# chayey תלה

Source: https://ajew.org/reader/chayey/4/תלה


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

תלה. וצוה עלי וקבע לי שעורים גדולים בכל יום, והזהיר אותי שבכל יום אראה לדבר עם בני אדם איזה שיחות וספורים לפקח דעתי. ואף על פי שלא היה היום מספיק לי לגמר השעורים שצוה עלי, אף על פי כן אמר שזה מכרח לפקח דעתי בכל יום על ידי שיחה עם בני אדם איזה שעה ביום וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה מבואר מאליו שרק מי שעמוס בלימוד צריך לקיים עצה זו לפקח דעתו, אבל מי שעוסק בעסקיו אין לו שום ענין בזה.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

והנה ידוע בעולם בשם הגר"א שפירש המשנה באבות כדברי רבינו. כי אחד מהמ"ח דברים שהתורה נקנית בהן הוא במעוט שיחה, ובפשטות הכוונה הוא לשלול הרבה שיחה, שצריכים למעט בשיחה, והגר"א פירש שהוא ענין חיובי, לחייב על כל פנים קצת שיחה לפקח את הדעת כמו שגילה רבינו.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בליקוטי מוהר"ן תורה לד רבינו גילה את הענין של שיחת חברים, כי כל אחד יש לו נקודה להאיר. ולא מבואר עד כמה צריכים לעסוק בזה, ורבי נתן כתב במקום אחר שלפעמים אין חברים וצריכים לקיים וקנה לך חבר, שהקנה והעט הוא החבר, ורבינו גילה בהשמטה שלפני ליקוטי מוהר"ן תנינא שכל עבודת השם מתחיל באחד היה אברהם, ועל כרחך לפעמים לא יהיו חברים, ואי אפשר לקיים ענין שיחות חברים כל יום. אבל ענין זה לדבר עם בני אדם סתם לפקח את הדעת, שפיר שייך תמיד, ורבנו צוה מוהרנ"ת שיעשה כן כל יום (ואילו היה חיוב לעשות שיחת חברים כל יום, לא הול"ל אלא לחזק אותו שיקיים שיחת חברים, ועל כרחך הרבה ימים יהיו בלי שיחת חברים, ובאותם הימים עדיין צריך שיחה עם בני אדם כן שהם, לפקח את הדעת).

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

מעלת התבודדות

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

תלו:

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

כשהודיע לי רבנו ז"ל ענין ההתבודדות והשיחה בינו לבין קונו דברתי עמו, הלא האדם הוא בעל בחירה. ולא השיב לי בפרוש רק כלאחר יד, כאומר אף על פי כן. כלומר אף על פי שאי אפשר לבאר לך הענין בשלמות, אף על פי כן צריכין לנהג כך. ואנכי לא יכלתי לשאל יותר כי ידעתי כי קשיא זו יכולין להקשות גם על כל התפלות וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה אינו קושיא כל עיקר, כי התפלה הוא חלק מהבחירה [ואדרבה עיקר הבחירה הוא התפלה, וכמו שכבר פרסמתי לשון הרמח"ל בדעת תבונות ח"ב אות ז: אין הבחירה אלא לבחור לבקש הטוב מן הקב"ה או שלא לבקש אותו] – דהיינו כן להתפלל או לא להתפלל, ובכמות ואיכות התפילה, כמה כוונה ולב ובכיה וכו ', וכולי האי ואולי האדם זוכה להנצל משקר והבל של העולם הזה ולעלות מעלה מעלה בהכרת האמת של מציאות התורה הקדושה. וזה הבחירה של האדם לעשות את זה, ועם כל הלב ונפש.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה הקושיא הוא רק לפי עוצם הגלות שנסתר מדעת האדם יסוד התפלה, והרי הם נאבקים יום יום לעשות איך שהוא רצון השם במיטב יכולתם כפי מיעוט שכלם, ולכן כאשר שומעים שעל ידי תפילה יכולים לנצח, הרי זה פליאה גדולה, שלכאורה זה ביטול כל מאבק הבחירה. אכן האמת הוא פשוט כנ"ל, שיסוד התפילה הוא רק ההתחלה, שמשם מתחילה עיקר המאבק של הבחירה. שהשם יתברך יעזרנו על דבר כבוד מלכותו.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

ובאמת כעין מש"כ כבר מבואר בספרי ברסלב, ע"ש.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

