{
  "bookId": "chayey",
  "part": "4",
  "torah": "רמו",
  "title": "chayey רמו",
  "hebrewTitle": "",
  "sourceUrl": "/reader/chayey/4/רמו",
  "plainUrl": "/reader-plain/chayey/4/רמו/",
  "segments": [
    {
      "index": 1,
      "he": "רמו. תאמרו לה שיש לה אבא שהוא כזה חדוש לא היה ולא יהיה, ע\"ש. עמש\"כ לקמן אותר רסז , בענין כמוני ממש.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 2,
      "he": "רנא . ולא מבעיא ישראל קדושים אלא כל האומות העולם כלם אני יכול להחזירם להשם יתברך, והייתי יכול להוליכם סמוך לדת ישראל. אך דיו לעבד להיות כרבו, ע\"כ.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 3,
      "he": "כת ו ב בדברי הימים ( ב:ו:לג ) ואתה תשמע מן השמים ממכון שבתך ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי למען ידעו כל עמי הארץ את שמך וליראה אתך כע מ ך ישראל ולדעת כי שמך נקרא על הבית הזה אשר בניתי. הרי המושג הזה שהגוים יהיו כעם ישראל.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 4,
      "he": "ספר ישמח משה, פרשת יתרו: אמות העולם, אף אם היו מקבלין (-התורה), אין הועלם מתקים בקבלתן, והא דחזר ה' יתברך על כל אמה ולשון, לא שיקבלו הם לבד, רק שיקבלו גם כן בדרך טפל, כמו שיהיה לעתיד כמו דכתיב (ישעיה יד:א ) וספחו על בית ישראל, והינו לשון טפל, וכמו שפרש רש\"י במספחת, כמו 'ספחני נא' (שמואל א:ב:לו), כי התורה אי אפשר להקבים בם לבד, כי הם אינם ממנה, ע\"כ.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 5,
      "he": "רנב . אמר שאצלו הרצוא אינו שום עבודה אצלו, ועקר העבודה והיגיעה אצלו היא בחינת השוב וכו' ע\"ש.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 6,
      "he": "עיין בפירוש מהרח\"ו לספר יצירה ( א:ח ) שכז\"ל כי רצו\"א חשבון נוריאל (כמו שאיתא בזוהר, הובא בליקוטי מוהר\"ן תורה יג ) מצד המלכות, ושו\"ב חשבון של שד\"י בסוד מט\"ט מצד הז\"א , והוא סוד יחוד קב\"ה ושכינתיה , עכ\"ל. הרי שבחי' שוב יותר גבוה מבחי ' רצוא.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 7,
      "he": "רנז . אף על פי שאתם אנשים כשרים אבל לא כך רציתי וכו' אך אני מנחם עצמי במעט אנשים שיש לי שם בעולם הבא, הינו אותן אנשים מאנשי שלומנו שכבר נפטרו, שאלו כבר הם מאנשיו בודאי. וכן שמעתי בעצמו שאותן שנפטרו כבר הם בודאי מאנשיו כי אותן שהם בחיים עדין הם בסכנה גדולה, אבל אלו שנפטרו כבר הם מאנשיו בודאי, עכ\"ל.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 8,
      "he": "עיין מש\"כ לעיל אות קצא - ואמר מה לכם לדאג מאחר שאני הולך לפניכם, אלו אנשים מאנשינו שמתו מקדם היה להם חשש, אבל אתם מאחר שאני הולך לפניכם, אין לכם לחוש כלל וכו' ע\"ש.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 9,
      "he": "רסו . כל מה שמשיח יעשה טובות אני יכול לעשות רק שהחילוק היא שמשיח יגזור אמר ויקום אבל אני איני יכול לגמור עדיין ע\"ש. ע' מש\"כ במסכת פאה (ירושלמי פ\"ח) על טבין חמשין דעבדין ממאתן דלא עבדין.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 10,
      "he": "כבר מבואר במקום אחר שנשמת רבינו הוא מחלק נשמת אדם הראשון שפרח ממנו טרם שחטא. והרי הרמח\"ל כותב (אדיר במרום תקפט-תקצ , מכון רמח\"ל . שפט – ספינר ) ז\"ל וזה הכלל יהיה בידיך: כל מה שיעשה אחר כך בימי מלך המשיח, היה יכול אדה\"ר לעשותו ביום שנברא. כי רק זה היה פרי חטאתו – להאריך עליו הזמן וכו' עכ\"ל. וכיון שרבינו הרי לו נשמת אדה\"ר ממילא מבואר שהיה לו הכח של משיח.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 11,
