו' כנ\"ל, עכ\"ל.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 27,
      "he": "ועיקר הענין נמצא בשער מאמר י רשב\"י בביאור האדרא רבא קדישא דף קלה, עיין שם באריכות:",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 28,
      "he": "ז\"ל את שבתותי תשמורו ואמר ושמרו בני ישראל (דף ל\"ז ע\"א) את השבת לעשות את השבת הרי כי בכל פסוק תמצא מוזכרים שתי שבתות ביחד ובכלל הדבר הוא להודיעך ענין טעות אחד נפל בפי קצת המקובלים כמו ספר קנה וספר בעל התמונה האומרי' כי שבע שמיטות יהיו בעולם וכל שבעה אלף שנה הם שמיטה אחת וכבר עברה שמיטה ראשונה ואנחנו עתה בשמיטה הב' הרומזת אל ספירת הגבורה וכיוצא בזה האריכו בדברים אשר לא כן ועתה אודיעך כי אין להאמין בדברים האלו וסיבת מי שהביאם לידי טעות הזה יתבאר בדברינו אלה. דע כי כאשר האציל המאציל העליון את העשר ספירות דאצילות הנה בתחילה האציל את השלש ראשונות אשר כבר ידעת כי אז הוא סוד שבת העליון . אבל כאשר האצילם לא היו בתיקון גמור כפי הצורך ולכן לא עלה בחשבון ומספר יום השבת הזה הנז ' ואח\"ך בשבוע השנית שהם שבעה ימים אחרים האציל שבעה מלכי' הנרמזים בפסוק ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום וביום השבת שבסוף השבוע הזאת נאצל המלך השמיני הנקר' הדר ושם אשתו מהיטבאל כו ' ולסיבת אשר שלשה הראשונות לא היו מתוקנות לכן אלו השבעה מלכים לא יכלו לסבול אור המאציל ולכן היו כולם בחינת דינין ומתו ונתבטלו האמנם כשיצא המלך השמיני הנקרא הדר יצא יותר מתוקן מכולם כמבואר אצלנו והמלך הזה הוא בסוד היסוד הנקר' הדר כמבואר בלשון האדרא בדקמ\"ב ע\"א ובג\"ד ובכולהו כתרים כו '. ואתבסמו תיקוני נוקבא בהאי אמה דאקרי חסד הה\"ד ואלה המלכים כו ' ויציאת המלך הזה היה ביום שבת השני ואח\"ך נתקנו השלש הראשונות הנז\"ל כנז' באדרא. ואז יצאו בשבוע השלישית שבעה ספירות תחתונות. אשר הם נקראים אצלנו בשם חסד גבורה ת\"ת כו ' עד ספירת המלכו' ואז ביום השבת השלישי יצתה (ד\"ש ע\"ג) המלכות ונמצא כי המלך השמיני שהוא נקרא הדר העליון והוא ממש יסוד נאצל בשבת שניה והוא קדם אל החסד אשר נקרא עתה אצלנו בשם ספירת החסד. ואח\"כ ביום שבת השלישית נאצלה המלכות. וכבר אמרנו לעיל כי השבת העליון מכולם אשר בו נאצלו שלשה הראשונות בלי תיקון לא עלה בחשבון ונמצאו שתי שבתות אחד שבו נאצל הד\"ר העליון ואחד שבו נאצלה מלכות האחרונה משבעה ספירות שנאצלו אחרי הדר העליון ואלו הם סוד שתי שבתות הנז\"ל בפ ' את שבתותי תשמורו ובפסוק ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת ובזה תבין טעות המקובלים הנז ' כי הם קבלו מרבותם הקדמונים ז\"ל כי השבעה ספירות האלו שאנו קוראים אותם חסד וגבורה ת\"ת נצח הוד יסוד מלכות אשר הם סוד שבעה אלפי שני דהוי עלמא הנה הם נאצלו אחר השבעה מלכים הראשונים הנקראים מלכי אדום ומזה טעו לומר דאם כן נמצא כי גם בז' מלכים הראשונים הנקרחים מלכי אדום היה בהם המשך שבעה אלפים שנה אחרים כמו שהיו באלו השבעה ספירות האחרות ונמצא כי כבר אנו עתה בשמיטה שניה ומזה הוסיפו עוד לטעות ולו' שכיון שיש שתי שמיטות אם כן כך יתגלגל העולם עד תשלום שבע שמיטות ואין הדבר כן. אמנם השבעה מלכים דאדום לא נמשכו רק יום שבת אחד בלבד. (ע\"ב) ותכף בשבוע השנית נאצלו שבעה ספירות האחרות כנז' שהיו מתוקנות וכנגד אלו השבעה ספירות ימשך העולם שבעה אלפים שנה ואין עוד כי השבעה מלכים ראשונים אין כנגדם בחינת עולם בפני עצמו כי לא היו מתוקנים והראיה לזה כי הנה הן עצמם חזרו אח\"ך ונתקנו ע\"י אלו השבעה ספירות אחרות ונתבסמו כמ\"ש בדף קל\"ב ע\"ב וז\"ל וכד אתא האי דיוקנא אתגלפו כולהו ואתחזרו לקיומא אחרא מנהון אתבסמו כו '. ונמצא כי לבחינת שתי שבתות הנז ' שבהם נאצלו הדר ומלכות כנז' טעו המקובלים לכנותם ולקרותם בשם שתי שמיטות ולא כן הוא ודי בזה , עכ\"ל.