{
  "bookId": "chayey",
  "part": "4",
  "torah": "תנה",
  "title": "chayey תנה",
  "hebrewTitle": "",
  "sourceUrl": "/reader/chayey/4/תנה",
  "plainUrl": "/reader-plain/chayey/4/תנה/",
  "segments": [
    {
      "index": 1,
      "he": "תנה. מבואר שהצדיקים אמיתים עושים ישועות גדולות דרך נס בלי שידעו שזה בא מהם, ובאים המפרסמים של שקר ומראים שכאילו הם עשו את הנס והישועה.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 2,
      "he": "ומעניין שאהרן פץ ז\"ל סיפר (סרט 1 נסיעה ב' לאמריקה 1) איך שהתחילו להפיץ קמיעות נ נח באמריקה, שבאו לביתו של איש אחד שהיה משותק ר\"ל, וסבא אמר למאיר ימיני לכתוב עבורו קמיע ושיגידו נ נח נחמ נחמן מאומן עד שיקום בריא, וכך עשו, והיו אומרים נ נח ומצוים אותו לקום, וכבר ראו שרגליו התחילו לנדד , והיו בהלם ואמרו זה לזה אם ככה זה עובד וכו ', ובא אשתו של המשותק ואמרה, לא, אם הוא יקום בריא זה לא מהפתק זה מהרבי יואל מסטמר , והם אמרו, אם ככה זה, אין לנו עסק פה, ועזבו. ולכאורה לפי דברי רבינו כאן, העיקר שהיה להם לרפאות הבן אדם, יהיה מה שיהיה, אפילו אם העולם יחזיק בשקר.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 3,
      "he": "יש פה ענין עמוק בדרך והלכת בדרכיו, כי כך הקב\"ה מנהיג את העולם בענוותנותו, שנותן לבריותיו להרגיש ולחשוב שהם פועלים ועושים, ואינו אלא הכל ממנו יתברך. ותימה הדבר למה לא תהיה בכלל האיסור לפני עור, שמטעים את הבריות להחשיב את השקר ודרכי השקר. ועיין בזה ברש\"י בריש התורה עה\"פ ( א:כו ) נעשה אדם, ז\"ל אף על פי שלא סייעוהו ביצירתו ויש מקום למינים לרדות, לא נמנע הכתוב מללמד דרך ארץ ומדת ענוה שיהא הגדול נמלך ונוטל רשות מן הקטן וכו' עיין שם. הרי לענין מדת הענוה כך מתנהגין , ודו\"ק היטב עומק הענין.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 4,
      "he": "תנז . החלום ופתרונו על נפילת השניים, עמש\"כ במסכת נדה דף סה..",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 5,
      "he": "תנח . אמר מי שבקי בזהר הקדוש כל דברי הזהר הם אחד. הינו להמשיך שפע, להמשיך משח רבות קדשא , ולקשר העולמות. ולפעמים מחבר שני דברים אלו, ולפעמים שני דברים אחרים כ פי הענין, ע\"כ.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 6,
      "he": "מש\"כ ולפעמים מחבר שני דברים אלו, אין הכוונה לאלו השני דברים של המשכת השפע וקישור העולמות, כי אלו תמידיים ולא רק לפעמים, אלא הכוונה ב\"אלו\" היינו איזה מושגים בעלמא, לפעמים אלו ולפעמים אלו – אחרים.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 7,
      "he": "תסא . אמר מלך גדול מנביא על פי מצוות התורה (עין הוריות יג ), ע\"כ. בספר חלקם בחיים דרוש כו : תקשי מאי חזית דעשה פשרה (עיין ברכות י:) באפן זה, להטיל לחזקיהו על ערש דוי ולא לישעיה, וילך חזקיהו לבקר את ישעיה, אינו אלא דאין זה כבוד מלכות שילך לבקר את החולה (אע\"פ שהלכה ביורה דעה שלה:ב אפי' הגדול ילך לבקר הקטן ואפילו כמה פעמים וכו') , וכאשר מצאתי הדבר מפרש להרב היפה תאר בבראשית רבה פרק עט, דכתב וזה לשונו, לאו אורחיה דמלך לבקר חולין משום כבוד מלכות, ע\"כ. [ ו קצת קשה, שהרי השם יתברך ביקר את אברהם אבינו , וזה אחד מהמקורות להמצוה ].",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 8,
      "he": "תסה . אמר רצונו שכל אנשי שלומני לא יהיה אחד מהם מלמד, וכמה פעמים דבר מזה וכו' עיין שם.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 9,
      "he": "עיין מש\"כ שיחות רמא .",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 10,
      "he": "גם אמר שטוב לענין פרנסה לדור בעיר גדולה. ואמר בדרך צחות שאין לך אדם שאין לו שעה, ואין דבר שאין לו מקום, נמצא שכל אדם יש לו שעה. וכשעוסק במשא ובמתן יכול להיות שבאותו השעה שיש לו ירויח ממון הרבה מאחר שאותה השעה היא שלו. על כן יכול להיות שיזמין לו השם יתברך איזה הצלחה גדולה בעסק שלו שהוא עוסק, ויכול להרויח באותה השעה שלו רוח גדול. אבל כשהוא מלמד, אזי כשמגיע לו השעה שלו וכו' וכו '. וכן אין לך דבר שאין לו מקום, וכשהוא דר בעיר גדולה ששם מצויים עסקים גדולים, אזי יכול להזדמן לו איזה דבר גדול שיתעשר בו כי שם הוא מקומו, כי אין לך דבר שאין לו מקום. אבל בעיר קטנה שם יזדמן איזה דבר שבוש ופחות להרויח בו, כי הכל לפי המקום, כי אין לך דבר שאין לו מקום כנ\"ל, עכ\"ל.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 11,
      "he": "לכאורה מבואר שיש שני תנאים, עסקי האיש, ומקומו.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 12,
      "he": "והנה צ\"ע במצבינו היום, שכל היכא שהאדם נמצא הוא יכול להיות מקושר לכל שוקי העולם הכי גדולים, האם זה מכשיר התנאי להיות במקום עיקר גדול. וכבר מצאנו כמה דברים שנראה שנשתנה המציאות מהזמן שבו היה חי רבינו, עיין בשיחות הר\"ן רכא – היה מתלוצץ מאד מהלוחות וכו' שכותבים המארעות והשנויים כגון קר וחם וכו' ומש\"כ שם.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 13,
      "he": "ואכן אפילו אם נאמר כן, עכ\"ז צריך התנאי שהוא מקושר לעסקים והשוקים האלו.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 14,
      "he": "מדברי רבינו כאן על המעלה לעסוק בעסקים ולהיות בעיר גדול, יש ללמוד לענין עסקי עבודת השם. שאם האדם עוסק בחיצוניות התורה, כאשר יהיה לו סיעתא דשמיא ויזכה לחדש חידושים ולעמוד טוב על לימודו, הרי זה זכיה קטנה לעומת מה שיכול לזכות אם היה עוסק בפנימיות התורה ותפילה והתבודדות, שאז כאשר יזכה, יפתחו לו סודות ונפלאות השם. ולפי זה נפתח מובן אחר ועמוק במה שרבינו אמר (חיי מוהר\"ן תקצא ) לא להיות חסיד בעיר קטנה. ובאמת רבינו אמר את זה ביחד עם ענין המלמד כאן ז\"ל שלשה דברים אינם חשובים בעיניו שוחט ומלמד וחסיד בעיר קטנה! ע\"כ, אכן שם המשיך ז\"ל שבנקל לו להכשל בגאות חס ושלום, ע\"כ, אבל כל זה בסוגריים, ויתכן שהוא הוספת המעתיק (וכמו שהוסיף לענין כן להתפלל לא להתפלל – בכוונה), וצריך עיון.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 15,
      "he": "תסח . ענה ואמר זאת ה וא קנאה גדולה בודאי, שיש צדיק גדול שעוסק בעבודת השם ביגיעות ועבודות גדולות כמה שנים בגוף ונפש, ולא ינוח כלל מעבודתו יתברך וסובל כמה צרות ויסורין , ואחר כך בא רך בשנים והשיג במעט זמן כל ההשגה והמדרגה שזכה הצדיק הנ\"ל שעבד כמה שנים. וכמו שמצינו במדרש (קהלת רבה פרשה ה) שרבי בון עבד לשלשים [עשרים ושמונה] שנה מה שעבד תנא אחר בכמה שנים. (ואין אני יודע כונת הדברים. כי מקדם אמר שבודאי אי אפשר שיהיה פתאום נעשה צדיק גדול בלי יגיעות וטרחות ועבודות, אף על פי שהוא בן צדיק ובן גדולים. וספר משל נאה על מפרסם אחד רך בשנים שנתפרסם פתאום, ובודאי לא כל הרוצה לטל את השם יטל . המשל היה מענין האיש שנתגדל בוואליחאי אצל היעדניראל שגדלו פתאום, וכונתו היה להכעיס להאחרים שהיה להם גדלה יתרה וכו') , ע\"כ .",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 16,
      "he": "לכאורה יש ליישב בקלות, ש לצדיק גדול עם נשמה גדולה, בודאי יעבוד הרבה ויטרח ויגע עד שישיג כל המעלות של הצדיק הקטן ממנו, אבל בשביל הצדיק הגדול זה יהיה רק ההתחלה, ודרוש ממנו להשיג הרבה יותר.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 17,