      "he": "רסז ( כז ): שמעתי בשמו שאמר, שהשיג יחידה בתכלית מדרגה עליונה . כי זה ידוע, שנפש דנשמה גבוה יותר מיחידה דרוח , וכן כיוצא בזה בכלם ; והוא השיג יחידה בתכלית מדרגה העליונה. ע\"כ. ע' בזה בספר קנאת ה\"צ להרמח\"ל ח\"ב פרק עתיד הקב\"ה להעמיד להם דוד אחר שלכאורה יוצא שרבינו השיג להיות המעטר להמשיח (וכמו שהאבות ודוד המלך בעצמם הם יהיו מעטרים למשיח ע”ש. ודו”ק בסיפורי מעשיות, למשל לענין הקבצן החרש שמגלה את הגנני ואכמ”ל), ובזה יש להבין מה שסבא אמר (ישראל סבא פרק רק בטחון) שמשיח יהיה תלמיד של רבינו. וכן ע\"ש בספר קה\"צ בפרק הקלקול על ידי חטא אדה\"ר והתיקון ע\"י התורה ובית המקדש, שכתוב שם שאותו חלק של היחידה שיהיה מעטר להמשיח , פרח ונמלט בחטא אדם הראשון, שזה ידוע לנו על נשמת רבינו הקדוש.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 12,
      "he": "[והנה בענין שורש נשמת רבינו הקדוש עיין בשער הגלגולים הקדמה ז' שבו מבואר השורש של נשמות בחי' ינוקא, ובחינות נשמות חדשות, ואיזה נשמות יכולים בחייהם להשיג תכלית נשמה לנשמה דאצילות , כי יש שנמנע מהם לגמרי, ויש שיכולים רק בקושי על ידי הפקדת נשמתם והחלפה בעת השינה, ויש שמקבלים הרוח רק בגיל י\"ג והנשמה מבן כ', שבודאי רבינו השיגה בעוד בקטנותו, ואכמ\"ל. אכן צ\"ע ממה שרבינו גילה בשיחות הר\"ן ( קסה ) שכל אחד יכול לבוא למדרגתו להיות כמוהו ממש, שלכאורה לפי דברי האריז\"ל הנ\"ל ממש אי אפשר שסתם בן אדם – ורובא דרובא דבני אדם – ישיג מעלות הנר\"נ , ובפרט כפי מה שרבינו גילה שהוא השיג יחידה שביחידה, שזה בעצמו צע\"ג מדברי האר\"י, וכל שכן פלא מופלא מאד להגיד שכל בן אדם יכול להשיגה. ולכאו ' מוכרחין לומר שהכמוני ממש, זה רק לענין דברים מסויימים בשיעור קומתו ז\"ל, ולכאו ' לא תהיה רק בעיבור נשמת רבינו בעצמו, כמבואר בשער הגלגולים כי כן הדרך שכל דור יש כמו משה ואהרן וכו ', כי נתעברין בתוך הצדיקים, אכן גם מבואר שם בריש הספר שהחלק שמתעבר זה רק דרגות שהצדיק כבר עבר עליהם. ובכל הענין הזה יכולים לפלפל הרבה ואכמ\"ל. וע\"ע בפירוש מה שאי' בתוספתא סוף מסכת כריתות שמלמד שמשה ואהרן היו שקולי ן זה כזה, שעל כרחך זה לא שיקול ממש, ולכן הוא לא נמנה במשנה שם, ועיין בזה במש\"כ בס\"ד בערך מסורה בברסלב סוף אות א'. ויש להעיר שרבינו גם כן אמר (בשיחות קסג ) 'ואתם ורבי יעקב יוסף אם תרצו אני יכול לעשות מכם צדיקים כמוני בעצמי' הרי שודאי יש חילוק בין הכמוני ממש שכל אחד יכול, ולהכמוני הזה , או על כל פנים בדרך להשיגו. ובספר ימי מוהרנ\"ת (אות סד) ז\"ל מהתסלקות פלא וחדוש נורא כזה אשר לא היה כמוהו ולא יהיה כמוהו כאשר אמר בפרוש כנרשם במקום אחר (לעיל אות רמו), ע\"כ. וע”ע בעמוד הצדיק מר' יצחק בריטר ז”ל 1080 בספר זה, שכז”ל אין להאדם להשתדל להיעשות זה הצדיק, ואין לו לחשוב כי כל מי שרוצה ליטול את הכתר הזה נוטל, כי זהו ענין של מפורסם של שקר שהובא בלקוטי מוהר\"ן, כי אם כל אחד צריך לקבל מזה הצדיק הנתגלה בכמה דורות, ע”כ. והרי מבואר לכאו ' שצריכים לפרש יותר על דרך מש\"כ בערך מסורה בברסלב אות ז, שהאדם ישיג מה שישיג לפי נשמתו, אבל לא יכנס לענין של רבינו].",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 13,
      "he": "שוב מצאתי יסוד דברי רבינו הקדוש בדברי האר”י (שער הגלגולים הקדמה לו ד”ה ונחזור לענינינו ) שכז”ל לפי שהיה ר' עקיבא יכול להשיג יותר ממשה לסבת הנז”ל , כי הוא מקין ומשה מן הבל וכו' אין בו יכו ל ת להשיג רק עד כתרי אותיות וכו '. האמנם אחר כך משה רבינו ע”ה השיג הכל על ידי מעשיו העצומים עכ”ל הרי מבואר שעל ידי הגדלת המעשה אדם יכול לבוא להשיג אפילו למה שלא היה ראוי לו להשיג לפי שורש נשמתו. ואין כאן מקום להאריך בזה עוד].",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 14,
      "he": "חיי מוהר\"ן רסז (גדלת נוראות השגתו כז ): שמעתי בשמו שאמר שהשיג יחידה בתכלית מדרגה עליונה. כי זה ידוע, שנפש דנשמה גבוה יותר מיחיד דרוח , וכן כיוצא בכלם , והוא השיג יחידה בתכלית מדרגה העליונה, עכ\"ל.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 15,
      "he": "והנה ידוע מהאריז\"ל שאפילו משיח לא ישיג יחידה עד אחר שיצליח לגאול את עם ישראל [וכן בפשטות אפילו בהשגת חיה לא תהיה שינה, כמו דוד המלך שלא היה יושן יותר מששים נשימות] . ואולי רבינו כיוון שהשיג תכלית יחידה שביחידה בעולם הבריאה או כדומה, אבל לא משמע כן מדבריו. וכן עיין בתקונים חדשים של הרמח\"ל, סוף תקון נד (עמ' שסב) שכז\"ל ומשה אף על גב דלא זכה אלא לחיה, אבל סטרא דא (של היחידה) נמי הוה קאי עלה למפרק להו לישראל, עכ\"ל.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 16,