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 29,
      "he": "עיין אגרות פתחי חכמה ודעת לרמח\"ל סי' כג (שערי רמח\"ל עמ' שפ ) ז\"ל ועכשיו יבין עליית הגוף – איך הוא עתיד להתעלות מעילוי לעילוי. הנה כל סדר שנסדר אחר הצמצום הכל נדרש בסוד ע\"ס, ולכן נאמר שקיום כל דבר הוא ע\"י ע\"ס. כי אין שום דבר נמדד אלא במדה זאת. וע\"כ גם מצבי האדם בזמניו נדרשים כן בע\"ס , והוא מה שהזכיר בעל ברית מנוחה העליות עד אלף העשירי, וח ת ם בו. ומכאן יראה אגב אמיתת הרח\"ו זללה\"ה שגמר לטעות סברת התחדשות העולם בז' שמיטות, כי הרי ספר הנ\"ל הוא ספר נכבד ויקר מאד, ונאמן בכל דבריו, מפרש סוף העילוי עד אלף העשירי, כמבואר שם בהקדמתו, ע\"ש.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 30,
      "he": "עיין שרשי המצוות לרמח\"ל , כלל ל\"ב ז\"ל עוד מתיקוני השנה, שלא לעורר דין כלל על כן שמטת כספים, והעיקר כי המלכות נקשרת בגבורה ומשם כל החשך, על כן בשנה שבסודה, צריך לעשות הפך זה ולהגביר הרחמים תגבורת גדול ואז נתקנת תיקון עצום. ועוד מגיע הענין לתיקון השמיטה הכללית, שהיא שמטת הגבורה כמבואר במקומו, עכ\"ל, ובהערות שם כבר ציין לדברי הרמח\"ל באגרת הנ\"ל והניח בצע\"ג . וע\"ש כלל מ\"ח עמ' קיב ז\"ל ונמצאו שכל מה שנמצא בהנהגה מעניני הקליפות ושליטותיהם , שרש כלו בספירות, הוא התלהטות המלכות הקדושה בדינים החזקים בסוד השמטה כמבואר במ\"א , ע\"כ.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 31,
      "he": "עיין הקדמה שלישית לספר עמק המלך פ\"ה ז\"ל לאפוקי מהסוברים שיש שמיטות (ספר התמונה תמונה שלישית . וכן עיין בהקדמת הקנה עמ' ה'- ), שקודם היו שמיטות החסד ועתה שמיטות הפחד, כל זה אינו אמת, ושמעו מרבם שברא הקב\"ה עולמות קודם לזה העולם והחריבן, והוסיפו הם מדעתם סברת השמיטות, והאמת אינו כך, עכ\"ל. וכן שם בשער ו' – עולם התוהו, פרק מו, ז\"ל ולקצת מקובלים נפל טעות, שכתבו שלפני העולם הזה היה עולם אחד, והיה סוד שמיטת החסד, ועתה זה העולם השני הוא שמיטת הפחד, וכן יחדש הא-ל יתעלה עולמות עד שיכלו שבע שמיטות. והם טעו מחמת ששמעו מרבם שהיה עולם אחר קודם לזה העולם, ולא חששו לשאול לרבם מה היה טבעו של אותו עולם, למה החריבו וחזר ובנאו פעם שנית, אלא תכף אמרו מדעתם שהקב\"ה יחדש שבע פעמים עולמות, והועלם שעבר היה סוד שמיטת החסד, וכעת אנו עומדים בזה העולם שהוא סוד שמיטת הפחד. ולא כן דברי מורנו ורבנו האר\"י זלה\"ה , שאמר שמתחילה בנה הקב\"ה עולם אחד ומלכו בו שבעה מלכים שהם: הדעת, חג\"ת , והנצח וההוד ביחד וכו ', עכ\"ל.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 32,
      "he": "המגלה עמקות מביא בכמה מקומות ששמיטה זו שאנחנו בו הוא מפחד יצחק.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 33,