      "he": "ואולי יש ליישב עוד, שאף על פי שהכל תלוי ביגיעה, עם כל זה יש הרבה לתלות בס\"ד, למשל אם יש סיעתא דשמיא מיד יבחור לעבוד על המדה שבאמת צריך להתיחס עליה מיד, ואילו בלי הסיוע, יתכן שיבזבז הרבה זמן בנסיון לתקן שאר מידות עד שיבין או עד שיגיע להמדה הנכונה. וכן בכל דבר, עם סיעתא דשמיא יכול לרוץ מנקודה לנקודה כל פעם קולע מיד אל השערה, עולה בזריזות מחיל אל חיל, ובלי הס\"ד כל דרגה יכול לקחת המון זמן עד שיבחנו וישיג איך לתקנו וכו '.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 18,
      "he": "תעח . אמר ספר רזיאל אינו מאדם הראשון, ולא זהו הספר שנתן המלאך לאדם הראשון, ואין בו כח להציל משרפה ע\"ש.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 19,
      "he": "בהקדמה של המוציא לאור הראשון של ספר סודי רזיי, ר' שלום וייס, והוא בדברים אחדים של ההוצא חדשה, כתב על ספר רזיאל המלאך שנדפס באמסטרדם בשנת תס\"א ז\"ל ובאצם זה ספר (זה) של רבינו (-בעל הרוקח) שהעתיקו מתחילתו שמתחיל כמו זפר זה, ברוך חכם הרזים, והעתיק עד אות נ. וכן השמיט מה שכתב רבינו באמצע וז\"ל: ואחרי כן אכתוב לך סוד המרכבה כפי אשר קבלתי מרבינו יהודה החסיד כאשר קיבל מאביו רבינו שמואל החסיד, וגם קבלתי אני מפי אבי מורי הרב רבי יהודה אני אלעזר הקטן וכו' עכ\"ל, עכ\"ל. וכן מביא שם עשרה עדים נאמנים מגדולי האחרונים שכתבו בפירוש שיסוד ספר זה הוא מבעל הרוקח. כגון מהר\"י עמדין זצ\"ל, והגר\"א מוילנא ושאר אחרונים.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 20,
      "he": "ובענין מה שהפתק הקדוש, לפי כמה דעות, נשרף, במקום אחר הסברנו שמן הסתם הפת\"ק (בגמטריא שרף) מבחי ' ספר הנשרף של רבינו.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 21,
      "he": "חיי מוהר\"ן תעט (שלא להתעקש וכו' אות לו) אמר שעל ידי שמספרין מ עשיות מצדיקים ומגדלים ומפליאים אותם, על ידי זה נמתק הדין ונמשך חסד וכו' למשיחו וכו' למי שמשיח ומספר מזה ע\"ש. וסיפור השלם של דיבור זה נמצא באבניה ברזל (סעיף נג , שיח שרפי קודש א-תקמח) מעשה מבת רבנו ז\"ל וכו' היתה חולה מאד וכו' ובא אליו הבעל שם טוב ז\"ל וכו' ועושה חסד – השם יתברך עושה חסד למשיחו, למי שמשיח ומספר מהם לדוד ולזרעו עד עולם, זהו רבנו ויוצאי חלצו, שבאים מזרע דוד המלך עליו השלום. וספר לה אז רבנו ז”ל מעשה מהרב המהרש”א , ונתרפאה , ע”כ. הרי שרבינו חידש עוד יותר מהבעש\"ט שהחסד ימשך להמספר והמשיח בעצמו, ולא רק להשומעים שהם מזרע דוד.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 22,
      "he": "והנה מצאתי בספר אהל יששכר (על האדמו\"ר ישכר דוב בעריש הכהן מוואלבארז – ובספר מביאים כמה פעמים דיבורים מרבינו. ורואים שהיה נשפע מברסלב, למשל ע' שם בסדר הזמנים, נחמת ציון וירושלים שאלה רביעית, שמפרש איך שהתמיד על השגות הקודמות שתמיד באים להשגות יותר גדולות וצריכים לעשות תשובה וכו' וזה הענין מפורש בלקוטי מוהר\"ן תורה ו'. עמ' נט-ס) שפעם היה חולה, וביקש לשמוע סיפורי צדיקים וכו' והלה החל לספר מעשי הבעש\"ט זי\"ע, ותך כדי הסיפורים ניכר היה בהאדמו\"ר שחלה הטבה רבה במצבו, וכשהוקל לו סח לסובבים אותו: דעו לכם כי נתגלה לי משמים (ספר חיי מוהר\"ן?!!) אשר הסיפור בשבחו של הבעש\"ט הוא סגולה לישועה, שבחי הבעש\"ט הוא החלק השני של תהלים ועצתי אמונה לכל הדורות כשיחלה חלילה אדם מישראל הרי אם יוכל הוא עצמו לקרוא את סיפורי הצדיקים מה טוב, ואם לאו יקריאו לפניו פרק בבקר ופרק בערב, וכך גם קיימו אצל האדמו\"ר ועד שהחלים לגמרי היו קוראים בכל יום באזניו מ\"שבחי הבעש\"ט \" “קהל חסידים\" ועוד, ע\"ש.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 23,
      "he": "הרי האדמו\"ר הנ\"ל פירש עוד שועושה חסד למשיחו, המשיח מהבעש\"ט שהוא בחי' משיח.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 24,
      "he": "תפא . הלבנה באתה בקבלנא לפני החמה וכו' והיתה החמה מפיסתה שתעשה לה מלבוש וכו' ע\"ש. עיין בסיפור של הבן מלך ובן שפחה שנתחלפו , שבאמת החמה עשתה מלבוש ללבנה ע\"ש.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 25,
      "he": "תפב (לט) פעם אחת ספר עמי מענין ענוה ואיך הוא האמת וכו '. וכן ספר עמי מענין על מנת שלא לקבל פרס, והלא אף על פי כן בהכרח שאני רוצה איזה דבר וכו' וכון לי מחשבתי כי אלו הקשיות בענין ענוה ובענין זה היו עולים על דעתי והוא זכרונו לברכה בקדשתו הנפלאה כון לי מחשבתי. אך לא אמר שום ישוב ותרוץ על זה רק דבוריו היו כאומר שהוא יודע כל מחשבותי שעולים על הלב אך אי אפשר עתה לישב לי כל זה. והבנתי מדבריו שצריכין לזה רק יגיעה גדולה בעבודת השם ותפלה ותחנונים הרבה, אז נזכה לידע דרכי ענוה באמת, וכן לזכות לעבד את השם שלא על מנת לקבל פרס. יהי רצון שנזכה מהרה לכל זה באמת ובשלמות: ע\"כ.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 26,
      "he": "ע' מש\"כ בהקדמה אות י'. ונראה לעניות דעתי בהבנת הענין והשער להשגת לשמה, כי הוא דבר מצוי בעולם כאשר רואים משהו נפלא ביותר, זה יכול להיות שקיעת החמה מדהימה, או ציור, או מכונה בנויה בחכמה עצומה, עד שהאדם נשאר בלי נשימה ממש, ונשאר מהומם, וזה המצב הוא בעצמו בחינת התבטלות נקיה וגם שירה ליוצר הדבר. והתבטלות הזה הוא נקיה בלי שום נגיעת עצמי. וזה בקיצוניות, משל להבין, אמנם בכל מדרגה ומדרגה שהאדם עולה קצת הוא קונה ומרכיש לעצמו מהביטול הזה. וככל מה שהאדם זוכה להיות בביטול הזה, הרי הוא נקי מנגיעת עצמו, ועבודתו תהיה שלא על מנת לקבל פרס.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 27,
      "he": "והמשכיל יבין בזה עצה נכונה ועצומה בעבודת השם, לצאת מהמוחין דקטנות , שיביא את מוחו ודמיונו להתפעלות עצומה מאד, שממש יאיר לעצמו תוקף עצומה של גדלות השם יתברך ושל רבינו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן עד שישאר ממש מהומם ומבוטל, ואולי בזה הוא יזכה להתחיל ליכנס קצת לעבודת השם באמת.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 28,
      "he": "וזה מה שרבינו כיוון שאין תשובה על השאלה זו רק להתחזק מאד ויגיעה בעבודת השם, כי זה בעצמו ההתבטלות, ומה שרבינו לא אמר בפירוש שהאדם צריך להביא את עצמו להביטול כנ\"ל, כי באמירת הדברים הנ\"ל חל הרבה בילבול , כי איך ידע האדם מה הוא באמת התפעל בביטול להשם יתברך, ואפילו אם הצליח לבטל את עצמו באיזה מידה, איזה חלק היה לו יד בזה ויגיע שכרו, ועוד שהרי להבדיל אפילו גוים ואפיקורסים משיגים ונהנים מכמה סוגי ביטול הנ”ל, ואם כן רואים שעדיין הביטול הזה הוא כפי מידת האדם המתבטל. ובהכרח כדברי רבינו הקדוש שסוף ותכלית הדבר צריכים לברוח מכל החשבונות בענין זה, ועם כל זה נראין דברי בעזה\"י שמי שלבו שלם בתשובת רבינו פה, ואינו מחפש את החשבונות, רק מוכן ליגע בעבודת השם עד שיאיר ה' לו ממרום, בודאי הוא יכול כבר להשיג קצת הבנת הענין כנ\"ל (והרי הדבר תלוי במעגל האמונה כאשר ביארתי בס”ד בהקדמה), ודו”ק .",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 29,
      "he": "תפד ( מא ). שמעתי מפיו הקדוש שאמר: שהוא יצר הרע גדול אצל הלומדים להמציא חדשות, הינו מה שכל אחד רוצה דיקא להמציא דין חדש - עיין שם ( תקכא ( עח )) כבר נתתי לכם כח המדמה כשר וטוב ואתם רשאים לחדש בתורה . ובעזה\"י אביא משש\"ק מה שרבינו צוה לרבי נתן לחדש כל יום, ופעם כמעט עבר היום וכו '.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 30,