      "he": "ויש להעיר שעיקר מה שצריכים להבין מדבריו, זה לא הענין שהוא ז\"ל זכה למדרגה כזו שלא היה אמור להיות נזכה עד ביאת גואל, כי לא נמנע מהצדיק לזכות מה שהוא יזכה, אכן מה שצריך ביאור הוא איך העולם כמנהגו נוהג לאחר שהיה רבינו חי בו בהשגת יחידה שביחידה . עיין בספר עמק המלך ( א:ד ) ז\"ל וממנו (-מהכתר), באה סוד יחידה לכל צדיק אחרי מותו, בגן עדן, כי העולם הזה אי אפשר לו לסב ל ו מפני רוב קדושתו ע\"ש , ושם בהקדמה שניה פרק ה' ז\"ל ' נשמתא דאמרן דא תפארת ישראל, דאיהי אורייתא ממש. ונשמתא לנשמתא דא הוא עתיקא קדישא, וכלא אחיד דא בדא ', והוא הקצה האחרון צרור החיים, י\"ג נהרי אפרסמונא דכיא , שיזכה אל סודותיה הלומד החכמה הזאת. כשילך מעולם הזה להשיג סוד יחידה, המתקשרת בשאר פרצופי הנשמה, וחפפת עליה, מה שאי אפשר לו לקבלה בעולם הזה, כנודע בחטא אדם הראשון שנתכפפה קומתו, ופרחה ממנו יחידה, שאין עולם הזה יכול לסבלה, עכ\"ל . ו עיין בספר נפש החיים שער ב' פרק יז , ואביא כל דבריו אגב, כי יש בו הרבה מראה מקומות והוא מפרש את הדבר בפשיטות מה שהרבה מתחילים לא יודעים וטועים בהם.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 17,
      "he": "אמנם עוד יש לאלוה מלין לפני העובד אלהים בקדושה. בבחי' יותר פרטית. והוא בבחי' שורש הנשמה היא נשמתא לנשמתא הנזכר בזוהר: ונקראת חיה. ואד''הר השיגה ולבחי ' היחידה הנכללת בה סוד עולם אדם קדמאה. וכמבואר למבין בע ''ח סוף שער המוחין שאד''הר זכה לבחי' חיה יחידה האמיתים במקומם העיקרי. וע' ריש גלגולים ובפי''ז שם. וזהו עיקר כוונתם ז''ל שדרשו בפסוק תוצא הארץ נפש חיה אפי' נפשו של אד''הר אפי' נפשו של משיח. כי זאת הבחי ' היא סוד כ''י ארץ החיים העליונה. (היינו שרש יסור העפר מהד' יסודין שרשין קדמאין אבהן דכלהו עלמין הנזכר בזוהר וארא כ''ג ע''ב ע''ש ) . וע' זוהר שמות י''ב א' ובפ ' שלח קע ''ו ב' רזא וכתיב תוצא הארץ נפש חיה וכו '. ובפ ' שמיני ל''ט ב' ואת כל נפש החיה כו '. וע' ס''פ ואתחנן במתני'. וע' רמב ''ן בפסוק נעשה אדם. כי רוח ה' דיבר בו. ולכן היה אד''הר מובן לחיות לעולם. כי היא החכמ ' תחי ' בעליה. ולכן נקראת חיה. וזהו תוצא הארץ נפש חיה. ובחטאו נסתלקה הימנו. וע' מ''ש האר''י ז''ל בפט''ו ובריש פ' כ''א ובפ ' ל''ה מהגלגולים. ומאז לא זכה עליה שום אד' בעודו בזה העולם. וחנוך כשהגיע לזאת המדרגה וירש מעלתו של אד ם הר אשון כמ ''ש בז''ח תרומה ל''ה ע''ג ושם בשה''ש נ''ד ע''ד ע''ש וברע''מ קדושים פ''ג ובמתניתין ס''פ ואתחנן כמו שפירשם האריז ''ל בפ ' בראשית בדרוש אדה''ר ובגלגולים פי''ח ע''ש וכמ ''ש שם פל ''ה. לא הוה יכיל עלמא למסבלי' והוכרח להסתלק מזה העולם. וכן אליהו נסתלק מזה העולם כשהשיג קצת מאותה הזיהרא עלאה כמ ''ש בפי''ט מהגלגולים וכמ ''ש בזוהר ויגש ר''ט ריש ע''ב א''ל קב''ה כו ' ועלמא לא יכיל למסבלך עם בני נשא. ואנחנו מקוים להשיגה אחר התחי ' אי''ה שיערה עלינו רוח ממרום והוא בחי' שורש המחשבה של אדם. כי בחי' המחשבה הוא כשמדבק מחשבתו לחשוב איזה ענין פרטי. והוא בחי' נשמה כמ ''ש ונשמת שדי תבינם (איוב ל''ב ) . ואז המחשבה מושגת עכ ''פ להאדם עצמו המחשב. אבל שורש מקור מוצא כללית כח המחשבה. הוא טמיר ונעלם לגמרי שאינו מושג גם להאדם עצמו מאין תמצא. והוא בחי' שורש נשמתו. וזאת הבחינה הנעלמה. הוא בחי' צרופי האותיות של התיבה. שהוא שורש נשמת האותיו ' וכח רוחניותיהם בשרשם העליון. ואמיתת מהות סדרי צרופם בשרש' העליון אינו מושג לנו עתה. אחר שאין אנחנו משיגי' עתה. בחי' שורש הנשמה. ואחר התחי ' נתבונן בינה בסוד סדרי צרופי האותיו ' בשורש קדושתם. והוא שאמרו בזוה' בהעלותך קנ ''ב א' אורייתא כו ' ולעלמא דאתי זמינין לאסתכלא בנשמתא לנשמתא דאורייתא:",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 18,