      "he": "ספר הדע\"ה של הלשם ( ח\"ב דרוש ג' נעף ז' דף כה:) ודע כי כל מה שאמרנו כאן מענין סוף כל התיקונים שהוא עד אלף העשירי, כי משם ולמעלה הוא בעולמות דא\"ס כנזכר, הנה אין זה סתירה כלל (-היינו לאפוקי מהרמח\"ל שכתב שהוא ראיה מוכרחת, השם יסלח לי שהבאתיו ) לענין השמיטות הנמצא בדברי הראשונים ספר התמונה והקנה והרמב\"ן והמערכת והרקאנטי והציוני ורבינו בחיי והרדב\"ז וכן הרמ\"ק ז\"ל בפרדס בשער הנתיבות פ\"ב ובשער פרטי השמות פ\"ג האמינן ג\"כ בזה, אמנם בספר שיעור קומה מיאן בזה הרבה וכן בדברי הרח\"ו ז\"ל בלק\"ת פ' קדושים, אך הגר\"א ז\"ל לא דחה דברי הראשונים כלל ועשה סמוכות לדבריהם, ואמר בתיקונים תיקון ל\"ו זה לשונו: מכאן משמע כדברי הראשונים דשבע שמיטות ואנן בשניה , עכ\"ל ( הגר\"א ). וכן נמצא ג\"כ בדברי רבינו עזרא רבו של הרמב\"ן בביאורו לשיר השירים המיוחס להרמב\"ן , והוא לרבינו עזרא כנודע, ע\"ש בתרי\"ג מצות במצות יובל. והנה ראיתי בספר אחד שסתר את כל דברי הראשונים מספר ברית מנוחה במה שחתם את כל העליות רק באלף העשירי וכנ\"ל. אך באמת אין סתירה מדברי הברית מנוחה כלל ולא קשה כלל, כי אלו הג' אלפים שהם ח' ט' י' הנה הם מהג\"ר , והם בסוד מו ח ין וכו' וכו' והברית מנוחה מדבר מהז\"ת והמוחין שהוא הקטנות וגדול דכל שמיטה ושמיטה וכו' וכו ' , עד כאן דברי הלשם. וכעין זה רצה אחד בדורנו ליישב, נדפסו בדבריו בהקדמה לספר ברית מנוחה הוצאה חדשה מהדורא מקוצרת, שהסדר של ברית מנוחה איירי בסדר תיקון המבואר ברש\"ש (נהר שלום דף יג סע\"א ) פרצוף הימים שהוא בדרך עשיריות דהיינו משנה לשנה עד עשר שנים, וכן מעשר לעשר עד מאה, וממאה למאה עד אלף, ולכן אחר שית אלפי שנין ממשיך ועולה עד עשרת אלפים. אך המהלך שכתבו הראשונים שיהיו עליות משמיטה לשמיטה עד יובל, איירי בסדר תיקון פרצוף הזמנים שהוא בדרך של שמיטות ויובלות כמבואר, ע\"כ.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 34,
      "he": "ופליאה גדולה שתירוצים כל כך פשוטים לא ידעו הרמח\"ל ורבינו הקדוש, לדעתם המשובשת.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 35,
      "he": "ואולי הדרך הנכון ליישב מקום הטעות, שיתכן שענין השמיטות והיובל הוא שייך דייקא לנשמות, כי כן חירות הנפש תלוי בשבע ובשמיטה, ולכן יתכן שאותם הצדיקים ידעו בנפשם השמיטות שהיו עוברים על נשמתם, וטעו לחשוב שהוא ענין כללי בהנהגת כל העולם.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 36,
      "he": "ועוד עיין בספר תורה אור למהר\"ם פאפריש בכמה מקומות, ובעיקר בפרשת משפטים כא:ו , שהביא דברי האריז\"ל שביטל סברת השמטות והיובלות, ואחר כך (בדילוג) כותב ז\"ל אבל אני מאמין בענין השמטות, כי לא לחנם נכתב כל סדר קבלתם שכמעט הכל סובב על יסוד הזה, וכן הקדוש קנה, וה\"ר משה ליאון בעל לבנת ספיר, ור' יצחק בעל ספר מאירת עינים , והרמב\"ן, כלם הסכימו ע\"ז, ואם היה רבינו יצחק לוריא ז\"ל בחיים, הייתי שואלו ילמדנו רבינו מאמר ן' אלף דרין דזמין קב\"ה לאתבא רוחיה ליה הנאמר באדרא (אדרא רבה קלו.), שהוא על היובל הגדול, כל כל דור נ' שנה, ונ' אלף דור הם מ\"ט שמטות, ודבר צוה לאלף דור כתיב. וכו' וכו' וכו' ואיני רואה מקום הזק לאמונת התורה באמונת השמטו, כי מה לי שאני מאמין שיתחדש היום ה' אלפים שנה ות\"כ , או אם נתחדש היום י\"א אלפים שנה, שהרי סוף סוף יצא מיש לאין וסוף יחזור הכל אל האין הראשון שיצא ממנו, ודי בזה עתה, עכ\"ל.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 37,