      "he": "תפה (בגמטריא תהלים) [כשאומרים טוב מזמור תהלים הרי הוא כמו משקה טעים], עכ\"ל.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 31,
      "he": "אין זה סתם ידיעה, אלא יש בו מסר למעשה בהנהגה [\" פוליטקל \" כמו מחאת כפים בתפלה וכדומה], להתיחס נכון לתפילה, כמו התם בסיפורי מעשיות משנים מקדמוניות מחכם ותם, שהתם היה עושה הנעלים, דהינו התפילות, בכלל לא בשלמות, ועם כל זה היה משבחם מאד כמבואר שם באריכות, וכן על כל הדברים שהיה מבקש מאשתו וכו' עיין שם. כן צריכים לחיות את המצות, כמו להבדיל בתענוגים ותאוות עולם הזה אנשים גונחים ונאנקים, או אה, ומשבחים וכו' על כל הנאה קלה עוברת וריקה, כן להבדיל צריכים לנהוג בדברים רוחנים .",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 32,
      "he": "תפט . שמעתי שפעם אחת נכנס אחד אצלו, ואמר לו: בזו השעה היה אצלי השר של יון והשר של צרפת ובקשו אותי ושאלו מי מהם יכבש , והשבתי להם מי שיחזיק יותר עם ישראל הוא יכבש , ע\"כ.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 33,
      "he": "ידוע שהצדיקים עסקו מאד בענין זה, ואכמ\"ל.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 34,
      "he": "סבא ישראל אמר: כשרבנו הקדוש היה בארץ ישראל היה מלחמות של נפוליון. נפוליון היה רוצה להרג את כל היהודים, ורבנו הקדוש דבר אתו, עם נפוליון, איזה דבורים, ע\"כ.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 35,
      "he": "ובשבחי הר\"ן הבאתי הסיפור המלא שמצאתי באלון של חב\"ד.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 36,
      "he": "תצ . זכר נא הפחד שיהיה לך בעת שיוליכוך להבית עלמין ותשאר שם לבדך. והכל יפרדו ממך ותהיה נשאר מנח בין המתים, הלא עכשו אתה מתירא לצאת יחיד בלילה ומה תעשה אז.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 37,
      "he": "עיין בספר חרדים ע\"א ע\"ב (חק לישראל פרשת ויחי יום א') ז\"ל איך לא תתבודד עמו יתברך והנה אתה רוב זמנך יחיד בבטן אמך יחיד בעת תישן הגוף יחידי והנשמה יחידה הגוף בקבר בדד והנשמה בדד בגן עדן כל צדיק מדור לפי כבודו ובגהינם ודאי כיון דרשעים בחשך ידמו נמצאו לבדם לכן שמע בקולי לך עמו תמיד ולא תפרד רגע וכו' ע\"ש.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 38,
      "he": "תצ\"א. תצ\"א בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עיין מש\"כ על הפתק הקדוש, על השורה י\"ז בתמוז יאמרו שאינך מתענה.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 39,
      "he": "תצב . תצ\"ב בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע\"ה. וכאן כתוב: כן אתם נדמה לכם שצריכין דוקא לומר לרפואתכם דברים כבדים, ואין אתם מאמינים שבדבר קל שאני מצוה לכם לעשות יהיה לכם רפואה שלמה, רפואת הנפש באמת, עכ\"ל.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 40,
      "he": "וסבא ישראל אמר: נ נח נחמ נחמן מאומן, זה דבר קל, וזה עיקר הכל.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 41,
      "he": "וע\"ע בלקוטי מוהר\"ן , תורה פו, שכל מה שחסר האמונה צריכים עבודות יותר קשה בעבודת השם, וכל מה שהאמונה כראוי העבודה קל ביותר.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 42,
      "he": "תצט . פעם אחת ספר מענין הבטחון ואמר שיש צדיקים שאין מניחים אצלם ממון מיום לחברו, כמו שמספרין מכמה צדיקים גדולים שהיו לפנינו, כגון הבעל שם טוב זכרונו לברכה, והצדיק הקדוש מורנו הרב אלימלך זכרונו לברכה, וכיוצא בהם שבכל יום ויום היו מפזרים כל הממון שהיה בידם ולא הניחו אצלם שום ממון מיום לחברו. וכו' וכו' אבל יש מעלה גבוה יתרה ביותר דהינו שהצדיק האמתי יחזיק אצלו הממון, וזה קשה יותר. הינו כי עבודה זו גבוהה וכבדה ביותר , ע\"ש.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 43,
      "he": "לכאורה גם הנועם אלימלך בעצמו מודה לזה, עיין בספרו בפרשת לך לך ( יג:כ ) ואברם כבד מאד כו ׳. נ\"ל דהצדיק כשנשפע לו שפע מהשי\"ת מתירא מזה מאוד ע\"ד קטונתי כו ׳, וע\"כ הוא מתגבר יותר בעבודת השי\"ת, לזה אמר \" וישכם אברהם בבוקר\", ר\"ל דהחסדים נקראים 'בוקר', ולזאת כשהיה מגיע אצלו החסדים גדולים, אז ביותר הגביר לזרז את עצמו והלך למדריגה היותר גבוהה \"וחבש חמורו\" זה חומר הגוף. וזהו \"ואברם כבד מאוד במקנה\", ר\"ל שהיה לו למשא מה שהשפיע לו השי\"ת מקנה \"כסף וזהב\", ע\"כ.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 44,
      "he": "ולכאורה המשך דבריו שם הוא הסבר עבודת הצדיק כאשר קיבל השפעות של גשמיות ז\"ל \"וילך למסעיו \" פירוש לשורשו, וזהו פירוש רש\"י ז\"ל \"שפרע הקפותיו\", דהנה אנו מברכים בכל יום 'מלביש ערומים' ו'זוקף כפופים', כי כל אדם מוקף בחיצוניות של עולם הזה, וכשהוא במדריגה גדולה אזי הוא מופשט מחיצוניות של עוה\"ז ונשאר ערום, וזה אמרם 'הוי ערום ביראה', עד שמלבישין אותו בחלוקא דרבנן מעולם העליון, וזה שאנו מברכין \"מלביש ערומים\" אימת? כשהוא \"זוקף כפופים\", דהיינו שהולך לעולם העליון. וזה פירוש רש\"י ז\"ל \"פרע הקפותיו\" מלשון 'ופרע את ראש האשה', דהיינו הקפותיו שמוקף מחיצוניות , עכ\"ל .",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 45,
      "he": "ועיין לעיל אות רסח ז\"ל אמר אני יכול לקבל ממון הרבה בלי שעור, ולא יהיה אצלי שום שנוי. כי דרך האדם כשיגיע לידו ממון, בפרט ממון הרבה, נשתנה פניו ונעשין אצלו שנויים. אבל אצלי אפלו אם אקבל סך עצום בפעם אחד, אין אצלי שום שנוי כלל. ושמעתי בשמו שאמר שקבלת ממון שלו הוא חדוש אצל השם יתברך בין החדושים שיש לו יתברך, כי יש אצל השם יתברך כמה חדושים וקבלת ממון שלו הוא חדוש אצל השם יתברך בין החדושים שלו , עכ\"ל.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 46,
      "he": "תקא . מכבר אמר שחפץ מאד שיהיה לנו פרנסה. אף על פי שבטחון גם כן טוב מאד, אעפ\"כ טוב מאד כשזוכין שיש לו מעמד פרנסה, כי במקום עבודת הבטחון במקום זה יעשה עבודה אחרת וכו' וכו' ואף על פי כן אמר שהעקר הוא בטחון וכו' ע\"ש.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 47,
      "he": "עיין מה שביארנו בזה בס\"ד בספר שיחות הר\"ן אות רלה .",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 48,
      "he": "תקב . איך המקבלים מבקשים ואל תצריכנו לידי מתנת בשר ודם וכו' שיש בזה עבודה ושכל איך וכו' ע\"ש. עיין לקוטי הלכות, מתנה ב:ב.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 49,
      "he": "יש גם כן ביאור כזה מר' נפתלי רופשיץ וראיתי אותו מובא (ספר אור גנוז) בשם ר' ברוך בזה\"ל : פעם אחת כשהגיע ר' ברוך ממזיבוז בברכת המזון אל המילים \"לא לידי מתנת בשר ודם ולא לידי הלואתם כי אם לידך המלאה הפתוחה והקדושה והרחבה\" חזר עליהן שלוש פעמים ברגש רב, וכשגמר לברך שאלה אותו בתו, \"אבא, למה התפללת כל כך שלא תצטרך לקבל מתנות מידי אדם, הלא אין לך פרנסה אחרת אלא זו, שהבאים אליך נותנים לך את מתנותיהם ברצון?\" \"דעי בתי\" השיב, \"שיש שלושה מינים של מביאים ממון לצדיק, האחד אומר לעצמו: רצוני ליתן לו משהו במתנה, הריהו אדם שנותן מתנות לצדיק, עליו נאמר 'אל תצריכני לידי מתנת בשר ודם', אחד אומר: מה שאני נותן לאיש החסיד יגמול לי ה', זה מבקש ריבית מן השמים, עליו נאמר: 'ולא לידי הלואתם ', אבל יש גם כאלה היודעים: ממון זה נותן לי ה' כדי למסרו לידי צדיק, ואין אני אלא שליח, עליו נאמר: 'לידך' הם משמשים את ד' היד המלאה הפתוחה\" עכ\"ל.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 50,