      "he": "והוא בחי' שורש נשמות כלל ישראל יחד. מ''ל דאצילות לזא ' נקרא' כנ ''י:",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 19,
      "he": "הגהה: ונקראת בתו'' הק אל אלהי הרוחות לכל בשר ע' זוהר קרח קע ''ו ב' ויאמרו אל אלהי הרוחות כו ' דאיהו אתר דנשמתין וכו' תמן סלקין ומתמן אתיין . רז''ל דרשו אביו ואמו כו ' אמו זו כ''י . וע' זוהר במדבר קי''ט א' ובריש פ' פנחס ושם ר''מ ע''ב וברע''מ תצא רע''ז ב' ובסוף האד''ז רצ ''ו א' ובז''ח רות נ''ט ב'. וע' בע ''ח שער המלכי' ריש פ''ז ובפע ''ח שער עולם העשי' פ''ב ובשע ' הק ''ש פ''ה ובשער העמידה סוף פט''ז . והוא ענין הכתוב העמוסים מני בטן וגו'. וע' בפע ''ח שער ר''ח פ''ג . ולכן כלל ישראל יחד נקראין איב",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 20,
      "he": "רין דשכינתא . ע' זוהר פנחס רל ''א ב' ושם רל ''ח ריש ע''ב ורנ ''ב סוף ע''ב . וזהו ענין הכתוב הלוך וקראת באזני ירושלים כו ' זכרתי לך כו ' לכתך אחרי במדבר כו '. כינה הכתוב כל ישראל בשם ירושלים. כי היא היתה כנסית כלל ישראל בעלותם ליראות פני האדון ה' ברגל. ושם קבלו כלל ישראל שפע תורה קדושה ויראה כ''א לפי שרש אחיזת נשמתו מכנ ''י {מכנסת ישראל} . ולזה נקראת ירושלים של מעלה ז''ש אהבת כלולתיך ר''ל כלילות. וזהו ענין שכינה הנזכר בכל מקום פי' הפשוט של שכינה. היינו קביעות דירה. כמאמרם ז''ל ( ב''ר פ''ד ובתנחומא בחקתי ) מיום שברא הקב''ה עולמו נתאוה שיהא לו דירה בתחתוני' ועיקר קביעת דירתו ית ''ש היה בירושלים התגלות קדושתו בלי התלבשות לבושין . והוא שאמרו ז''ל (שבת קמ ''ה ב') דאתרי אינשי במתא שמאי בלא מתא תותבאי . ושיחתם ז''ל צריכה תלמוד:",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 21,
      "he": "והנה ראית בדבריו שהעולם לא היה יכול לסבול את חנוך לאחר שהוא השיג מעלה זו, וכן אליהו נסתלק. אז איך העולם התקיים עם רבינו. ולכאורה צריכים לומר שרבינו גם כן השיג את המעלה איך לעשות צמצום על אורו, וכמו שכתוב בספר חיי מוהר\"ן (אות רצד) ז\"ל שמעתי בשמו שאמר שאם היה רוצה לגלות ולהראות היראה שלו לא היו יכולים לעמד ארבע אמות סמוך לביות, אך הוא מעלים היראה שלו בכונה , עכ\"ל [ – אלא שצ\"ע שלפי יחידה שביחידה לכאורה לא היו יכולים לעמוד בכל העולם כולו . וע\"ע אות שג , שכמה מאנ\"ש היו מופקדים להסתכל ברבינו תמיד, ואילו האריז\"ל הזהיר את מהרח\"ו על שלושה פעמים לא להסתכל עליו מחמת השראת השכינה, ומהרח\"ו ניזק בעיניו ] . ואולי זה נכלל בכוונת רבינו במה שאמר שיש מדרגות שאי אפשר להשיגם בלי מחלוקת (וע' בלקוטי מוהר\"ן תורה סא:ד שיש צדיקים שיש עליהם מחלקת בבחינת והוא חטא רבים נשא) .",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 22,
      "he": "ועיין שם עוד בספר נפש החיים שער א' פרק טו ופרק טז , ואביא דרך אגב הרבה מדבריו מטעם הנ\"ל.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 23,
      "he": "אמנם בחינת הנשמה. היא הנשימה עצמה שפנימיות עצמותה מסתתרת בהעלם ומקורה ברוך כביכול בתוך נשימת פיו ית ''ש. שאין עצמות מהותה נכנסת כלל בתוך גוף האדם ואדה''ר קודם החטא זכה לעצמותה ובסיבת החטא נסתלקה מתוכו ונשארה רק חופפת עליו. לבד משרע''ה שזכה לעצמותה תוך גופו ולכן נקרא איש האל קים כידוע שכל ג' עולמות בי''ע . מבחי ' הנשמה דלהון ולמעלה הוא אלקות גמור ( הג\"ה הרמח\"ל כותב שזה רק בעולם הבריאה) . כמ ''ש בע ''ת שער הצלם פ''א . ובריש שער ציור. עולמות אבי''ע . בהקדמת הרח''ו ז''ל . ובשער השמות פ''א . וזולתו לא זכה אליה שום אדם. רק בהירות נצוצי אור מתנוצצים ממנה על ראש האדם הזוכה אליה. כל אחד לפי מדרגתו ולפום שיעורא דילי'. וע' רע''מ נשא קכ ''ג ב' ויפח באפיו נשמת חיים דא איהי דיוקנא דעל ב''נ כו '. ובז''ח רות ס''ד ע''ג ואי זכי כו ' כדין נחתא עלי' רבו יתיר מלעילא כו '. אתער עלי' מלעילא אתערו קדישא ושרי' עלי' דב''נ וסחרא לי' מכל סטרין. וההוא אתערו דשריא עלי' מאתר עלאה הוא ומאי שמי' נשמה שמיה ע''ש .. והיא הנותנת להאדם בינה יתירה להשכיל השכליות הפנימים הגנוזים בתוה ''ק. וכמ ''ש בס''ת לך לך ע''ט ב' נשמה אתערת לאינש בבינה ובז''ח רות ס''ד א' ואתער בי' בחכמתא עלאה כו '. ועיין בע ''ח שער מוחין דקטנות פ''ג ז''ל אמנם לא כל אדם זוכה לזה. ודע כי מי שיש בידו כח במעשיו כו ' אז יהיה לו זכירה נפלאה בתורה ויבין כל רזי התורה כו ' ויתגלו לו רזי התורה כתקונן ע''כ . ועיין להלן הענין בשורשו העליון. ותבין:",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 24,