      "he": "שלא להתעקש על שום דבר",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 38,
      "he": "שיחות קכב – לא לדחוק את השעה. חיי רכב – אם היו מפצירים לא עבר על דעתם.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 39,
      "he": "מסכת ברכות דף סד. אמר ר' אבין הלוי כל הדוחק את השעה שעה דוחקתו וכל הנדחה מפני השעה שעה נדחת מפניו מרדרבה ורב יוסף וכו' ע\"ש.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 40,
      "he": "אגדת בראשית (מ\"ו) [מ\"ז] נביאים. ויברח יעקב שדה ארם (הושע יב:יג ). זש\"ה לך עמי בא בחדריך וגו' (ישעיה כו:כ ), לך הסתכל בחדרי לבך , וראה שלא לפי עונותיך הבאתי עליך יסורין , ואין חדריך אלא כליות, שנאמר נר ה' נשמת אדם חופש כל חדרי בטן (משלי כ:כז). ואם באו עליך יסורים אל תפתח את פיך, ותקרא תגר אחר מידת הדין, אלא וסגור דלתיך בעדך (ישעיה שם), למה חבי כמעט רגע. שאין היסורין מתעכבין בעולם, עוברין הן, שנאמר עד יעבור זעם. ד\"א לך עמי, בשעה שאתה רואה שעה חצופה, אל תעמוד כנגדה, אלא תן לה מקום, לך עמי וגו', התסכלו לי כביכול, בשעה שראיתי שעה חצופה בעונותיכם, נתתי לה מקום, שנאמר השיב אחור ימינו וגו' (איכה ב:ג), אף עתם לך עמי וגו', שכל מי שעמד נגד השעה נפל בידה, וכל מי שנתן מקום לשעה, נפלה בידו, נבות וכו' וכו' אברהם וכו' וברח מנמרוד מלך הכשדים וכו' ונפלה בידו שנאמר ואבימלך הלך אליו מגרר ויאמרו ראה ראינו וגו' וכו , יוסף וכו' בשעה שהיו מוכרין אותו לישמעאלים, ולא היה יכול למור אחיכם אני, אלא שתק ונתן מקום לשעה וכו' וכו '. יעקב וכו' וברח מפני עשו וכו' עיין שם.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 41,
      "he": "תנחומא ויצא ה : בשעה שאתה רואה השעה חצופה, לא תעמד כנגדה אלא תן לה מקום שנאמר (ישעיה כו:כ ) לך עמי בא בחדריך... שכל מי שעומד כנגד השעה נופל בידה, וכל מי שנותן מקום לשעה, השעה נופלת בידו ... ודוד נתן מקום לשעה שנאמר (שמואל א:כ:א) ויברח דוד מנויות, וכתיב (תהלים ג:א) בברחו מפני אבשלום בנו, וכתיב (תהלים נז:א ) בברחו מפני שאול במערה. וחזרה השעה ונפלה בידו, ששאול אמר לו הנה [נא] ידעתי כי מלך תמלוך וקמה בידך ממלכת ישראל.... נבות עמד כנגד השעה ונפל בידה, שאמר לו אחאב (מלכים א:כא :ב-ג) תנה לי את כרמך ויהי לי לגן ירק, מה עשה אמר: חלילה לי מה' וגו', מה נעשה לו, נפל ביד השעה, שנאמר (מלכים א:כא:יג) ויעדהו אנשי בליעל את נבות נגד העם וגו', ויסקלהו באבנים וימת.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 42,
      "he": "תנחומא ויחי ו: ויהי אחרי הדברים (בראשית מח:א ) מה כתיב למעלה מן הענין 'ויקרבו ימי ישראל למות ויקרא לבנו ליוסף' (בראשית מז:כז ), למי שהשעה עומדת לו, והנביא צווח 'לך עמי בא בחדריך' וגו' (ישעיה כו:כ ), אמר הקב\"ה, אני אמרתי לכם שתהיו מטמינין עצמכם ותתנו מקום לשעה, נבות לא נתן מקום לשעה, לכך כתיב ביה 'כי סקל נבות וימת' (מלכים א:כא:טו).",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 43,
      "he": "משלי כא:ה מחשבות חרוץ אך למותר וכל אץ [ פרש\"י ז\"ל דוחק את השעה] אך למחסור.",
      "en": ""
    }
  ]
}