      "he": "והנה ר' ברוך פירש את הבקשה הזו לזכות שהנותנים יהיו ממש בבחינת ידי השם. ואילו רבינו הקדוש רימז שלא צריכים להיות תלוי במהות הנותנים, אלא שיכולים לזכות לשכל כזה שמכל מי שתקבל לא תהיה הקבלה בבחינת מתנת בשר ודם אלא מידי השם.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 51,
      "he": "תקיח . שמעתי בשמו שאמר: יש אצלי אנשים, שלפעמים הם מתלהבים להשם יתברך וסמוכים להשם יתברך באמת, והם אז במדרגה טובה שאפלו צדיקים גמורים אינם אוחזים בזה, אבל לפעמים נופלים מזה וכו '. מי יתן והיה לבבם זה וכו' עכ\"ל.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 52,
      "he": "עמש\"כ לעיל אות שב.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 53,
      "he": "עוד שמעתי בשמו בענין זה שאמר שעקר הוא הלב של ההתחלה, כי אז בהתחלת עבודת ה' מתלהב הלב מאד להשם יתברך וכו' עיין שם.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 54,
      "he": "עיין בספר נועם אלימלך, פרשת חיי שרה (ענין הג') ז\"ל והנה ידוע דאיתא בספר הקדוש חובת הלבבות 'אין לך חסידות כתחילתו', כי כל דבר בהתחלה ראשונה נעשה בחשק ואומץ רב בכל התאמצות האפשרו. וזה שפירש רש\"י ז\"ל 'בת ק' כבת כ' לחטא', ר\"ל כמו כשהיתה בת כ' כשאז הוא דרכו של אדם לפשפש במעשה וכו' וכו' ותופש הדרך הזה בחיזוק גדול שהוא ההתחלה ראשונה כנ\"ל, כך כשהיתה בת קו\"ף היתה ג\"כ במדריגה זאת, ע\"כ.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 55,
      "he": "תקכ . והיה אוהב מאד מי שיכול לומר הרבה וכו' ע\"ש. וכן מבואר בכמה מקומות, שאע\"פ שרבינו אמר שהמחשבה עולה יותר גבוה מהדיבור, עכ\"ז העיקר הוא הדיבור. ודבר זה מובן, כי האדם נברא בצלם ובדמות כל העולמות, ושבירת הכלים שהקדים בריאת האדם, אף על פי שעיקר השבירה היה באור העינים , שרש השבירה כבר בסתימת הפה של אדם קדמון (והרמח\"ל בספר אדיר במרום מאריך לפרש ענין השבירה בהתיחסו לאורות הפה), ואם כן אין לך דבר יותר חשוב מלפתוח הפה העליון על ידי אור פתיחת הפה בתפילה ובתורה.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 56,
      "he": "תקכא . ואמר אתם יכולים להשיג בכח המדמה שלכם מה שאני יכול להשיג בשכל, ע\"כ. עיין מש\"כ בשיחות הר\"ן אות עו , שרבינו כתב שם שלהיות בעל השגה צריכים להיות למדן, וביארתי שם בס\"ד שעכ\"ז יש ענין של רוח נבואה ששייך להשיג בלי למדנות, ולכאורה זה הדבר המבואר כאן.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 57,
      "he": "צ\"ע כי משמע מזה שהשגות של רבינו הם כמקיפים קרובים להם, ואילו במקום אחר אמר שאפילו השיחות חולין שלו יהיה השיג עבורם בעולם הבא, וכן במקום אחר אמר שהשגות של הצדיקים בעולם הזה יכולים להיות הרבה גבוהים אפילו מהשגות של אנשים בעולם הבא, ועוד דיבורים כאלו. ולכאורה צריכים לאמר שבכח המדמה יש הרבה מדרגות, כמו שחלום הוא אחד מששים של נבואה, ולכן בדמיון בעלמא יש יכולת להשיג מה שרבינו יכול להשיג בשכל, אבל לא בדמיון חזק שהוא מקיף קרוב להשכל.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 58,
      "he": "תקכו . איש אחד עמד לפניו שהיה עוסק ללמד בספרי קבלה, ובאמת לא היה ראוי ללמד קבלה. והוכיח אותו שלא ילמד קבלה, ואמר לו קבלה בגימטריא נואף. ושוב שמעתי מאחד, שהיה מדבר עם איש אחד, והיה אותו האיש קובל לפניו שאין לו לב, הינו שאין לו התעוררות הלב לתפלה ועבודה, השיב לו רבנו ז\"ל שזהו בשביל שלומד קבלה, כי'נאף אשה חסר לב' (משלי ו) וכו' ע\"ש. – עיין שיחות הר\"ן רמט על מקובל גדול שהיה איש רע.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 59,
      "he": "ועיקר הענין שקבלה בגמטריא נאוף , י\"ל על פי המבואר בספר ברית מנוחה ובספר עמק המלך (וכמדומני שגם בעל התניא כתב על זה), שבעולם אצילות ולמעלה כל האורות באהבה רבה ומזדווגים זה עם זה, מה שאי אפשר להתנהג כן בעולמות הפירוד של הנבראים.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 60,
      "he": "אכן עיין במסכת סנהדרין צט : ונואף אשה חסר לב אמר ריש לקיש זה הלומד תורה לפרקים, ופרש\"י ז\"ל לומד תורה לפרקים – ואינו לומד תדיר תדיר כמי שאין לו אשה ובועל פעמים זו פעמים זו, ע\"כ. הרי לפי זה יש לפ רש שגם הסיפור הראשון שמי שאינו ראוי ללמוד קבלה הוה בחי' נואף ח\"ו, קשור בטעם הסיפור השני שהוא ענין לימוד מנומר בלי קביעות , שהלומד קבלה ואינו ראוי, הרי אין לו קביעות בשכינה הקדושה, וע\"כ לפעמים ימשיך ויקשר למקומות לא טובים.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 61,
      "he": "תקכז . לענין הקצים, שיש כמה גדולים שמחשבין קצים ואומרים שראוי שיבוא משיח באותו הקץ שהם אומרים וכו' ורבנו ז\"ל לא היה מסכים על זה כלל, ומאר שבכל זמן שאומרים איזה קץ, אז בודאי לא יבוא משיח בשום אפן באותו הקץ שהם אומרים. וכבר מבאר בזהר הקדוש (זהר חדש בראשית יב ) שמקלל מאד כל המחשבי קצין, כי אין בן דוד בא אלא בהסח הדעת (סנהדרין צז .), ע\"ש.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 62,
      "he": "והנה לפי ראשית הדברים חשבתי שאולי יש לחלק בין קץ העתידה לבוא לבין חקיקת הוכחה שהקץ הוא עכשיו ממש, אכן כיון שסיים בתליית הדבר על הסח הדעת, לכאורה אי אפשר לחלק, כי כל מה שעוסק בקביעת זמן ביאת משיח הרי שם דעתו עליו. אלא אם כן באמת כבר התחיל הבאתו בב\"א.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 63,
      "he": "ועוד יש לחקור בזה, אם ניתן לחשוב תקופת כמה שנים שבהם יבוא גואל. ושני משלים בימינו, א' שרוצים להוכיח שהקץ יבוא בשנת שפ\"ת, אע\"פ שכבר עבר שנת שפ\"ת, מ\"מ עדיין נשארו כמה צירופים של שפ\"ת. וכן שמעתי רמז, כי חז\"ל אמרו אד\"ם , אדם דוד משיח, והרי דוד התחיל למלוך על ירושלים בשנת בתתצ\"א , ועוד בתתצ\"א שנה, הוא השנה התשפ\"ב . אכן אין החשבון מוכרח להיות כפי אותה שנה שדוד התחיל למלוך בירושלים, יכול להיות שהחשבון מחצי שנותיו, והיינו שנה שלאחריה, ולפי זה יהיו עוד שנתיים, ויכול להיות באיזה שנה אחרת של ימי חייו או לשנת פטירתו, וכפיהם יהיו עוד כמה שנים לחשבון. האם חשבונות כלליות כאלו ששייכים לכמה שנים, והרי בכל שנה לא יהיו סמוכים לגמרי בדעתם שהיא השנה, האם חשבונות כאלו גם כן חשובים כביטול ההסח הדעת.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 64,
      "he": "תקלד . רבי שמעון פעל אצל רבנו ז\"ל שיזכה לשמש אותו אחר מותו כמו ששמש אותו בחייו, ע\"כ. עמש\"כ בערך היכל.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 65,
      "he": "ע' כתובות דף קג . ת\"ר בשעת פטירתו של רבי אמר וכו' וכו' יוסף חפני שמעון אפרתי הם שמשוני בחיי והם ישמשוני במותי ... סבור מינה בהדין עלמא הוא דקאמר (רש\"י: שהיה מצוה שיתעסקו בקבורתו), כיון דחזו דקדים ערסייהו לערסיה , אמרי שמע מינה לההוא עלמא הוא דקאמר , והאי דאמר הכי דלא לימרו מילתא הואי להו ועד האידנא נמי זכותו דרבי הוא דאהני לוה , ע\"כ.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 66,