      "he": "וז ''ש הכתוב (איוב ל''ב ) אכן רוח היא באנוש ונשמת שדי תבינם. ר''ל שבחי' הרוח הוא מתשלשל ומושפע ונכנס בתוך האדם. אבל הנשמה שהיא נשמת שדי ר''ל נשימת פיו יתב ' אין עצמותה מושפע ומתגלה בתוך האדם כי היא מרומים תשכון בתוך פיו ית ' כביכול רק שהיא הנותנת לו בינ' בנצוצי אורה עליו להשכילו בעמקי מצפוני התוה ''ק:",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 25,
      "he": "ומ ''ש בזוהר והמקובלים ז''ל שבחי' הנשמה משכנה במוח האדם. כוונתם ז''ל על הנצוצי זיו אורה המשכלת מוחו ושכלו. לא עצמותה ממש. ועיקר כוונתם ז''ל על בחי' ג''ר של הרוח סוד המוחין. שהן פעמים מתנוצצים פעמים מסתלקין ובאים בסוד תוספת למי שזוכה לזה כידוע לא על בחי' הנשמה העקרית . וכ ''כ רבינו הגדול הגאון החסיד מוהר''א ז''ל בביאורו על ההיכלות בהיכלא תניינא . והכל א' שבחי' התחתונה של הנשמה המתנוצצת בדעו ושכלו להשכילו. היא היא הג ''ר של הרוח במוחין שלו כמ ''ש לפנינו אי''ה :",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 26,
      "he": "וע\"ש עוד מזה בריש פרק טז .",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 27,
      "he": "והנה מבואר שמשה רבינו ע\"ה זכה שנכנס בו הנשמה לגמרי, לא רק ניצוצין , והרי משה רבינו לא נסתלק מן העולם משום זה כמו חנוך ואליהו כמו שכתוב בשער ב' כנ\"ל, ואולי זה הענין שכתבנו שמעלה זו שזוכים לגמרי להכניס את החיה או יחידה לגמרי בתוך הגוף, זאת אומרת שבעל הנשמה זו מצמצם את אורו נגד העולם. והאמת נראה כן, כי הלוא מבואר שזאת הנשמה הוא ממש חלק אלוה, ולכן לרוב צדיקים זה רק מתנוצץ להם מרחוק, ואם כן אפילו הצדיקים שזוכים לזה בג ו פם ממש, הרי זה רק בבחינת מה שהם קשורים בה, כי היא אלוקות והם בני אדם נבראים, ומשה רבינו שנקרא איש האלקים , שהוא היה האיש שבו ממש היה שורה נשמה אלוקית, ואם כן מהותו היה לצמצם את האלקות , והיעבתוהק\"א .",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 28,
      "he": "אכן האמת נראה לעניות דעתי שיש טעות חמורה מאד בדברי הנפש החיים, שהוא הבין שנפש רוח נשמה דאצילות שהיה לאדה\"ר כמש\"כ האריז\"ל הם ממש אצילות, דהינו אלוקות ח\"ו, ולכן משה נקרא איש האלקים כי ממש אלקות בתוך גופו, ולא רק שאסור להגיד דבר כזה שנברא יהיה בורא, אלא בכלל אינו מובן איך יתכן דבר כזה שהאדם יהיה שניהם ויתחלק באמצע. ותמוה לי מאד איך הבין וכתב דברים כאלו. ומה שהביא מהעץ חיים שלמעלה שמנשמה ולמעלה הוא אלקות , זה רק במאורות, דהינו בספירות ולא ח\"ו בנשמות חלילה (ומעניין שעמדתי על טעות החמורה הזו דוקא בלמדי לקוטי מוהר\"ן תורה יז , שהצדיק מראה בספרים שלהם היפך אמונתם, והוא פלאי. כי בדבר שזדו עליהם, מה שהמתנגדים העלילו לא לעשות יותר מדי עסק כביכול מהצדיק שלא לעשותו אותו אלוה, שהוא חשש כמעט להיפוך מדברי חז\"ל שהזהירו אדרבה שיהא מורא רבך כמורא שמים, ומנא בדו להם חששות כאלו, אלא שבמומם פסלו, כי הן הם שאוחזים שנשמת הצדיק הוא אלקות ח\"ו. ולאחר עוד עיון בדבריו נראה שודאי הוא דייק לכתוב גם כן שזה רק במאורות כן, אלא שהוא קבע שמשה רבינו השתלט על כל הבי\"ע ובזה הוא עלה להיות איש אלקים. ואילו היה אומר מצד צדיק גוזר או שאר פירוש ניחא, אבל הוא קבע שכאילו נשמתו עוד יותר וממש אלקות , ואין זה אלא תימא חמורה כנ\"ל. ובכלל מכאן רואים איך שהוא ז\"ל בא למסכנתו שלימוד תורה עוד יותר מתפילה והכל, כי הוא קבע שנשמת אדם בשורשו הוא ממש אלקות ח\"ו והתורה נמשך ישר להאדם משורש נשמתו, אפילו שלא זוכים אלא לנפש או רוח שרק מתנוצץ לו התנוצצות של הנשמה להאיר לו את התורה כמו שהוא מאריך לבאר כאן, אבל זה בא ישירות משורש נשמתו שהוא ממש אלקות ח\"ו, ולכן בודאי אין דבר יותר בטוח ויותר חזק. אבל ברגע שמבינים שאדם ונשמתו הם נבראים יש מאין ואינם אלקות ח\"ו, הרי האדם תלוי עכשיו וצריך עוד לקבל את התורה מהשם יתברך, ואכן הרבה עדיף לא להתקשר קודם להשם יתברך בתפילה וכמו שר' חיים וויטל כותב מהאריז\"ל החילוק בין אחרית הדורות לבין התנאים, ועוד שאר ענינים של חשיבות התפילה על הכל.).",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 29,
