{
  "bookId": "chayey",
  "part": "4",
  "torah": "תל",
  "title": "chayey תל",
  "hebrewTitle": "",
  "sourceUrl": "/reader/chayey/4/תל",
  "plainUrl": "/reader-plain/chayey/4/תל/",
  "segments": [
    {
      "index": 1,
      "he": "תל. אין דרכו לדחק על שום דבר שיהיה דוקא כך וכו' גם אני יודע שכל טובות עולם הזה אין טובתו שלמה, וכל טובה מטובות עולם הזה מכרח שיתגלגל ממנה איזה דבר שאינו טוב. כי אי אפשר שיהיו טובות עולם הזה שלמות לגמרי, על כן אינו רוצה לגזר ולדחק את האדם שיעשה דוקא כרצונו, פן בסוף, כשיתגלגל איזה דבר לא טוב מזה יתרעם עליו וכו' ע\"ש.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 2,
      "he": "הנה דברי רבינו הקדוש פה הם ממש כמו שמצינו ברש\"י סוף פרק שני של מסכת ערכין ( יג : - הבאתי הלשון בערך שיר חדש – שירה חדשה) שהגמרא שם אומרת שבימות המשיח הכנור יהיה של שמונה נימין , ורק לעולם הבא יהיה של עשר ויהיה נקרא שיר חדש לשון זכר, ובפירוש רש\"י ז\"ל כך תשועות הללו (אפילו של ימות המשיח, הם בחי' נקבה כי) סופן לילד צרות, אבל שיר של עולם הבא לשון זכר שאינו יולד, עכ\"ל.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 3,
      "he": "ולפי זה, לענין השיר חדש שגילה רבינו הקדוש בפתק, נ נח נחמ נחמן מאומן, היה ראוי שיצוה דייקא עליו (אכן היה לרבינו עוד הרבה טעמים שלא גילה כמש\"כ כאן). אכן מה ששייך לעולם הבא הוא כולו רצון בלי שום כפיה.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 4,
      "he": "ובשיחות הר\"ן (קפה) רבינו גילה שכל הנהגה שהוא מצוה הוא סגלה ותקון ומועיל על מה שעבר ועל העתיד ולאחר ההסתלקות של האדם, ולימות המשיח, ולתחית המתים ולעתיד לבוא, ע\"כ. הרי שבדבר הצואה היה לו התוקף של עולם הבא, רק עם כל זה, כאשר היא פועלת בזמנינו על כרחך יהיה משהו לא טוב מתגלגל ממנו כפי גשמיות העולם. ולפי זה י\"ל גם לענין השיר חדש שגילה רבינו, שכל עוד ששרים אותו בעולם הזה בזמנינו עוד יתגלגל מהישועות שלו איזה צרות רחמנא ליצלן. אי נמי, הגם שיש בכל ציווי תוקף המגיע ומועיל ומתקן אפילו לעתיד לבוא, אינו לגמרי בשלמות של עולם הבא, ואילו השיר חדש, שהוא לגמרי בחינת עולם הבא, כי על כן נקרא שיר חדש, ולא שירה חדשה כנ\"ל, אין שייך אחריו שום צרה כלל, אפילו כאשר שרים אותו בעביות עולם הזה.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 5,
      "he": "תלא . ואפלו בעבודת השם צריכין לפעמים זאת לבלי להכריח עצמו יותר מדי וכו' ע\"ש.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 6,
      "he": "ענין שלא להתעקש עיין בספר מי השילוח פרשת מצורע ד\"ה דברו אל בני ישראל ואמרתם אליהם איש כי יהי' כו ', מה שנאמר בזה דברו אל בני ישראל משא\"כ בכל טומאת הגוף שנצטוו עליהם שלא נאמר כן וכו' כי הנגעים מורים על חסרון בשורש הנקודה הישראלית ח\"ו וכו' כי שם ישראל מורה לדביקות בהש\"י כמו שמבואר ישר אל, אבל אבות הטומאות האלה אין להם שייכות לשם ישראל ולדבקות הש\"י וכו' וכו' ואח\"כ נאמר פרשת טומאת זב ונאמר בה דברו אל בני ישראל, כי הענין הזה מורה לברי לבב ועשים מעשים יקרים מאוד רק שנמצא בו טעות כחוט השערה [- והשוה זה למה שרבינו אמר לעיל באות תל, שמוכרח שיהיה איזה דבר לא טוב, על כן אי אפשר לו להכריח ע\"ש] והוא כענין שנתבאר על רחבעם עיי\"ש כי מזה פשטה הגמרא (סנהדרין) שרחבעם הי' זב ממה שנאמר בו (מלכים א) התאמץ לעלות במרכבה, והענין בזה כי באמת המלוכה הוא שייכת רק לזרע בית דוד, ורק שהוא היה רוצה לתקוף בחוזק קודם זמן, כי אז הי' ברצון הש\"י ליתנה לירבעם לפי שעה, וע\"י שהתאמץ לכך בא לו עונש הזיבה, כי זה ענין הזב שהדבר בעצמו הוא טוב רק שצריך להיות בעתו היינו לקיים מצות פ\"ו (- דו\"ק בזה כי זוב אינו ש\"ז ואכמ\"ל), וחטאו אינו רק שדוחה את הזמן, והענין שיש מן וכי יטהר עד מזובו מ\"ט תיבות כנגד כל שערי הקדושה שבמ\"ט ימי ספירה מפסח ועד שבועות, ועל תיבה שייך ליום מנינו, עכ\"ל.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 7,
      "he": "תלב . אמר שמה שהמלמדים דוחקים את התינוק ביותר, על ידי זה אינו יודע התינוק כלל, רק צריכין להיות אמן גדול בזה ללמד את התינוק בהדרגה בלי איום הרבה ובלי דחק יותר וכו' וכו' ע\"ש.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 8,
      "he": "עיין באיגרת הגר\"א ז\"ל ואל יכביד עליהם כי אם בנחת, כי הלימוד אינו נקבע באדם, כי אם בישוב ובנחת, עכ\"ל.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 9,
      "he": "הרי לענין חינוך הילדים, אכן כאשר האדם לומד בעצמו נראה שעיקר היישוב הוא שהלימוד יהיה בדחילו ורחימו, ודו\"ק .",
      "en": ""
    }
  ]
}