      "he": "תקלו . פעם אחת עמדו לפניו אנשיו, ובא ערל אחד מהאנשי חיל וכו' ודפק על החלון ושאל יש כן אחד וכו' השיבוהו לאו וכו' אחר אחר איזה שעה חזר ודפק וכו' כך הוא היצר הכרע שלכם, שבתחלה בא ודופק על האדם ושכפונין ערף ממנו ומשיבין אין כאן אחד מחילותיו ומסלקין אותו ואז הולך לו, ואף על פי כן אחר כך חוזר וכו' וצריכים לגרשו בכל פעם עד שיסתלק לגמרי. ועין במקום אחר מזה (לקוטי מוהר\"ן תנינא תורה מח) שצריכין להיות עקשן גדול כנגדו פעם אחר פעם ואפלו מאה פעמים ויותר, ו א ז אם יהיה חזק כנגדו כמה וכמה פעמים יזכה לסלקו לגמרי, ע\"כ.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 67,
      "he": "בספר חסידים (סימן צג, חק לישראל פרשת קרח, יום ה') כז\"ל הן כל אלה יפעל א\"ל פעמים שלש עם גבר, כיון ששמר אדם עצמו מן העבירה וכפה יצרו פעם ראשונה שניה שלישית מכאן ואילך הקדוש ברוך הוא שומרו, ע\"כ. ועיין במסכת יומא (לח:) דבי ר' שילא אמרי כיון שבאה לידו דבר עבירה פעם ראשונה ושניה ואינו חוטא שוב אינו חוטא שנאמר (שמואל א:ב:ט) רגלי חסידיו ישמר – פרש\"י ז\"ל משנהג בחסד שני רגלים כמו זה שלש רגלים (במדבר כב ) פעמים, ישמור אותו מן החטא, ע\"כ (ולעיל מיניה פרש ז\"ל שוב אינו חוטא שנא' רגלי חסידיו ישמור, סופי חסידיו ישמור, ע\"כ).",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 68,
      "he": "ויש לחלק בין עבירה להרהור עבירה.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 69,
      "he": "וכעין זה מצאנו בנטילת ידים שחרית, עיין בריש שער הכוונות ד\"ה ועתה נבאר סדר נט\"י ז\"ל ולא תרחצם יחד ג\"פ כל יד, אלא פעם אחת ביד זו, ופעם אחרת ביד הב' בסרוגין , כי על ידי כן רוח הטומאה, הנקרא שיבת\"א בת מלך היא, ומקפדת ודולגת וקופצת עד שנעתקת לגמרי משם, ואם לאו אינה נעתקת, וכן נמצא בזוהר בכ\"י, עכ\"ל.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 70,
      "he": "תקמג . ופעם אחת קרא אותנו עצים יבשים וכו' ע\"ש. ובלקוטי הלכות (חושן משפט א', כח והרשאה ד:יג) ז\"ל שלא יהיו עצים יבשים חס ושלום וכו' ע\"ש.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 71,
      "he": "אל תהיו עצים יבשים! הראשי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 72,
      "he": "תקמו . דבר לענין מלחמות המלכים שנלחמים אחד בחברו על איזה נצחון ושופכין דם הרבה בחנם וכו '. ואמר שכבר נתבטלו כמה שטותים מן העולם וכו' ועדין טעות זה ומבוכה זו של מלחמות לא נתבטלו . והיה מתלוצץ מן חכמיהם, ואמר בלשון ליצנות שהם חכמים גדולים וחושבים וחוקרים בחכמת איך לעשת כלי זין נפלא שיוכל להרג אלפים נפשות בפעם אחת (-עיין בשיחות הר\"ן אות ה' – התחבולות וההמצאות שהמציאו הפילוסופים בחכמתם , כגון כלי מלחמה נפלאים ושאר כלים העשויים בתחבולות על פי חכמה וכיוצא בזה שאר ענינ חדושים שלהם וכו' שהכל מלמעלה וכו' ע\"ש), וכי יש שטות יותר מזה לאבד ולהרג נפשות רבות בחנם, ע\"כ.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 73,
      "he": "עיין בקהלת ( ח:ח ) ואין משלחת במלחמה, פירש המצודת דוד (שלא כפרש\"י ) ז\"ל הנשק המוכן בעת המלחמה אין מועיל להציל מן המות , ע\"כ.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 74,
      "he": "תקמז . ואמר על עצמו, שכשהוא מוליך ממון אצלו בדרך, הוא מדקדק מאד לגנזו יפה בבגד שלו בתוך בית יד כנגד לבו, ושלא יהיה בו שום קרע ונקב. ואף על פי כן בכל עת שהוא בדרך, הוא ממשמש בכיסו בכל שעה אם יש אצלו הממון, ע\"ש.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 75,
      "he": "עיין במסכת בבא מציעא ( מב .) מאי הוה ליה למיעבד (-מה היה לו לעשות שמירה יותר טובה) אמר רבא אמר רבי יצחק אמר קרא (במעשר שני שנוטל אותם הבעלים לירושלים) 'וצרת הכסף בידך', אף על פי שצרורים יהיו בידך. ואמר רבי יצח ק לעולם יהא כספו של אדם מצוי בידו ( פרש\"י ז\"ל לא יפקידנו לאחרים במקום אחר, שאם תזדמן לו סחורה לשכר , יהא מזומן לו, ע\"כ), שנאמר וצרת הכסף בידך, ע\"כ. והנה מימרא השניה של רבי יצחק פרש\"י שהוא ענין שיהא מזומן לעשות סחורה, וצריך עיון קצת, דאם כן איך למדו את זה ממעות מעשר שני שאינם מזומנים לעשות סחורה איתם. ויתכן שרבינו למד מזה כפשוטו, שיהיה ממשמש בהם בידו תמיד.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 76,
      "he": "תקנג . הרב המגיד הקדוש רבי דב הנ\"ל שבכל הסתכלות שהיה המגיד ז\"ל מסתכל ראה כל השבעה רועים, ע\"ש. נראה שהענין בזה מבואר בקיצור הכוונות של הרמח\"ל, שגילה שם בסוף עוד שני סדרים של כוונות נוסף על הכוונות שגילה האריז\"ל , והסדר השני הוא לעשות כל הבריאה גוף להאלהות (ולא רק ענף כמו שהוא לפי סדר הכוונות על פי האריז\"ל ), ודבר זה שייך רק בהתקשרות להצדיקים שהמשיכו אלהותו יתברך בעולם, ובעיקר הם השבעה צדיקים ע\"ש. הרי שכדי לחיות בבחינה, וכדי לפעול עוד את עיקר הכוונה שהוא הסדר השלישי לזווג הבריאה הנפרדים עם האלהות , צריך לראות תמיד השבעה צדיקים.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 77,
      "he": "תקנה. השם יתברך אוהב אדם מרקח \" גאט האט ליעב א גיפרעגילטן מענטשן \", ע\"ש. הרי שרבי נתן תרגם – גיפרעגילטן - מרקח , ולכאורה זה מה שאנחנו אומרים היום מטגן יותר מדויק , וכן שמענו כמה פעמים מסבא ישראל שהיה אומר שרבינו אוהב חסיד מטוגן , כי לכאורה עיקר המשמעות של מרקח הוא שיש לו כמה גוונים וידיעות בכל מיני מקצאות ואולי אפילו מנוסה בחיים. ומטוגן משמע יותר הענין שטעם וסבל ועבר עליו הרבה. ולכאורה רבינו אמר את המשפט ביידיש, אז הכי מכוון לתרגם מטוגן. וצע\"ק למה רבי נתן תרגם מרקח .",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 78,
      "he": "והחברים כבר עמדו על זה ש\"מטוגן\" בגמטריא נ נח. ומצאתי שורש לזה בתורה הקדושה, כאשר הש\"י הראה את עצמו למשה רבינו בסנה, ושואלים המפרשים למה דוקא בסנה, והוא להראות הענין של עמו אנכי בצרה, ויותר עמוק להראות שזה מה שהש\"י אוהב, מטוגן, וזה מה שמשה אומר מיד כאשר ראה את הסנה בוער באש (פרשת שמות) אסורה נא..., נא זה לא מבושל, הפסח ( גמטריא נחמן) אסור לאכול נא, ועשו בקש הלעיטני נא, דוקא רצה נא, לא מבושל, אבל רבינו אוהב שיהיה הנ\"א מטוגן בנח, ננח !",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 79,
      "he": "והנה במשנה של איזהו מקומן שאומרים בשחרית – לומדים שהפסח ( נחמ\"ן כנ\"ל) – \"ואינו נאכל אלא צלי\" הראשי תיבות ע\"ה בגמטריא נחמן. כי רבינו אוהב מטוגן!",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 80,
      "he": "וע\"ע מש\"כ בערך מנחה, על הקרבן מנחה ועל הטיגון במחבת.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 81,
      "he": "תקנח. שהקלפות של המקרות של האיש הולכים אליה, ומזה בא מראין שלהם רחמנא לצלן , ע\"כ.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 82,
      "he": "עיין ספר המדות ערך בנים א:כט, וערך נאוף א:יז.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 83,
      "he": "תקנט . שבכל פסיעה שהאדם הולך ממקום למקום, הוא בא בכל פעם בעולמות אחרים (הובא בהלכות תחומין הלכה ב), ע\"כ. ובזה יש הבנה חדשה בענין שכר פסיעות.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 84,