      "he": "אלא פירושו שנפש ר\"נ בני אדם מעולם אצילות, מקבילות לאצילות, ואמנם אינם אלא תולדות זו\"נ ומתחת לאצילות. וכן יש להבין ממש\"כ הרמח\"ל בספר אדיר במרום ( תט-תי ) ז\"ל ותבין שהנשמות יוצאות מבריאה. אך נשמה לנשמה דאצילות נקראת בת חורין, והיא כמעט השראת השכינה עצמה וכו' ע\"ש (וכעין לשון זה תמצא בספר קיצור הכוונות לרמח\"ל , בסוף הספר בפרק כוונה כללית עמ' קצז -ח ז\"ל בהילכ קודש הקדשים בו תלוי היחוד, כי גם הרוח שבו הוא סתום הרבה, שכמעט שהוא מבחינת האלהות עצמו, אע\"פ שהוא נפרד ע\"ש) . הרי שהרמח\"ל כותב שהחלק הכי עליון של הנשמה שהיא נשמה לנשמה דאצילות הרי היא כמעט השראת השכינה – דהיינו לא ממש נכנס כלל למלכות דאצילות . וע\"ש שהמשיך ז\"ל ושרשה למעלה – בסוד לבושי שאר הספירות דאצילות וכו' ע\"ש, היינו שיש לנשמה שרשים באלהות , אבל בע\"כ היא עצמה אינה אלא נברא.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 30,
      "he": "וכן יש לראות בעוד כמה מקומות ברמח\"ל , ע' בפירוש מ\"א דספר יצירה (אוצרות רמח\"ל עמ' ריח-) ז\"ל והנה כאן שולטות נשמותיהם של ישראל בסוד \"עם המלך במלאכתו ישבו שם\" [ ובלקוטי מוהר\"ן יז:ו דיבר מענין זה, והמה היוצרים יושבי נטעים על המלך במלאכתו, ע\"ש אלא שצ\"ב מש\"כ שם באות ח' כותב אנא בריה קלה שבים – הינו שאני למעלה מכל העולמות. ים – הינו המ\"ם הוא ארבעה עולמות, יו\"ד הוא בחינת החכמה שמתפשט בכל העולמות ע\"ש הרי שקבע שנשמות ישראל הם למעלה אפילו מעולם אצילות, אלא שזה גופא סתירה מיניה וביה כי אז איך הוא בריה – בריאה קלה שבים, ובאמת מבאור מדברי רבינו בעצמו שאין הכוונה אלא שהם בדרגה הכי גבוה של הברואים – כמו שכתוב שם ז\"ל שכמו שהדבר הקל הוא צף למעלה כן הנשמה וכו' עכ\"ל הרי מדוייק שאכן הנשמה ודאי שייך להנבראים אלא שהוא צף למעלה כי היא חשובה ומעולה בכל הבריאה. ובפשטות הכוונה שנשמות ישראל מושרשים למעלה מעולם האצילות, וכמבואר בקל\"ח פתחי חכמה, פתח מב . (ויתכן שהד' עולמות שהנשמה גבוה מהם אינם אלא הד' עולמות של עשיה ויצירה, שכל אחד מהם כלול מד' עולמות. ויש לציין שבאמת בבחינת היחוד הכללי, הנשמות למרות שהם נפרדים נבראים יש להם יחוד עד אין סוף ותכלית כמבואר בכוונה הכללי שגילה הרמח\"ל בספר קיצור הכוונות , ועיין שם שכתב על היכל קודש הקדשים שבעולם הבריאה: שכמעט שהוא מבחינת האלהות עצמו אע\"פ שהוא נפרד עכ\"ל, והוא קצת פלא, כי בכל מקום כתב שאין שום הערכה ושיווי בין בורא לנברא . ואכן כן כתב בספר אדיר במרום וביתר ביאור (עמ' תח , מכון רמח\"ל ) ז\"ל כי הנה הנשמות הן נקראות 'חלק אלוה ממעל', והן יותר מן המלאכים, כידוע. והן נגזרות מצד העצמות במציאותו כנ\"ל, וכך הן צריכות להדבק בו, וזה סוף תענוגן. אך האמת הוא ג\"כ, שבהיותן בסוד זה לא היו יכולות להיות בעלי בחירה, כי לא יפול בהן שינוי לפי מציאות זה, אלא השוואה בלא שום חילוף, כמו שיהיה לנצחיות לעתיד לבוא. ולכן הוצרך שיתפשטו במדרגה מקרית להן, שלא תהיינה שם לעולם. אך לעשות זה הוצרך שיוכן הדבר במאורות תחילה, ולכן הוצרך שיהיו המאורות מתלבשים במלאכים. ועיקר ענין זה הוא במט\"ט , שנאמר בו 'כי שמי בקרבו' (שמות כג:כא ). וכן מתפשט גם כן בשאר המלאכים. ואז ניתנה הנשמה תחת המלאכים, והוחק לה להיות מתלבשת בגוף, אמנם לא לקבע וכו' וכו' והנה אחר שעשתה הנשמה את שלה בגרותה זה, אז תשוב למקור העצמי בסוד העדן. ועם כל זה לא לעולם, כי אם לע\"ל תהיה בסוד עדן לעולם, אך עתה איננו אלא לפרקים וכו' ע\"ש כל דה\"ק . והנה לפני זה הרמח\"ל ביאר שני מציאות של