שוב ראיתי בספר שערי אורה, פרק י' על הכתר ועת רצון, נזהר מהשאלה זו. והרמח"ל ממש יישב הענין בספר אדיר במרום (עמ' שמא, מכון רמח"ל ) ז"ל כי הוצרך שיהיה חוק זה שיתגלה לפעמים סוף הרצון להתגבר בכחו , עד שלפי הסדרים האלה סוף סוף ישוב כל הרע לטוב. ואל תקשה שאם כן אין תיקון הבחירה שלם, יען הוא נצרך סוף סוף לחסד ולכחו . כי האמת הוא שעם כל זה אין דבר בחסד, אלא שהמאציל ית"ש הכין כבר מצוות שכחם יהיה לגלות הנהגת א"א בזמן הצריך (כמבואר בשערי אורה הנ"ל). ונמצא שגילוי א"א לא יהיה בחסד, אלא שהמעשה עצמו הוא כמו חסד, דהיינו שאינו לפי ההכנה, אלא בתגברות כח סוף הרצון, והבן היטב, עכ"ל.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

תמא . תאמרו לי אצל איזה צדיק קבלתם התעוררות הלב, העקר הוא האמירה בפה. רצונו לומר להרבות בדבורים של תחנות ובקשות בפה, והתעוררות הלב בא ממילא, ע"כ. ועיין לקמן אות תקח , ובשיחות הר"ן עד- עה .

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

יש לפרש בזה על דרך צחות מה שקי"ל (שולחן ערוך, אורח חיים א:ד) טוב מעט תחנונים בכוונה מהרבות בלא כוונה, דהיינו שעל ידי שמרבים בלא כוונה משיגים את הטוב מעט עם כוונה. ועמש"כ על שמע ישראל (דברים ו:ד).

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת עירובין ( נג :) רבא אמר (-לענין לימוד תורה בפה מלא) מהכא (תהלים כא ) תאות לבו נתתו לו וארשת שפתיו בל מנעת סלה, אימתי תאות לבו נתתה לו בזמן שארשת שפתחיו בל מנעת סלה, ע"כ.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

עיין הקדמת ליקוטי מוהר"ן ז"ל ובה' בטחנו שכל מי שישים עינו ולבו היטב לדברי קודש הנאמרין בספר הקדוש הזה – יתלהב לבו ויפתחו עיניו ויכסוף וישתוקק מאוד לעבודתו יתברך, עד אשר ישוב אל ה' באמת בכל לבבו ונפשו ומאודו, ע"כ.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בספר המדות , שמחה יח : על ידי תנועות הגוף בא התלהבות הלב, ע"כ.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

בפרפראות לחכמה רפה:א ז"ל ובתוך שיחתו הקדושה ענה אד לפניו בלשון צער וגניחה, האיך לוקחין לב כזה, גער בו מהרנ"ת ז"ל ואמר אליו: גם אתה יש לך לב כזה, אלא שאין אתה מלבב אותו (-עיין שם היידיש), כי הבחירה חפשית אצל כל אדם, וכל אחד אפילו הגרוע שבגרועים יש בכחו לזכות למדריגה הגדולה שבגדולות, ע"כ.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסילת ישרים סוף פרק ז, ז"ל ואמנם כבר ידעת, שהנרצה יותר בעבודת הבורא, יתברך שמו, הוא חפץ הלב ותשוקת הנשמה. והוא מה שדוד המלך מתהלל בחלקו הטוב ואומר (תהלים מב , ב) כאיל תערג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלקים, (שם פד, ג) צמאה נפשי לאלקים וגו'. נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה'. (שם סג , ב) צמאה לך נפשי כמה לך בשרי. ואולם האדם אשר אין החמדה הזאת לוהטת בו כראוי, עצה טובה היא לו שיזדרז ברצונו, כדי שימשך מזה שתולד בו החמדה בטבע, כי התנועה החיצונה מעוררת הפנימית, ובודאי שיותר מסורה בידו היא החיצונה מהפנימית. אך אם ישתמש ממה שבידו, יקנה גם מה שאינו בידו בהמשך, כי תולד בו השמחה הפנימית והחפץ והחמדה מכח מה שהוא מתלהט בתנועתו ברצון. והוא מה שהיה הנביא אומר (הושע ו, ג) ונדעה נרדפה לדעת את ה', וכתוב (שם יא, י) אחרי ה' ילכו כאריה ישאג , עכ"ל .

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

והמשכיל על הדבר ישים לבו לעסוק דוקא בדיבורי חשק וכיסופים להשם יתברך, ובפרט שזה דרך חזקה להביא הגאולה כמבואר בליקוטי מוהר"ן תורה לא. ומה יפה לקבוע כמה דקות או יותר כל יום לעסוק בזה.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

עבודת השם

</div>