      "he": "עיין ליקוטי מוהר\"ן תנינא תורה קכד - שלפעמים מגיע לאדם הרהור תשובה והשתוקקות להשם יתברך באיזה מקום, שצריך שם באותו המקום דיקא להתחזק בזה ההרהור תשובה וכו' ולא ימתין ולא יזוז ממקומו וכו' כי כשיזוז ממקומו, יכול להיות שיפסק וכו' ע\"ש (ורמז לזה כתבתי במסכת יבמות דף יד.).",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 85,
      "he": "וכן מצינו שרבינו אמר על עצמו (חיי מוהר\"ן קכא ) בכל פסיעה ופסיעה של נסיעתי אני מכריע את כל העולם כלו לכף זכות (וכן בחיי מוהר\"ן קנה). חיי מוהר\"ן רי – בענין נסיעתו יש סודות נוראות בכל פסיעה ופסיעה וכו'מכל שכן בנסיעה האחרונה הזאת שנסע להסתלק שם אשר לא יכלה רעיון סודות נפלאות עצומות ונסתרות רבות שהיה בכל פסיעה ופסיעה ובכל ענין וסבה של עניני הסתלקותו. חיי מוהר\"ן רצא – ואמר שבכל פסיעה ופסיעה שלהם כשנסעו אליו נברא מלאך מכל פסיעה ופסיעה. ואמרו לו הלא גם כמה יגיעות יש לנו וכמה פסיעות אנו הולכין קודם ששוכרין העגלה לנסע . השיב בודאי גם זה בכלל, כי גם מאלו הפסיעות נברא מלאך מכל פסיעה ופסיעה.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 86,
      "he": "ועיין בחיי מוהר\"ן אות סה, סיפור מצדיק שהיה לו עבודה ללכת בביתו אנה ואנה כך וכך פעמים, ופעם אחת חיסר והלך פחות פסיעות, ועי\"ז נפל לעצבות. ושם הפסיעות היו הלוך ושוב, ולא להגיע לאיזה מקום אחר, ויש לעיין אם זה אותו ענין שרבינו גילה כאן בענין ההולך ממקום למקום. ועיין בליקוטי מוהר\"ן צב – על ידי מה שאדם נע ונד בתוך ביתו יכול להחיות מתים. ועיין בשיחות הר\"ן אות רפ – שיש נשמות נדחות שאינם יכולים להתעלות כי אם על ידי מה שהצדיק נע ונד. ויש צדיק שאינו רוצה להיות נע ונד בדרך, אבל אף על פי כן הוא נע ונד בביתו, הינו מה שהוא הולך הנה והנה בביתו זהו גם כן בחינת נע ונד, עכ\"ל.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 87,
      "he": "תקסז . שעיקר שם עשיה דקדשה הוא צדקה (הלכות צדקה הלכה א), ע\"כ. במסכת שבת (קנו.) האי מאן דבצדק (שנולד בו), יהי גבר צדקן, אמר רב נחמן בר יצחק, צדקן במצות, ופירש רש\"י ד\"ה צדקן במצות, צדקה לעניים, דקרי ליה מצוה (בכל) לשון אגדה, ע\"כ. ועל הגליון ציינו לספר ליקוטי אמרים תניא ח\"א פרק לז שכתב ז\"ל ובכל תלמוד ירושלמי היא נקראת בשם מצוה סתם, כי כך היה הרגל הלשון לקרוא צדקה בשם מצוה סתם מפני שהיא עיקר המצוה מעשיות ועול על כולנה וכו' ע\"ש, עכ\"ל. וע\"ע בתורת חיים, במסכת ע\"ז דף ד..",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 88,
      "he": "תקסח . עקר התקוה על ידי בחינת למעלה מהזמן שמשיגים הצדיקים שהם בבחינת משיח. כאשר הבנתי מפיו הקדוש שמאר סמוך להסתלקותו שהוא הולך עתה עם המאמר שגלה (לקוטי מוהר\"ן תנינא סא ) על פסוק אני היום ילדתיך וכו' שהוא עוסק ביגיות גדולות כל כל לקרב נפשות רבות להשם יתברך, ועדין לא עלתה בידו כרצונו, והמחלוקות והמניעות בגשמיות וברוחניות מתגברין ומתפשטין מאד מאד בכלליות ובפרטיות על כל אחד ואחד, עד אשר כשל כח הסבל, ורבים נכשלו ונפלו על ידי זה וכו' הינו שהשם יתברך יעזרו לדלג על הכל, וסוף כל סוף יתגלה האמת, וכלנו נשוב להשם יתברך באמת, והימים הראשונים יפלו, כי כל הזמן יתבטל, ויכלל הכל בבחינת למעלה מהזמן, ושם יתתקן הכל וכו' (הלכות מילה והלכות עבדים הלכה ד אות יז ע\"ש), עכ\"ל.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 89,
      "he": "הרמח\"ל מבאר איך שכל התיקון תלוי ברוחו של משיח (וכתב שכל התיקון היה אמור להיות ביום אחד על ידי אדה\"ר , אבל חטאו גרם לאריכת הזמן) , ולא שהימים הראשונים יפלו, אלא שיתהפכו לטוב. וזה לשונו בספר אדיר במרום (עמ' תקפט - , מכון רמח\"ל . שפט-, ספינר ): כל מיני קלקול שבעולם – כולם תולדות השבירה הם. ובעולם מתגברים תולדותיה יותר. ורוחו של משיח הוא בחינת עו מדת לטהר כל העולמות כלם מכל חשך שבהם, כי הלא זה צריך ליעשות על ידי בני האדם. ותבין למה צריך שיבא משיח קודם אלף השביעי, כי ההכנות היותר גדולות הצריכות לימצא בעולמות – כולם תלוים בזה הרוח. וכו' וכו' ויש בו כח להעביר כל הפגמים בסוד סליחה. וכו' וכו' כי כל התיקונים הצריכים ליעשות מבני האדם, שכלם הולכים להעביר סוד התהו ובהו, וכלם תלוים ברוח הזה וכו' וכו' ונמצא שאע\"פ שאנו אחר חטא אדם הראשון, אעפ\"כ למעלה נעשה התיקון בדרך שהיה צריך ליעשות למטה ג\"כ קודם חטאו. וזה סוד גדול לתקן קלקולי הגלות עצמם, שאחר כך בבוא הגאולה יתהפך הרע עצמו לטוב. כי הגלות היה באמת רק רע, אפילו שתבוא הגאולה הלא היה כחולה שנתרפא. שעל כל פנים החולי היה רע, אלא שאחר כך עבר הרע ובא הטוב. אבל הב\"ה רוצה שאפילו הגלות יהיה טוב. ואז ככל קלוקלי הגלות הוא ממציא כנגדם תיקונים גדולים בבחינת גילוי היחוד העליון, עד שיהיה רווח אח\"כ מהגלות עצמו וכו' וכו' ובכח רוחו של משיח לגלות היחוד העליון כבראשונה וכו' ע\"ש.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 90,
      "he": "תקסט – איש אחד התלונן על עצמו לרבינו כמה גרוע הוא, ורבינו ענה לו בחכמה אז אין עם מי לדבר כלל, ואז האיש כבר התחיל לדון את עצמו לכף זכות.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 91,
      "he": "ועל פי זה כתב מוהרנ\"ת את הקטע בלקוטי הלכות יורה דעה ב', הלכות ראשית הגז ד:ד פירוש הפסוק (עמוס ט:ז) הלוא כבני כשיים אתם לי בני ישראל, שהשם יתברך כאילו השוה את עם ישראל להיות ממש כגוים, כדי שעל כרחך מזה יהיה בולט וברור שאינו כן, וכל הטוב שיש על כל פנים לישראל אפילו במצבם הכי גרוע. – שוב ראיתי שרבי נתן בעצמו שם (אות ו) מביא את הקטע הנ\"ל להורות שממנו למד לדרוש כן. ברוך שכוונתי....",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 92,
      "he": "חיי מ ו הר\"ן תקע\"ה: 'ואפילו אם ח\"ו יבואו עליו היסורים זוכה על ידי זה וכו '' עמש\"כ בלקוטי מוהר\"ן טו:א .",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 93,
      "he": "תקעז . שמעתי שאמר לאחד שיהדר שיהיה לו כוס נאה ויקרה לקדוש וזה מסגל לעשירות. ואמר לו אז כי כוס גמטריא אלקים. ואלקים הוא בחינת יראה. ויראה היא בחי' אשה . ואמרו רז\"ל (בבא מציעא נט) אוקירו לנשיכו כי היכי דתתעתרו , ע\"כ.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 94,
      "he": "מצינו בגמרא שקידוש מעשרת, ומביאה סיפור שאשה דייקא מסרה נפשה קצת על מצות קידוש, ועי\"ז נתעשרו , וסיפור שעל ידי קצת מסירת נפש חיתן בנו בעשירות.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 95,
      "he": "מסכת מגילה סוף כז : שאלו תלמידיו את רבי זכאי במה הארכת ימים וכו' ולא ביטלתי קידוש היום, אמא זקינה היתה לי, פעם אחת מכרה כפה שבראשה והביאה לי קידוש היום, תנא כשמתה הניחה לו ג' מאות גרבי יין כשמת הוא ניח לבניו שלשת אלפים גרבי יין. רב הונאה והא אסר ריתא (-חגר עצמו במין גמי ) וקאי קמיה דרב , אמר ליה מאי האי, א\"ל לא הוה לי חמרא לקידושא ומשכנתיה להמיינאי (-חגורה) ואתאי ביה קידוש, א\"ל יהא רעוא דתיטום (-תתכסה) בשיראי (-משי), כי איכלל רבה בריה רב הונא איניש גוצא הוה גנא אפוריא אתיין בנתיה וכלתיה שלחן ושדיין מנייהו עליה עד דאיטום בשיראי וכו' ע\"ש.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 96,