הספירות, מציאות א' העצמי, שאינו מושג, והוא סוד עדן. ומציאות ב' הוא המצטייר לפי בחינת העין הרואה, והוא נקרא נהר והוא סוד ההשגה באמת ע\"ש. והרי מבואר שהנשמות הם מבחי ' מציאות א' של הספירות, ומובא שם לשונו בדרך ה' ( ד:ב:יב ) 'מעין המציאות האמיתי שלו ית ' ויקר ומעלה מעין אמתת מעלתו'. ומשמע מדבריו שמה שהנשמה בחי' נפרד זה אינו אלא מקרית לזמן מסויים שהנשמות מצומצמות תחת המלאכים. ולפי זה שוב מתברר שהנשמות באמת מעלתם, בשרשם הנצחי, גבוה ממציאות ב' של הספירות . ועוד עין בספר אדיר במרום (עמ' תקיג , מכון רמח\"ל ) ז\"ל סוד כל ענין הספירות הוא התורה, וזה ענין קידום התורה לכל. כי מה שהוקבע בנטיית הרצון (-כתר עליון, בריש ראשית כל המציאות אחר האין סוף ב\"ה) היה דוקא ענין התורה, ובסודה היה הכל הולך ונעשה. והיא עצמה ענין האומה הקדושה, שנאמר בה (זוהר ח\"א כד.) ישראל עלה במחשבה, כי בסוד המחשבה הזאת (-של חו\"ב שלפני הצמצום) הם נמצאו ליסוד ושורש אל כל המציאות. וזה ענין אלפים שנה שקדמה התורה לעולם (בראשית רבה ח:ב) וכו' ע\"ש, והרי להדיא ששורש ישראל הוא למעלה מעולם האצילות.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 31,
      "he": "ויש להזכיר עוד נקודה שמבחינתה נשמות ישראל הם הכי מעולים, והיא שכל העולמות מתנהגים כרצונם, כמבואר בכמה מקומ ות, למשל באוצרות הרמח\"ל עמוד רל ) . ועמש\"כ על לקוטי מוהר\"ן תורה מט . ] וזה אלקי ישראל, וכל השמות הנקראים כאן אלקי ישראל מורים שהם הולכים על ענין הנשמות וכו' וכו' כך כל הנבראים כולם הם ממש שמו של הקב\"ה, וזה \"כל הנקרא בשמי\". וזה בבחינת השראת הצורה על החומר שפירשתי למעלה, שאז חוזרים כולם להיות רק שמו של הקב\"ה. ואז בבחינה זאת נרשמים למעלה בשכינה עצמה בסוד ספר וכו' וכו' וזה נקרא שם, כי זה שמו של הקב\"ה, שכל צורה מן הצורות האלה הגשמיות מראה אחת מן הכחות העליונים, אך לא שהם כך, אלא שהם משל אל החות ההם וכו' וכו' נמצא לפי זה כל הנבראים אינם אלא לבושים שלובשים האורות עליונים על עצמם וכו' עכ\"ל.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 32,
      "he": "וכן ע\"ש במאמר סעודת ליל טו\"ב בשבט (אוצרות רמח\"ל עמוד רמא -ב, רמד ) שכנסת ישראל היא עוד למטה מהשכינה.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 33,
      "he": "והרמח\"ל כותב בפירוש (פירוש הזוהר ריש משפטים, גנזי עמ' רעט ) ז\"ל והוא סוד \"ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה\", כי בלא זה אי אפשר להשיג האלקות , יען אין ערך בין הנברא לבוראו כלל [!!!!!!] אבל זה הוא מציאות אחת שהמציא הרצון העליון לצורך [זה]. והנה באמת נשמתו של משה נשרשת הרבה בענין זה, והוא סוד \"איה השם בקרבו את רוח קדשו\", שפי' בתיקונים (תיקון סט): השם – אותיות משה\" עכ\"ל. הרי הרמח\"ל כותב בפירוש שאין האדם משיג רוח הקודש מצד שורש נשמתו שהוא אצילות-אלוקות- כי אין הנשמה אלא נברא ולא בורא ח\"ו, וגבוה ולמעלה שהיא בשורשו אין ערך בינה לבין הבורא אותה, ועיין שם באריכות איך שיש בחי' נשמתא דצדיק , שהוא אלקות מבחי ' השכינה עצמה, והוא מחבר אל הבת יחידה, וממנו הרוח הקודש עיין שם באריכות ביאור הדבר הנפלא והנורא הזה.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 34,
      "he": "וכן עיין שם (גנזי רמח\"ל ) במאמר סוד המרכבה דמות האדם והיחוד, עמ' רסא , רסב . ושם (עמ' רסג ) מאמר סוד דמות אדם הכללי ז\"ל יש ג' נוקבין , דהיינו שכינה, שהיא מלכות שבמאורות, כנסת ישראל, שהיא כללות הנפרדים שנקשרים בה, ועמה מזדווגים הזכר וכו' ואמנם עוד בחינה שלישית יש, ונקרא \"כלת משה\", והוא התפשטות מן השכינה עצמה, והיא עשויה להזדווג בה הנשמות, שהם נעשים זכרים לגבה. ובכנסת ישראל נכללין כל ישראל בדוד: ולצורך כלת משה נכללים כל ישראל במשה, והוא מזדווג עמה. והוא סוד הג' נשים שהזכירו בספר התיקונים, עכ\"ל.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 35,
