{
  "bookId": "chayey",
  "part": "4",
  "torah": "שטו",
  "title": "chayey שטו",
  "hebrewTitle": "",
  "sourceUrl": "/reader/chayey/4/שטו",
  "plainUrl": "/reader-plain/chayey/4/שטו/",
  "segments": [
    {
      "index": 1,
      "he": "שטו. ענה ואמר אפלו אם עוברים כמה שנים ואינו נעתק ועולה ממדרגתו למדרגה עליונה ממנה ביראת שמים, רק הוא עומד במדרגתו הראשונה כבתחלה , ואפלו אם הוא גרוע יותר מבתחלה , אם הוא מקרב לצדיק האמתי, ההתקרבות בעצמו הוא טוב בלי שעור וער (ואם לא היה מקרב להצדיק היה גרוע עוד יותר ויותר), עכ\"ל.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 2,
      "he": "עיין בספר המדות , צדיק קצח . לפעמים יש אחד שמקרב בהתקרבות גדול לצדיק ואינו מרגיש בעצמו שום יראת שמים, ידע כי אם לא היה מקרב לא היה ראוי לחיות כלל, ע\"כ.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 3,
      "he": "ועי' בסיפורים מר' שמואל הור וויץ , בסוף אות ג' ז\"ל ופעם אחת סיפר ר' אברהם עם אנ\"ש מקדושת ארץ ישראל, ואמר אתם חושבים שאני אומר רק שיש שם אנשים יראי שמים ולהם מועיל ארץ ישראל, יש שם גם חפשים (ואפיקורסים) וגם להם מועיל ארץ ישראל (שאינם כמו שהיו בחוץ לארץ), ע\"כ.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 4,
      "he": "ועיין בליקוטי מוהר\"ן קמג , כאשר האדם עושה עצת הצדיק ולא מצליח.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 5,
      "he": "שיט . רבינו אמר שהוא יעשה אותנו כתות כתות , יש בזה רמז על הפתק הקדוש, כי מה שרבינו אמר כתות יכול להיות כטות , דהיינו פעמים כט -- נח, כפול עשר ( כטות כטות , אז בראשונה רק כופלים את המספר, ובשני כופלים פי עשר, כי כולם בחכמה עשית - י' ספירות) = פתק!",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 6,
      "he": "עיין במסכת ברכות ( סג :) הסכת (-ושמע ישראל – דברים כז:ט ) עשו כתות כתות ועסקו בתורה לפי שאין התורה נקנית אלא בחבורה כדר' יוסי ברבי חנינא דאמר ר' יוסי ברבי חנינא מאי דכתיב (ירמיה ג:לו) חרב אל הבדים ונאלו , חרב על שונאיהם של תלמידי חכמים שיושבים בד בבד מעוסקים בתורה, ולא עוד מ שטפשים וכו' ע\"ש.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 7,
      "he": "וזה המילה, הסכת, מלשון כסות, שכבר מבואר אצלנו שהוא בחי' תיקון הברית, כסותה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 8,
      "he": "שכ . אמר כל מי שיצית אותי ויקים כל מה שאני מצוה, בודאי יהיה צדיק גדול יהיה מה שיהיה. והעקר להשליך שכל עצמו לגמרי רק כאשר יאמר הוא יקים הכל כמאמרו. ואמר אז ענין עם נבל ולא חכם (כמבאר בליקוטי מוהר\"ן תורה קכג ), מן הסתם מי שיכול ללמד ביותר מסגל ביותר, ע\"כ.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 9,
      "he": "יש פה כמה נקודות שמבוארים יותר במקומות אחרים, ענין (שיחות הר\"ן נא) גם חכמות אינם כלום רק תמימות ופשיטות, גם בתמימות אסור להיות שוטה וכו' ע\"ש.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 10,
      "he": "ענין – (שיחות הר\"ן סז ) כי המשגע אם היה שומע וצית לדבר אחרים שהם הבעלי שכל בודאי לא היה משגע כלל.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 11,
      "he": "מי שיכול ללמוד, עיין שיחות הר\"ן עו , שיכולים להיות איש כשר בלי כל הלימוד, אכן לכאורה בדיעבד גדול, ובמקום אחר כתב שלהיות בעל השגה צריך להיות למדן.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 12,
      "he": "עיין בספר משלי ( כו:ט-י ) חוח עלה ביד שכור ומשל בפי כסילים ( פרש\"י כחוח שהוא נדבק ביד שכור, כן המשל האמור למטה נדבק בפי הכסיל, להיות להם לחוח ולקוץ מכאיב. וזהו המשל:). רב מחולל כל ( פרש\"י הקב\"ה ברא את הכל, וזן את הכל ככסיל כחכם, אין אנו צריכין לשום חכמה) ושכר כסיל ושכר עוברים ( פרש\"י לא כבשר ודם שלא ישכור אלא פועלים בקיאים, ולא ישכור אלא העוסקים במלאכות, אבל הקב\"ה מחולל כל ושוכר הכסילים ושוכר עובר דרכים הבטלנים מכל מלאכה).",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 13,
      "he": "והנה בזה הם צודקים, שמוכח שלא צריכים לשום חכמה , וכמבואר הרבה בדברי רבינו ו עמש\"כ בליקוטי מוהר\"ן תנינא מד ותנינא יט , אכן אין זה להקל כמו הכסיל, אלא לחייב את כל אחד לעבוד את השם בכל היכולת שיש לו. ובתורה סב:ב כז\"ל כי האמת מה שהגביל הש\"י לשכל האנושי שיוכל להבין, הוא מצוה גדולה לחדד השכל להבין הדבר על בוריו וכו' ע\"ש. ועיין בתורה ס:ד ז\"ל כי עיקר יראתו של הרב הוא על ידי התבוננות גדולת הבורא ית\"ש, שחוקר ודורש בשכלו, נמצא שיראתו על ידי השכל, ע\"כ צריך שתהי' היראה מליאה בכל הג' מוחין, בחכמתו ובינתו ודעתו, כולם יהיו מלאים מיראת ה' ויראת התלמיד, דהיינו מורא רבך, שהוא על ידי הלימוד שמקבל מהרב, צריכה שתהי' נמשכת בכל חלקי הלימוד וכו' ע\"ש. ובלקוטי מוהר\"ן תנינא לט – וראוי לנו לומר זאת בבכיה בדמעות שליש, לבכות ולהתגעגע לבקש ולהתחנן לפניו ית ' מתי נזכה לזה שיהיה לנו זה הדעת וכו' עיין שם. ובמק\"א כתבתי על זה בס\"ד.",
      "en": ""
    }
  ]
}