      "he": "תקעט ז\"ל ודברו אז מכל הצדיקים ומה היה עבודתם, ונשא רבנו ז\"ל עיניו למעלה וסים : אבל מה הוא הענין שלי זה, זה אינו יודע שום אדם. ובלשון אשכנז: \"האבער וואס מיין זאך איז דאס וויסט קיינער ניט\". אחר כך אמר להאיש הנ\"ל אספר לך מהו החולאת שלי וכו' ע\"ש. וצע\"ק שהלוא לעיל באות תג גילה בפירוש שכל הענין (-יש שדקדקו שאמר ענין, דהיינו שבכל ענין וענין) שלו הוא רק ראש השנה. ודוחק לפרש שעוד לא גילה הענין של ראש השנה שלו אז, וגם דוחק לפרש שמה הענין של רבינו בראש השנה לא ידוע.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 97,
      "he": "תקפח. אחד מאנשי שלומנו היה קובל ומתנצל לפניו ז\"ל באשר שיש לו צער גדול מזה שאין לו מקום מיחד לעבודת ה', כי ביתו קטן וצר מאד, ובכל פעם יושבין שם עכו\"ם כמו שרגילין בבית המזיגה, ועל ידי זה דעתו מבלבלת מאד. השיב לו רבנו ז\"ל מסתמא אם היה השם יתברך יודע שכל בחירתך ועבודתך תלוי בזה שיהיה לך מקום מיחד , מסתמא היה נותן לך מקום מיחד , ועכשו בודאי מסתמא אתה יכול להיות איש כשר גם בבית זה. עוד דבר עמו כדברים האלה, ע\"כ.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 98,
      "he": "שאלתי את המפרסם מ.ס. ע\"ה בענין הבטחון שמובא שצדיקים המשיכו כל מיני השפעות בכח הבטחון, והלוא אמונתינו אומרת שהכל לטובה, אז איך היו בטוחים שהש\"י ישפיע להם אותם דברים לעומת האמונה שאפילו בלי אותם הדברים מצבם הכי טוב. ושאלתי עוד, הרי מצינו שהאבות חששו שמא יגרום החטא שלא יתקיים אפילו מה שהבטיח השם יתברך במפורש. והוא ענה לי שעל דבר שידעו שהם צריכים בשביל עבדותם בעבודת השם, על דבר כזה בטחו שבודאי השם יתברך יביא להם. אכן איך באמת יודעים מה רצון השם שתעבוד אותו. וכאן רבינו קבע לאותו אדם שכיון שלא היה לו חדר מיוחד מסתמא רצון השם היה שיעבדוהו בלי החדר. וי\"ל שצדיקים ידעו מה באמת כל בחירתם היתה תלויה בה שיבטחו שהשם יתברך יתננה .",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 99,
      "he": "עיין בליקוטי מוהר\"ן רכה שבטחון הוא על ידי שכל, ואולי זה הענין שצריכים עליו שכל.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 100,
      "he": "אכן באמת חז\"ל בזוהר ובגמרא כבר הורו, לפחות במקרה וסיבה אחד שבה יש לבטוח, וז\"ל הגמרא (ברכות ו:) אמר רבין בר רב אדא אמר רבי יצחק כל הרגיל לבא לבית ה כנסת ולא בא יום אחד הקב''ה משאיל בו שנאמר {ישעיה נ-י} מי בכם ירא ה' שומע בקול עבדו אשר הלך חשכים ואין נוגה לו אם לדבר מצוה הלך נוגה לו ואם לדבר הרשות הלך אין נוגה לו יבטח בשם ה' מאי טעמא משום דהוה ליה לבטוח בשם ה' ולא בטח , ע\"כ.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 101,
      "he": "ועיין שם במפרשים, וראיתי שיש שדייקו מלשון רש\"י שמדובר רק לענין השכמה ע\"ש. ויש לאמר שזה קאי רק לענין מצוה דרבים כמו תפילת שחרית בציבור בבית הכנסת. ועכ\"פ אפילו אם נאמר שהולך על כל המצות, זה יהיה תנאו, שכבר התנהג באותו מצוה והקב\"ה כביכול מחכה לו שיעשה עוד.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 102,
      "he": "שוב מצאתי בפירוש מנחה קטנה על ספר שמואל עה\"פ ויקם דוד וילך הוא ואנשיו ויך בפלשתים מאתי ם איש ויבא דוד את ערלתיהם וכו' ( א:יח:כז ) ז\"ל יש מקשים איך סכן דוד עצמו להכות מאה פלשתים וזה בשביל תועלת המועיל להתחתן במלך... ואפשר לומר שכיון שנמשח דוד למלך אין כבודו להתחתן כי אם בבת מלך, וכיון שאי אפשר לבא למדרגה זו כי אם על ידי מאה ערלות פלשתים, היה מבטח שה' יסכים על ידו, כדי שישא אשה הראוי למלך, ע\"כ (ובחז\"ל במשנת רבי אליעזר פ\"ז כתוב על זה, גבורתו היה לבטח על הקב\"ה, אימתי בשעה שארס את מיכל, מה שאול מחשב ואומר, ויאמר שאול אתננה לו ותהי לו למוקש (פסוק כא ), אין חפץ למלך במהר ומתן (פסוק כה). ואם תאמר שלא חש, והלא קדם לכאן היה מבקש להרגו , אף על פי כן בטח בהקב\"ה והלך לו, שנאמר וילך דוד הוא ואנשיו (ויכו) בפלשתים, ע\"כ) .",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 103,
      "he": "ועיין בימי מוהר נ\"ת פב ז\"ל ועקר גדל עצם היסורים שלי בזה שהגיעו עד הנפש היה מחמת שלא היה לי שום חדר מיחד בשביל לעסק בו בהתבודדות, אשר זה היה מכרח לי מאד מאד , אבל לא זכיתי לזה, וגם בהיותי בנעמירוב לא היה לחד מיחד כרצוני, אף עף על פי כן מחמת שישבתי בבית אבי זקני ז\"ל שהיה בית גדול מרוח, מצאתי שם ברב פעמים מקום מיחד , אבל בכאן שישבתי בשכנות היה קשה לי למצא מקום מיחד , והיו לי יסורים גדולים מזה, ואעפ\"כ היו לי כמה עצות בזה בעזרת השם יתברך, כאשר כבר דברנו מזה הרבה, אך איש כמוני בודאי היה צריך חדר מיחד בפרט שהייתי צריך בכל פעם לעסק בכתיבת דבריו הקדושים וכו' שלזה צריכים בודאי חדר מיחד , אבל לא זכיתי לזה עדין, וישבתי בבית המדרש ולמדתי בתמימות פוסק ושאר ספרי קדש, ונעלם ממני ולא ידעתי שעדין אפשר גם עתה להאיר באיזה נפשות ישראל לעוררם לעבודת השם באמת כפי מה שקבלתי ממנו ז\"ל וכו' ע\"ש.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 104,
      "he": "והנה מש\"כ \"איש כמוני\", אולי זה בא לאפוקי מאיש הנ\"ל שרבינו אמר לו שמסתמא אין בחירתו תלויה בזה שיהיה לו חדר מיחד , ולעומת זאת רבי נתן מעיד על ע צמו, שהוא בודאי היה צריך, ועכ\"ז לא זכה לה מיד, ולקח לא עוד הרבה זמן עד שזכה לזה , וקודם זכה במקצת, שעשה מחיצה בתוך הבית, אבל זה לא היה מספיק, ואז התחיל לעסק לבנות לו חדר מיחד , עיין כל זה בסימן צד שם, וכז\"ל וזה היה לי לישועה גדולה ונפלאה בלי שעור, ואז ראיתי בחוש כמה וכמה צריכין לקוות לה' ולבלי להתיאש מישועתו בשום דבר, אף על פי שרואין שעוברין ימים ושנים הרבה והישועה רחוקה, אף על פי כן צריכין לקוות ולחזר ולקוות עד ישקיף וירא ה' משים ע\"ש.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 105,
      "he": "והרי אף על פי שידע שמכרח לו, ובסוף באמת זכה להחדר , אבל לקח זמן וכו '. ואכמ\"ל.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 106,
      "he": "ועיין בעקידת יצחק שער כו ז\"ל וזו היא מדה שלמה בכל כיוצא בזה, כשיגיע האדם אל סוף מה שבידו לעשות – יבטח בשם ה', וי ש ען באלקיו יגמר בעדו על ידי התפלה והתחנה אליו יתברך. והוא בהשגחתו ישמע בקולו ויגמר בעדו, ע\"ש.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 107,
      "he": "במסכת סוטה במשנה מח. משחרב בית המקדש בטל השמיר ונופת צופים ופסקו אני אמנה מישראל שנאמר הושיעה ה' כי גמר חסיד וגו' (-ופירש המהרש\"א שאנשי אמנה הם בבחי' חסידות). פירש רש\"י ז\"ל אנשי אמנה, בוטחים בהקב\"ה וסומכין עליו לעשות טוב ואין דואגין לחסרון, עכ\"ל. [ביאר בתפארת ציון, שבזמן בית המקדש היתה הנהגת הקב\"ה בהתגלות, והיו עשרה ניסים קבועים במקדש, ולכן היה בכחם לעלולת בבטחונם עד כדי כך שלא יהיה להם הבדל אם יש להם פת בסלם למחר או לא (-לקמן מח: משמע שאפילו אנשי אמנה יש להם לפחות לאותו יום). אך לאחר החורבן, הקב\"ה מנהיג את העולם בהסתר פנים, ואין בכח האדם להתגבר בבטחונו עד כדי כך שיצייר לעצמו שיהיה עזרו יש מאין, ע\"כ]. ובגמרא דף מח: ופסקו אנשי אמנה, אמר רבי יצחק אלו בני אדם שהן מאמינין בהקב\"ה דתניא רבי אליעזר הגדול אומר כל מי שיש לו פת בסלו ואומר מה אוכל למחר אינו אלא מקטני אמנה עיין שם. ופרש\"י ז\"ל שמאמינים בהקדוש ברוך הוא, לוותר ממונם לנוי הדור מצוה ולצדקה ולהוצאת שבתות וימים טובים, עכ\"ל.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 108,