      "he": "הרי מבואר שמצד שורש הנשמה, אפילו יחידה דאצילות אינה ממש אצילות אלא נברא, רק שיש בחי' נשמתא דצדיק בסוד כלת משה, שהיא התפשטות של השכינה ומתחבר להבת יחידה (ואפילו מי שאין לו אלא נשמה פחותה יכול לזכות לרוח הקודש דרך מלבושים שמתלבשים נשמות יותר גדולות בו עד היחידה, ואז מתחבר נשמתא דצדיק כמבואר שם) וממנו יש רוה\"ק ונותן כח להזדווג עם השכינה גופא.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 36,
      "he": "ולפי הטעות החמורה המבואר למעלה, ממילא מובן איך באים למסקנות שח\"ו כל התפילות אינו שוה לחידוש אחד של תורה וכו' כידוע בשיטתיה של הנפש החיים, כי לפי הטעות החמורה הנ\"ל הרי האדם בעצמו ממש בשורשו אלקות , ואילו התפילה הוא רק תשוקתו להשם. ואילו לפי האמת כל סיכוי של האדם הנברא לזכות לאלקות בעיקר אינו אלא דרך תפילה, ועוד הרי התפילה בעצמה היא השכינה.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 37,
      "he": "וכן מבואר מה שהמתנגדים מאשימים את החסידים שעושים יותר מדי ענין מהצדיק ואפילו אומרים שח\"ו עושים מהצדיק ע\"ז, כי זה ממש בחי' כל הפוסל במומו פוסל, כי זה הטעות החמורה הנ\"ל שלהם כנ\"ל שהאדם בעצמו בשרש נשמתו הוא כבר אלקות ח\"ו, ואדרבה רק החסידים אמונתו נכון בטוח בה' בוראם ויוצרם כי הם אינם אלא בני המקום ב\"ה.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 38,
      "he": "] שוב הראו לי מש\"כ הגר\"א בסוף פירושו לספרא דצניעותא ז\"ל כי קודם שחטא אדם הראשון היה גופו בסוד כתנות אור, ששורשם מהאור של עולם הבריאה, ולאחר שחטא אדה\"ר נעשה גופו בסוד כתנות עור",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 39,
      "he": "ועל כל פנים מזה מובן יותר מה שרבינו אמר ניצחתי ואנצח, כי מאחר שהשיג את היחידה ונשאר חי וקיים בעולם, אז בודאי הוא כבר שינה לגמרי את כל מהות העולם לחלוטין.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 40,
      "he": "ועוד יש לפרש בזה המשך הלשון בחיי מוהר\"ן רסז – והוא השיג יחידה בתכלית מדרגה העליונה. ואמר: נמצא, שאני יודע 'מעט' וכו' ע\"ש. שמאחר שהשיג היחידה, הרי השיג המעט שנחסר למשה רבינו משער החמישים כמו שאמרו רז\"ל עה\"פ ותחסרהו מעט מאלקים .",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 41,
      "he": "נ נח נחמ נחמן מאומן!",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 42,
      "he": "אמר: אני אשיר שיר לעתיד שזה יהיה העולם הבא של כל הצדיקים והחסידים (אמר המעתיק: עי' בלקוטי מוהר\"ן בהתורה בא אל פרעה חלק א' סימן ס\"ד, ובלקוטי תנינא בהתורה תקעו תוכחה סימן ח), עכ\"ל .",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 43,
      "he": "עיין יחזקאל ב:י.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 44,
      "he": "בספר כוכבי אור, שיחות וספורים אות לח הביא מהשל\"ה פרשת ואתחנן וז\"ל לכן אחלק לו ברבים, רצה לומר שיקח שכר כנגד כלם... ואת עצומים יחלק, פרוש הוא יקבל חלקו מהקב\"ה ממש. ושאר הצדיקים יקבלו על ידיו (ע\"כ). ותראה בעיניך שיש לבאר שזה (זה) מאמר רבנו ז\"ל שיש לו נגון לשיר, אשר יהיה העולם הבא של כל הצדיקים והחסידים (ושזה ענין מה שאמרו חז\"ל שר לא נאמר אלא ישיר) כי כבר נודע ומובן... שכל שכר המקוה להצדיקים הוא באמצעות הנגון שיתער לעתיד, ע\"כ.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 45,
      "he": "בענין שצדיק יכול ליתן עולם הבא, עיין חיי מוהר\"ן רח\"צ ומש\"כ בתענית דף כט ..",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 46,
      "he": "פעם אחד הרים ידיו עד כתפיו והורידם מכתפיו ולמטה ואמר כל [הצדיקים] הם אצלי מכאן ועד כאן, הינו מכתפיו ולמטה וכו' ע\"ש.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 47,
      "he": "עיין במסכת נדה (כד:) אבא שאול ארוך בדורו הוה ורבי טרפון מגיע לכתפו, ור' טרפון וכו' וכו' ע\"ש.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 48,
      "he": "רסח . אמר אני יכול לקבל ממון הרבה בלי שעור, ולא יהיה אצלי שום שנוי וכו' עיין שם . עיין מש\"כ לקמן אות תצט .",
      "en": ""
    }
  ]
}