Eved Hashem - מי זוכה להשגחה פרטית מהשמים?

ספר ''החינוך'' (במצוה קסט) מביא ג' שיטות: - השגחת השם יתברך מקיפה וחלה על כל ענייני העולם. על בעלי חיים ועל כל שאר דברים ולא יתנועע דבר אחד קטן בעולם, רק בחפצו, ברוך הוא, ועפ''י גזרתו. ואפי' עלה אחד אם נפל מן האילן, הוא גזר עליו שיפול ואי אפשר שיתאחר או יקדם זמן נפילתו אפי' רגע. בירושלמי (שביעית פרק תשיעי) וכן בזוה''ק ובמדרשים מובא המעשה באותו צייד שפרס מצודתו לצוד ציפורים, ואכן לכדה מצודתו ציפור שהסתבכה ברשת. לפתע יצאה בת קול והכריזה: ''חסד''! ומיד ניצלה הציפור.

ואמר רשב''י, שהיה עד ראיה ועד שמיעה לכל המעשה: אם ציפור אינו נלכד וניצוד מבלעדי שמיא, כל שכן בן אדם! כלומר, השגחה יש גם על ציפור ואם לא נגזר עליה להילכד, לא יועילו כל המצודות שבעולם. וגם אם תיתפס ברשת - ישחררוה! !! - שיטת הכופרים הסכלים, שהקב''ה אינו משגיח כלל על כל ענייני העולם השפל. לא על אנשים ולא על בעלי חיים וטעותם נובעת מכך שחושבים שאם הקב''ה כזה גדול ונשגב ומרומם, הכיצד יתבונן על העולם הקטן, השפל והפחות הזה? ולכן הם אומרים - ''על השמים כבודו!'' אבל המאמין אומר: ''המשפילי לראות בשמים ובארץ.

.. ''! - ההשגחה הפרטית הנזכרת, היא רק על האדם, אבל על כל פרט ופרט המתייחס אליו - ''והוא המבין אל כל מעשיהם''. אבל בעלי חיים יש עליהם השגחה כללית בלבד, שכל מין מן המינים הנבראים בעולם, שהקב''ה חפץ בקיומו התמידי, יתקיים לעולם ולא יכלה ויאבד כולו. עד כאן תמצית דבריו. בספר ''שומר אמונים'' ח''ב (השגחה פרטית סימן טז) האריך לבאר בעניין זה והוכיח שמסקנת הדברים כמו הדעה הראשונה שהביא ''החינוך''. ולכל הדעות כוונתו לומר ולהדגיש דבר יסודי והוא שאין הנהגה ניסית על בעלי חיים.

אלא אופן ההנהגה עמהם הוא עפ''י הטבע, אבל ברור שהכל בהשגחתו, יתברך. והוסיף לציין דוגמאות אחדות מן החיים להבהרת יתר. כגון זאת, שגם הפסד פרוטה אחת, נכלל בהשגחה עליונה בלי שיעור. וכל מיני צער קטן, אפילו כל שהוא, הכל נגזר מהשמים. ואפי' עגלה טעונה תבן וקש, שנראה כדבר קל ולא נחשב, ונפל ממנה בדרך והתפזר קצת פה קצת שם, זה ג''כ בהשגחה עליונה, ויש מי שיודע למה עליו ליפול, איזה מהם ייפול, האיך ייפול ועל איזה מקום ייפול.

וכן עלים הנושרים מן האילן הם במנין מדוקדק וההשגחה עליהם כוללת איזה עלה ייפול ראשון ואיזה עשירי, ועל כמה מהם ידרסו בני אדם, ואיזה מן העלים יישאר על העץ - עתים יש בעלים ניצוצין ונשמות מגולגלות וזה הוא תיקונם, כמובא בדברי רבנו האר''י ז''ל - וכן איזה פרי תאכלנו התולעת, ואיזה מתוקן למאכל כל אדם, ואיזה מהם ראוי לצדיקים ועובדי ה'. אלא שהשגחת הבורא, הרחמן, מתמקדת באדם ביתר שאת ויותר מתמקדת בישראל ויותר מהכל בצדיקיו ובחסידיו, שהשגחתו עליהם בהסברת פנים, בצהלה ובשמחה, בעינא פקיחא עלאה.

ראה ''מדרש רבה'' (אחרי מות פרשה כב אות ד), שמדבר בכמה מעשיות על השגחה פרטית ובמה שמספר על אבן אחת שהפריעה וסילקוה לצדדים, וחזרה ונמצאה באמצע רשות הרבים במקום שהייתה בו לראשונה. וכך היה כמה פעמים עד שהבינו שיש דברים בגו ולא לחינם ''מתעקשת'' האבן לחזור לאמצע הדרך. לכן הסתתרו מן הצד לראות כיצד ייפול דבר... ואכן, אחר זמן לא רב, עבר שליח המלך באותו מקום עם גזרה קשה על ישראל ונתקל באבן ומת ועי''ז נתבטלה הגזרה.