      "he": "תהלים קיט:קטז סמכני כאמרתך ואחיה ואל תבישני משברי.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 109,
      "he": "תהלים קיב:ז-ח משמועה רעה לא יירא נכון לבו (- פרש\"י ז\"ל נאמן לבו ליוצרו) בטח בה. סמוך לבו ( פרש\"י ז\"ל נשען ובטוח על הקדוש ברוך הוא) עד אשר יראה בצריו .",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 110,
      "he": "בביאור הגר\"א בספר ישעיה עה\"פ הנה א-ל ישועתי אבטח ולא אפחד ( יב:ב ) כז\"ל הינו על דרך מה שנאמר (בראשית טו:ו ) 'והאמן בה' ויחשבה לו צדקה'. ולכאורה קשה, מאי רבותיה קא משמע לן גבי אברהם שהאמין, הלא מלתא זוטרתיה לגביה. הענין הוא, לפי שמצינו גבי יעקב אף על פי שהבטיח לו הקב\"ה 'ושמרתיך בכל אשר תלך' (בראשית כח:טו ), אף על פי כן 'ויירא יעקב מאד' (בראשית לב:ח ), שמא יגרם החטא (ברכות ד.), אבל אברהם לפי שחשב ההבטחה הזאת מצד הצדקה ולא מצד הדין לכן לא היה מתירא שמא יגרם החטא, כי 'חסד ה' מעולם ועד עולם' (תהלים קג:יז ) אף אם יחטא. וזה שאומרים 'עד הנה עזרונו רחמיך ולא עזבונו חסדיך' (תפילת נשמת) ולא מצד מעשינו, ואם כן 'אל תטשנו ה' אלקינו לנצח' אף כי חטאנו, וידוע ש'א -ל' הוא חסד. וזה שאמר 'הנה א-ל' שהוא מדת החסד, 'ישועתי' ולא מצד מעשי, 'אבטח ולא אפחד' שמא יגרם החטא חס ושלום , עכ\"ל .",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 111,
      "he": "וצ\"ב שפירש שאברהם אבינו קיבל הבטחה והאמין בה מצד חסדו ולכן לא דאג שמא יגרם החטא, ואחר כך פירש בנשמת, אף בלי הבטחה, רק מצד עד הנה היה חסד, יש לקוות שימשיך אפילו אם יחטא, ואחר כך פירש הפסוק בישעיה ולא הזכיר שום הבטחה ולא אפילו ענין של 'עד הנה'.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 112,
      "he": "תקצא . שלשה דברים אינם חשובים בעיניו שוחט ומלמד וחסיד בעיר קטנה! ע\"כ, אכן שם המשיך ז\"ל שבנקל לו להכשל בגאות חס ושלום, ע\"כ, אבל כל זה בסוגריים, ויתכן שהוא הוספת המעתיק (וכמו שהוסיף לענין כן להתפלל לא להתפלל – בכוונה), וצריך עיון – עמש\"כ לעיל אות תסה .",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 113,
      "he": "תקצד . ואני אפתח לך שבילי השכל, ותלך ותטיל דרך כל התורות שלי כדרך ההולך ומטיל בהיכלות ובנינים נפלאים ונוראים וכו' ע\"ש. עמש\"כ בליקוטי מוהר\"ן תורה רמה.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 114,
      "he": "תקצד . גאוה טו. – אתה חושב עבור המעשים טובים ש לך, רק בשביל שאני רוצה כך, ע\"ש. עיין ספר המדות ערך גאוה אות טו - אין להתגאות בהשגות גדולות או במעשים טובים, כי הכל על ידי הצדיק שבדור, והוא אצל הצדיק כעט אצל הסופר, ע\"כ.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 115,
      "he": "תקצד . וספר זאת לענין התחזקות שגם הצדיק הגדול מאד נפל בדעתו כמה פעמים כל כך עד שנדמה שאבדה תקותו חס ושלום, עד שהכרח להחיות את עצמו ולחזק את עצמו בזה שעל כל פנים לא יהיה ממנו ולא כלום, ע\"ש.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 116,
      "he": "מענין שמשה רבינו שהיה ענו מכל אדם, ובבחי ' מה, יכולים לנקוד את השם משה עם שורק בסוף, שתיקרא: משהו. (ועיין בליקוטי מוהר\"ן תנינא תורה פב , שמשה רבינו היה מקשר א\"ע עם כל ישראל אפילו עם הפחות שבפחותים, ויש עוד כמה השוואות).",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 117,
      "he": "ואז ספר לי מצדיק אחד גדול שכמה פעמים היה חושב בדעתו ואפלו אם יהיה נעשה ממני חס ושלום אפר תחת כפות רגלי הצדיקים וכו' על כל פנים אין ואפס לא יהיה ממני וכו' והנראה מדבריו שכמה וכמה פעמים החיה עצמו בזה וכו '.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 118,
      "he": "ועכ\"ז עיין בשיחות הר\"ן אות מח - עד שהוא מוכרח להיות מרוצה לעבד את ה' תמיד כל ימי חייו על מנת שלא לקבל פרס וכו' בלא עולם הבא וכו' ע\"ש.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 119,
      "he": "תרב . וכי שרבן יוחנן בן זכאי יהיה מספק בזה אם יוליכו אותו לגיהנם , ע\"ש.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 120,
      "he": "עמש\"כ בליקוטי הלכות, הלכות שבועות ב:יז.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 121,
      "he": "ועיין מש\"כ בישעיה כו:ז שלכאורה מבואר ברש\"י שהצדיק עוד צריך למצוא הדרך לקבל שכרו.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 122,
      "he": "וכי שיך שרבן יוחנן בן זכאי יהיה מספק בזה אם יוליכו אותו לגיהנם . אך הצדיק הגדול מוליכין אותו אחר מותו דרך הגיהנם כדי להעלות משם נשמות כידוע (זהר ויקרא רכ : , וע\"ע בישעיה עה\"פ תראינה ארץ מרחקים לג:יז רש\"י הביא מתרגום יונתן, תסתכל ותחזי בנחתי ארע גיהנם, ע\"כ, ולעיל מיניה פרש\"י ז\"ל מלך ביפיו תחזינה עיניך, לך הצדיק אני אומר שתזכה לראות זיו שכינתו של מקום, ע\"כ ), נמצא שהצדיק הגדול הוא עובד את ה' גם אחר מותו וכו' וכו '.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 123,
      "he": "וזה שהיה רבן יוחנן בן זכאי מתירא ומסתפק אם יוליכו אותו בגן עדן או בגיהנם כי היה חושש שיוליכו אותו דרך הגיהנם בשביל להעלות נשמות כנ\"ל. (אמר המעתיק עין בהרי\"ף לעין יעקב מפרש גם כן באפן זה) כל זה שמעתי בשמו, אך בענין רבן יוחנן בן זכאי נסתפקו השומעים בפרושו על פי ההקדמה הנ\"ל אם הכונה שרבן יוחנן בן זכאי היה בוכה פן יוליכו אותו דרך הגן עדן מחמת שאינו גדול במעלה כל כך שיוכל לילך לגיהנם להעלות משם נשמות, נמצא שהפרוש הוא בהפך מפרוש הפשוט, או שהפרוש כפשוטו שהיה מתירא שלא יוליכו אותו לגיהנם הינו בשביל להעלות נשמות כנ\"ל ואף על פי כן היה מתירא מאד ובוכה על זה, כי אף על פי שהיה צדיק גדול אף על פי כן היא עבודה גדולה להצדיק ויגיעה גדולה ופחד גדול כשצריך לילך לגיהנם בשביל להעלות נשמות, וכמובן קצת בספרים , ע\"כ.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 124,
      "he": "עיין במגלה עמוקות קיא: שב' דרכים יש לגן עדן, האחד דרך גיהנם, כמ\"ש (שמואל א:ב:ו) מוריד שאול ויעל, שמשם עולין לגן עדן, כמ\"ש (משלי יד:יב ) יש דרך ישר לפני איש, שהוא הולך לגן עדן, אבל אחרית דרכו מות, שצריך לילך דרך גיהנם, אשר על זה אמר דוד (תהלים טז:י ) כי לא תעזוב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת, תפלתו היתה שלא ילך בזה הדרך, וז\"ש אחר כך (תהלים טז:יא ) תודיעני אורח חיים, ודרך שני יש עולין למעלה מיד, ועל זה אמר שלמה (קהלת ג:כא) מי יודע רוח בני האדם העולה הוא למעלה מיד, או אם היא רוח הבהמה שהיא יורדת למטה שהוא דרך שאול. והנה בכל מקום שתלך הנשמה, העמיד הקב\"ה אדם אחד מזה העולם, ועל זה אמר אנא אלך מרוחך כנגד קרח ועדתו שהוא ממונה על רוחות, ואנא מפניך הוא אתמר על שר הפנים שלמעלה שהיה גם כן בן אדם מעולם הזה, וכו' עיין שם באריכות.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 125,
      "he": "ועל כל פנים לפי המגלה עמוקות עדיף לא ללכת כלל דרך גיהנם, ועל כן דוד המלך היה מתפלל להינצל מדרך זה, ולא התפלל שיהיה לו כח או כדומה, רק שלא לילך דרך גיהנם כלל. ואולי יש לדחות דמצינו כמדומני אצל ר' לייב שרה'ס , או מצדיק אחר שהיה עוסק כל ימיו בפדיון שבוים, ולא הסכים ליכנס לחלקו בגן עדן עד שנפדו כל הנשמות מגיהנם . והרי יש עוד דרכים להעלות הנשמות מגיהנם בלי לראות פניו.",
      "en": ""
    }
  ]
}